רבי מרדכי יפה: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
(שגיאות כתיב וסגנון) |
||
| (10 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי מרדכי יפה''' ("'''בעל הלבושים'''") היה מגדולי ה[[אחרונים]]. | '''רבי מרדכי יפה''' ("'''בעל הלבושים'''") היה מגדולי ה[[אחרונים]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בפראג בשנת ר"צ לרבי אברהם יפה, רבה של כל מדינת בוהמיה. למד תורה בישיבות פולין מפי ה[[רמ"א]] וה[[מהרש"ל]]. בשובו לפראג ייסד שם ישיבה, אולם בשנת שכ"א, גורשו יהודי פראג והוא נדד ל[[איטליה]], שם התגורר כעשר שנים והשתלם בחכמות שונות, בייחוד ב[[אסטרונומיה]], [[פילוסופיה]] ו[[מתמטיקה]]. כמו כן, למד שם [[קבלה]] מפי רבי מתתיהו דלקראט. בשנת של"ב התקבל לרב בהורודנא. משם עבר לרבנות בלובלין ועמד שם בראשות הישיבה הגדולה, ונעשה לאחד מבכירי "ועד שלוש ארצות". משם עבר לרבנות בקרמניץ. בחודש [[אייר]] שנת שנ"ב, עם עזיבת ה[[מהר"ל]] את פראג | נולד בפראג בשנת ר"צ לרבי אברהם יפה, רבה של כל מדינת בוהמיה. למד תורה בישיבות פולין מפי ה[[רמ"א]] וה[[מהרש"ל]]. בשובו לפראג ייסד שם ישיבה, אולם בשנת שכ"א, גורשו יהודי פראג והוא נדד ל[[איטליה]], שם התגורר כעשר שנים והשתלם בחכמות שונות, בייחוד ב[[אסטרונומיה]], [[פילוסופיה]] ו[[מתמטיקה]]. כמו כן, למד שם [[קבלה]] מפי רבי מתתיהו דלקראט. בשנת של"ב התקבל לרב בהורודנא. משם עבר לרבנות בלובלין ועמד שם בראשות הישיבה הגדולה, ונעשה לאחד מבכירי "ועד שלוש ארצות". משם עבר לרבנות בקרמניץ. בחודש [[אייר]] שנת שנ"ב, עם עזיבת ה[[מהר"ל]] את פראג ועבירתו לפוזנא, נקרא ר' מרדכי למלא את מקומו ברבנות העיר. נפטר בג' ב[[אדר]] ב' שע"ב. על תלמידיו נמנה [[רבי ישכר בער איילנבורג]], בעל "באר שבע". | ||
דבק בלימוד פשטני ורחוק מפלפול. | דבק בלימוד פשטני ורחוק מפלפול. | ||
על צאצאיו נמנים [[רבי מרדכי גימפל יפה]] רבה של רוז'ינוי ומחלוצי ההתיישבות ב[[ארץ ישראל]] ו[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]. | על צאצאיו נמנים [[רבי מרדכי גימפל יפה]] רבה של רוז'ינוי ומחלוצי ההתיישבות ב[[ארץ ישראל]], ו[[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
חיבר כעשרה ספרים, כולם פותחים | חיבר כעשרה ספרים, כולם פותחים במילה "לבוש", ולכן כונה "בעל הלבושים". | ||
*חמשת הכרכים | *חמשת הכרכים הראשונים הם פירוש מקיף על ה[[שולחן ערוך]]: | ||
**"לבוש התכלת"- [[אורח חיים]] עד הלכות [[שבת]]. | **"לבוש התכלת"- [[אורח חיים]] עד הלכות [[שבת]]. | ||
**"לבוש החור"- סוף חלק אורח חיים. | **"לבוש החור"- סוף חלק אורח חיים. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
*'''לבוש האורה'''- על פירוש [[רש"י]] לתורה ופירוש ה[[רא"ם]] על רש"י. | *'''לבוש האורה'''- על פירוש [[רש"י]] לתורה ופירוש ה[[רא"ם]] על רש"י. | ||
*'''לבוש פנת יקרת'''- על [[מורה נבוכים]] ל[[רמב"ם]]. | *'''לבוש פנת יקרת'''- על [[מורה נבוכים]] ל[[רמב"ם]]. | ||
*'''לבוש אדר היקר'''- על הלכות [[קידוש החודש]] לרמב"ם | *'''לבוש אבן יקרה''' - פירוש על חיבורו הקבלי של [[רבי מנחם רקנאטי]] על התורה. | ||
*'''לבוש אדר היקר'''- על הלכות [[קידוש החודש]] לרמב"ם וספר "צורת הארץ" ל[[רבי אברהם ב"ר חייא הנשיא]]. בספר זה השתמש בידיעותיו האסטרונומיות. | |||
*'''לבוש שמחה וששון'''-ספר דרשות. לא נדפס. | *'''לבוש שמחה וששון'''-ספר דרשות. לא נדפס. | ||
*פירוש לספר [[שערי דורא]]- לא נדפס. | *פירוש לספר [[שערי דורא]]- לא נדפס. | ||
*פירושים לתלמוד- לא נדפסו. | *פירושים לתלמוד- לא נדפסו. | ||
==פירושי "הלבוש" על השו"ע== | ===פירושי "הלבוש" על השו"ע=== | ||
פירושי ה"לבוש" על השו"ע מהווים את אחד מנושאי הכלים החשובים שלו. בספר זה מביא את ההלכה ומברר את טעמיה ונימוקיה בדרך קצרה (בניגוד ל[[רבי יוסף קארו]] שהאריך בכתיבת ה[[בית יוסף]] וקיצר בכתיבת השו"ע). הוא מביא בעיקר את | פירושי ה"לבוש" על השו"ע מהווים את אחד מנושאי הכלים החשובים שלו. בספר זה מביא את ההלכה ומברר את טעמיה ונימוקיה בדרך קצרה (בניגוד ל[[רבי יוסף קארו]] שהאריך בכתיבת ה'[[בית יוסף]]' וקיצר בכתיבת השו"ע). הוא מביא בעיקר את חיבורי חכמי אשכנז ופולין. בהקדמתו כותב כי רצה לכתוב ספר שיהווה קיצור לב"י, אולם מששמע כי ר"י קארו כותב את השו"ע, גנז את חלומו, אך משראה שהשו"ע קצר מדי, ומכיל רק את פסקי בני ספרד, חלם שוב לכתוב ספר כזה. מששמע כי הרמ"א כותב ספר כזה, גנז שוב את חלומו, אולם משראה כי גם הוא אינו מאריך, החל בכתיבת הלבוש. לגבי מקור השם, ישנה אגדה המספרת כי בגלל היותו יפה תואר אצילה נוצרית חשקה בו, ולכן כלאה אותו בביתה והכריחה אותו להתנצר ולהינשא לה, אולם הוא סרב. הוא נאלץ לברוח דרך צינורות הביוב מכיוון שהדלת הייתה נעולה, וכשהגיע ליעדו לבושו היה מלוכלך. לזכר עמידתו באותו נסיון קרא לספרו בשם זה. עוד מסופר כי בעקבות מקרה זה התפלל שצאצאיו יהיו מכוערים על מנת שלא יצטרכו לעמוד בנסיון דומה. | ||
על פירושו נכתבו כמה ספרי פירושים (בהם [[אליה רבא]] ואליה זוטא מאת [[רבי אליהו שפירא]], חגורת שמואל לרבי שמואל מלנצבורג ועוד). היו מקומות בהם | על פירושו נכתבו כמה ספרי פירושים (בהם [[אליה רבא]] ואליה זוטא מאת [[רבי אליהו שפירא]], חגורת שמואל לרבי שמואל מלנצבורג ועוד). היו מקומות בהם פסקו הלכה על פי פסקיו. מנגד, היו מחכמי ישראל שיצאו נגד ספרו, בהם [[רבי יום טוב ליפמן הלר]] בעל "תוספות יום טוב", שכתב כנגדו את הספר "מלבושי יום טוב". | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה= | |||
{{מפרשי השולחן ערוך}} | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5290|מספר שנים=82}} | |||
{{מיון רגיל:יפה מרדכי}} | {{מיון רגיל:יפה מרדכי}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:מפרשי השולחן ערוך]] | [[קטגוריה:מפרשי השולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:רבנים צ'כים]] | |||
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:02, 5 באוגוסט 2017
|
|
רבי מרדכי יפה ("בעל הלבושים") היה מגדולי האחרונים.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בפראג בשנת ר"צ לרבי אברהם יפה, רבה של כל מדינת בוהמיה. למד תורה בישיבות פולין מפי הרמ"א והמהרש"ל. בשובו לפראג ייסד שם ישיבה, אולם בשנת שכ"א, גורשו יהודי פראג והוא נדד לאיטליה, שם התגורר כעשר שנים והשתלם בחכמות שונות, בייחוד באסטרונומיה, פילוסופיה ומתמטיקה. כמו כן, למד שם קבלה מפי רבי מתתיהו דלקראט. בשנת של"ב התקבל לרב בהורודנא. משם עבר לרבנות בלובלין ועמד שם בראשות הישיבה הגדולה, ונעשה לאחד מבכירי "ועד שלוש ארצות". משם עבר לרבנות בקרמניץ. בחודש אייר שנת שנ"ב, עם עזיבת המהר"ל את פראג ועבירתו לפוזנא, נקרא ר' מרדכי למלא את מקומו ברבנות העיר. נפטר בג' באדר ב' שע"ב. על תלמידיו נמנה רבי ישכר בער איילנבורג, בעל "באר שבע".
דבק בלימוד פשטני ורחוק מפלפול.
על צאצאיו נמנים רבי מרדכי גימפל יפה רבה של רוז'ינוי ומחלוצי ההתיישבות בארץ ישראל, והרב אברהם יצחק הכהן קוק.
ספריו[עריכה]
חיבר כעשרה ספרים, כולם פותחים במילה "לבוש", ולכן כונה "בעל הלבושים".
- חמשת הכרכים הראשונים הם פירוש מקיף על השולחן ערוך:
- לבוש האורה- על פירוש רש"י לתורה ופירוש הרא"ם על רש"י.
- לבוש פנת יקרת- על מורה נבוכים לרמב"ם.
- לבוש אבן יקרה - פירוש על חיבורו הקבלי של רבי מנחם רקנאטי על התורה.
- לבוש אדר היקר- על הלכות קידוש החודש לרמב"ם וספר "צורת הארץ" לרבי אברהם ב"ר חייא הנשיא. בספר זה השתמש בידיעותיו האסטרונומיות.
- לבוש שמחה וששון-ספר דרשות. לא נדפס.
- פירוש לספר שערי דורא- לא נדפס.
- פירושים לתלמוד- לא נדפסו.
פירושי "הלבוש" על השו"ע[עריכה]
פירושי ה"לבוש" על השו"ע מהווים את אחד מנושאי הכלים החשובים שלו. בספר זה מביא את ההלכה ומברר את טעמיה ונימוקיה בדרך קצרה (בניגוד לרבי יוסף קארו שהאריך בכתיבת ה'בית יוסף' וקיצר בכתיבת השו"ע). הוא מביא בעיקר את חיבורי חכמי אשכנז ופולין. בהקדמתו כותב כי רצה לכתוב ספר שיהווה קיצור לב"י, אולם מששמע כי ר"י קארו כותב את השו"ע, גנז את חלומו, אך משראה שהשו"ע קצר מדי, ומכיל רק את פסקי בני ספרד, חלם שוב לכתוב ספר כזה. מששמע כי הרמ"א כותב ספר כזה, גנז שוב את חלומו, אולם משראה כי גם הוא אינו מאריך, החל בכתיבת הלבוש. לגבי מקור השם, ישנה אגדה המספרת כי בגלל היותו יפה תואר אצילה נוצרית חשקה בו, ולכן כלאה אותו בביתה והכריחה אותו להתנצר ולהינשא לה, אולם הוא סרב. הוא נאלץ לברוח דרך צינורות הביוב מכיוון שהדלת הייתה נעולה, וכשהגיע ליעדו לבושו היה מלוכלך. לזכר עמידתו באותו נסיון קרא לספרו בשם זה. עוד מסופר כי בעקבות מקרה זה התפלל שצאצאיו יהיו מכוערים על מנת שלא יצטרכו לעמוד בנסיון דומה.
על פירושו נכתבו כמה ספרי פירושים (בהם אליה רבא ואליה זוטא מאת רבי אליהו שפירא, חגורת שמואל לרבי שמואל מלנצבורג ועוד). היו מקומות בהם פסקו הלכה על פי פסקיו. מנגד, היו מחכמי ישראל שיצאו נגד ספרו, בהם רבי יום טוב ליפמן הלר בעל "תוספות יום טוב", שכתב כנגדו את הספר "מלבושי יום טוב".
| תקופת חייו של רבי מרדכי יפה על ציר הזמן |
|---|
 |