מוקצה: הבדלים בין גרסאות בדף
(←פרטי הדין: Fixed typo) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''חפץ שאינו מוכן לשימושו של האדם, אסור בטלטול בשבת''' {{מקור| | '''חפץ שאינו מוכן לשימושו של האדם, אסור בטלטול בשבת''' {{מקור|הסוגיות בשבת מד. והלאה|כן}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', אבנים. | '''לדוגמא''', אבנים. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
'''מקורו''' בפשטות מדרבנן {{מקור|(פסחים מח., ובהו"א שם הוא מדאורייתא, מהפסוק "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו" (שמות טז-ה))}}. | '''מקורו''' בפשטות מדרבנן {{מקור|(פסחים מח., ובהו"א שם הוא מדאורייתא, מהפסוק "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו" (שמות טז-ה))}}. | ||
'''בטעמו''' הביאו הראשונים ארבעה טעמים {{מקור| | '''בטעמו''' הביאו הראשונים ארבעה טעמים {{מקור|משנה ברורה בהקדמה לסימן שח|כן}}: | ||
@ שלא יהיה טלטול בשבת כטלטול בחול, כדי שלא יהיה כיום חול בעיניו ויבוא להגביה כלים מפינה לפינה ונמצא שלא שבת. | @ שלא יהיה טלטול בשבת כטלטול בחול, כדי שלא יהיה כיום חול בעיניו ויבוא להגביה כלים מפינה לפינה ונמצא שלא שבת. | ||
@ אם יטלטל כלים שמלאכתן לאיסור יבוא לידי מלאכה. | @ אם יטלטל כלים שמלאכתן לאיסור יבוא לידי מלאכה. | ||
@ כדי שתהיה בשבת שביתה ניכרת גם לאנשים שלא עושים מלאכה אפילו ביום חול {{מקור| | @ כדי שתהיה בשבת שביתה ניכרת גם לאנשים שלא עושים מלאכה אפילו ביום חול {{מקור|את שלושת הטעמים הנ"ל הביא הרמב"ם שבת סוף פרק כד|כן}}. | ||
@ כדי שלא יעבור על איסור הוצאה מרשות לרשות {{מקור| | @ כדי שלא יעבור על איסור הוצאה מרשות לרשות {{מקור|ראב"ד שם, וכן משמע בשבת קכד:|כן}}. | ||
'''בדינו''' נחלקו הראשונים והאחרונים {{מקור| | '''בדינו''' נחלקו הראשונים והאחרונים {{מקור|את שלוש הדעות הראשונות הביא הקהילות יעקב ביצה ד|כן}}: | ||
@ אסור רק באכילה ובטלטול {{מקור| | @ אסור רק באכילה ובטלטול {{מקור|קהילות יעקב שם באפשרות השנייה, בית הלוי|כן}}. | ||
@ אסור באכילה, בטלטול ובהשתמשות {{מקור| | @ אסור באכילה, בטלטול ובהשתמשות {{מקור|קהילות יעקב שם באפשרות הראשונה, רשב"א|כן}}. | ||
@ אסור באכילה, בטלטול ובהנאה {{מקור| | @ אסור באכילה, בטלטול ובהנאה {{מקור|מגן אברהם|כן}}. | ||
@ אסור גם בנגיעה אם היא לצורך המוקצה {{מקור|(משנה ברורה שח-יז הביא את דעה זו ודחאה (ולא דן שם לגבי השתמשות והנאה))}}. | @ אסור גם בנגיעה אם היא לצורך המוקצה {{מקור|(משנה ברורה שח-יז הביא את דעה זו ודחאה (ולא דן שם לגבי השתמשות והנאה))}}. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''סוגי המוקצה''' | '''סוגי המוקצה''' הם שבעה, שישה מתוכם הוזכרו בהקדמת הבית יוסף לסימן שח וב{{מקור|משנה ברורה בהקדמה לסימן שח|כן}}: | ||
@ מחמת חסרון כיס, כגון סכין של שחיטה. | @ מחמת חסרון כיס, כגון סכין של שחיטה. | ||
@ מחמת גופו, כגון אבנים. | @ מחמת גופו, כגון אבנים. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
והמאירי {{מקור| | והמאירי {{מקור|ביצה ב. ד"ה וצריך|כן}} הביא שיש מי שמנה קרוב לחמישים סוגי מוקצה. | ||
'''בסיס לדבר האסור''' - חקר הפרי משה {{מקור| | '''בסיס לדבר האסור''' - חקר הפרי משה {{מקור|שבת מד-א|כן}} האם אסור לטלטלו מדין כלי שמלאכתו לאיסור, משום שהוא משמש את המוקצה שעליו, או משום שהוא טפל למוקצה שעליו ונחשב כחלק ממנו (כרגלו של המוקצה). | ||
'''דבר שלא הכינו בפירוש''' אך גם לא דחאו בפירוש, נחלקו הראשונים האם הוא מוקצה. כגון שמן שבנר - לא הכינו כי נתנו להדלקה, אך גם לא דחאו ממש כיוון שישתמש בו אם יכבה הנר {{מקור| | '''דבר שלא הכינו בפירוש''' אך גם לא דחאו בפירוש, נחלקו הראשונים האם הוא מוקצה. כגון שמן שבנר - לא הכינו כי נתנו להדלקה, אך גם לא דחאו ממש כיוון שישתמש בו אם יכבה הנר {{מקור|קהילות יעקב ביצה ד ד"ה ויסוד מחלוקתם|כן}}. | ||
'''דבר שראוי לשימוש''' אך בעליו טעה וחשב שאינו ראוי, כגון פרי שנתנו לייבוש וחשב שעדיין אינו יבש ולכן אינו ראוי, אך באמת הוא כבר יבש - הבבלי כתב שהוא מותר {{מקור| | '''דבר שראוי לשימוש''' אך בעליו טעה וחשב שאינו ראוי, כגון פרי שנתנו לייבוש וחשב שעדיין אינו יבש ולכן אינו ראוי, אך באמת הוא כבר יבש - הבבלי כתב שהוא מותר {{מקור|בבלי:ביצה כ"ו: $בבלי ביצה כ"ו:|כן}}, והירושלמי כתב שאסור (בתחילת ביצה. אמנם גליון הש"ס על הירושלמי שם סובר שגם הירושלמי חזר בו בסוף). | ||
'''דבר שאינו ראוי לבעליו''' אך ראוי לאחרים, הסתפק מהר"י בן נעים האם מותר גם לבעליו משום שראוי לאחרים {{מקור| | '''דבר שאינו ראוי לבעליו''' אך ראוי לאחרים, הסתפק מהר"י בן נעים האם מותר גם לבעליו משום שראוי לאחרים {{מקור|הובא בשער המלך לולב א-כה ובקהילות יעקב שבת כב. ושער המלך שם תלה במחלוקת ראשונים|כן}}. כגון מקטרת שבעליה נזהר שלא לעשן ביום טוב, ולכן בשבילו היא כלי שמלאכתו לאיסור, אך לאחרים שלא נזהרים בזה היא כן ראויה. | ||
'''דבר שמלאכתו להיתר אם מטלטלו שלא לצורך''' פסק השולחן ערוך שאסור לטלטל דבר שמלאכתו להיתר שלא לצורך | '''דבר שמלאכתו להיתר אם מטלטלו שלא לצורך''' פסק השולחן ערוך שאסור לטלטל דבר שמלאכתו להיתר שלא לצורך {{מקור|שולחן-ערוך:שולחן ערוך אורח חיים ש"ח ד$או"ח ש"ח, ד'|כן}}, ויש חולקים על דין זה. | ||
ישנם דברים שאינם בכלל האיסור. השולחן ערוך שם מזכיר כתבי הקודש ואוכל. המשנה ברורה מוסיף שכן הדין לגבי כל ספר שמותר לקרוא וכלי אוכל. | ישנם דברים שאינם בכלל האיסור. השולחן ערוך שם מזכיר כתבי הקודש ואוכל. המשנה ברורה מוסיף שכן הדין לגבי כל ספר שמותר לקרוא וכלי אוכל. | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
* [[מוקצה לחצי שבת]] | |||
* [[מוקצה מחמת איסור]] | |||
* [[מוקצה מחמת גופו]] | |||
* [[מוקצה מחמת חסרון כיס]] | |||
* [[מוקצה מחמת מצוה]] | |||
* [[הוצאה מרשות לרשות]] | * [[הוצאה מרשות לרשות]] | ||
* [[מלאכות שבת]] | * [[מלאכות שבת]] | ||
| שורה 58: | שורה 63: | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
[[קטגוריה:שבת ומועד]] | [[קטגוריה:שבת ומועד]] | ||
[[קטגוריה:מוקצה]] | |||
גרסה אחרונה מ־03:28, 19 ביולי 2018
|
|
הגדרה[עריכה]
חפץ שאינו מוכן לשימושו של האדם, אסור בטלטול בשבת (הסוגיות בשבת מד. והלאה).
לדוגמא, אבנים.
וכן חפץ שמלאכתו להיתר אסור לטלטלו שלא לצורך.
מקור וטעם[עריכה]
מקורו בפשטות מדרבנן (פסחים מח., ובהו"א שם הוא מדאורייתא, מהפסוק "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו" (שמות טז-ה)).
בטעמו הביאו הראשונים ארבעה טעמים (משנה ברורה בהקדמה לסימן שח):
- שלא יהיה טלטול בשבת כטלטול בחול, כדי שלא יהיה כיום חול בעיניו ויבוא להגביה כלים מפינה לפינה ונמצא שלא שבת.
- אם יטלטל כלים שמלאכתן לאיסור יבוא לידי מלאכה.
- כדי שתהיה בשבת שביתה ניכרת גם לאנשים שלא עושים מלאכה אפילו ביום חול (את שלושת הטעמים הנ"ל הביא הרמב"ם שבת סוף פרק כד).
- כדי שלא יעבור על איסור הוצאה מרשות לרשות (ראב"ד שם, וכן משמע בשבת קכד:).
בדינו נחלקו הראשונים והאחרונים (את שלוש הדעות הראשונות הביא הקהילות יעקב ביצה ד):
- אסור רק באכילה ובטלטול (קהילות יעקב שם באפשרות השנייה, בית הלוי).
- אסור באכילה, בטלטול ובהשתמשות (קהילות יעקב שם באפשרות הראשונה, רשב"א).
- אסור באכילה, בטלטול ובהנאה (מגן אברהם).
- אסור גם בנגיעה אם היא לצורך המוקצה (משנה ברורה שח-יז הביא את דעה זו ודחאה (ולא דן שם לגבי השתמשות והנאה)).
פרטי הדין[עריכה]
סוגי המוקצה הם שבעה, שישה מתוכם הוזכרו בהקדמת הבית יוסף לסימן שח וב(משנה ברורה בהקדמה לסימן שח):
- מחמת חסרון כיס, כגון סכין של שחיטה.
- מחמת גופו, כגון אבנים.
- כלי שמלאכתו לאיסור, כגון קורנס של נפחים.
- בסיס לדבר האסור, כגון מיטה שיש עליה מעות.
- דבר שהיה בין השמשות מחובר או מחוסר צידה, כגון עצים שנשרו מן האילן.
- מוקצה מחמת מצווה, כגון עצי סוכה.
- דבר שמלאכתו להיתר אם מטלטלו שלא לצורך.
והמאירי (ביצה ב. ד"ה וצריך) הביא שיש מי שמנה קרוב לחמישים סוגי מוקצה.
בסיס לדבר האסור - חקר הפרי משה (שבת מד-א) האם אסור לטלטלו מדין כלי שמלאכתו לאיסור, משום שהוא משמש את המוקצה שעליו, או משום שהוא טפל למוקצה שעליו ונחשב כחלק ממנו (כרגלו של המוקצה).
דבר שלא הכינו בפירוש אך גם לא דחאו בפירוש, נחלקו הראשונים האם הוא מוקצה. כגון שמן שבנר - לא הכינו כי נתנו להדלקה, אך גם לא דחאו ממש כיוון שישתמש בו אם יכבה הנר (קהילות יעקב ביצה ד ד"ה ויסוד מחלוקתם).
דבר שראוי לשימוש אך בעליו טעה וחשב שאינו ראוי, כגון פרי שנתנו לייבוש וחשב שעדיין אינו יבש ולכן אינו ראוי, אך באמת הוא כבר יבש - הבבלי כתב שהוא מותר (בבלי ביצה כ"ו:), והירושלמי כתב שאסור (בתחילת ביצה. אמנם גליון הש"ס על הירושלמי שם סובר שגם הירושלמי חזר בו בסוף).
דבר שאינו ראוי לבעליו אך ראוי לאחרים, הסתפק מהר"י בן נעים האם מותר גם לבעליו משום שראוי לאחרים (הובא בשער המלך לולב א-כה ובקהילות יעקב שבת כב. ושער המלך שם תלה במחלוקת ראשונים). כגון מקטרת שבעליה נזהר שלא לעשן ביום טוב, ולכן בשבילו היא כלי שמלאכתו לאיסור, אך לאחרים שלא נזהרים בזה היא כן ראויה.
דבר שמלאכתו להיתר אם מטלטלו שלא לצורך פסק השולחן ערוך שאסור לטלטל דבר שמלאכתו להיתר שלא לצורך (או"ח ש"ח, ד'), ויש חולקים על דין זה.
ישנם דברים שאינם בכלל האיסור. השולחן ערוך שם מזכיר כתבי הקודש ואוכל. המשנה ברורה מוסיף שכן הדין לגבי כל ספר שמותר לקרוא וכלי אוכל.
נחלקו הפוסקים לגבי מגילה וכן לגבי כלי אוכל יש מחמירים. (משנ"ב)
יש המקילים לשחק עם חפצים לשם הרגעת עצבים ומחשיבים זאת לצורך אך רבו המחמירים. (יסודי הלכה שבת)