חודש סיוון: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==מקור השם== | ==מקור השם== | ||
השם מופיע לראשונה ב[[מגילת אסתר]] כחודש בו נשלחו הצווים של מרדכי {{ציטוטון|וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי}}. פירוש השם הבבלי של החודש הינו "סיוונו" כלומר "חום השמש". | השם מופיע לראשונה ב[[מגילת אסתר]] כחודש בו נשלחו הצווים של מרדכי {{ציטוטון|וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי}}. פירוש השם הבבלי של החודש הינו "סיוונו" כלומר "חום השמש". | ||
== | ==תחנון בימי החודש== | ||
בחודש סיוון ניתנה התורה וכל תחילת החודש רצופה במאורעות הקשורים לכך, ובשל כך אין אומרים תחנון עד יום י"ב בסיוון. ביום ב' בסיוון חל [[יום המיוחס]] ולאחריו [[שלושת ימי ההגבלה]] ו[[חג שבועות]]. הימים לאחר חג שבועות אין נוהגים לומר תחנון משום שבימים אלו ניתן להשלים את קורבנות החג למי שלא הספיק להביאם בחג, והם מכונים [[מיקרופדיה תלמודית:יום טבוח|יום טבוח]]. | בחודש סיוון ניתנה התורה וכל תחילת החודש רצופה במאורעות הקשורים לכך, ובשל כך אין אומרים תחנון עד יום י"ב בסיוון. ביום ב' בסיוון חל [[יום המיוחס]] ולאחריו [[שלושת ימי ההגבלה]] ו[[חג שבועות]]. הימים לאחר חג שבועות אין נוהגים לומר תחנון משום שבימים אלו ניתן להשלים את קורבנות החג למי שלא הספיק להביאם בחג, והם מכונים [[מיקרופדיה תלמודית:יום טבוח|יום טבוח]]. | ||
גרסה אחרונה מ־12:19, 2 ביוני 2020
|
|
חודש סיוון הוא החודש התשיעי (מתשרי בלוח השנה העברי. בתנ"ך הוא מכונה "החודש השלישי" (מניסן). בחודש סיוון חל חג השבועות. חודש סיוון תמיד יהיה חודש מלא, כלומר בעל שלושים יום. הוא בא לאחר חודש אייר ולפני חודש תמוז. מזלו של החודש הוא תאומים.
מקור השם[עריכה]
השם מופיע לראשונה במגילת אסתר כחודש בו נשלחו הצווים של מרדכי "וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה מָרְדֳּכַי". פירוש השם הבבלי של החודש הינו "סיוונו" כלומר "חום השמש".
תחנון בימי החודש[עריכה]
בחודש סיוון ניתנה התורה וכל תחילת החודש רצופה במאורעות הקשורים לכך, ובשל כך אין אומרים תחנון עד יום י"ב בסיוון. ביום ב' בסיוון חל יום המיוחס ולאחריו שלושת ימי ההגבלה וחג שבועות. הימים לאחר חג שבועות אין נוהגים לומר תחנון משום שבימים אלו ניתן להשלים את קורבנות החג למי שלא הספיק להביאם בחג, והם מכונים יום טבוח.
לקריאה נוספת[עריכה]
- חודש סיוון מתוך האנציקלופדיה התלמודית- אנציקלופדיה תלמודית:סיון.
