פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שנח א
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף א[עריכה]
כל דבר שחזקתו שהוא גנוב, אסור ליקח אותו. וכן אם רובא אותו דבר שהוא גנוב, אין לוקחין אותו. לפיכך אין לוקחין מהרועים צמר או חלב או גדיים, אבל לוקחים מהם חלב וגבינה, במדבר אבל לא ביישוב. ומותר ליקח מהרועים ד' צאן או ד' גיזות של צמר מעדר קטן, או חמשה מעדר גדול, שאין חזקתו שהוא גנוב. כללו של דבר, כל שהרועה מוכרו, אם היה בעל הבית מרגיש בו מותר ללוקחו; ואם לאו, אסור. (משנה בב"ק קיח,ב).
א. הסמ"ע מקשה מדעת שמואל (קיט,א) שמותר לקנות מגזלן אם מיעוט הממון שלו, אפי' אם רוב ממונו מגזל, ונפסק כמותו בסי' שסט,ה. ועונה ששאני התם שמ"מ יש בידו משל היתר משא"כ כאן שאם נתלה שהוא מרוב הרועים נמצא שכל ממונו מגזל. לכאורה עדיין צ"ב למה תולים שהוא מרוב הרועים ואילו במקרה של שמואל לא תולים שממון זה בא מרוב מה שיש לו.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.