רבי משה איסרל'ש (הרמ"א): הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
כתב הגהות ל[[שולחן ערוך]] של [[רבי יוסף קארו]], המתאימות לפסקי ולמנהגי [[יהדות אשכנז]]. | כתב הגהות ל[[שולחן ערוך]] של [[רבי יוסף קארו]], המתאימות לפסקי ולמנהגי [[יהדות אשכנז]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בשנת ר"פ | נולד בשנת ר"פ ברובע היהודי קז'ימייז' שבקרקוב שבפולין לאביו ר' ישראל. למד בילדותו בישיבתו של [[רבי שלום שכנא מלובלין]], והוסמך לרבנות בגיל שלוש עשרה. כיהן כרב מקום הולדתו קז'ימייז'. נשא לאשה את בתו של רבו רבי שלום שכנא. כיהן כרב וראש ישיבה שהקים בעיר קרקוב (קרקא), בה נמצא עד היום בית הכנסת הרמ"א. נפטר ביום י"ח ב[[אייר]]- [[ל"ג בעומר]] של"ב בקראקא, ונקבר בצמוד לבית הכנסת שלו בעיר. | ||
==תלמידיו== | ==תלמידיו== | ||
* [[רבי ישעיה הלוי הורוביץ]]- בעל השל"ה | * רבי אברהם הורוביץ אביו של [[רבי ישעיה הלוי הורוביץ]]- בעל השל"ה | ||
* [[רבי יהושע ולק כץ]]- בעל הסמ"ע | * [[רבי יהושע ולק כץ]]- בעל הסמ"ע | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
==="דרכי משה" ו"המפה"=== | ==="דרכי משה" ו"[[המפה]]"=== | ||
הרמ"א החל בכתיבת חיבור מקיף על [[ארבעה טורים]] של [[רבי יעקב בן הרא"ש]], אולם משנודע לו שהקדימו רבי יוסף קארו בכתיבת ה[[בית יוסף]], קיצר את פירושו לטור, והיום מודפס פירושו בשם "דרכי משה" בכל מהדורות הטור לצד הבית יוסף. | הרמ"א החל בכתיבת חיבור מקיף על [[ארבעה טורים]] של [[רבי יעקב בן הרא"ש]], אולם משנודע לו שהקדימו רבי יוסף קארו בכתיבת ה[[בית יוסף]], קיצר את פירושו לטור, והיום מודפס פירושו בשם "דרכי משה" בכל מהדורות הטור לצד הבית יוסף. | ||
כמו כן, החל בכתיבת חיבור תמציתי שיסכם את ההלכות היוצאות מה"דרכי משה", אולם משהגיע לאירופה השולחן-ערוך, חשש שמא תעשה התורה לשתי תורות, ולכן גנז את תכניתו ולא המשיך בכתיבת ספרו. אולם, משראה שהשולחן ערוך מושתת בעיקר על פסקיהם של [[הרי"ף]], [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]], ומעט מאד על פסקי חכמי אשכנז, החליט לכתוב הגהות לשולחן ערוך המתאימות לפסקי חכמי אשכנז כגון [[רש"י]], [[בעלי התוספות]], [[רבי מרדכי בן הלל|רב מרדכי]], ספר ה[[כל בו]], ה[[מהרי"ל]], ספר [[האשכול]], [[תרומת הדשן]], [[אור זרוע]], [[מהרי"ק]], [[מהרי"ו]], [[הרוקח]], ה[[רבי יצחק מקורביל|סמ"ק]], ה[[רבי משה מקוצי|סמ"ג]] ועוד. כמו כן, הביא מדברי הפוסקים הספרדים במקום שבו פסק כדבריהם (בעיקר ה[[אבודרהם]], הרמב"ם, ועוד). לעיתים מביא הוא את המנהג הנהוג באשכנז. לפעמים בהגהותיו כלל לא חולק על השולחן ערוך אלא מבאר, מסביר או מרחיב את דבריו. | כמו כן, החל בכתיבת חיבור תמציתי שיסכם את ההלכות היוצאות מה"דרכי משה", אולם משהגיע לאירופה השולחן-ערוך, חשש שמא תעשה התורה לשתי תורות, ולכן גנז את תכניתו ולא המשיך בכתיבת ספרו. אולם, משראה שהשולחן ערוך מושתת בעיקר על פסקיהם של [[הרי"ף]], [[הרמב"ם]] ו[[הרא"ש]], ומעט מאד על פסקי חכמי אשכנז, החליט לכתוב הגהות לשולחן ערוך המתאימות לפסקי חכמי אשכנז כגון [[רש"י]], [[בעלי התוספות]], [[רבי מרדכי בן הלל|רב מרדכי]], ספר ה[[כל בו]], ה[[מהרי"ל]], ספר [[האשכול]], [[תרומת הדשן]], [[אור זרוע]], [[מהרי"ק]], [[מהרי"ו]], [[הרוקח]], ה[[רבי יצחק מקורביל|סמ"ק]], ה[[רבי משה מקוצי|סמ"ג]] ועוד. כמו כן, הביא מדברי הפוסקים הספרדים במקום שבו פסק כדבריהם (בעיקר ה[[אבודרהם]], הרמב"ם, ועוד). לעיתים מביא הוא את המנהג הנהוג באשכנז. לפעמים בהגהותיו כלל לא חולק על השולחן ערוך אלא מבאר, מסביר או מרחיב את דבריו. | ||
חיבורו של הרמ"א מודפס בכל מהדורות השולחן ערוך, והוא משולב בתוך דברי השולחן ערוך, כשלרוב דברי הרמ"א באים בסוף דברי השולחן ערוך לאחר המילה "הגה", אולם לפעמים גם משובצות הגהותיו בתוך גוף דברי השולחן ערוך וללא מילת הפתיחה. | חיבורו של הרמ"א מודפס בכל מהדורות השולחן ערוך, והוא משולב בתוך דברי השולחן ערוך, כשלרוב דברי הרמ"א באים בסוף דברי השולחן ערוך לאחר המילה "הגה", אולם לפעמים גם משובצות הגהותיו בתוך גוף דברי השולחן ערוך וללא מילת הפתיחה. | ||
נהוג לכנות את הגהות הרמ"א בשם '''"המפה"''', לומר כביכול פרש מפה על השולחן הערוך. | נהוג לכנות את הגהות הרמ"א בשם '''"המפה"''', לומר כביכול פרש מפה על השולחן הערוך, מקור שם זה הוא בדברי הרמ"א עצמו בהקדמתו לשולחן ערוך. | ||
===ספרים נוספים=== | ===ספרים נוספים=== | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
* שבח קנביל, '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2713&st=&pgnum=64 תולדות הרמ"א]''', בתוך "תולדות גדולי הוראה", ניו יורק תשט"ו | * שבח קנביל, '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2713&st=&pgnum=64 תולדות הרמ"א]''', בתוך "תולדות גדולי הוראה", ניו יורק תשט"ו | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5280|מספר שנים=52}} | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=5280|מספר שנים=52}} | ||
{{מפרשי השולחן ערוך}} | |||
{{מיון רגיל:איסרליש משה}} | {{מיון רגיל:איסרליש משה}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
| שורה 28: | שורה 29: | ||
[[קטגוריה:מפרשי השולחן ערוך|*]] | [[קטגוריה:מפרשי השולחן ערוך|*]] | ||
[[קטגוריה:מפרשי הטור]] | [[קטגוריה:מפרשי הטור]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות | [[קטגוריה:ראשי ישיבות בפולין]] | ||
[[קטגוריה:רבנים פולנים]] | [[קטגוריה:רבנים פולנים]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:32, 18 בנובמבר 2019
|
|
רבי משה איסרליש- הרמ"א מגדולי וחשובי הפוסקים האשכנזים בתקופת האחרונים. כתב הגהות לשולחן ערוך של רבי יוסף קארו, המתאימות לפסקי ולמנהגי יהדות אשכנז.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בשנת ר"פ ברובע היהודי קז'ימייז' שבקרקוב שבפולין לאביו ר' ישראל. למד בילדותו בישיבתו של רבי שלום שכנא מלובלין, והוסמך לרבנות בגיל שלוש עשרה. כיהן כרב מקום הולדתו קז'ימייז'. נשא לאשה את בתו של רבו רבי שלום שכנא. כיהן כרב וראש ישיבה שהקים בעיר קרקוב (קרקא), בה נמצא עד היום בית הכנסת הרמ"א. נפטר ביום י"ח באייר- ל"ג בעומר של"ב בקראקא, ונקבר בצמוד לבית הכנסת שלו בעיר.
תלמידיו[עריכה]
- רבי אברהם הורוביץ אביו של רבי ישעיה הלוי הורוביץ- בעל השל"ה
- רבי יהושע ולק כץ- בעל הסמ"ע
ספריו[עריכה]
"דרכי משה" ו"המפה"[עריכה]
הרמ"א החל בכתיבת חיבור מקיף על ארבעה טורים של רבי יעקב בן הרא"ש, אולם משנודע לו שהקדימו רבי יוסף קארו בכתיבת הבית יוסף, קיצר את פירושו לטור, והיום מודפס פירושו בשם "דרכי משה" בכל מהדורות הטור לצד הבית יוסף. כמו כן, החל בכתיבת חיבור תמציתי שיסכם את ההלכות היוצאות מה"דרכי משה", אולם משהגיע לאירופה השולחן-ערוך, חשש שמא תעשה התורה לשתי תורות, ולכן גנז את תכניתו ולא המשיך בכתיבת ספרו. אולם, משראה שהשולחן ערוך מושתת בעיקר על פסקיהם של הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, ומעט מאד על פסקי חכמי אשכנז, החליט לכתוב הגהות לשולחן ערוך המתאימות לפסקי חכמי אשכנז כגון רש"י, בעלי התוספות, רב מרדכי, ספר הכל בו, המהרי"ל, ספר האשכול, תרומת הדשן, אור זרוע, מהרי"ק, מהרי"ו, הרוקח, הסמ"ק, הסמ"ג ועוד. כמו כן, הביא מדברי הפוסקים הספרדים במקום שבו פסק כדבריהם (בעיקר האבודרהם, הרמב"ם, ועוד). לעיתים מביא הוא את המנהג הנהוג באשכנז. לפעמים בהגהותיו כלל לא חולק על השולחן ערוך אלא מבאר, מסביר או מרחיב את דבריו.
חיבורו של הרמ"א מודפס בכל מהדורות השולחן ערוך, והוא משולב בתוך דברי השולחן ערוך, כשלרוב דברי הרמ"א באים בסוף דברי השולחן ערוך לאחר המילה "הגה", אולם לפעמים גם משובצות הגהותיו בתוך גוף דברי השולחן ערוך וללא מילת הפתיחה. נהוג לכנות את הגהות הרמ"א בשם "המפה", לומר כביכול פרש מפה על השולחן הערוך, מקור שם זה הוא בדברי הרמ"א עצמו בהקדמתו לשולחן ערוך.
ספרים נוספים[עריכה]
- שו"ת הרמ"א
- מחיר יין- על מגילת אסתר- פירושו בנוי כמשל על חיי האדם ומלחמתו עם יצרו.
לקריאה נוספת[עריכה]
- שבח קנביל, תולדות הרמ"א, בתוך "תולדות גדולי הוראה", ניו יורק תשט"ו
| תקופת חייו של רבי משה איסרל'ש (הרמ"א) על ציר הזמן |
|---|
 |