רבי יהושע בן קרחה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←באגדה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
|כיתוב= | |כיתוב= | ||
|תקופתו= | |תקופתו=המאה ה-2 לספירתם | ||
|דור=רביעי | |דור=רביעי | ||
|בית מדרש= | |בית מדרש= | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
|תלמידיו=[[אלעזר ברבי שמעון]], [[רבי יהודה הנשיא]] | |תלמידיו=[[אלעזר ברבי שמעון]], [[רבי יהודה הנשיא]] | ||
}} | }} | ||
רבי '''יהושע בן קרחה''' היה [[תנא]] בדור הרביעי, חברם של [[רבי מאיר]], [[רבן שמעון בן גמליאל]] ושל תלמידי [[רבי עקיבא]]. יש המזהים אותו עם רבי יהושע בנו של רבי עקיבא, שהיה [[קירח]].{{הערה|כך סברו [[רש"י]], [[הרשב"ם]], [[רבינו גרשום]], [[מנחם המאירי|המאירי]] ואחרים, על פי התלמוד שמביא את אמרתו של [[בן עזאי]] לגבי רבי עקיבא ב[[תלמוד בבלי|בבלי]], [[מסכת בכורות]]: {{ | רבי '''יהושע בן קרחה''' היה [[תנא]] בדור הרביעי, חברם של [[רבי מאיר]], [[רבן שמעון בן גמליאל]] ושל תלמידי [[רבי עקיבא]]. יש המזהים אותו עם רבי יהושע בנו של רבי עקיבא, שהיה [[קירח]].{{הערה|כך סברו [[רש"י]], [[הרשב"ם]], [[רבינו גרשום]], [[מנחם המאירי|המאירי]] ואחרים, על פי התלמוד שמביא את אמרתו של [[בן עזאי]] לגבי רבי עקיבא ב[[תלמוד בבלי|בבלי]], [[מסכת בכורות]]: {{ציטוטון|כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת ה[[שום]] חוץ מן הקירח הזה}}{{הערה|בכורות דף נ"ח ע"א}}. לעומתם ה[[תוספות]] ([[מסכת שבת]], דף ק"נ ע"א, ד"ה ורבי) - הוכיחו לדעתם שהדבר אינו ייתכן.}} | ||
==חייו== | ==חייו== | ||
בגלל סגולות מיוחדות שהיו בו, מינתה הממשלה [[האימפריה הרומית|הרומית]] את [[אלעזר ברבי שמעון|רבי אלעזר]] בן [[שמעון בר יוחאי|רשב"י]] לתופס [[גניבה (משפט עברי)|גנבים]]; כעס על כך רבי יהושע, ואמר לו: "[[חומץ בן יין]]!{{הערה|"חומץ בן יין" פירושו אדם שמעשיו נלוזים והוא בן למשפחה טובה, בן לאיש בעל מעלות.}} עד מתי אתה מוסר עמו של אלהים להריגה?" ענה לו רבי אלעזר: "קוצים אני מכלה מן הכרם".{{הערה|[[wikt:כלה קוצים מן הכרם|מְכַלֶּה קוֹצִים מִן הכֶּרֶם]]" – הופך דבר טוב לדבר טוב יותר.}} ענה לו רבי יהושע: "יבוא בעל הכרם ויכלה את קוציו".{{הערה|תלמוד בבלי, [[מסכת בבא מציעא]], | בגלל סגולות מיוחדות שהיו בו, מינתה הממשלה [[האימפריה הרומית|הרומית]] את [[אלעזר ברבי שמעון|רבי אלעזר]] בן [[שמעון בר יוחאי|רשב"י]] לתופס [[גניבה (משפט עברי)|גנבים]]; כעס על כך רבי יהושע, ואמר לו: "[[חומץ בן יין]]!{{הערה|"חומץ בן יין" פירושו אדם שמעשיו נלוזים והוא בן למשפחה טובה, בן לאיש בעל מעלות.}} עד מתי אתה מוסר עמו של אלהים להריגה?" ענה לו רבי אלעזר: "קוצים אני מכלה מן הכרם".{{הערה|[[wikt:כלה קוצים מן הכרם|מְכַלֶּה קוֹצִים מִן הכֶּרֶם]]" – הופך דבר טוב לדבר טוב יותר.}} ענה לו רבי יהושע: "יבוא בעל הכרם ויכלה את קוציו".{{הערה|תלמוד בבלי, [[מסכת בבא מציעא]], דף פ"ג ע"ב}} כלומר, לדעת רבי יהושע, אין [[משתף פעולה|לשתף פעולה]] עם הממשל, ו[[אלוהים (יהדות)|הקב"ה]] הוא שייפרע מן הגנבים. | ||
==משנתו== | ==משנתו== | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
* רבי יהושע בן קרחה אומר{{הערה|בבלי, כתובות, דף ס"ח ע"א}}: {{ציטוטון|כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד [[עבודה זרה]]}}, והוא גוזר זאת ב[[גזירה שווה]] בנושא הצדקה כתוב בספר [[דברים]]: {{ציטוטון|הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-יִהְיֶה דָבָר עִם-לְבָבְךָ '''בְלִיַּעַל''' לֵאמֹר, קָרְבָה שְׁנַת-הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, וְלֹא תִתֵּן לוֹ; וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל-ה', וְהָיָה בְךָ חֵטְא}}{{הערה|דברים טו ט|}}, ובנושא [[עיר הנידחת]] כתוב שם: {{ציטוטון|יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי-'''בְלִיַּעַל''', מִקִּרְבֶּךָ, וַיַּדִּיחוּ אֶת-יֹשְׁבֵי עִירָם, לֵאמֹר: נֵלְכָה, וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם}}{{הערה|דברים י"ג, יד}}. בשני הנושאים נמצאת המילה "בליעל", ועל כן גם המתעלם מהצדקה כאילו עובד עבודה זרה, כמו בעיר הנידחת. | * רבי יהושע בן קרחה אומר{{הערה|בבלי, כתובות, דף ס"ח ע"א}}: {{ציטוטון|כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד [[עבודה זרה]]}}, והוא גוזר זאת ב[[גזירה שווה]] בנושא הצדקה כתוב בספר [[דברים]]: {{ציטוטון|הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-יִהְיֶה דָבָר עִם-לְבָבְךָ '''בְלִיַּעַל''' לֵאמֹר, קָרְבָה שְׁנַת-הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, וְלֹא תִתֵּן לוֹ; וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל-ה', וְהָיָה בְךָ חֵטְא}}{{הערה|דברים טו ט|}}, ובנושא [[עיר הנידחת]] כתוב שם: {{ציטוטון|יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי-'''בְלִיַּעַל''', מִקִּרְבֶּךָ, וַיַּדִּיחוּ אֶת-יֹשְׁבֵי עִירָם, לֵאמֹר: נֵלְכָה, וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם}}{{הערה|דברים י"ג, יד}}. בשני הנושאים נמצאת המילה "בליעל", ועל כן גם המתעלם מהצדקה כאילו עובד עבודה זרה, כמו בעיר הנידחת. | ||
* רבי יהושע בן קרחה אומר: {{ | * רבי יהושע בן קרחה אומר: {{ציטוטון|כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה דומה לאדם שזורע ואינו קוצר}}{{הערה|סנהדרין צט א|}}. | ||
* בנוגע לדרך פסיקת הלכה כאשר ישנה מחלוקת בין שני חכמים, "אחד מטמא ואחד מטהר, אחד אוסר ואחד מתיר" - מורה ר' יהושע בן קרחה: {{ציטוטון|[[דאורייתא ודרבנן|בשל תורה]] הלך אחר המחמיר, [[דאורייתא ודרבנן|בשל סופרים]] הלך אחר המיקל}} | * בנוגע לדרך פסיקת הלכה כאשר ישנה מחלוקת בין שני חכמים, "אחד מטמא ואחד מטהר, אחד אוסר ואחד מתיר" - מורה ר' יהושע בן קרחה: {{ציטוטון|[[דאורייתא ודרבנן|בשל תורה]] הלך אחר המחמיר, [[דאורייתא ודרבנן|בשל סופרים]] הלך אחר המיקל}}{{הערה|בבלי|עבודה זרה, ז, א}}. | ||
* לפי רבי יהושע בן קרחה, החולק על [[רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי|רבי אליעזר]] מצווה על בית דין לשאוף לפשרה בין הצדדים (לבצוע) {{ציטוטון|מצוה לבצוע שנאמר 'אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם'{{הערה|זכריה, ח, טז}} והלא במקום שיש משפט אין שלום ובמקום שיש שלום אין משפט. אלא איזהו משפט שיש בו שלום הוי אומר זה ביצוע}}{{הערה|בבלי, סנהדרין, ו, ב}} | * לפי רבי יהושע בן קרחה, החולק על [[רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי|רבי אליעזר]] מצווה על בית דין לשאוף לפשרה בין הצדדים (לבצוע) {{ציטוטון|מצוה לבצוע שנאמר 'אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם'{{הערה|זכריה, ח, טז}} והלא במקום שיש משפט אין שלום ובמקום שיש שלום אין משפט. אלא איזהו משפט שיש בו שלום הוי אומר זה ביצוע}}{{הערה|בבלי, סנהדרין, ו, ב}} | ||
גרסה מ־19:59, 1 ביולי 2018
|
|
| רבי יהושע בן קרחה | |
|---|---|
| תקופתו | המאה ה-2 לספירתם |
| דור | רביעי |
| רבותיו | רבי עקיבא |
| חבריו | רבי מאיר, רשב"ג השני, רבי יהודה, רבי יוסי בן חלפתא, אלעזר בן שמוע, רבי יוחנן הסנדלר |
| תלמידיו | אלעזר ברבי שמעון, רבי יהודה הנשיא |
רבי יהושע בן קרחה היה תנא בדור הרביעי, חברם של רבי מאיר, רבן שמעון בן גמליאל ושל תלמידי רבי עקיבא. יש המזהים אותו עם רבי יהושע בנו של רבי עקיבא, שהיה קירח.[2]
חייו
בגלל סגולות מיוחדות שהיו בו, מינתה הממשלה הרומית את רבי אלעזר בן רשב"י לתופס גנבים; כעס על כך רבי יהושע, ואמר לו: "חומץ בן יין![3] עד מתי אתה מוסר עמו של אלהים להריגה?" ענה לו רבי אלעזר: "קוצים אני מכלה מן הכרם".[4] ענה לו רבי יהושע: "יבוא בעל הכרם ויכלה את קוציו".[5] כלומר, לדעת רבי יהושע, אין לשתף פעולה עם הממשל, והקב"ה הוא שייפרע מן הגנבים.
משנתו
במשנה לא מוזכרות אמרות הלכתיות רבות בשמו של רבי יהושע בן קרחה, וההלכות הבודדות המוזכרות בהקשר אליו הן או בשם תנא אחר, או נאמרות במשותף לו ולתנא אחר. כך במקום אחד מביא הוא הלכה בשמו של רבי אלעזר בן עזריה.[6] ובמקום אחר בשם רבי יוחנן בן נורי,[7] וכך הוא פוסק הלכה ביחד עם רבי יוסי בן חלפתא, בעניין בנייתה של יריחו.[8]
באגדה
לעומת דברי ההלכה המעטים, רבים הם דברי האגדה המוזכרים בשם רבי יהושע בן קרחה.
- רבי יהושע בן קרחה אומר[9]: "כל המעלים עיניו מן הצדקה כאילו עובד עבודה זרה", והוא גוזר זאת בגזירה שווה בנושא הצדקה כתוב בספר דברים: "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-יִהְיֶה דָבָר עִם-לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר, קָרְבָה שְׁנַת-הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן, וְלֹא תִתֵּן לוֹ; וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל-ה', וְהָיָה בְךָ חֵטְא"[10], ובנושא עיר הנידחת כתוב שם: "יָצְאוּ אֲנָשִׁים בְּנֵי-בְלִיַּעַל, מִקִּרְבֶּךָ, וַיַּדִּיחוּ אֶת-יֹשְׁבֵי עִירָם, לֵאמֹר: נֵלְכָה, וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם"[11]. בשני הנושאים נמצאת המילה "בליעל", ועל כן גם המתעלם מהצדקה כאילו עובד עבודה זרה, כמו בעיר הנידחת.
- רבי יהושע בן קרחה אומר: "כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה דומה לאדם שזורע ואינו קוצר"[12].
- בנוגע לדרך פסיקת הלכה כאשר ישנה מחלוקת בין שני חכמים, "אחד מטמא ואחד מטהר, אחד אוסר ואחד מתיר" - מורה ר' יהושע בן קרחה: "בשל תורה הלך אחר המחמיר, בשל סופרים הלך אחר המיקל"[13].
- לפי רבי יהושע בן קרחה, החולק על רבי אליעזר מצווה על בית דין לשאוף לפשרה בין הצדדים (לבצוע) "מצוה לבצוע שנאמר 'אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם'[14] והלא במקום שיש משפט אין שלום ובמקום שיש שלום אין משפט. אלא איזהו משפט שיש בו שלום הוי אומר זה ביצוע"[15]
קישורים חיצוניים
- אהרן היימאן, "רבי יהושע בן קרחה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 650-648, באתר HebrewBooks
- רבי יהושע בן קרחה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
הערות שוליים
- ↑ בכורות דף נ"ח ע"א
- ↑ כך סברו רש"י, הרשב"ם, רבינו גרשום, המאירי ואחרים, על פי התלמוד שמביא את אמרתו של בן עזאי לגבי רבי עקיבא בבבלי, מסכת בכורות: "כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקירח הזה"[1]. לעומתם התוספות (מסכת שבת, דף ק"נ ע"א, ד"ה ורבי) - הוכיחו לדעתם שהדבר אינו ייתכן.
- ↑ "חומץ בן יין" פירושו אדם שמעשיו נלוזים והוא בן למשפחה טובה, בן לאיש בעל מעלות.
- ↑ מְכַלֶּה קוֹצִים מִן הכֶּרֶם" – הופך דבר טוב לדבר טוב יותר.
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ג ע"ב
- ↑ "המאהיל ידיו על האבן המנוגעת...רבי יהושע בן קרחה מטהר משום רבי רבי אלעזר בן עזריה" ([[תוספתא]], [[מסכת נגעים]], פרק ז', הלכה ג').
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת כלאיים, פרק ד', הלכה ב'.
- ↑ תלמוד ירושלמי, מסכת סנהדרין, פרק י"ד, הלכה ב'.
- ↑ בבלי, כתובות, דף ס"ח ע"א
- ↑ דברים טו ט
- ↑ דברים י"ג, יד
- ↑ סנהדרין צט א
- ↑ בבלי
- ↑ זכריה, ח, טז
- ↑ בבלי, סנהדרין, ו, ב