שבת שירה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
שבת פרשת | [[שבת שירה]] הוא כינוי לשבת בה קוראים ב[[קריאת התורה]] את [[פרשת בשלח]] בה נמצאת [[שירת הים]]. | ||
==מנהגים בתפילה== | |||
ב[[תפילת שחרית]] של השבת נוהגים לקרוא את שירת הים בציבור במנגינה מיוחדת ויש שאף נהגו שהחזן מקריא את השירה פסוק פסוק כאשר הקהל עונה אחריו. כמו כן, נוהגים לקרוא את שירת הים במנגינה מיוחדת בקריאת התורה. תוספת אחרת לתפילה קיימת במנהג לקרוא את פיוט הגאולה שחיבר [[רבי יהודה הלוי]] "יום ליבשה נהפכו מצולים". | |||
===עמידה בשירת הים=== | |||
יש שנהגו לעמוד בעת קריאת שירת הים בדומה למנהג לעמוד בעת קריאת [[עשרת הדברות]] על מנת להראות את חשיבות האירועים המופיעים בקריאה וכן פסק [[הרב משה פיינשטיין]] {{#makor-new:אורח חיים חלק ד כב|שות-אגרות-משה-או"ח-ד|כב|null}}. מנגד, יש שאמרו שאין ראוי לעשות מדרגות שונות בקריאת התורה מכיוון שישנה חשיבות זהה לכל אחד מפסוקי התורה וכן מובא בתשובות ה[[רמב"ם]] {{#makor-new:רמב"ם רסג|שות-רמב"ם|רסג|null}} וכן פסק [[הרב עובדיה יוסף]] להלכה, ואמר שאם שאר הפוסקים היו רואים את דברי הרמב"ם בשו"ת (שלא היו לפניהם) היו גם סוברים כמותו- {{ציטוטון|ואלמלי ראו האחרונים תשובת הרמב”ם אשר נגידים ידבר לבטל המנהג הזה, בודאי שלא היו מרהיבים עוז לחלוק עליו בזה}} {{#makor-new:חלק א כט|שות-יחווה-דעת-א|כט|null}}. | |||
סמך לשיטה זו ניתן למצוא גם בדברי הגמרא {{#makor-new:ברכות יב א|בבלי-ברכות|יב|א}} האומרת שחכמים נמנעו מלהכניס את עשרת הדברות לתוך התפילה מפני תרעומת המינים שלא יאמרו שרק עשרת הדברות נאמרו מפי הגבורה ולא שאר התורה. על מנת להימנע מלתת מעמד מיוחד לעשרת הדיברות ולשירת הים, יש שנוהגים לעמוד מעת תחילת הקריאה ועד סופה. | |||
יש נוהגים | ==האכלת ציפורים== | ||
יש נוהגים בשבת שירה לפזר מזונות לציפורים. מנהג זה מקורו באגדה המספרת, כי בשבת הראשונה לרדת המן, יצאו דתן ואבירם ואנשיהם לשדה לפנות בוקר ופיזרו מהמן שלקטו כפליים ביום שישי, ואחר כך הזעיקו את העם לצאת וללקט מן בשבת, כדי להפריך את דברי משה שאמר: "שבת היום לה' - היום לא תמצאהו בשדה" {{מקור|שמות טז, כה|כן}}. אך הציפורים הקדימו ואכלו את כל המן שפיזרו דתן ואבירם בשדה, וכשבאו האנשים ללקט, לא מצאו כלום, ואז אמרו: "משה אמת ותורתו אמת". ובזכות המעשה הטוב של הציפורים, שגרמו שלא ילעיזו את משה , מפזרים לפניהם מזונות בשבת שירה {{מקור|טעמי המנהגים}}. | |||
ה[[מגן אברהם]] התנגד למנהג זה ופסק שאסור להאכיל את הציפורים בשבת משום שאין הן זקוקות למזון נוסף מהאנשים ואין "מזונותן עליך" ויש בכך חילול שבת {{#makor-new:מגן אברהם שכד ו|פרשנות-שו"ע-מ"א-או"ח|שכד|ו}} וכן כתב ה[[משנה ברורה]] בעקבותיו. מנגד, בעל [[ערוך השולחן]] כתב לקיים את המנהג משום שאין אנו מביאים את המזון בשביל הציפורים אלא רק בשביל שנוכל לזכור את שמחת השירה שנאמרה על הים ולכן אין זה בכלל האיסור. יש שכתבו שעל מנת להימלט מהאיסור ניתן להניח אוכל לציפורים מערב שבת ובכך להימנע מהאכלתם בשבת וגם לקיים את המנהג {{מקור|חזון עובדיה שבת חלק ה'}}. | |||
יש שהסבירו טעם נוסף למנהג זה שאנו זוכרים כי הקב"ה הביא מזון לישראל במדבר בלי שנאלצו לטרוח כמו הציפורים שמוצאות את מזונן בכל מקום {{מקור|טעמי המנהגים ליקוטים}}. | |||
==אכילת חיטים שלמות== | |||
יש שנהגו לאכול חיטים שלמות בשבת שירה. המקור הראשון למנהג זה נמצא בדברי ה[[ב"ח]] {{#makor-new:אורח חיים רח|בית-יוסף-ב"ח-או"ח|רח|null}} המזהיר את מי שנוהג לאכול חיטים שלמות בשבת שירה לאוכלן בתוך הסעודה על מנת להימנע מכניסה לספק ברכות. הטעם למנהג ככל הנראה קשור לירידת ה[[מן]] המוזכר בפרשה שייתכן והזכיר במראהו גרגירי חיטה, אך יש שאמרו שהוא קשור לכך שהשבת נקראת כשלושים יום קודם [[חג הפסח]] וכבר צריך להתעסק בענייני החג ולהזכירו {{מקור|ספר כוח יהודה}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/ask/119048 האכלת ציפורים בשבת שירה] מאתר ישיבה | |||
[[קטגוריה:שבתות מיוחדות]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:02, 3 בפברואר 2020
|
|
שבת שירה הוא כינוי לשבת בה קוראים בקריאת התורה את פרשת בשלח בה נמצאת שירת הים.
מנהגים בתפילה[עריכה]
בתפילת שחרית של השבת נוהגים לקרוא את שירת הים בציבור במנגינה מיוחדת ויש שאף נהגו שהחזן מקריא את השירה פסוק פסוק כאשר הקהל עונה אחריו. כמו כן, נוהגים לקרוא את שירת הים במנגינה מיוחדת בקריאת התורה. תוספת אחרת לתפילה קיימת במנהג לקרוא את פיוט הגאולה שחיבר רבי יהודה הלוי "יום ליבשה נהפכו מצולים".
עמידה בשירת הים[עריכה]
יש שנהגו לעמוד בעת קריאת שירת הים בדומה למנהג לעמוד בעת קריאת עשרת הדברות על מנת להראות את חשיבות האירועים המופיעים בקריאה וכן פסק הרב משה פיינשטיין אורח חיים חלק ד כב. מנגד, יש שאמרו שאין ראוי לעשות מדרגות שונות בקריאת התורה מכיוון שישנה חשיבות זהה לכל אחד מפסוקי התורה וכן מובא בתשובות הרמב"ם רמב"ם רסג וכן פסק הרב עובדיה יוסף להלכה, ואמר שאם שאר הפוסקים היו רואים את דברי הרמב"ם בשו"ת (שלא היו לפניהם) היו גם סוברים כמותו- "ואלמלי ראו האחרונים תשובת הרמב”ם אשר נגידים ידבר לבטל המנהג הזה, בודאי שלא היו מרהיבים עוז לחלוק עליו בזה" חלק א כט.
סמך לשיטה זו ניתן למצוא גם בדברי הגמרא ברכות יב א האומרת שחכמים נמנעו מלהכניס את עשרת הדברות לתוך התפילה מפני תרעומת המינים שלא יאמרו שרק עשרת הדברות נאמרו מפי הגבורה ולא שאר התורה. על מנת להימנע מלתת מעמד מיוחד לעשרת הדיברות ולשירת הים, יש שנוהגים לעמוד מעת תחילת הקריאה ועד סופה.
האכלת ציפורים[עריכה]
יש נוהגים בשבת שירה לפזר מזונות לציפורים. מנהג זה מקורו באגדה המספרת, כי בשבת הראשונה לרדת המן, יצאו דתן ואבירם ואנשיהם לשדה לפנות בוקר ופיזרו מהמן שלקטו כפליים ביום שישי, ואחר כך הזעיקו את העם לצאת וללקט מן בשבת, כדי להפריך את דברי משה שאמר: "שבת היום לה' - היום לא תמצאהו בשדה" (שמות טז, כה). אך הציפורים הקדימו ואכלו את כל המן שפיזרו דתן ואבירם בשדה, וכשבאו האנשים ללקט, לא מצאו כלום, ואז אמרו: "משה אמת ותורתו אמת". ובזכות המעשה הטוב של הציפורים, שגרמו שלא ילעיזו את משה , מפזרים לפניהם מזונות בשבת שירה טעמי המנהגים.
המגן אברהם התנגד למנהג זה ופסק שאסור להאכיל את הציפורים בשבת משום שאין הן זקוקות למזון נוסף מהאנשים ואין "מזונותן עליך" ויש בכך חילול שבת מגן אברהם שכד ו וכן כתב המשנה ברורה בעקבותיו. מנגד, בעל ערוך השולחן כתב לקיים את המנהג משום שאין אנו מביאים את המזון בשביל הציפורים אלא רק בשביל שנוכל לזכור את שמחת השירה שנאמרה על הים ולכן אין זה בכלל האיסור. יש שכתבו שעל מנת להימלט מהאיסור ניתן להניח אוכל לציפורים מערב שבת ובכך להימנע מהאכלתם בשבת וגם לקיים את המנהג חזון עובדיה שבת חלק ה'.
יש שהסבירו טעם נוסף למנהג זה שאנו זוכרים כי הקב"ה הביא מזון לישראל במדבר בלי שנאלצו לטרוח כמו הציפורים שמוצאות את מזונן בכל מקום טעמי המנהגים ליקוטים.
אכילת חיטים שלמות[עריכה]
יש שנהגו לאכול חיטים שלמות בשבת שירה. המקור הראשון למנהג זה נמצא בדברי הב"ח אורח חיים רח המזהיר את מי שנוהג לאכול חיטים שלמות בשבת שירה לאוכלן בתוך הסעודה על מנת להימנע מכניסה לספק ברכות. הטעם למנהג ככל הנראה קשור לירידת המן המוזכר בפרשה שייתכן והזכיר במראהו גרגירי חיטה, אך יש שאמרו שהוא קשור לכך שהשבת נקראת כשלושים יום קודם חג הפסח וכבר צריך להתעסק בענייני החג ולהזכירו ספר כוח יהודה.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- האכלת ציפורים בשבת שירה מאתר ישיבה