פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט ש ג

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט ש ג

סעיף ג[עריכה]

וכן מי שתבעוהו שנים, זה אומר: אני הוא בעל הפקדון, וזה אומר: אני הוא, והשומר אומר: אחד מכם הוא ואיני יודע מי הוא, ישלם לשניהםא. הגה: ואי אינהו לא תבעי ליה, פטור אפילו בבא לצאת ידי שמיםב. אבל אם אמר: אביכם של אחד מכם הפקיד אצלי ואיני יודע איזה מכם, חייב בבא לצאת ידי שמים (טור).

א. נמוק"י,סמ"ע – לקח מחמישה ואינו יודע ממי וכולם תובעים אותו מניח בבי"ד ומסתלק, ולא הו"ל למידק ולכתוב השם כמו בפקדון, כי סתם מקח עומד להיפרע מייד.

ב. המפקיד בעצמו אינו יודע: רא"ש,טור,רמ"א: פטור אפילו לצי"ש, דהמפקיד עצמו הו"ל למידק. הרא"ש דייק זאת מכך שהמשנה נקטה ברישא "אביו של אחד מכם" ולא "אחד מכם".

הטור והרמ"א כתבו זאת רק לגבי אחד שהפקיד, משמע ששניים שהפקידו ואינם יודעים מי הפקיד את המאתיים חייב, ולא אומרים שהמפקיד עצמו הו"ל למידק (נ"ל שברא"ש עצמו אין רמז לחילוק זה).

סמ"ע: סברת החילוק היא, שכשרק אחד הפקיד, יכול לטעון שסבר שרק מי שהפקיד יבוא, ולכן לא טרח לרשום השם, משא"כ בשניים שהפקידו שודאי יבואו שניהם.

תוס': לצי"ש חייב. והמשנה נקטה דרך אורחא "אביו", כי כשמפקיד בעצמו הוא בד"כ ברי.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.