פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שמ ח
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ח[עריכה]
וכן בשעה שמחזירה השואל לבעלים, אם שלחה ביד אחר ומתה קודם שהגיע לרשות המשאיל, הרי זה חייב, שעדיין היא באחריות השואל. (וי"א דהוא הדין אם החזירה ליד אשת המשאיל ונאנסה, חייבא) (ב"י מס"ב בשם הרשב"א) (ועיין לעיל בסימן ע"ב סל"א ובס"ס ק"כ מ"ש מזה ועיין לעיל סי' רצ"א סעיף כ"א). ואם שלחה מדעת המשאיל ע"י אחר ומתה, פטור. שלחה ביד עבדו הכנעני, אף על פי שאמר לו המשאיל: שלח, אם מתה בדרך, חייב, שיד העבד כיד רבו ועדיין לא יצאה מיד השואל. (שם). בד"א, כשהחזירה תוך ימי שאלתה; אבל אם החזירה אחר ימי שאלתה, יצתה מדין שאילה והרי הוא כשומר שכר. והוא הדין אם הוא עדיין בביתו של שואל, כיון שעברו ימי שאלתה יצא מדין שואל והרי הוא כשומר שכר. (ב"מ פ,א). הגה: ואם אמר לו: שלח, ועד שלא הספיק לשלוח מת, לא ישלח, דהא נפל קמי יתמי; ואם שלח, ספק אם חייב באחריותו (מרדכי ר"פ השואל).
א. החזירה לאשת המשאיל: רשב"א,רמ"א: חייב. ראיה - כתוב במשנה שאם המשאיל שלחה ביד בן השואל פטור, וכן להפך, אם השואל החזירה ביד בן המשאיל חייב. והטעם הוא שצריך דעת בעלים, שכן להכל צריך דעת בעלים חוץ ממשיב אבידה (ב"מ לא,א). ש"ך - ואם היא נו"נ פטור.
מרדכי,רמ"א רצא,כא: פטור.
ד"מ: אולי יש לחלק בין נפקד לשואל. מהסמ"ע משמע ששואל גם לא יכול להפקיד ביד אשתו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.