פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שמח ח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח[עריכה]
ראובן תבע לשמעון שנכנס לחדרו וגנב ספריו והוציאם מרשותו, והשיב שמעון: אמת היה שהוצאתים אבל כך היה המעשה שבקשתני קרובתי כלתך להוציאם כי לא יכלה שאתם ולא ידעתי של מי היו וגם לא הגבהתים אך היא הגביהתם ונתנתם לי, שמעון חייב להחזירם, כי מה לו ליכנס לחדרו להוציא הספרים, וניכר הדבר שכיון לסייע לגזול חמיה. ומה שטוען שהיא הגביהתם ונתנתם לו, מ"מ הרי טוען שהיו כבדים ולא יכלה שאתם, וכיון שלא יכלה להוציאם משם אם לא סייעה, הוה ליה כאילו הוציאם הוא, ויגבה ראובן ממי שירצה, מכלתו שהודית לו שהם ברשותה; ואם ירצה, יגבה משמעון (שו"ת הרא"ש). הגה: וכן אם הטמין הגנב הגניבה והוצרך לצאת מן העיר עד שאינו יכול להבריח הגניבה, ושלח אח"כ איש אחד להביא לו הגניבה, השליח חייב לשלם, דהוא עיקר הגנב, מאחר שידע שהוא גניבה (מרדכי פרק הספינה). המראה לחבירו לגנוב או שלחו לגנוב, אין המשלח חייב (ת"ה סימן שט"ו), דאין שליח לדבר עבירה (ד"ע). מיהו אם השליח אינו בר חיובא, י"א דהמשלח חייב (מרדכי פ"ק דמציעא). ועיין בא"ע סימן פ"ו באשה שמכרה או משכנה והבעל אומר שגנבה ממנו.
שלד"ע שאינו בר חיובא: ב"מ י,ב: לדעת רבינא יש שלד"ע בשליח שאינו בר חיובא ולדעת רב סמא יש שלד"ע רק בשליח שאין לו יכולת בחירה כמו חצר.
רמ"א: פסק כרבינא שיש שלד"ע באינו בר חיובא. הרמ"א מוכיח כן מהגה"מ ומהמרדכי, והש"ך סובר שהדיוק אינו מוכרח.
רמ"ה,רא"ש,ר"ן,ש"ך: פסקו כרב סמא, וא"כ גם באינו בר חיובא אשלד"ע.
שלד"ע שאינו יודע: תוס',רש"ל: בכה"ג יש שלד"ע והמשלח חייב בין ללישנא של לאו בר חיובא בין ללישנא של בעל כרחו.
נימוק"י,ש"ך: לשתי הלישנות המשלח פטור. הש"ך מבאר שאע"פ שאינו יודע מ"מ הוא נחשב בר חיובא וכן הוא לא עושה זאת בע"כ, ולכן אשלד"ע.
ד"מ,סמ"ע: לפי הנימוק"י השליח חייב.
רש"ל,ש"ך: גם לשיטתם השליח פטור.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.