רבי לוי בן חביב: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי לוי בן חביב''' (מכונה '''המהרלב"ח''') היה מגדולי ה[[פוסק]]ים בתחילת תקופת ה[[אחרונים]]. | '''רבי לוי בן חביב''' (מכונה '''המהרלב"ח''') היה מגדולי ה[[פוסק]]ים בתחילת תקופת ה[[אחרונים]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בסביבות שנת ר"מ בסאמורה שבספרד לאביו, [[רבי יעקב בן חביב]], בעל הספר "[[עין יעקב]]" על אגדות הש"ס. בשנת רנ"ב, גורש ב[[גירוש ספרד]]. על פי עדותו, היה אז צעיר, ולכן לא זוכר הרבה דברים ממנהיג יהדות ספרד {{מקור|מהרלב"ח קכב$שו"ת מהרלב"ח סימן קכב|כן}}. משפחתו התיישבה בליסבון שבפורטוגל, עד שגורשה משם בשנת רנ"ז ב[[גירוש יהודי פורטוגל]]. מליסבון | נולד בסביבות שנת ר"מ בסאמורה שבספרד לאביו, [[רבי יעקב בן חביב]], בעל הספר "[[עין יעקב]]" על אגדות הש"ס. בשנת רנ"ב, גורש ב[[גירוש ספרד]]. על פי עדותו, היה אז צעיר, ולכן לא זוכר הרבה דברים ממנהיג יהדות ספרד {{מקור|מהרלב"ח קכב$שו"ת מהרלב"ח סימן קכב|כן}}. משפחתו התיישבה בליסבון שבפורטוגל, עד שגורשה משם בשנת רנ"ז ב[[גירוש יהודי פורטוגל]]. מליסבון עברו לסלוניקי שביוון. בסלוניקי נפטר אביו מהר"י בן חביב, ורבי לוי השלים את ספרו "עין יעקב". בסלוניקי התרועע ר' לוי עם גדולי סלוניקי, ובהם [[רבי יוסף טאיטצאק]]. בסלוניקי כיהן כראש [[ישיבה]], ובין השאר לימד את [[רבי שמואל די מודינה]]- המהרשד"ם. לאחר כמה שנים, החליט לעלות ל[[ארץ ישראל]], ובדרכו התעכב זמן מה בסוריה, שם מצא "אנשים נבונים קובעים עתים לתורה לומדים שמה בכל יום [[הלכה]], ולמדתי בחברתם באהבה ובחיבה". הוא התיישב ב[[צפת]], שם נודע בעיקר בזכות התנגדותו לחידוש הסמיכה של [[מהר"י בירב]]. בשנת רע"ג עלה ל[[ירושלים]], משם עבר לדמשק לזמן קצר, וחזר לירושלים בשנת רפ"ה, והתמנה לכהן כרב העיר וראש הישיבה. הוא פעל בכל התחומים, הגשמיים והרוחניים, לשיפור מצבם של יהודי העיר. הוא טיפל בעולים שהגיעו לירושלים, ודאג לעניים. בהיותו בארץ, התעסק הרבה בחקר ה[[מצוות התלויות בארץ]], וחידש חידושים רבים בנושא זה. הוא התנגד בתוקף לתנועות משיחיות שקמו בזמנו (כנראה של דוד הראובני ושלמה מולכו). כאשר פרצה בירשלים מגפה ורבים מתושבי העיר ברחו, נשאר ר' לוי עם התושבים שנשארו, וסרב לעזוב. | ||
היה [[סופר סת"ם]] מומחה, וספר התורה שכתב נקנה מאוחר יותר על ידי מהר"י קשטרו, מגדולי חכמי מצרים. דבק בשיטה הפשטנית, והתנגד לפלפלנות יתר, כפי שהיה מקובל באשכנז. | היה [[סופר סת"ם]] מומחה, וספר התורה שכתב נקנה מאוחר יותר על ידי מהר"י קשטרו, מגדולי חכמי מצרים. דבק בשיטה הפשטנית, והתנגד לפלפלנות יתר, כפי שהיה מקובל באשכנז. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
*השלמת ספרו של אביו "עין יעקב". | *השלמת ספרו של אביו "עין יעקב". | ||
דבריו מובאים ביו השאר בספרים: "אבקת רוכל" ל[[רבי יוסף קארו]] {{מקור|אבקת רוכל יד$סי' יד|כן}}, שו"ת [[מהר"ם אלשקר]] {{מקור|שו"ת מהר"ם אלשקר טז$סימן טז|כן}}, שו"ת [[רדב"ז]] {{מקור| אלף שצ"ז|כן}}, שו"ת ה[[מבי"ט]] {{מקור|מבי"ט א נא$חלק א סימן נא|כן}}, שו"ת אהלי יעקב למהר"י קשטרו, שו"ת מהרי"ט, שו"ת מהרשד"ם ועוד. | דבריו מובאים ביו השאר בספרים: "אבקת רוכל" ל[[רבי יוסף קארו]] {{מקור|אבקת רוכל יד$סי' יד|כן}}, שו"ת [[מהר"ם אלשקר]] {{מקור|שו"ת מהר"ם אלשקר טז$סימן טז|כן}}, שו"ת [[רדב"ז]] {{מקור|אלף שצ"ז|כן}}, שו"ת ה[[מבי"ט]] {{מקור|מבי"ט א נא$חלק א סימן נא|כן}}, שו"ת אהלי יעקב למהר"י קשטרו, שו"ת [[מהרי"ט]], שו"ת [[מהרשד"ם]] ועוד. | ||
{{מיון רגיל:בן חביב לוי}} | {{מיון רגיל:בן חביב לוי}} | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:רבני ירושלים]] | [[קטגוריה:רבני ירושלים]] | ||
[[קטגוריה:חכמי ספרד]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:39, 8 ביולי 2020
|
|
רבי לוי בן חביב (מכונה המהרלב"ח) היה מגדולי הפוסקים בתחילת תקופת האחרונים.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בסביבות שנת ר"מ בסאמורה שבספרד לאביו, רבי יעקב בן חביב, בעל הספר "עין יעקב" על אגדות הש"ס. בשנת רנ"ב, גורש בגירוש ספרד. על פי עדותו, היה אז צעיר, ולכן לא זוכר הרבה דברים ממנהיג יהדות ספרד (שו"ת מהרלב"ח סימן קכב). משפחתו התיישבה בליסבון שבפורטוגל, עד שגורשה משם בשנת רנ"ז בגירוש יהודי פורטוגל. מליסבון עברו לסלוניקי שביוון. בסלוניקי נפטר אביו מהר"י בן חביב, ורבי לוי השלים את ספרו "עין יעקב". בסלוניקי התרועע ר' לוי עם גדולי סלוניקי, ובהם רבי יוסף טאיטצאק. בסלוניקי כיהן כראש ישיבה, ובין השאר לימד את רבי שמואל די מודינה- המהרשד"ם. לאחר כמה שנים, החליט לעלות לארץ ישראל, ובדרכו התעכב זמן מה בסוריה, שם מצא "אנשים נבונים קובעים עתים לתורה לומדים שמה בכל יום הלכה, ולמדתי בחברתם באהבה ובחיבה". הוא התיישב בצפת, שם נודע בעיקר בזכות התנגדותו לחידוש הסמיכה של מהר"י בירב. בשנת רע"ג עלה לירושלים, משם עבר לדמשק לזמן קצר, וחזר לירושלים בשנת רפ"ה, והתמנה לכהן כרב העיר וראש הישיבה. הוא פעל בכל התחומים, הגשמיים והרוחניים, לשיפור מצבם של יהודי העיר. הוא טיפל בעולים שהגיעו לירושלים, ודאג לעניים. בהיותו בארץ, התעסק הרבה בחקר המצוות התלויות בארץ, וחידש חידושים רבים בנושא זה. הוא התנגד בתוקף לתנועות משיחיות שקמו בזמנו (כנראה של דוד הראובני ושלמה מולכו). כאשר פרצה בירשלים מגפה ורבים מתושבי העיר ברחו, נשאר ר' לוי עם התושבים שנשארו, וסרב לעזוב.
היה סופר סת"ם מומחה, וספר התורה שכתב נקנה מאוחר יותר על ידי מהר"י קשטרו, מגדולי חכמי מצרים. דבק בשיטה הפשטנית, והתנגד לפלפלנות יתר, כפי שהיה מקובל באשכנז.
נפטר בירושלים בשנת ש"א (ולפי גרסאות אחרות ש"ג, ש"ד או ש"ה).
ספריו[עריכה]
דבריו מובאים ביו השאר בספרים: "אבקת רוכל" לרבי יוסף קארו (סי' יד), שו"ת מהר"ם אלשקר (סימן טז), שו"ת רדב"ז (אלף שצ"ז), שו"ת המבי"ט (חלק א סימן נא), שו"ת אהלי יעקב למהר"י קשטרו, שו"ת מהרי"ט, שו"ת מהרשד"ם ועוד.