הצופן התנכ"י

הצופן התנכ"י הינה שיטה לגילוי מסרים הצפונים בתנ"ך, על ידי דילוגי אותיות במרחקים קבועים.

סקירה כללית[עריכה]

יש הטוענים כי מסרים רבים מוסתרים (רמוזים) בתורה בדרכים שונים, כגון ראשי תיבות וסופי תיבות וגימטריות ודילוג אותיות. מסרים שמתגלים ע"י דילוג אותיות, ידועים כיום תחת השם "הצופן התנכ"י".

על ידי דילוגי אותיות במספר קבוע, בפסוקי התנ"ך, ניתן לגלות מסרים (תיבות או משפטים שלמים) שטמונים בתוך הפסוקים, באופן שתיבות אלו מעבירים מסר מובן, שפעמים רבות מתאימים בדווקא לפסוקים שבו מופיעים.

בעידן המחשבים, התאפשר יותר לחפש אחר רמזים אלו, ופותחו תוכנות מיוחדות לכך.

רקע היסטורי, מקורות לשיטה[עריכה]

עובדה זו היתה ידוע כבר לקדמונים, ובזוהר הקדוש^[1] כבר מצינו השימוש בדילוגים לגילוי סודות הטמונים בתנ"ך.

רבינו בחיי בבראשית ^[2] כבר דיבר על מילה מוצפנת בתורה ע"י דילוג של 42 אותיות. ומוסיף וכותב: "והמשכיל יבין, יוכל להבחין, כי אין זה דרך מקרה". עכ"ל. וראה גם בספר הברית (נדפס בתקנ"ז)^[3], שג"כ מזכיר את הצופן בדילוג אותיות, וכתב שם שהביא זאת "למען דעת שאין דבר למעלה ממעלת תורתינו הקדושה, עד שכוללת ורומזת לכל הדברים הנזכרים ונעשים בכל העולמות כולם, וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא." עכ"ל.

המקובל רבי משה קורדובירו ז"ל כתב בספרו פרדס רימונים^[4]: "ידיעת סודות תורתנו הקדושה הוא ע"י הצירופים והגימטריאות והתמורות וראשי תיבות וסופי תיבות ותוכי תיבות וראשי פסוקים וסופי פסוקים ודילוג אותיות וצירוף אותיות. ועניינים אלו נשגבים ונעלמים וסודם נשגב ואין בנו כח להשיגם לרוב העלמם כי יתחלפו עפ"י דרכים אלו לאין סוף ולאין תכלית ועל זה נאמר ארוכה מארץ מידה." עכ"ל.

הרב מאיר מאזוז בספר ארים נסי^[5] כותב שגם על זה התכוין הרמב"ן^[6] במה שכתב "כי כל יקר וכל פלא, כל סוד עמוק וכל חכמה מפוארה, כמוס עמו (כלומר בתורה) באוצרה, ברמז בדיבור בכתיבה ובאמירה".

הרב זלמן נחמיה גולדברג בהסכמתו לספר והכל אמת^[7] כותב שהצפנים בתנ"ך שנתגלו ע"י המחשב, הם ראיה מוכחת שתורה מן השמים.

מבחן הסטטיסטיקה[עריכה]

בשנת 1994 פורסם בכתב-העת המדעי "סטטיסטיקל סיינס" (Statistical Science) מאמר בשם "רצף אותיות במרחק שווה בספר בראשית" (Equidistant Letter Sequences in the Book of Genesis), שנכתב ע"י שלושה מדענים: ד"ר דורון ויצטום (דוקטור לפיזיקה בהשכלתו), המתמטיקאי פרופ' אליהו ריפס, וד"ר יואב רוזנברג. המאמר הוכיח בדרכי מחקר מדעי, שלא יתכן שתופעה זו תתקבל באופן אקראי, כך שבהכרח שהתנ"ך הוא ספר אלוקי ("תורה מן השמים"). מטבע הדברים רבים ניסו לערער על המחקר, ובין המערערים נמנים פרופ' ישראל אומן ופרופ' הלל פרוסטנברג, שפירסמו מאמרים שונים בנושא. ואולם מאוחר יותר, דברי המערערים הופרכו‏^[8].

נערכה בדיקת דילוג אותיות ע"י מחשב גם בספרים שאינם התנ"ך (ובכללם ב"ברית החדשה"), ובהם לא נמצאו גילויים בעלי משמעות כפי שבתנ"ך. כמובן בכל ספר ניתן למצוא כמה מילים ע"י דילוג, עפ"י הסטטיסטיקה, אבל לא צירוף רב של מילים ארוכות שמעבירות מסר ברור שקשור לנושא של הטקסט, זו תופעה שמצויה רק בתנ"ך^[9].

צופן העוסק ב"ויקישיבה"

כדוגמא, ניתן לבחון את הצופן העוסק ב"ויקישיבה". הופעת התיבה "ויקישיבה" באופן מקרי בספר עם כמות אותיות כמו החומש, היא אכן עובדה נדירה (מפאת כמות האותיות), אבל אפשרית. ואולם הופעת המילה "ויקישיבה" ליד המילה "מחשב" וליד המילה "מידע" כאשר כל שלושת התיבות הללו מופיעות בדילוג אותיות כמעט זהה, זו עובדה כמעט בלתי אפשרית מבחינה סטטיסטית. ממצא זה היא דוגמא אחת מתוך כמה מאות דוגמאות דומות בספר התורה, כך שגם אם נאמר שהתופעה היא מקרית באופן נקודתי ביחס לממצא מסויים, רחוק מאוד הוא לפרש את התופעה הכללית של מציאת ממצאים רבים כל כך כולם בספר התנ"ך.

יש לציין שנעשו ניסיונות החוזרות ונשנות למצוא ממצאים כאלו בספרים אחרים שאינם ספר התנ"ך, ואולם הממצאים היו רק בהתאם לצפוי סטטיסטית ולא מעבר לכך.

דוגמאות לצפני התנ"ך[עריכה]

להלן מספר דוגמאות של ממצאים על צפנים בתורה בשיטת דילוג אותיות:

צופן השבת וישראל[עריכה]

צופן בדילוג 7 המצביע על הקשר שבין עם ישראל ליום השבת

דוגמא פשוטה להמחשה, הוא הצופן שמבטא את הקשר המיוחד שבין השבת לעם ישראל (וכפי שמצאנו במדרש^[10] שחז"ל מגדירים את ישראל כהיותם ה"בן-זוג" של השבת, כלומר קיים קשר יסודי מאוד בין ישראל לשבת, ויש בכל זה עומק רב^[11]). בפסוקים של "יום השישי" (פסוקים הנאמרים בקידוש של ליל שבת) אם סופרים כל 7 אותיות (מספר שמסמל את השבת) מתקבלת תיבת "ישראל".

צופן המנורה[עריכה]

"צופן המנורה" - ציור העולה ממכלול הממצאים שנתגלו ע"י הרב מיכאל דב ויסמנדל.

הרב מיכאל דוב וייסמנדל בתקופת השואה, עסק בחיפוש צפנים בתורה (בטרם פיתוח הטכנולוגיה ממוחשבת), ופירסם מדבריו בספרו תורת חמד. בין ממצאיו, הוא הממצא הנקרא "צופן המנורה", ונציג את תוכן הצופן בקצרה: בתחילת ספר בראשית, החל מאות ת"ף של תיבת "בראשית", אם סופרים כל 49 אותיות, מתקבלת המילה "תורה". וכן בסוף ספר בראשית, החל מאות ת"ף של תיבת "וזאת" (בפרק מ"ט פסוק כ"ח), מתקבל "תורה" בדילוג 49 אותיות. התופעה חוזרת על עצמה בתחילת ספר שמות (החל מאות ת"ף של שמות), כאשר בדילוג 49 מתקבלת התיבה "תורה". וכן בסוף ספר שמות החל מתיבת "תכלת" (פרק ל"ט פסוק ח'), מתקבל "תורה" בדילוג 49. בתחילת ספר ויקרא, שהוא הספר המרכזי בין חמשת הספרים, נמצא צופן אחר, החל מאות י' של תיבת "ויקרא", מתקבל שם הוי"ה בדילוג 7 (שהוא שורש הדילוג 49, דהיינו 7X7). בתחילת ספר במדבר (החל מאות ה' של המילה "משה" שלפני תיבת "במדבר") בדילוג 49 אותיות, מתקבל "תורה" בהפוך (כלומר מהסוף להתחלה: "הרות"). וכן בסוף ספר במדבר, בדילוג 49, מתקבל "הרות". וכן בתחילה ובסוף ספר דברים, מתקבל "הרות" בדילוג 49. מסקנת הדברים לפי הרב ויסמנדל, שיש כאן כעין צורת המנורה, כאשר במרכז עומד שם "מחבר" הספר (דהיינו שם הוי"ה), בצד ימין 4 פעמים תיבת "תורה" מימין לשמאל (באופן שפונות למרכז) ובצד שמאל 4 פעמים תיבת "תורה" משמאל לימין (באופן שפונות למרכז).

אסון מגדלי התאומים[עריכה]

צופן זה התגלה ע"י פרופסור אליהו ריפס. נעשתה בדיקת מפגש הביטויים "התאומים"- עם "מגדלי" במפגש הקרוב ביותר בתורה. המפגש כלל את הדילוג המינימלי של הביטוי "התאומים" בכל התורה. בממצא, המילה "מגדלי" יוצאת מתוך תיבות "למות שם" שבפסוק. כמו כן מתגלה כי מילה בודדת מחברת בין "מגדלי" ל"התאומים" מילה זו מתחילה באות "ל" של הדילוג מגדלי ועוברת דרך האות "ה" של הדילוג "התאומים", והמילה היא: "לעיניהם" - מה שיתכן ורומז לעובדה שכל ארה"ב חזתה את האסון בעיניה דרך מסכי הטלוויזיה. עוד ביטויים מופיעים בקירוב מקום: המילה "מטוס" והמילה "הפיל" מצטלבות ביניהן כאשר מתחת להצטלבות מופיעה המילה "פעמיים". (2 מטוסים, 2 בניינים). הפרופסור מציין שחיפש במחשב רק את המילים שהיו "מילים מפתח" בעיתונות למחרת האסון.

בדיקות חישוביות הראו שסבירות המפגש בין "מגדלי" ל"התאומים" בספר במדבר הם כ 1 ל 125. בין "מטוס" ל"מגדלי" , כ 1 ל 40 ובין "מטוס" ל"התאומים" כ 1 ל 500. בבדיקה שנערכה על 10,000 טקסטים לביקורת (שיוצרו על ידי ערבוב רנדומלי של מילים בתוך פסוקים של ספר במדבר) לא היה טקסט שבו ריכוז של שלושת המילים הנ"ל היה שווה או גדול כשל ספר במדבר עצמו, ולכן הסבירות של הריכוז מוערכת כ 1 ל 10,000.

משמעות מספר הדילוג[עריכה]

גם המספר של הדילוג יש בו משמעות למסר שבנידון. מרבית הצפנים המרשימים בתנ"ך, מתקבלים בדילוג 49 ובדילוג 50. המספר 49 עפ"י תורה הסוד מסמל "מתוך המימד הגשמי" (הוא המקביל למספר 7), והמספר 50 מסמל "מעל המימד הגשמי" (הוא המקביל למספר 8).

לקריאה נוספת[עריכה]

• הרב מיכאל דוב וייסמנדל, תורת חמ"ד, נ.י. תשי"ח
• ד"ר דורון ויצטום, המימד הנוסף,
• ד"ר דורון ויצטום, צופן בראשית
• הרב שמואל יניב, צפונות במקרא, שלושה כרכים
• הרב שמואל יניב, רמז בפרדס ושפות נסתרות בתורה
• ד"ר אלכס רוטנברג (מהאוניברסיטה העברית), והכל אמת
• ד"ר משה כץ, באותיותיה ניתנה תורה
• ד"ר גיל טבעון, האמת שבצופן התורה"
• פרופ' רוברט הארליק, דילוגי תורה וישראל היום
• חוברת שערי אמונה
• ט. וכסלר, צפונות במסורת ישראל
• הרב מ. ארן, נפלאות מתורתך
• מ. דרוזנין, הצופן התנכ"י
• "ניצוצות" ניסן תשמ"ה עמ' 4-15.

קישורים חיצוניים[עריכה]

• הרב שלמה אבינר, קודים מוצפנים בתורה, אתר ספריית חוה
• הרב זמיר כהן, הרצאת וידיאו בנושא הצופן התנכ"י.
• מאמרים וכתבות בנושא הצופן התנכ"י.
• ראיון 1 עם פרופ' ריפס, בוידיאו.
• ראיון 2 עם פרופ' ריפס, בוידיאו.
• צופן בראשית, אתר בנושא הצופן התנכ"י.
• קודים בתורה, אתר בנושא הצופן התנכ"י.
• קודים, אתר בנושא הצופן התנכ"י.
• שמעון כהן, מאמר בנושא הצופן בלשון השווה לכל נפש.
• מצגת הסברה.
• תוכנה חינמית להורדה, שכוללת תוכנה לחיפוש צפנים בתורה (מוגבלת לחמישה חומשי תורה).
• הקודים בתורה
• רויטל שנור, מפענח צפונות - בגליון השבוע, מתוך: 'בשבע' גיליון 60
• האתר של דורון ויצטום

הערות שוליים[עריכה]