יהדות בולגריה: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(←בית חב"ד: תיקנתי שגיאת כתיב) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (13 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Sofia-synagogue-MihalOrel.jpg|left|thumb|250px|המקור:ויקישיתוף, צילמו:Mihal Orel @ Flickr]] | [[תמונה:Sofia-synagogue-MihalOrel.jpg|left|thumb|250px|המקור:ויקישיתוף, צילמו:Mihal Orel @ Flickr]] | ||
[[תמונה:Bulgaria-CIA WFB MapHeb.png|left|thumb|250px|מפת בולגריה - המקור:ויקישיתוף, עיבד:אביעד]] | |||
[[תמונה:Holocast_bulgaria.jpg|left|thumb|250px|מקור :ויקישיתוף, צילם:אבישי טייכר]] | [[תמונה:Holocast_bulgaria.jpg|left|thumb|250px|מקור :ויקישיתוף, צילם:אבישי טייכר]] | ||
| שורה 8: | שורה 10: | ||
הרב [[אליהו בירנבוים]], מ[[מכון שטראוס עמיאל]] אשר בקר ב[[סופיה]], בירת בולגריה, בסוף 2008 מספר כי יהדות בולגריה מונה 6,000 נפש, מחציתם בעיר הבירה ומחציתם ב-19 קהילות. בית הכנסת פעיל ומתקיימות בו תפילות שלוש פעמים ביום. קיים בית אבות יהודי, עיתון דו-שבועי ובית עם. חינוך יהודי ניתן ל-300 ילדים יהודים ,בכיתות נפרדות בבית ספר ממלכתי רגיל. רב הקהילה הוא הרב בכור כחלון, הפועל בתמיכת הג'וינט. | הרב [[אליהו בירנבוים]], מ[[מכון שטראוס עמיאל]] אשר בקר ב[[סופיה]], בירת בולגריה, בסוף 2008 מספר כי יהדות בולגריה מונה 6,000 נפש, מחציתם בעיר הבירה ומחציתם ב-19 קהילות. בית הכנסת פעיל ומתקיימות בו תפילות שלוש פעמים ביום. קיים בית אבות יהודי, עיתון דו-שבועי ובית עם. חינוך יהודי ניתן ל-300 ילדים יהודים ,בכיתות נפרדות בבית ספר ממלכתי רגיל. רב הקהילה הוא הרב בכור כחלון, הפועל בתמיכת הג'וינט. | ||
==תולדות הקהילה== | |||
מחבר [[אוצר ישראל]] כרך ב' ערך "בולגריא" סבור כי את ראשית התיישבות היהודים בבולגריה יש ליחס ל | |||
למלך [[פרס]] [[דריווש הראשון]] 513 לפנה"ס, אשר הביא לשם יהודים. הוא מספר על מגדל קדמון על שפת [[נהר הדנובה]] המכונה Judaeus וכן הוא טוען כי שמה של העיר הרומנית אדזודיאס מקורו הוא Ad-Judaeus. | |||
קיימת השערה כי יישוב יהודי היה ב[[מקדוניה]] בימיו של הקיסר [[קליגולה]] - 37 - .41 <ref>Philo, Embassy to Gaius, par. 281 מקור</ref> מובא ב<ref name=aa>[http://www.jewishvirtuallibrary.org/jsource/vjw/bulgaria.htm]</ref> | |||
עדות כתובה ראשונה היא כתובת עתיקה ב[[לטינית]] בה מופיע שמו של יוסף, ראש בית הכנסת (archisynagogos Joseph) ו[[מנורה]] , מהמאה ה-2. הכתובת נמצאה בOescus, היום Gigen - שהייתה מושבה [[הקיסרות הרומית|רומית]] בגבול הצפוני של בולגריה של היום, ליד הגשר על ה[[דנובה]] המוביל ל[[רומניה]] של היום. | |||
האיזכור הבא לקיום יהודים בבולגריה הופיע בפקודה של [[תאודוסיוס הראשון]] (346 -395), [[קיסרי רומא|קיסר רומי]] והשליט האחרון של [[האימפריה הרומית]] המאוחדת משנת 379 כי יש לגרש את היהודים ולהרוס את בתי הכנסת שלהם בחבלים [[איליריה]] - חבל ארץ במערב ה[[בלקן]] ולאורך חופיו המזרחיים של [[הים האדריאטי]] ו-[[תראקיה]] - חבל ארץ בפינה הדרומית מזרחית של [[חצי אי|חצי האי]] ה[[בלקן|בלקני]] ב[[אירופה]]. "אוצר ישראל" מביא גירסה הפוכה: במחוזות הצפוניים היהודים נרדפו ואילו בממלכתו הוא ציווה "שלא להפריע את היהודים ממנוחתם ובתי הכנסיות שלהם" <ref>מקור: Codex Theodosius c.xvi.8 אוצר ישראל כרך ב' ערך "בולגריא</ref> | |||
בשנת 681, לאחר שהוקמה האימפריה הבולגרית הראשונה, יהודים שברחו מ[[האימפריה הביזנטית]] התיישבו בבולגריה. בין השאר, [[לאו השלישי (קיסר)|לאו השלישי]], קיסר [[ביזנטיון]] (717-741), גרש מארצו יהודים לבולגריה. | |||
במהלך שלטונות של המלך בוריס הראשון (czar Boris I) אשר שלט בשנים (852–889), היה ניסיון להמיר את דתם של בולגרים-עובדי אלילים ליהודים. אך בסוף המירו דתם לנצרות הבוגרית האורטודקסית אשר הוקמה במאה ה-9. שמות רבים של שלשלת המלוכה הבוגרית קומיטופולי (Comitopuli) (976 - 1016) נשאו שמות יהודיים כמו : סמוייל, משה ודויד, אשר עשויים להצביע על שורשים יהודיים. | |||
סבורים כי סוחרים יהודים מבולגריה, היו אלא שהגיעו ל[[כוזרים]] במאה ה-7, וכתוצאה קבלו עליהם את דת משה <ref name=A>אוצר ישראל כרך ב' ערך "בולגריא </ref>. | |||
קיימת סברה כי הנצרות הבולגרית, בסופו של דבר, היא שילוב של אמונות דתיות (syncretistic mixture) של הנצרות, היהדות ועבודת אלילים <ref name=aa/>. אותו מקור ממחיש זאת בצרור השאלות, 116 במספר, שנשלחו ל[[אפיפיור]] שכיהן בשנים 858-867. לדוגמא אחדות מהן: | |||
# איך לנהוג בפרי הביכורים. | |||
# איזה יום יהיה למנוחה: שבת או יום ראשון. | |||
# איזה בהמות וחיות מותרות באכילה. | |||
# האם על הנשים לכסות את שערות ראשם בעת התפילה | |||
נזיר אשר נשלח בשנת 863 ,בתקופת הקיסר הביזנטי "מיכאל ה-3", במטרה להמיר את דת המקומיים לנצרות, התערב בקהילה היהודית ועשה שימוש ב[[אלף בית]] העברי בעת תירגום התנ"ך לשפה המקומית. | |||
בשנת 967 יהודים התיישבו בעיר [[ניקופול]] מהרפובליקה של [[רגוזה]] ומ[[איטליה]]. יהודים מעיר זו הורשו לסחור עם הקיסרות הבולגרית השנייה על ידי איבן אסן השני. גם בימי [[מסע הצלב]] הגיעו יהודים לעיר הזאת, לחוף [[הים האדריאטי]]. היישוב היהודי היה עתיק בעיר ונהגו לקרוא בה [[מגילת אסתר]] בשני ימי הפורים לזכר קדמונה של הקהילה <ref name=A/>. ידוע מעיר זו חכם יהודי בשם טוביה בן אליעזר. | |||
לפי מחבר ספר היסטוריה רומית בשם ניסתור, בשנת 1120 ניסו יהודי בולגריה והכוזרים לגייר את הדוכס ולאדימיר. הוא סירב בטענה שאין להן מדינה <ref>Nichopin Prov Danuv p.25</ref> . | |||
הצאר, [[איבן אלכסנדר]] הבולגרי נשא לאישה יהודיה בשם שרה ((Czarina Theodora), אשר התנצרה ושמה הומר לתאודורה. היה לה השפעה רבה בחצר המלוכה עד כי הצאר היה שראש מלכויות הבלקן. הוענק לה התואר שתרגומו:" שוררת על כל הבולגרים ןהיוונים אוצר ישראל. הצארית הגנה על היהודים והם היו שווי זכויות לבולגרים. היא האריכה ימים רבים וראתה בחורבן הממלכה הבולגרית. אך זכרונה נשאר לברכה בשירים המוניים . ציור שלה משנת 1356 נמצא בשנת 1848 באוסף בבריטניה <ref name=A/>. | |||
בשנת 1352 הכנסיה החליטה לנדות את הכופרים וגזרה דין מוות על שלושה יהודים, אשר נרצחו על ידי ההמון למרות פסק דינם שבוטל על ידי הצאר." בשנת 1366 גורשו היהודים מ[[הונגריה]] והתקבלו בבולגריה. הם הקימו קהילה יהודית אשכנזית עצמאית בעיר. הם גם גזרו כי מי שבא לעיר לא יוכל לשאת אישה מבנות המקום, אלה לאחר שלוש שנים, כאשר יהיה ברור שהוא לא נשוי לאחרת. בין הבאים היתה משפחת ר' שלום מנוושטט, אשר הקים ישיבה בעיר טורנו ותלמידו ר' דוסא היוני אשר חבר פירוש על רש"י בשנת 1430 <ref name=A/>. | |||
==הכיבוש העות'מאני== | |||
בשנת 1393 נפלה העיר הראשית [[וליקו טרנובו]] (Veliko Tărnovo) לידי [[האימפריה העות'מאנית]]. היהודים בעיר שהיו נאמנים לבולגרים גורשו ממנה. בעיר קיים אזור המכונה בית הקברות היהודי. כיבוש בולגריה על ידי הטורקים הושלם בשנת 1396 ונשאר בתוקפו עד סוף המאה ה-19. | |||
העיר [[ניקופול]] נחשבה למרכז יהודי חשוב. אך קהילות יהודיות היו גם במקומות הבאים: [[סופיה]], [פלבן]], [[פלובציק]], וידין (Vidin), סיליסטרה (Silistra),ג'אמבול (Yambol) וסטרה-זגורה (Stara Zagora). | |||
משנת 1470 הגיעו לבולגריה יהודים שגורשו מ[[באווריה]]. השפה שלהם - Judeo-German - נשמעה היטב ברחובות סופיה <ref name=aa/>. הם בנו לעצמם בית כנסת עצמאי. סידור מיוחד ב[[נוסח אשכנז]] הודפס ב[[סלוניקי]] בשנת 1548-50 על-ידי ר' בנימין הלוי אשכנזי מנורנברג, אשר היה גם רבה של הקהילה האשכנזית. | |||
בשנת 1494 הגיעו לבולגריה מגורשי ספרד. הם הגיעו מסלוניקי, דרך מקדוניה ואיטליה דרך רגוזה ןבוסניה. | |||
בשנת 1500 בערך היתה בעיר משפחה נודעת בשם הרומי רופוס, שמה הופיע בשו"ל רשד"ם ח"מ ד' "אוצר ישראל". שמה שובש כנראה לשם "רוביסה". וכך עד 1640 היו שלוש קהילות נפרדות בסופיה: הרומניוטים, האשכנזים והספרדים. רב אחד היה לכולם, הרב ר.לוי ב חביב, אשר התגורר בפלבן. | |||
בניקופול התגורר 13 שנה (1523-1536) [[יוסף קארו]], מחבר ה[[שולחן ערוך]]. הוא ייסד בעיר [[ישיבה]] וכתב את ספרו [[בית יוסף]]. בית הכנסת ע"ש רבי יוסף קארו בעיר, נהרס. אבל עדיין מצוי במקום מעיין שיש האומרים שר' קארו נהג שם לטבול. | |||
במאה ה-17 תנועת ה[[שבתאות]] הגיעה לבולגריה. מטעמה פעלו [[נתן העזתי]] וסמואל פרימו. | |||
מרכז סחר יהודי חשוב היה בעיר "Pazardzhik". הסוחרים היהודים של העיר ניהלו את במסחר בין [[טורקיה]], [[ולאכיה]] - דרום [[רומניה]] היום, [[מולדובה (חבל ארץ)|מולדביה]] - אף היא מרומניה היום, רגוזה - היום [[דוברובניק]] ו[[ונציה]]. בעיר היה יריד הלבשה בו סחרו מבדים שייבאו מבלוניקי. סוחרים יהודים השתתפו גם בהתקוממות נגד הטורקים בנת 1688. בעיר סאמוקוב היה ליהודים בעלות על [[מכרה|מכרות]] ועיבוד דעורות. | |||
אישיות ידועה מבין היהודים היה באקיש (Bakish), אשר ייסד את שיטת המטבע באימפריה העותמאנית. | |||
==עצמאות בולגריה== | |||
ארצות חצי-אי הבלקן נכבשו על ידי [[רוסיה]] מיידי [[האימפריה העות'מאנית]] , תוך שנה אחת, שנת 1877. במקומות רבים היהודים סבלו הרבה מהמלחמה. בעיר קאחאנליק (כנראה קאזליק) "התנפלו על היהודים איזה פראים בולגרים ויהרגו בהם הרג רב ויטמאו את נשיהם ובנותיהם" <ref name=A/>. | |||
היהודים היססו האם להמשיך לגלות נאמנות לשליט הנוכחי - הטורקי או לשליט החדש - הבולגרי, הנתמך על ידי הרוסים. | |||
בשנת 1878 הטורקים נסוגו מסופיה. בעיר שררו מהומות, גניבות והצתות. היהודים הקימו יחידה לכיבוי אש ומנעו נזק לרכושם. רבה של העיר, גבריאל מארקדו אלמוסלינו (Gabriel Mercado Almosnino) קבל את פני הגנרל הרוסי שהגיע לעיר. בערים אחרות, כמו וידין, קאזליק וסביסלוטוב, נאלצו היהודים לנוס והגיעו ל[[אדירנה]] ול[[קונסטנטינופול]]. | |||
הנדבן היהודי [[מוריס הירש|הברון הירש]], חברת [[כל ישראל חברים]] ויהודי [[אירופה]] ו[[אמריקה]] שלחו תרומות לעזרת יהדות בולגריה. בעזרת התמיכה יכלו להתקיים עד אשר חזר השלום למדינה<ref name=A/>. | |||
ב[[קונגרס ברלין]] נחתם ביום 13 ביולי 1878 הסכם לפיו הוקמה בולגריה. סעיפי ההסכם העניקו שויון זכויות ליהודים. בשנת 1879 התכנסה [[האספה המכוננת]] של המדינה החדשה בטירנובה - עיר הבירה הישנה. בין נבחריה היה רבה של העיר, הרב אלמוסלינו. האסיפה שערכה [[חוקה]] קבעה כי היהודים ייקבלו את כל הזכויות. | |||
בשנת 1880 נקבעה תחיקה הקובעת את דרך ארגונה של הקהילה היהודית. בראש כל קהילה נבחר ועד, אשר בכוחו היה להטיל מיסים. כי הורשתה הקהילה להקים בתי ספר פרטיים. הממשלה אליו שילמה משכורת לרב של סופיה, כולל להחזקת ביתו ולשכר המזכיר - סך של 10,000 פראנק. ראשון הרבנים היה הרב אלמוסלינו. אחריו שרת הרב משה טאגיר, אשר חבר גם ספר נגד המתנגדים ל[[תלמוד]]. בשנת 1886 נבחר לרב דר' דאנקוויץ, 1891 - ר' מרדכי גרינוואלד ומשנת 1895 עד לתחילת המאה ה-20 הרב מרדכי עהרפרייז <ref name=A/>. | |||
היהודים אף שותפו במועצות הערים. ובפועל היה בעל עיר נבחר יהודי במועצה. יחד עם זאת, ב[[פרלמנט|בית הנבחרים]] - "הסאבראניי" - לא היה ליהודים ציר בשל מספר המועט בכל עיר ועיר. בשנת 1890 נבחר יהודי אחד לציר, נאבי מהעיר רובריג, בעל קרקעות, אך בחירתו נפסלה מפני שהיה יליד רוסיה. העם לא היה שותף למגמה הליברלית כלפי היהודים ומנע מיהודים רכישת קרקע וגרם לפגיעות בנפש<ref name=AA/>. | |||
בשנת 1885, כאשר פרצה מלחמה בין [[סרביה]] ו[[בולגריה]], לראשונה, היהודים גוייסו לצבא הבולגרי. | |||
בין מפקדי הצבא היו יהודים, כך למשל מוזכרים השמות: משה נרתי(פיליפופולי), מורינו גראסיאני (שומלה) ואברהם ישראל ריפיט (רוסנוק) <ref name=A/>. נוהג זה נמשך גם ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. | |||
בצבא היו גם [[רופא|רופאים]] יהודים. במהלך הלחימה היו אנשי צבא שהצטיינו ועל כך הביעו תודה להם ולעמם. | |||
האנטישמיות פרצה לפעמים במדינה. די היה בעלילה והרדיפות החלו. כך היה בשנת 1891 בעיר ראצה, 1903-בלום ובשנת 1904 בקיוטיופול. שויון הזכויות לא היה מלא. היה די שיטות על מנת לשמור על ההפליה נגד יהודים: הם לא התקבלו לאקדמיות צבאיות, לבנקים ממלכתיים ולמשרות ציבוריות. בשנת 1902 החלו להוציא לאור בטאונים אשר גינו את היהודים. בתגובה יהודי בולגריה ייצאו בבטאון משלהם "משאוועמשקא פראווא". הופעתו פסקה כאשר העתונות האנטישמית חדלה מלפעול. | |||
לתנועה הציונית הייתה פעילות רבה בבולגריה. כמעט בכל עיר היה ועד. היו שעלו לארץ ישראל והקימו בה מושבות כמו ב[[הר טוב]] "על מסילת הברזל יפו-ירושלים" ליד [[בית שמש]] - היום. | |||
בשנת 1908 היו קהילות יהודיות פעילות, עם בתי כנסת ב-34 ערים. בארבע ערים היו בתי כנסת שבהם התפללו בנוסח אשכנז: וארנה, סופיה,סיליסטרה ורוסניק. לפי "אוצר ישראל" מספרם הגיע ל-30,410 נפש ובינהם 800 אשכנזים. בין הקהילות הבולטות היו: | |||
* סופיה - 8,000 | |||
* פיליפופולי - 3,100 | |||
* רוסנק - 3,100 | |||
' פאזרניק - 1,700 | |||
בשנת 1936 הוקם ארגון [[אנטי שמי]] בשם "Ratnik". ההזדהות עם התנועה [[הנאצית]]. אומצה [[תורת הגזע]] והתאוריות הנילוות. | |||
בשנים של טרום מלחמת העולם השנייה, מספר היהודים עלה מ-16,000 בשנת 1920 ל-48,565 במפקד 1934. מחצית היהודים גרו בעיר הבירה סופיה. רוב היהודים עסקו במסחר והיו בעלי עסק עצמאי. לתודעה הציונית הייתה השפעה רבה על הקהילה. | |||
==בית חב"ד== | |||
[http://www.chabad-bulgaria.org/templates/articlecco_cdo/aid/761396 בית חב"ד] קיים בבירת המדינה בסופיה. הוא פועל עבור יהודי המקום ותיירים מזדמנים. הפעילות החלה בשנת ה'תשס"א (2001). | |||
בית חב"ד נחנך בדירה שכורה בי"א ניסן ה'תשס"א, כשלושה חודשים לאחרי תחילת הפעילות. בחודש מנחם- ה'תשס"ב נרכש בנין עבור בית חב"ד בחודש אדר ה'תשס"ג נחנך בית חב"ד במרכז העיר הוא "המרכז היהודי הקהילתי (על שם משפחת) רוהר חב"ד" . | |||
במרכז פועלים: בית כנסת, גן ילדים, מועדון לצעירים, מסעדה כשרה, ספריה, משרדים, שיעורים , אולפן עברית , מועדון קשישים, פעילויות חג, שבתות, ומערכת פירסומים בשפה הבולגרית : ירחון חודשי, עלונים וספרי יהדות שונים . | |||
בחודש תמוז ה'תשס"ח נחנך בתוך המרכז [[מקווה טהרה]]. בחנוכתו שולבו עוד מספר אירועים יהודיים, לכבוד שבע שנות פעילות חב"ד בבולגריה. באירוע נוכח הראשון לציון הרב הראשי לישראל רבי [[שלמה משה עמאר]] שהוא גם הביקור הראשון של רב ראשי לישראל בבירת בולגריה. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 13: | שורה 111: | ||
* הרב אליהו בירנבוים, '''הציונות שלא נזקקה לשואה''', מקור ראשון , 5 בדצמבר 2008 | * הרב אליהו בירנבוים, '''הציונות שלא נזקקה לשואה''', מקור ראשון , 5 בדצמבר 2008 | ||
[[קטגוריה:יהדות | [[קטגוריה:יהדות אירופה|בולגריה]] | ||
גרסה אחרונה מ־10:54, 21 בפברואר 2019
|
|
יהדות בולגריה יסודה מהתקופה הביזנטית, כאשר הגיעו אליה הרומניוטים. רצפת פסיפס עתיקה שנמצאה בשרידי בית כנסת בעיר העתיקה בפלובדיב מהמאה ה-2 או המאה ה-3 מהווים את השריד היהודי העתיק במדינה. יהודים נוספים הגיעו לבולגריה במאות ה-14 וה-15 מאירופה: מגרמניה: בוואריה ובוהמיה ומהונגריה. אולם, התרומה החשובה לגידולה של יהדות בולגריה הייתה ממגורשי ספרד שמצאו מקלט באימפריה העות'מאנית, אשר חצי-האי הבלקני נמנה על שטחה. בשנת 1640 היו בבולגריה שלוש קהילות נפרדות: רומניוטים,האשכנזים והספרדים - כאשר הבכורה לאחרונים.
באמצע המאה ה-19 הגיעה לבולגריה תנועת ההשכלה. הוקם בה בית ספר "אלייאנס איזראליטה אוניברסל", אשר שילב את ההשכלה והתרבות של המערב בחינוך יהודי מסורתי. לתנועה הציונית הייתה השפעה רבה ובקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897 השתתפו שלוש משלחות מבולגריה. בשואה ניצלו רוב יהודי בולגריה: 38,000 מתוך 50,000, 12,000 יהודי תראקיה ומקדוניה ניספו בשואה. אחרי [[מלחמת העולם השנייה] הגרו מרבית יהודי בולגריה למדינת ישראל.
הרב אליהו בירנבוים, ממכון שטראוס עמיאל אשר בקר בסופיה, בירת בולגריה, בסוף 2008 מספר כי יהדות בולגריה מונה 6,000 נפש, מחציתם בעיר הבירה ומחציתם ב-19 קהילות. בית הכנסת פעיל ומתקיימות בו תפילות שלוש פעמים ביום. קיים בית אבות יהודי, עיתון דו-שבועי ובית עם. חינוך יהודי ניתן ל-300 ילדים יהודים ,בכיתות נפרדות בבית ספר ממלכתי רגיל. רב הקהילה הוא הרב בכור כחלון, הפועל בתמיכת הג'וינט.
תולדות הקהילה[עריכה]
מחבר אוצר ישראל כרך ב' ערך "בולגריא" סבור כי את ראשית התיישבות היהודים בבולגריה יש ליחס ל למלך פרס דריווש הראשון 513 לפנה"ס, אשר הביא לשם יהודים. הוא מספר על מגדל קדמון על שפת נהר הדנובה המכונה Judaeus וכן הוא טוען כי שמה של העיר הרומנית אדזודיאס מקורו הוא Ad-Judaeus.
קיימת השערה כי יישוב יהודי היה במקדוניה בימיו של הקיסר קליגולה - 37 - .41 [1] מובא ב[2]
עדות כתובה ראשונה היא כתובת עתיקה בלטינית בה מופיע שמו של יוסף, ראש בית הכנסת (archisynagogos Joseph) ומנורה , מהמאה ה-2. הכתובת נמצאה בOescus, היום Gigen - שהייתה מושבה רומית בגבול הצפוני של בולגריה של היום, ליד הגשר על הדנובה המוביל לרומניה של היום.
האיזכור הבא לקיום יהודים בבולגריה הופיע בפקודה של תאודוסיוס הראשון (346 -395), קיסר רומי והשליט האחרון של האימפריה הרומית המאוחדת משנת 379 כי יש לגרש את היהודים ולהרוס את בתי הכנסת שלהם בחבלים איליריה - חבל ארץ במערב הבלקן ולאורך חופיו המזרחיים של הים האדריאטי ו-תראקיה - חבל ארץ בפינה הדרומית מזרחית של חצי האי הבלקני באירופה. "אוצר ישראל" מביא גירסה הפוכה: במחוזות הצפוניים היהודים נרדפו ואילו בממלכתו הוא ציווה "שלא להפריע את היהודים ממנוחתם ובתי הכנסיות שלהם" [3]
בשנת 681, לאחר שהוקמה האימפריה הבולגרית הראשונה, יהודים שברחו מהאימפריה הביזנטית התיישבו בבולגריה. בין השאר, לאו השלישי, קיסר ביזנטיון (717-741), גרש מארצו יהודים לבולגריה.
במהלך שלטונות של המלך בוריס הראשון (czar Boris I) אשר שלט בשנים (852–889), היה ניסיון להמיר את דתם של בולגרים-עובדי אלילים ליהודים. אך בסוף המירו דתם לנצרות הבוגרית האורטודקסית אשר הוקמה במאה ה-9. שמות רבים של שלשלת המלוכה הבוגרית קומיטופולי (Comitopuli) (976 - 1016) נשאו שמות יהודיים כמו : סמוייל, משה ודויד, אשר עשויים להצביע על שורשים יהודיים.
סבורים כי סוחרים יהודים מבולגריה, היו אלא שהגיעו לכוזרים במאה ה-7, וכתוצאה קבלו עליהם את דת משה [4].
קיימת סברה כי הנצרות הבולגרית, בסופו של דבר, היא שילוב של אמונות דתיות (syncretistic mixture) של הנצרות, היהדות ועבודת אלילים [2]. אותו מקור ממחיש זאת בצרור השאלות, 116 במספר, שנשלחו לאפיפיור שכיהן בשנים 858-867. לדוגמא אחדות מהן:
- איך לנהוג בפרי הביכורים.
- איזה יום יהיה למנוחה: שבת או יום ראשון.
- איזה בהמות וחיות מותרות באכילה.
- האם על הנשים לכסות את שערות ראשם בעת התפילה
נזיר אשר נשלח בשנת 863 ,בתקופת הקיסר הביזנטי "מיכאל ה-3", במטרה להמיר את דת המקומיים לנצרות, התערב בקהילה היהודית ועשה שימוש באלף בית העברי בעת תירגום התנ"ך לשפה המקומית.
בשנת 967 יהודים התיישבו בעיר ניקופול מהרפובליקה של רגוזה ומאיטליה. יהודים מעיר זו הורשו לסחור עם הקיסרות הבולגרית השנייה על ידי איבן אסן השני. גם בימי מסע הצלב הגיעו יהודים לעיר הזאת, לחוף הים האדריאטי. היישוב היהודי היה עתיק בעיר ונהגו לקרוא בה מגילת אסתר בשני ימי הפורים לזכר קדמונה של הקהילה [4]. ידוע מעיר זו חכם יהודי בשם טוביה בן אליעזר.
לפי מחבר ספר היסטוריה רומית בשם ניסתור, בשנת 1120 ניסו יהודי בולגריה והכוזרים לגייר את הדוכס ולאדימיר. הוא סירב בטענה שאין להן מדינה [5] .
הצאר, איבן אלכסנדר הבולגרי נשא לאישה יהודיה בשם שרה ((Czarina Theodora), אשר התנצרה ושמה הומר לתאודורה. היה לה השפעה רבה בחצר המלוכה עד כי הצאר היה שראש מלכויות הבלקן. הוענק לה התואר שתרגומו:" שוררת על כל הבולגרים ןהיוונים אוצר ישראל. הצארית הגנה על היהודים והם היו שווי זכויות לבולגרים. היא האריכה ימים רבים וראתה בחורבן הממלכה הבולגרית. אך זכרונה נשאר לברכה בשירים המוניים . ציור שלה משנת 1356 נמצא בשנת 1848 באוסף בבריטניה [4].
בשנת 1352 הכנסיה החליטה לנדות את הכופרים וגזרה דין מוות על שלושה יהודים, אשר נרצחו על ידי ההמון למרות פסק דינם שבוטל על ידי הצאר." בשנת 1366 גורשו היהודים מהונגריה והתקבלו בבולגריה. הם הקימו קהילה יהודית אשכנזית עצמאית בעיר. הם גם גזרו כי מי שבא לעיר לא יוכל לשאת אישה מבנות המקום, אלה לאחר שלוש שנים, כאשר יהיה ברור שהוא לא נשוי לאחרת. בין הבאים היתה משפחת ר' שלום מנוושטט, אשר הקים ישיבה בעיר טורנו ותלמידו ר' דוסא היוני אשר חבר פירוש על רש"י בשנת 1430 [4].
הכיבוש העות'מאני[עריכה]
בשנת 1393 נפלה העיר הראשית וליקו טרנובו (Veliko Tărnovo) לידי האימפריה העות'מאנית. היהודים בעיר שהיו נאמנים לבולגרים גורשו ממנה. בעיר קיים אזור המכונה בית הקברות היהודי. כיבוש בולגריה על ידי הטורקים הושלם בשנת 1396 ונשאר בתוקפו עד סוף המאה ה-19.
העיר ניקופול נחשבה למרכז יהודי חשוב. אך קהילות יהודיות היו גם במקומות הבאים: סופיה, [פלבן]], פלובציק, וידין (Vidin), סיליסטרה (Silistra),ג'אמבול (Yambol) וסטרה-זגורה (Stara Zagora).
משנת 1470 הגיעו לבולגריה יהודים שגורשו מבאווריה. השפה שלהם - Judeo-German - נשמעה היטב ברחובות סופיה [2]. הם בנו לעצמם בית כנסת עצמאי. סידור מיוחד בנוסח אשכנז הודפס בסלוניקי בשנת 1548-50 על-ידי ר' בנימין הלוי אשכנזי מנורנברג, אשר היה גם רבה של הקהילה האשכנזית.
בשנת 1494 הגיעו לבולגריה מגורשי ספרד. הם הגיעו מסלוניקי, דרך מקדוניה ואיטליה דרך רגוזה ןבוסניה. בשנת 1500 בערך היתה בעיר משפחה נודעת בשם הרומי רופוס, שמה הופיע בשו"ל רשד"ם ח"מ ד' "אוצר ישראל". שמה שובש כנראה לשם "רוביסה". וכך עד 1640 היו שלוש קהילות נפרדות בסופיה: הרומניוטים, האשכנזים והספרדים. רב אחד היה לכולם, הרב ר.לוי ב חביב, אשר התגורר בפלבן.
בניקופול התגורר 13 שנה (1523-1536) יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך. הוא ייסד בעיר ישיבה וכתב את ספרו בית יוסף. בית הכנסת ע"ש רבי יוסף קארו בעיר, נהרס. אבל עדיין מצוי במקום מעיין שיש האומרים שר' קארו נהג שם לטבול.
במאה ה-17 תנועת השבתאות הגיעה לבולגריה. מטעמה פעלו נתן העזתי וסמואל פרימו.
מרכז סחר יהודי חשוב היה בעיר "Pazardzhik". הסוחרים היהודים של העיר ניהלו את במסחר בין טורקיה, ולאכיה - דרום רומניה היום, מולדביה - אף היא מרומניה היום, רגוזה - היום דוברובניק וונציה. בעיר היה יריד הלבשה בו סחרו מבדים שייבאו מבלוניקי. סוחרים יהודים השתתפו גם בהתקוממות נגד הטורקים בנת 1688. בעיר סאמוקוב היה ליהודים בעלות על מכרות ועיבוד דעורות.
אישיות ידועה מבין היהודים היה באקיש (Bakish), אשר ייסד את שיטת המטבע באימפריה העותמאנית.
עצמאות בולגריה[עריכה]
ארצות חצי-אי הבלקן נכבשו על ידי רוסיה מיידי האימפריה העות'מאנית , תוך שנה אחת, שנת 1877. במקומות רבים היהודים סבלו הרבה מהמלחמה. בעיר קאחאנליק (כנראה קאזליק) "התנפלו על היהודים איזה פראים בולגרים ויהרגו בהם הרג רב ויטמאו את נשיהם ובנותיהם" [4].
היהודים היססו האם להמשיך לגלות נאמנות לשליט הנוכחי - הטורקי או לשליט החדש - הבולגרי, הנתמך על ידי הרוסים.
בשנת 1878 הטורקים נסוגו מסופיה. בעיר שררו מהומות, גניבות והצתות. היהודים הקימו יחידה לכיבוי אש ומנעו נזק לרכושם. רבה של העיר, גבריאל מארקדו אלמוסלינו (Gabriel Mercado Almosnino) קבל את פני הגנרל הרוסי שהגיע לעיר. בערים אחרות, כמו וידין, קאזליק וסביסלוטוב, נאלצו היהודים לנוס והגיעו לאדירנה ולקונסטנטינופול.
הנדבן היהודי הברון הירש, חברת כל ישראל חברים ויהודי אירופה ואמריקה שלחו תרומות לעזרת יהדות בולגריה. בעזרת התמיכה יכלו להתקיים עד אשר חזר השלום למדינה[4].
בקונגרס ברלין נחתם ביום 13 ביולי 1878 הסכם לפיו הוקמה בולגריה. סעיפי ההסכם העניקו שויון זכויות ליהודים. בשנת 1879 התכנסה האספה המכוננת של המדינה החדשה בטירנובה - עיר הבירה הישנה. בין נבחריה היה רבה של העיר, הרב אלמוסלינו. האסיפה שערכה חוקה קבעה כי היהודים ייקבלו את כל הזכויות.
בשנת 1880 נקבעה תחיקה הקובעת את דרך ארגונה של הקהילה היהודית. בראש כל קהילה נבחר ועד, אשר בכוחו היה להטיל מיסים. כי הורשתה הקהילה להקים בתי ספר פרטיים. הממשלה אליו שילמה משכורת לרב של סופיה, כולל להחזקת ביתו ולשכר המזכיר - סך של 10,000 פראנק. ראשון הרבנים היה הרב אלמוסלינו. אחריו שרת הרב משה טאגיר, אשר חבר גם ספר נגד המתנגדים לתלמוד. בשנת 1886 נבחר לרב דר' דאנקוויץ, 1891 - ר' מרדכי גרינוואלד ומשנת 1895 עד לתחילת המאה ה-20 הרב מרדכי עהרפרייז [4].
היהודים אף שותפו במועצות הערים. ובפועל היה בעל עיר נבחר יהודי במועצה. יחד עם זאת, בבית הנבחרים - "הסאבראניי" - לא היה ליהודים ציר בשל מספר המועט בכל עיר ועיר. בשנת 1890 נבחר יהודי אחד לציר, נאבי מהעיר רובריג, בעל קרקעות, אך בחירתו נפסלה מפני שהיה יליד רוסיה. העם לא היה שותף למגמה הליברלית כלפי היהודים ומנע מיהודים רכישת קרקע וגרם לפגיעות בנפש[6].
בשנת 1885, כאשר פרצה מלחמה בין סרביה ובולגריה, לראשונה, היהודים גוייסו לצבא הבולגרי. בין מפקדי הצבא היו יהודים, כך למשל מוזכרים השמות: משה נרתי(פיליפופולי), מורינו גראסיאני (שומלה) ואברהם ישראל ריפיט (רוסנוק) [4]. נוהג זה נמשך גם במלחמת העולם הראשונה. בצבא היו גם רופאים יהודים. במהלך הלחימה היו אנשי צבא שהצטיינו ועל כך הביעו תודה להם ולעמם.
האנטישמיות פרצה לפעמים במדינה. די היה בעלילה והרדיפות החלו. כך היה בשנת 1891 בעיר ראצה, 1903-בלום ובשנת 1904 בקיוטיופול. שויון הזכויות לא היה מלא. היה די שיטות על מנת לשמור על ההפליה נגד יהודים: הם לא התקבלו לאקדמיות צבאיות, לבנקים ממלכתיים ולמשרות ציבוריות. בשנת 1902 החלו להוציא לאור בטאונים אשר גינו את היהודים. בתגובה יהודי בולגריה ייצאו בבטאון משלהם "משאוועמשקא פראווא". הופעתו פסקה כאשר העתונות האנטישמית חדלה מלפעול.
לתנועה הציונית הייתה פעילות רבה בבולגריה. כמעט בכל עיר היה ועד. היו שעלו לארץ ישראל והקימו בה מושבות כמו בהר טוב "על מסילת הברזל יפו-ירושלים" ליד בית שמש - היום.
בשנת 1908 היו קהילות יהודיות פעילות, עם בתי כנסת ב-34 ערים. בארבע ערים היו בתי כנסת שבהם התפללו בנוסח אשכנז: וארנה, סופיה,סיליסטרה ורוסניק. לפי "אוצר ישראל" מספרם הגיע ל-30,410 נפש ובינהם 800 אשכנזים. בין הקהילות הבולטות היו:
- סופיה - 8,000
- פיליפופולי - 3,100
- רוסנק - 3,100
' פאזרניק - 1,700
בשנת 1936 הוקם ארגון אנטי שמי בשם "Ratnik". ההזדהות עם התנועה הנאצית. אומצה תורת הגזע והתאוריות הנילוות.
בשנים של טרום מלחמת העולם השנייה, מספר היהודים עלה מ-16,000 בשנת 1920 ל-48,565 במפקד 1934. מחצית היהודים גרו בעיר הבירה סופיה. רוב היהודים עסקו במסחר והיו בעלי עסק עצמאי. לתודעה הציונית הייתה השפעה רבה על הקהילה.
בית חב"ד[עריכה]
בית חב"ד קיים בבירת המדינה בסופיה. הוא פועל עבור יהודי המקום ותיירים מזדמנים. הפעילות החלה בשנת ה'תשס"א (2001).
בית חב"ד נחנך בדירה שכורה בי"א ניסן ה'תשס"א, כשלושה חודשים לאחרי תחילת הפעילות. בחודש מנחם- ה'תשס"ב נרכש בנין עבור בית חב"ד בחודש אדר ה'תשס"ג נחנך בית חב"ד במרכז העיר הוא "המרכז היהודי הקהילתי (על שם משפחת) רוהר חב"ד" .
במרכז פועלים: בית כנסת, גן ילדים, מועדון לצעירים, מסעדה כשרה, ספריה, משרדים, שיעורים , אולפן עברית , מועדון קשישים, פעילויות חג, שבתות, ומערכת פירסומים בשפה הבולגרית : ירחון חודשי, עלונים וספרי יהדות שונים .
בחודש תמוז ה'תשס"ח נחנך בתוך המרכז מקווה טהרה. בחנוכתו שולבו עוד מספר אירועים יהודיים, לכבוד שבע שנות פעילות חב"ד בבולגריה. באירוע נוכח הראשון לציון הרב הראשי לישראל רבי שלמה משה עמאר שהוא גם הביקור הראשון של רב ראשי לישראל בבירת בולגריה.
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב אליהו בירנבוים, הציונות שלא נזקקה לשואה, מקור ראשון , 5 בדצמבר 2008