הרב משה שמואל שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
למד אצל דודו ר' שלה הילפרין שכיהן אף הוא כאב"ד ביאליסטוק, וכן בישיבה המקומית אצל ר' לייב יוכט. בחורף תרצ"ג החל ללמוד ב[[ישיבת אהל תורה]] בברנוביץ' אצל [[רבי אלחנן וסרמן]] ו[[רבי דוד רפפורט]]. בשנת תרצ"ו עבר ללמוד ב[[ישיבת מיר]], שם צורף על ידי המגיח [[רבי ירוחם ליבוביץ']] לקבוצת התלמידים המבוגרים בישיבה, ביניהם [[רבי יחיאל מיכל פיינשטיין]] ו[[רבי אריה לייב מאלין]], על אף שהיה צעיר מהם בכחמש עשרה שנה. בסוף שנת תרצ"ח קיבל צו גיוס לצבא הפולני, ולכן עלה ל[[ארץ ישראל]], אליה הגיע בערב [[ראש השנה]] של שנת תרצ"ט. הוא החל ללמוד ב[[ישיבת לומז'ה]] ב[[פתח תקווה]], שם העביר "חבורות" לתלמידים צעירים, יחד עם [[רבי שמואל רוזובסקי]]. בשנת תש"א הגיע לא"י בן דודו [[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] מבריסק (הגרי"ז). בשנת תש"ג הגיע הרב שפירא ללמוד מפיו. בתקופה זו למד בהתמדה עצומה, יחד עם החברותא שלו, [[הרב נח שימנוביץ]]. בסוף אותה שנה התבקש על ידי אביו שהתגורר בתל אביב לחזור לישיבת לומז'ה על מנת שיהיה קרוב אליו, אך המשיך לנסוע פעם בשבוע לירושלים על מנת ללמוד מפי הגרי"ז. בתחילת שנת תש"ו נשא את בתו של ר' אהרן ויינשטיין, ראש ישיבת "סית יוסף" במזריטש ובתל אביב. הוא עבר ללמוד ב"[[כולל]] חזון איש" ב[[בני ברק]]. בקיץ של אותה השנה החל להעביר שיעורים ב[[ישיבת קול תורה]]. בשנת תש"ז חזר לבני ברק בעקבות המצב הבטחוני הקשה בירושלים, ושב ללמוד אצל ה[[חזון איש]] ולאחר מכן בכולל של [[ישיבת סלבודקה]] בעיר, שם שימש גם כ[[תקיעת שופר|תוקע בשופר]] וכשליח ציבור בימים הנוראים. | למד אצל דודו ר' שלה הילפרין שכיהן אף הוא כאב"ד ביאליסטוק, וכן בישיבה המקומית אצל ר' לייב יוכט. בחורף תרצ"ג החל ללמוד ב[[ישיבת אהל תורה]] בברנוביץ' אצל [[רבי אלחנן וסרמן]] ו[[רבי דוד רפפורט]]. בשנת תרצ"ו עבר ללמוד ב[[ישיבת מיר]], שם צורף על ידי המגיח [[רבי ירוחם ליבוביץ']] לקבוצת התלמידים המבוגרים בישיבה, ביניהם [[רבי יחיאל מיכל פיינשטיין]] ו[[רבי אריה לייב מאלין]], על אף שהיה צעיר מהם בכחמש עשרה שנה. בסוף שנת תרצ"ח קיבל צו גיוס לצבא הפולני, ולכן עלה ל[[ארץ ישראל]], אליה הגיע בערב [[ראש השנה]] של שנת תרצ"ט. הוא החל ללמוד ב[[ישיבת לומז'ה]] ב[[פתח תקווה]], שם העביר "חבורות" לתלמידים צעירים, יחד עם [[רבי שמואל רוזובסקי]]. בשנת תש"א הגיע לא"י בן דודו [[רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק]] מבריסק (הגרי"ז). בשנת תש"ג הגיע הרב שפירא ללמוד מפיו. בתקופה זו למד בהתמדה עצומה, יחד עם החברותא שלו, [[הרב נח שימנוביץ]]. בסוף אותה שנה התבקש על ידי אביו שהתגורר בתל אביב לחזור לישיבת לומז'ה על מנת שיהיה קרוב אליו, אך המשיך לנסוע פעם בשבוע לירושלים על מנת ללמוד מפי הגרי"ז. בתחילת שנת תש"ו נשא את בתו של ר' אהרן ויינשטיין, ראש ישיבת "סית יוסף" במזריטש ובתל אביב. הוא עבר ללמוד ב"[[כולל]] חזון איש" ב[[בני ברק]]. בקיץ של אותה השנה החל להעביר שיעורים ב[[ישיבת קול תורה]]. בשנת תש"ז חזר לבני ברק בעקבות המצב הבטחוני הקשה בירושלים, ושב ללמוד אצל ה[[חזון איש]] ולאחר מכן בכולל של [[ישיבת סלבודקה]] בעיר, שם שימש גם כ[[תקיעת שופר|תוקע בשופר]] וכשליח ציבור בימים הנוראים. | ||
בשנת תש"ט הוקמה ישיבה במושבה "באר יעקב" הסמוכה לרמלה, כאשר כראש הישיבה שימש [[הרב אפרים בורודיאנסקי]] וכמשגיח שימש [[הרב שלמה וולבה]]. הרב בורודיאנסקי עזב את ראשות הישיבה תוך זמן קצר, ותחתיו מינה החזון איש את הרב שפירא, שכיהן מאז ועד לפטירתו. בשנת תשי"ב התמנה גם כרב המושבה, אולם משראה כי תפקיד הרבנות גורע מתפקידו כראש ישיבה, פרש מכהונת רב המושבה. הוא הצטרף למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (לאחר הפצרות מרובות מצד [[הרב יחזקאל סרנא]] ועוד), אך תמיד ציין כי ישיבות המועצה מקשות על תפקודו כראש ישיבה. בהמשך פרש מאגדות ישראל והצטרף למועצת גדולי התורה של דגל התורה. כמו כן, כיהן כחבר נשיאות "ועד הישיבות" וחבר הועד הפועל שלו (יחד עם [[רבי פנחס מנחם אלתר]], [[רבי שלום נח ברזובסקי]] ו[[רבי ברוך שמעון שניאורסון]]). | בשנת תש"ט הוקמה ישיבה במושבה "באר יעקב" הסמוכה לרמלה, כאשר כראש הישיבה שימש [[הרב אפרים בורודיאנסקי]] וכמשגיח שימש [[הרב שלמה וולבה]]. הרב בורודיאנסקי עזב את ראשות הישיבה תוך זמן קצר, ותחתיו מינה החזון איש את הרב שפירא, שכיהן מאז ועד לפטירתו. בשנת תשי"ב התמנה גם כרב המושבה, אולם משראה כי תפקיד הרבנות גורע מתפקידו כראש ישיבה, פרש מכהונת רב המושבה. הוא הצטרף למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (לאחר הפצרות מרובות מצד [[הרב יחזקאל סרנא]] ועוד), אך תמיד ציין כי ישיבות המועצה מקשות על תפקודו כראש ישיבה. בהמשך פרש מאגדות ישראל והצטרף למועצת גדולי התורה של דגל התורה. כמו כן, כיהן כחבר נשיאות "ועד הישיבות" וחבר הועד הפועל שלו (יחד עם [[רבי פנחס מנחם אלתר]], [[רבי שלום נח ברזובסקי]] ו[[רבי ברוך שמעון שניאורסון]]). | ||
נפטר בגיל 89 בא' ב[[אייר]] תשס"ו, ונקבר בבית הקברות בבני ברק. בנו, [[הרב דוד שפירא]] מכהן כראש הישיבה תחתיו. | פרש ממועצת גדולי התורה של [[דגל התורה]] עקב מחלוקת אידא�לוגית על רקע [[חוק טל]] וכמחאה על השתתפות חלק מנציגיה בדיוני הועדה. | ||
נפטר בגיל 89 בא' ב[[אייר]] תשס"ו, ונקבר בבית הקברות בבני ברק, בחלקת הקברים של [[הרב אלעזר מנחם שך]]. בנו, [[הרב דוד שפירא]] מכהן כראש הישיבה תחתיו. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 26: | שורה 28: | ||
* [[הרב חיים זליבנסקי]] - ראש ישיבת מאור התלמוד ברחובות | * [[הרב חיים זליבנסקי]] - ראש ישיבת מאור התלמוד ברחובות | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* '''[[ממשה ועד משה חלק א']]''', הוקדש לו פרק ארוך ונבחר | |||
* '''אב וראש הישיבות''' - תולדות חייו, הליכותיו, והנהגותיו | * '''אב וראש הישיבות''' - תולדות חייו, הליכותיו, והנהגותיו | ||
* '''לשמש שם אהל''' - ב' חלקים, "ספר הזיכרון לזכרו של רבינו משה שמואל", בהוצאת קול מהיכל | * '''לשמש שם אהל''' - ב' חלקים, "ספר הזיכרון לזכרו של רבינו משה שמואל", בהוצאת קול מהיכל | ||
גרסה אחרונה מ־16:05, 27 בדצמבר 2018
|
|
הרב משה שמואל שפירא היה ראש ישיבת באר יעקב.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בי"ט באב תרע"ז במינסק לאביו ר' אריה שכיהן כדיין בביאליסטוק, בנו של רבי רפאל שפירא, ראש ישיבת וולוז'ין. נינו של הנצי"ב ומצאצאי רבי חיים מוולוז'ין. מצד אמו היה נכדו של ר' חיים נפתלי הרץ היילפרין- רבה של ביאליסטוק ונינו של רבי רפאל יום טוב ליפמן היילפרין בעל שו"ת "עונג יום טוב".
למד אצל דודו ר' שלה הילפרין שכיהן אף הוא כאב"ד ביאליסטוק, וכן בישיבה המקומית אצל ר' לייב יוכט. בחורף תרצ"ג החל ללמוד בישיבת אהל תורה בברנוביץ' אצל רבי אלחנן וסרמן ורבי דוד רפפורט. בשנת תרצ"ו עבר ללמוד בישיבת מיר, שם צורף על ידי המגיח רבי ירוחם ליבוביץ' לקבוצת התלמידים המבוגרים בישיבה, ביניהם רבי יחיאל מיכל פיינשטיין ורבי אריה לייב מאלין, על אף שהיה צעיר מהם בכחמש עשרה שנה. בסוף שנת תרצ"ח קיבל צו גיוס לצבא הפולני, ולכן עלה לארץ ישראל, אליה הגיע בערב ראש השנה של שנת תרצ"ט. הוא החל ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, שם העביר "חבורות" לתלמידים צעירים, יחד עם רבי שמואל רוזובסקי. בשנת תש"א הגיע לא"י בן דודו רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק (הגרי"ז). בשנת תש"ג הגיע הרב שפירא ללמוד מפיו. בתקופה זו למד בהתמדה עצומה, יחד עם החברותא שלו, הרב נח שימנוביץ. בסוף אותה שנה התבקש על ידי אביו שהתגורר בתל אביב לחזור לישיבת לומז'ה על מנת שיהיה קרוב אליו, אך המשיך לנסוע פעם בשבוע לירושלים על מנת ללמוד מפי הגרי"ז. בתחילת שנת תש"ו נשא את בתו של ר' אהרן ויינשטיין, ראש ישיבת "סית יוסף" במזריטש ובתל אביב. הוא עבר ללמוד ב"כולל חזון איש" בבני ברק. בקיץ של אותה השנה החל להעביר שיעורים בישיבת קול תורה. בשנת תש"ז חזר לבני ברק בעקבות המצב הבטחוני הקשה בירושלים, ושב ללמוד אצל החזון איש ולאחר מכן בכולל של ישיבת סלבודקה בעיר, שם שימש גם כתוקע בשופר וכשליח ציבור בימים הנוראים.
בשנת תש"ט הוקמה ישיבה במושבה "באר יעקב" הסמוכה לרמלה, כאשר כראש הישיבה שימש הרב אפרים בורודיאנסקי וכמשגיח שימש הרב שלמה וולבה. הרב בורודיאנסקי עזב את ראשות הישיבה תוך זמן קצר, ותחתיו מינה החזון איש את הרב שפירא, שכיהן מאז ועד לפטירתו. בשנת תשי"ב התמנה גם כרב המושבה, אולם משראה כי תפקיד הרבנות גורע מתפקידו כראש ישיבה, פרש מכהונת רב המושבה. הוא הצטרף למועצת גדולי התורה של אגודת ישראל (לאחר הפצרות מרובות מצד הרב יחזקאל סרנא ועוד), אך תמיד ציין כי ישיבות המועצה מקשות על תפקודו כראש ישיבה. בהמשך פרש מאגדות ישראל והצטרף למועצת גדולי התורה של דגל התורה. כמו כן, כיהן כחבר נשיאות "ועד הישיבות" וחבר הועד הפועל שלו (יחד עם רבי פנחס מנחם אלתר, רבי שלום נח ברזובסקי ורבי ברוך שמעון שניאורסון).
פרש ממועצת גדולי התורה של דגל התורה עקב מחלוקת אידא�לוגית על רקע חוק טל וכמחאה על השתתפות חלק מנציגיה בדיוני הועדה.
נפטר בגיל 89 בא' באייר תשס"ו, ונקבר בבית הקברות בבני ברק, בחלקת הקברים של הרב אלעזר מנחם שך. בנו, הרב דוד שפירא מכהן כראש הישיבה תחתיו.
ספריו[עריכה]
- קונטרס הביאורים- שיעורים על הש"ס
- שערי שמועות- הערות וחידושים על הש"ס
- זהב משבא (שני חלקים)- חלק א'- על התורה ח"ב- מוסר, מחשבה והשקפה
- רבי משה שמואל ודורו - קובץ מסות ואגרות מעזבונו של הרב משה שמואל שפירא, הוצאת יפה נוף.
כמו כן ההדיר מחדש והעיר את "תוספי הרא"ש" ואת "חידושי הר"י מיגאש".
תלמידיו[עריכה]
- הרב אורי וייסבלום - משגיח בישיבת נחלת הלווים בחיפה
- הרב אליקים געציל פשקס - ראש ישיבת גבעת שאול בירושלים
- הרב משה בונים קרויס - ראש ישיבת אור אלחנן לצעירים
- הרב דוב דומב - אב"ד בתל אביב
- הרב נפתלי שטרנבוך- ראש ישיבת לוצרן בשוויץ.
- הרב אברהם חפוטא - ראש ישיבת הרמב"ם בתל אביב
- הרב שריאל רוזנברג - ראש בית הדין של הרב ניסים קרליץ
- הרב יצחק גוגנהיים- רבה של פריז
- הרב חיים זליבנסקי - ראש ישיבת מאור התלמוד ברחובות
לקריאה נוספת[עריכה]
- ממשה ועד משה חלק א', הוקדש לו פרק ארוך ונבחר
- אב וראש הישיבות - תולדות חייו, הליכותיו, והנהגותיו
- לשמש שם אהל - ב' חלקים, "ספר הזיכרון לזכרו של רבינו משה שמואל", בהוצאת קול מהיכל
- ניחוחה של תורה - "מאוצרו ומשנתו של רבינו משה שמואל שפירא" ניו יורק, תשס"ג