רבי משה יהושע הגר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (27 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי משה יהושע הגר''' היה ה[[אדמו"ר]] | {{אדמו"ר | ||
|שם=רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ | |||
|תואר= | |||
|תמונה=[[תמונה:Vizshnitz.jpg|200px]] | |||
|כיתוב= | |||
|חיבורו העיקרי= | |||
|תאריך לידה=י"ג ב[[סיוון]] תרע"ו | |||
|מקום לידה=וילחוביץ, אוסטרו-הונגריה | |||
|תאריך פטירה=כ' ב[[אדר]] תשע"ב | |||
|מקום פטירה= | |||
|סיבת הפטירה= | |||
|מקום קבורה=[[בני ברק]] | |||
|חסידות= [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] | |||
|מקום מגורים= | |||
|מקום פעילות=בני ברק | |||
|מספר בשושלת= 5 | |||
|הקודם=[[רבי חיים מאיר הגר]] | |||
|הבא=[[רבי ישראל הגר]], [[רבי מנחם מנדל הגר]] | |||
|תחילת כהונה=תשל"ב | |||
|סיום כהונה=תשע"ב | |||
|רבותיו=[[רבי אליעזר הגר]], [[רבי חיים מאיר הגר]] | |||
|נושאים בהם עסק= | |||
|חיבוריו= | |||
|אב=ר' חיים מאיר הגר | |||
|אם=מרגלית | |||
|בת זוג=לאה אסתר פנט{{ש}}שיינדל סג"ל דייטש | |||
|ילדים= | |||
|חתימה= | |||
}} | |||
'''רבי משה יהושע הגר''' היה ה[[אדמו"ר]] החמישי מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בוילחוביץ בי"ג ב[[סיוון]] תרע"ו לאדמו"ר [[רבי חיים מאיר הגר]], בעל 'אמרי חיים', ומייסד מוסדות ויזניץ בישראל [[השואה]], ולאמו מרגלית. בגיל 18, התמנה על ידי אביו לכהן כרב בוילחוביץ וכראש ישיבת ויז'ניץ בגרוסווראדין. בשנת תש"ב נשא את לאה אסתר, בתו של ר' חיים מנחם מנדל מדעעש. עם פלישת הנאצים להונגריה בשנת תש"ד נמלט עם משפחתו דרך רומניה, ועלה ל[[ארץ ישראל]] באניית מעפילים, ובתחילה נעצר במחנה המעצר בעתלית עד ששוחרר בעזרת החסידים. חסידי ויז'ניץ מציינים את יום ח' ב[[אייר]], היום בו חצה את הגבול לרומניה, כיום הצלתו. | נולד בוילחוביץ בי"ג ב[[סיוון]] תרע"ו לאדמו"ר [[רבי חיים מאיר הגר]], בעל 'אמרי חיים', ומייסד מוסדות ויזניץ בישראל לאחר [[השואה]], ולאמו מרגלית. בגיל 18, התמנה על ידי אביו לכהן כרב בוילחוביץ וכראש ישיבת ויז'ניץ בגרוסווראדין. בשנת תש"ב נשא את לאה אסתר, בתו של ר' חיים מנחם מנדל מדעעש. עם פלישת הנאצים להונגריה בשנת תש"ד נמלט עם משפחתו דרך רומניה, ועלה ל[[ארץ ישראל]] באניית מעפילים, ובתחילה נעצר במחנה המעצר בעתלית עד ששוחרר בעזרת החסידים. חסידי ויז'ניץ מציינים את יום ח' ב[[אייר]], היום בו חצה את הגבול לרומניה, כיום הצלתו. | ||
כשהגיע ארצה, נתמנה ע"י דודו, [[רבי אליעזר הגר מויז'ניץ]], לכהן בראשות ישיבת ויז'ניץ שנפתחה ב[[תל אביב]], ישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר", ובמקביל סייע לאביו בפיתוח מוסדות חסידות ויז'ניץ ובהקמת שכונת קרית ויז'ניץ ב[[בני ברק]]. לאחר שהוקמה הקריה, מונה על ידי אביו לכהן כרב השכונה. | |||
הקים עוד את ארגון "צעירי ויז'ניץ" שמטרתו הייתה לקרב את בניהם של חסידי ויז'ניץ מרומניה והונגריה שעזבו את עולם התורה או את חסידות ויז'ניץ. הארגון פעל בישיבות חרדיות ובישיבות תיכוניות וסייע לגידולה של החסידות. כיום הארגון מאחד את בחורי החסידות שאינם לומדים בישיבות של החסידות. | הקים עוד את ארגון "צעירי ויז'ניץ" שמטרתו הייתה לקרב את בניהם של חסידי ויז'ניץ מרומניה והונגריה שעזבו את עולם התורה או את חסידות ויז'ניץ. הארגון פעל בישיבות חרדיות ובישיבות תיכוניות וסייע לגידולה של החסידות. כיום הארגון מאחד את בחורי החסידות שאינם לומדים בישיבות של החסידות. | ||
| שורה 8: | שורה 41: | ||
נודע כמתמיד גדול<ref>ישנן עדויות בראשית ימיו | נודע כמתמיד גדול<ref>ישנן עדויות{{דרוש מקור}} בראשית ימיו ב[[בני ברק]], שנראה שב ביום ראשון בבוקר עם בגדי השבת מספריית [[ישיבת פוניבז']], בה למד כל הלילה.</ref> וכמי שמקפיד על שמירת העיניים. עסק רבות בספר [[קצות החושן]]. תפילתו וה"טיש"ים שערך מדי שבת וחג למעלה משלושים שנה, עד למחלתו, התאפיינו בהתלהבות גדולה. | ||
בשנת תש"ם בכנסייה הגדולה השישית של אגודת ישראל, קרא לייסוד "קווי מהדרין" נפרדים לציבור החרדי, ותיקן לימוד יומי בספר [[חובת הלבבות]]. | |||
בשנת תשנ"ד נפטרה אשתו הראשונה לאה אסתר. ובשנת תשנ"ט נשא בשנית את שיינדל, בתו של הרב יהושע סג"ל דייטש (רבה של שכונת קטמון). | |||
בשנת תשס"ג לקה במחלת האלצהיימר, ומאז פעילותו כאדמו"ר הלכה וקטנה. הנהגת החסידות בפועל עברה לידי בנו הגדול, [[רבי ישראל הגר]]<ref>רבי ישראל הורחק על ידי אביו ממקומו הבכיר בחסידות ויז'ניץ בשנת תשמ"ד, ואת מקומו תפס אחיו הצעיר רבי מנחם מנדל, ובשנת תשס"ב הוחזר רבי ישראל למקומו המרכזי.</ref>. הבן הצעיר - [[רבי מנחם מנדל]] פרש וייסד בבני ברק את "מרכז חסידי ויז'ניץ", שמהווה, למעשה, חצר חסידית נפרדת. | |||
נפטר בכ' ב[[אדר]] תשע"ב ונקבר באוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות 'שומרי שבת' בבני ברק. | |||
מתלמידיו: ר' [[מרדכי גנוט]] בעל לוח [[דבר בעתו]]. | |||
==ספריו== | |||
* '''ישועות משה'''- סדרת תורותיו בחסידות. | |||
* '''אראנו בישע'''- על "שער חשבון הנפש" בספר [[�ובות הלבבות]]. | |||
* '''לקוטי תורה''' | |||
== צאצאיו == | |||
* '''חנה חיה''', נשואה ל[[רבי דוד טברסקי]], האדמו"ר מ[[חסידות סקווירא|סקווירא]]. | |||
* '''[[רבי ישראל הגר]]''', ממלא מקומו באדמו"רות (בשיכון ויז'ניץ). | |||
* '''שרה''', נשואה ל[[רבי יששכר דב רוקח]], האדמו"ר מ[[חסידות בעלזא|בעלזא]]. | |||
* '''סאשה''', נשואה ל[[רבי אהרן טייטלבוים]], האדמו"ר מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]]. | |||
* '''הינדא''', נשואה לבן דודה, הרב מנחם ארנסטר, ראש ישיבת ויז'ניץ. | |||
* '''[[רבי מנחם מנדל הגר]]''', ממלא מקומו באדמו"רות (ברחוב עזרא בבני ברק). | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.srugim.co.il/29909-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%99%D7%A5-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A5-%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA?di=1| יחסו לרבני הציונות הדתית], הרב משה הגר | |||
*[http://www.kikarhashabat.co.il/tag.php?q=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8%20%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%96%C2%B4%D7%A0%D7%99%D7%A5| אוסף כתבות בעקבות פטירתו] | *[http://www.srugim.co.il/29909-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A8-%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%96%D7%A0%D7%99%D7%A5-%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A5-%D7%90%D7%AA-%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA?di=1| יחסו לרבני הציונות הדתית], כתבה עם הרב משה הגר (אתר "סרוגים") | ||
*[http://www.bhol.co.il/lobby2.aspx?id=23&sid=230| פרויקט מיוחד: "האדמו"ר מויזנ'יץ זצ"ל"] | *[http://www.kikarhashabat.co.il/tag.php?q=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95%22%D7%A8%20%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%96%C2%B4%D7%A0%D7%99%D7%A5| אוסף כתבות בעקבות פטירתו] (אתר 'כיכר השבת') | ||
*[http://www.bhol.co.il/lobby2.aspx?id=23&sid=230| פרויקט מיוחד: "האדמו"ר מויזנ'יץ זצ"ל"] (אתר "בחדרי חרדים") | |||
*[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/235112 הרב לאו: הרבי מויז'ניץ היה שקדן ומתמיד עצום] (ערוץ 7) | |||
*[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/235100 תולדות חייו של האדמו"ר מויז'ניץ] (ערוץ 7) | |||
*[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/235088 המוטו של האדמו"ר היה תורה וחינוך], הרב משה הגר סופד לאדמו"ר (ערוץ 7) | |||
*[http://www.inn.co.il/Search.aspx?string=%E5%E9%E6%27%F0%E9%F5&type= אוסף כתבות לרגל פטירת האדמו"ר מויז'ניץ] (ערוץ 7) | |||
* {{רמבי"ש|1750}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{סדרה|הקודם=[[רבי חיים מאיר הגר]]|הבא=[[רבי ישראל הגר]]{{ש}}[[רבי מנחם מנדל הגר]]|רשימה=[[אדמו"ר]]י [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]]}} | |||
{{מיון רגיל:הגר משה יהושע}} | {{מיון רגיל:הגר משה יהושע}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:אדמו" | [[קטגוריה:אדמו"רי ויז'ניץ]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות חרדיות בישראל]] | ||
[[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]] | [[קטגוריה:חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:12, 30 בדצמבר 2018
|
|
| רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ | |
|---|---|
| |
| תאריך לידה | י"ג בסיוון תרע"ו |
| מקום לידה | וילחוביץ, אוסטרו-הונגריה |
| תאריך פטירה | כ' באדר תשע"ב |
| מקום קבורה | בני ברק |
| חסידות | ויז'ניץ |
| מקום פעילות | בני ברק |
| מספר בשושלת | 5 |
| הקודם | רבי חיים מאיר הגר |
| הבא | רבי ישראל הגר, רבי מנחם מנדל הגר |
| תחילת כהונה | תשל"ב |
| סיום כהונה | תשע"ב |
| רבותיו | רבי אליעזר הגר, רבי חיים מאיר הגר |
| אב | ר' חיים מאיר הגר |
| אם | מרגלית |
| בת זוג | לאה אסתר פנט שיינדל סג"ל דייטש |
רבי משה יהושע הגר היה האדמו"ר החמישי מויז'ניץ ונשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בוילחוביץ בי"ג בסיוון תרע"ו לאדמו"ר רבי חיים מאיר הגר, בעל 'אמרי חיים', ומייסד מוסדות ויזניץ בישראל לאחר השואה, ולאמו מרגלית. בגיל 18, התמנה על ידי אביו לכהן כרב בוילחוביץ וכראש ישיבת ויז'ניץ בגרוסווראדין. בשנת תש"ב נשא את לאה אסתר, בתו של ר' חיים מנחם מנדל מדעעש. עם פלישת הנאצים להונגריה בשנת תש"ד נמלט עם משפחתו דרך רומניה, ועלה לארץ ישראל באניית מעפילים, ובתחילה נעצר במחנה המעצר בעתלית עד ששוחרר בעזרת החסידים. חסידי ויז'ניץ מציינים את יום ח' באייר, היום בו חצה את הגבול לרומניה, כיום הצלתו.
כשהגיע ארצה, נתמנה ע"י דודו, רבי אליעזר הגר מויז'ניץ, לכהן בראשות ישיבת ויז'ניץ שנפתחה בתל אביב, ישיבת "בית ישראל ודמשק אליעזר", ובמקביל סייע לאביו בפיתוח מוסדות חסידות ויז'ניץ ובהקמת שכונת קרית ויז'ניץ בבני ברק. לאחר שהוקמה הקריה, מונה על ידי אביו לכהן כרב השכונה.
הקים עוד את ארגון "צעירי ויז'ניץ" שמטרתו הייתה לקרב את בניהם של חסידי ויז'ניץ מרומניה והונגריה שעזבו את עולם התורה או את חסידות ויז'ניץ. הארגון פעל בישיבות חרדיות ובישיבות תיכוניות וסייע לגידולה של החסידות. כיום הארגון מאחד את בחורי החסידות שאינם לומדים בישיבות של החסידות.
בשנת תשל"ב לאחר פטירת אביו, קיבל על עצמו את האדמו"רות לחסידות ויז'ניץ, שהפכה בינתיים להיות אחת החסידויות הגדולות ביותר. בנוסף, שימש גם כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
נודע כמתמיד גדול[1] וכמי שמקפיד על שמירת העיניים. עסק רבות בספר קצות החושן. תפילתו וה"טיש"ים שערך מדי שבת וחג למעלה משלושים שנה, עד למחלתו, התאפיינו בהתלהבות גדולה.
בשנת תש"ם בכנסייה הגדולה השישית של אגודת ישראל, קרא לייסוד "קווי מהדרין" נפרדים לציבור החרדי, ותיקן לימוד יומי בספר חובת הלבבות.
בשנת תשנ"ד נפטרה אשתו הראשונה לאה אסתר. ובשנת תשנ"ט נשא בשנית את שיינדל, בתו של הרב יהושע סג"ל דייטש (רבה של שכונת קטמון).
בשנת תשס"ג לקה במחלת האלצהיימר, ומאז פעילותו כאדמו"ר הלכה וקטנה. הנהגת החסידות בפועל עברה לידי בנו הגדול, רבי ישראל הגר[2]. הבן הצעיר - רבי מנחם מנדל פרש וייסד בבני ברק את "מרכז חסידי ויז'ניץ", שמהווה, למעשה, חצר חסידית נפרדת.
נפטר בכ' באדר תשע"ב ונקבר באוהל אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות 'שומרי שבת' בבני ברק. מתלמידיו: ר' מרדכי גנוט בעל לוח דבר בעתו.
ספריו[עריכה]
- ישועות משה- סדרת תורותיו בחסידות.
- אראנו בישע- על "שער חשבון הנפש" בספר [[�ובות הלבבות]].
- לקוטי תורה
צאצאיו[עריכה]
- חנה חיה, נשואה לרבי דוד טברסקי, האדמו"ר מסקווירא.
- רבי ישראל הגר, ממלא מקומו באדמו"רות (בשיכון ויז'ניץ).
- שרה, נשואה לרבי יששכר דב רוקח, האדמו"ר מבעלזא.
- סאשה, נשואה לרבי אהרן טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר.
- הינדא, נשואה לבן דודה, הרב מנחם ארנסטר, ראש ישיבת ויז'ניץ.
- רבי מנחם מנדל הגר, ממלא מקומו באדמו"רות (ברחוב עזרא בבני ברק).
קישורים חיצוניים[עריכה]
- יחסו לרבני הציונות הדתית, כתבה עם הרב משה הגר (אתר "סרוגים")
- אוסף כתבות בעקבות פטירתו (אתר 'כיכר השבת')
- פרויקט מיוחד: "האדמו"ר מויזנ'יץ זצ"ל" (אתר "בחדרי חרדים")
- הרב לאו: הרבי מויז'ניץ היה שקדן ומתמיד עצום (ערוץ 7)
- תולדות חייו של האדמו"ר מויז'ניץ (ערוץ 7)
- המוטו של האדמו"ר היה תורה וחינוך, הרב משה הגר סופד לאדמו"ר (ערוץ 7)
- אוסף כתבות לרגל פטירת האדמו"ר מויז'ניץ (ערוץ 7)
- רשימת המאמרים של רבי משה יהושע הגר, באתר רמבי"ש
הערות שוליים
- ↑ ישנן עדויות(דרוש מקור) בראשית ימיו בבני ברק, שנראה שב ביום ראשון בבוקר עם בגדי השבת מספריית ישיבת פוניבז', בה למד כל הלילה.
- ↑ רבי ישראל הורחק על ידי אביו ממקומו הבכיר בחסידות ויז'ניץ בשנת תשמ"ד, ואת מקומו תפס אחיו הצעיר רבי מנחם מנדל, ובשנת תשס"ב הוחזר רבי ישראל למקומו המרכזי.
| הקודם: רבי חיים מאיר הגר |
אדמו"רי ויז'ניץ | הבא: רבי ישראל הגר רבי מנחם מנדל הגר |