פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שמ ה
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה[עריכה]
השואל פרה מחבירו, ושלחה לו המשאיל ביד בנו או ביד שלוחו או ביד עבדו, אפי' שלחו לו ביד בנו או ביד עבדו או ביד שלוחוא של שואל, ומתה קודם שתכנס לרשות השואל, הרי זה פטור. ואם אמר לו השואל: שלחה ליב ביד בני או ביד עבדי או ביד שלוחי או ביד בנך או ביד עבדך העברי או ביד שלוחך, או שאמר לו המשאיל: הריני משלחה לך ביד בנך או עבדך או ביד שלוחך או ביד בני או ביד עבדי העברי או ביד שלוחי, ואמר לו השואל: שלח, ושלחה ומתה בדרך, הרי זה חייב. (משנה בב"מ צח,ב).
א. מדובר באדם שהוא בד"כ שכירו ולקיטו, אך אם עשאו שליח לענין זה חייב (כדעת רב חסדא בב"ק קד,א, דלא כרבה).
ב. בנתיבות: איך נעשו שליחיו ללא שדיבר עימהם? שיטמ"ק: הוי כאומר לבעלים שיאמרו לשליח בשמו להביא לו.
ר"ן: מטעם ערב, כאילו אמר תן לו מנה ואתחייב לך.
נפק"מ: לשיטמ"ק השואל קנה מיד, ואין הבעלים יכולים לחזור בהם.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.