קריאת שמע שעל המיטה

קריאת שמע שעל המיטה הוא קריאת פרשה ראשונה של ק"ש. כמוזכר בתלמוד ברכות ס א: "הנכנס לישן על מטתו אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע ואומר ברוך המפיל"... וכן נפסק בשולחן ערוך סימן רל"ט... על פי האר"י ז"ל יש לקרוא את כל שלושת הפרשיות.

למרות שכבר קרא האדם בבתי הכנסת את הפרשיות ויצא ידי חובתו מצווה לחזור לקרוא ק"ש שעל המיטה, כמאמר רבי יהושע בן לוי ברכות ד ב: "א"ר יהושע בן לוי אע"פ שקרא אדם ק"ש בביהכ"נ מצוה לקרותו על מטתו אמר רבי יוסי מאי קרא רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה". בתלמוד הוזכר כי קיים חילוק בין תלמיד חכם שרגיל ללמוד תורה גם על מיטתו וממילא אינו חייב לקרוא קריאת שמע, אלא רק לקרוא פסוק אחד " אמר רב נחמן אם תלמיד חכם הוא אין צריך אמר אביי אף תלמיד חכם מיבעי ליה למימר חד פסוקא דרחמי כגון בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי ה' אל אמת", והתוספות ברכות ב ע"א מסביר כי טעם תקנה זו היא כדי לשמור את עצמו מהמזיקין ולכן תלמיד חכם שלומד תורה אינו צריך שמירה כי תורתו מגנה עליו, אך הוספה זו לא הוזכרה בשולחן ערוך להלכה.

בכוחה של קריאת שמע שעל המיטה נאמר בתלמוד ברכות ה א "א"ר יצחק כל הקורא ק"ש על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו שנאמר רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם מאי משמע אמר מר זוטרא ואיתימא רב אשי מרישא דענינא דכתיב יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם וכתיב בתריה רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם." בספר התניא מפרש כי על ידי קריאת שמע שעל המיטה בכוונה עצומה האדם הורג את השדים שנולדו על ידי חטא הוצאת זרע לבטלה.

עוד נאמר בתלמוד שם: ואמר רבי יצחק כל הקורא קריאת שמע על מטתו מזיקין בדילין הימנו שנאמר ובני רשף יגביהו עוף ואין עוף אלא תורה שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו ואין רשף אלא מזיקין שנאמר מזי רעב ולחומי רשף וקטב מרירי.