פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שנו ז

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט שנו ז

סעיף ז[עריכה]

משכן הגניבה, בין שמשכנה יתר על דמיה או בפחות מדמיה, הבעלים נותנים לבעל המשכון (מעותיו) וחוזרים ועושים דין עם הגנב, אלא אם כן היה גנב מפורסם, כמו שנתבאר. הגה: וכן אומן שנותנין לו כלים לתקן, והשכינם, צריכין הבעלים ליתן לו מעותיו אבל לא הריבית שעולה עליו, דלא עשו תקנת השוק על הריבית. ואפילו למאן דאמר: אומן קונה בשבח כלי, לא נאמר דהרי הוא של אומן ולא של בעלים, דמכל מקום צריך להחזירו לבעלים מכח דינא דמלכותא, דהכי נהיגי עכשיו להחזיר כל גניבה אפילו לאחר יאוש ושינוי רשות מכח דינא דמלכותא^א. (וע"ל סימן ש"ו ס"ב) ובמקום שנהגו שיתן לו הריבית, צריך ליתן לו גם הריבית (ת"ה סימן ש"ע /ש"ט/ וע"ש סימן קל"ו) (ועיין לקמן סי' שס"ח).

נפסק בגמ' המובאת לעיל (קטו,א) שעשו תקנה אף במשכן הגניבה בשווי ההלוואה (למרות שרגילים למשכן ביותר) ולא רק במשכון השווה יותר, ולא אומרים שהאמינו והלווהו שלא על דעת המשכון. הרמב"ם והטושו"ע הסיקו מכך שאף בשווה פחות מההלוואה עשו תקנה, ולא אומרים שעל אמונתו הלווהו. ואילו הראב"ד דייק מהגמ' להפך, שדוקא בשווה תקנו אבל לא בפחות.

↵ הש"ך כתב שבפשטות משמע מלשון הרמב"ם והשו"ע שגם בשווה פחות משלם למלווה את כל הדמים שהלווה ולא רק את שווי המשכון, אך הרש"ל הוכיח והסביר בלשונם שמשלם רק את שווי המשכון, וכן עיקר.

א. דינא דמלכותא: תרוה"ד,רמ"א: היום נוהגים להחזיר כל גניבה אפי' לאחר יאוש ושינוי רשות, משום דינא דמלכותא.

ש"ך: לא הולכים אחר דינא דמלכותא נגד דין תורה, וכן לא אחר מנהג שהוא נגד התורה, אך כאן זהו מנהג שנתקן (וכמדוייק מלשון תרוה"ד "דהכי דייני עתה"), ויש ביד הדור לתקן תקנות.

קצות: כאן זה לא מנהג נגד התורה, שהרי לפנים משורת הדין צריך לתת, וכאן החליטו בי"ד לכוף על לפנים משורת הדין. לכן אם הוא עני וקנה מהגנב בזול (שאז יפסיד רווחו), לא מחייבים אותו לשלם, כיוון שאינו חייב בלפנים משורת הדין, וכמו שחילק הרמ"א בסימן רנט לגבי אבידה לאחר יאוש.

↵ קידש אשה: השו"ע באה"ע כתב שאם קידש אשה בגזל מקודשת כיוון שיש יאוש וגם שינוי רשות. והקשה הב"ש שהרי היום נוהגים להחזיר. הקצות עונה שגם היום יאוש ושינוי רשות קונה אלא שכופים אותו להחזיר, וגם אז כופים רק במקום שאין חסרון, אבל כשיש חיסרון וכ"ש בקידושי אשה שיתבטלו קידושי מצוה לא.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.