פר העלם דבר של ציבור

פר לחטאת שמביאים הסנהדרין, כשטעו בהוראה והתירו אחת מן העבירות שחייבים על זדונן כרת ועל שגגתן חטאת וטעו רוב העם ועשו על פי הוראתם.

אין הסנהדרין חייבים ב"פר העלם דבר של ציבור", אלא אם כן התירו לעשות עבירה שאינה כתובה במפורש בתורה, אבל אם התירו לעשות עבירה שאיסורה מפורש בתורה (או שאיסורה נדרש מתוכה בפירוש או שהכל יודעים אותו משיקול הדעת. ראה: דבר שהצדוקים מודים בו), אין הם חייבים בקרבן. הסיבה לכך היא: "זיל קרי בי רב הוא", כלומר, שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים שהדבר אסור, ועל כן מתייחסים להוראת הסנהדרין כאילו לא היתה כל הוראה.

קיימים מספר תנאים נוספים להבאת "פר העלם דבר של ציבור". ביניהם: א. שכל חברי הסנהדרין ישתתפו בהוראה; ב. שכל חברי הסנהדרין יסכימו להוראה ללא כל חילוקי דעות; ג. שראש הישיבה יימצא עם חברי הסנהדרין בשעת ההוראה; ד. שכל חברי הסנהדרין יהיו ראויים להוראה; ה. שחברי הסנהדרין יהיו שוגגים בהוראה, ושרוב הקהל יעשו בשוגג על פי הוראתם.