רב ורבי חייא הוו יתבי קמי דרבי בסעודתא
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
|
|
מעשה המובא במסכת ברכות דף מג עמוד א. המעשה מספר על רב ורבי חייא שישבו לפני רבי בסעודה. לקראת סוף הסעודה אמר רבי לרב, 'קום ושטוף ידיך'. ראה אותו שהיה רועד מפחד (משום שחשב שרבי אומר לו לנקות ידיו, משום שראה את ידיו מלוכלכות, או שאולי האריך באכילה יותר מדי - רש"י). אמר לו רבי חייא, "בר פחתי" (בן גדולים) - "עיין בברכת המזון אמר לך" - רבי התכוון לתת רשות לברך ברכת המזון (-בזימון) שהנוטל ידיו ראשון למים אחרונים, הוא רשאי וזוכה בברכת המזון.
מקור[עריכה]
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מג/א רב ורבי חייא הוו יתבי קמיה דרבי בסעודתא אמר ליה רבי לרב קום משי ידך חזייה דהוה מרתת אמר ליה רבי חייא בר פחתי עיין בברכת מזונא קאמר לך.