הפטרה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (19 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
קטע בנביא שקוראים לאחר הקריאה בתורה בשבתות ובימים טובים (וכן בתענית במנחה ובתשעה באב). | קטע בנביא שקוראים לאחר הקריאה בתורה בשבתות ובימים טובים (וכן בתענית במנחה ובתשעה באב). | ||
== טעם ההפטרה == | |||
אף על פי שמנהג קריאת ההפטרה כבר נזכר ב[[משנה]] (מגילה כא, א) וב[[תלמוד]], אין אנו מוצאים במקורות האלה שום טעם לתקנה זו. | |||
בספר [[אבודרהם]] (סדר [[שחרית]] של [[שבת]]) מובא כי טעם התקנה הוא, לפי שגזרו על ישראל שלא יקראו בתורה, משום כך קראו בנביאים מעניין הפרשה, וגם אחר שבטלה הגזירה לא בטל המנהג וכן כתב ב[[משנה ברורה]]. לדעת [[רבינו תם]] (הובאו דבריו בספר "המכריע" סימן לא), קריאת ההפטרה היא מתקנת [[עזרא]]. | |||
== הפטרות מיוחדות == | == הפטרות מיוחדות == | ||
| שורה 5: | שורה 12: | ||
ההפטרה עוסקת על פי רוב בנושא הקשור לפרשה, חוץ ממקרים מיוחדים בהם ההפטרה היא "מעניינא דיומא" - כמו 4 ההפטרות דחודש [[אדר]] - [[שקלים]], [[זכור]], [[פרה]] ו[[החודש]]. ב[[שבת הגדול]] (השבת שלפני פסח) מפטירין ב"וערבה לה'", שמסימת ב"הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא וכו'". במקרה והשבת חלה ב[[ראש חודש]] מפטירים ב"השמים כסאי", וכן במקרה שהשבת חלה בערב ראש חודש שאז מפטירין ב"מחר חודש". בשלושת השבועות מפטירין הפטרות של 3 דפורענותא שסימנים דש"ח היינו "דברי ירמיהו", "שמעו דבר ה'" ו"[[חזון]]". לאחריהן מפטירין ב-7 דנחמתא מספר [[ישעיהו]] שסימנם נו"ע ארק"ש, שהן: "נחמו נחמו", "ותאמר ציון", "עניה סוערה", "אנכי אנכי", "רני עקרה", "קומי אורי", "שוש אשיש". לאחריהן מפטירין ב"דרשו ה' בהמצאו" - ב[[צום גדליה]] (כבכל הצומות) וב[[שבת תשובה]] ב"שובה ישראל". בתעניות במנחה מפטירין "דרשו ה' בהמצאו". ב[[ט' באב]] ב[[שחרית]] מפטירין ב"אסוף אסיפם" בניגון איכה. | ההפטרה עוסקת על פי רוב בנושא הקשור לפרשה, חוץ ממקרים מיוחדים בהם ההפטרה היא "מעניינא דיומא" - כמו 4 ההפטרות דחודש [[אדר]] - [[שקלים]], [[זכור]], [[פרה]] ו[[החודש]]. ב[[שבת הגדול]] (השבת שלפני פסח) מפטירין ב"וערבה לה'", שמסימת ב"הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא וכו'". במקרה והשבת חלה ב[[ראש חודש]] מפטירים ב"השמים כסאי", וכן במקרה שהשבת חלה בערב ראש חודש שאז מפטירין ב"מחר חודש". בשלושת השבועות מפטירין הפטרות של 3 דפורענותא שסימנים דש"ח היינו "דברי ירמיהו", "שמעו דבר ה'" ו"[[חזון]]". לאחריהן מפטירין ב-7 דנחמתא מספר [[ישעיהו]] שסימנם נו"ע ארק"ש, שהן: "נחמו נחמו", "ותאמר ציון", "עניה סוערה", "אנכי אנכי", "רני עקרה", "קומי אורי", "שוש אשיש". לאחריהן מפטירין ב"דרשו ה' בהמצאו" - ב[[צום גדליה]] (כבכל הצומות) וב[[שבת תשובה]] ב"שובה ישראל". בתעניות במנחה מפטירין "דרשו ה' בהמצאו". ב[[ט' באב]] ב[[שחרית]] מפטירין ב"אסוף אסיפם" בניגון איכה. | ||
{| border='1' | {| border='1' | ||
|+ | |+ סיכום הפטרות מיוחדות | ||
! | ! התאריך !! ההפטרה!! המקור | ||
|- | |||
|שבת [[ר"ח]] || "השמים כסאי" || [[ישעיה]] ס"ו | |||
|- | |||
|שבת [[ער"ח]] || "מחר חודש" || [[שמואל]] א כ' | |||
|- | |||
|שקלים || "בן שבע שנים" || [[מלכים ב]] (י"א)י"ב | |||
|- | |||
|[[זכור]] (ובשבת ד[[פורים משולש]]) || "פקדתי את אשר עשה עמלק" ||[[ שמואל א ]]ט"ו | |||
|- | |||
|פרה || "בן אדם" || [[יחזקאל]] ל"ו | |||
|- | |||
|[[החודש]] || "בראשון באחד לחודש" || [[יחזקאל]] מ"ה | |||
|- | |||
|[[שבת הגדול]] || "וערבה לה'" || [[מלאכי]] ג' | |||
|- | |||
|[[תשעה באב]] ([[שחרית]) || "אסוף אסיפם" || [[ירמיהו]] ח' | |||
|- | |||
|[[תענית ציבור]] ([[מנחה]][) || "דרשו ה' בהמצאו" || [[ישעיהו]] נ"ה | |||
|} | |||
כשיש 2 פרשיות מחוברות מפטירין בהפטרת הפרשה השניה, מלבד ב[[אחרי מות]]-[[קדושים]], שיש חילוקי [[מנהגים]] בהפטרתה. | |||
===הפטרת חתנים=== | |||
בעבר נהגו לקרוא בשבת חתן הפטרה מיוחדת- "שוש אשיש" לכבוד החתונה. ככל הנראה המנהג הפסיק כאשר התרבו החתנים וכבר היה חשש שלא יקראו כמעט את סדר ההתפטרות הרגיל. | |||
== מועדים == | |||
בהפטרות המועדים מדובר בדרך כלל מעין החג. | |||
{| border='1' | |||
|+ הפטרות מועדים | |||
! החג !! ההפטרה !! מקור | |||
|- | |||
|יו"ט ראשון - פסח || "עשה לך חרבות צורים"|| יהושע (ג') ה' - ו' | |||
|- | |||
|יו"ט שני (חו"ל) - פסח || "ויצו המלך" || מלכים א כ"ג | |||
|- | |||
|שבת חוהמ"פ || חזון העצמות היבשות || יחזקאל (ל"ו) ל"ז | |||
|- | |||
|ז' של פסח || "ויבר דוד" || שמואל ב כ"ב | |||
|- | |||
|ח' של פסח (חו"ל), יום העצמאות || "עוד היום בנוב" || ישעיה י' י"ב | |||
|- | |||
|שבועות || מעשה מרכבה || יחזקאל א' ג' | |||
|- | |||
|יו"ט שני שבועות (חו"ל) || "תפילה לחבקוק" || חבקוק (ב') ג' | |||
|- | |||
|א' דר"ה || "ויהי איש אחד" || שמואל א א' ב' | |||
|- | |||
|ב' דר"ה || "כה אמר ה'" || ירמיה ל"א | |||
|- | |||
|יו"כ (שחרית) || "סולו סולו" || ישעיה נ"ז | |||
|- | |||
|יו"כ (מנחה) || יונה || כל ספר יונה | |||
|- | |- | ||
| | |יו"ט ראשון סוכות || "הנה יום בא" || זכריה י"ד | ||
|- | |- | ||
| | |יו"ט שני (חו"ל) סוכות || "ויקהלו" || מלכים א ח' | ||
|- | |- | ||
| | |שבת חוהמ"ס || גוג ומגוג || יחזקאל ל"ח | ||
|- | |||
|שמחת תורה || "ויהי אחרי מות משה" || יהושע א' | |||
|- | |||
|שמיני עצרת (חו"ל) || "ויהי ככלות שלמה" || מלכים א ח' | |||
|- | |||
|שבת חנוכה || נרות דזכריה - "רוני ושמחי" || זכריה ד' | |||
|- | |||
|(שבת שניה דחנוכה)|| נרות דשלמה - "ויעש חירום" || מלכים א ז' | |||
|} | |} | ||
== סדר הקריאה == | |||
לפני ההפטרה מברך במפטיר בא"י אמ"ה אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים. וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בא"י הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ. וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וְהַצֶּדֶק: | |||
לאחר ההפטרה מברך 3 ברכות: "הא-ל הנאמן", "משמח ציון בבניה", "מגן דוד", ובשבת ויו"ט מוסיף ברכת "על התורה ועל העבודה ועל הנביאים" וחותם בקידוש היום. | |||
את ההפטרה עצמה יש לקרוא מספר. מנהג אחד הוא לקרוא מספר הפטרות שבו כתובות כדין על קלף כל ההפטרות. יש קוראים מספר שלם של נביא את ההפטרה. ברוב בתי הכנסת קוראים את ההפטרה מתנ"ך מודפס. יש בתי כנסת שנוהגים שכל אחד ואחד קורא לעצמו לאחר ברכת המפטיר מתוך חומש שלו, אך ברוב בתי הכנסת רק המפטיר (או הקורא) קוראים והשאר שותקים ושומעים. | |||
אין קוראים בהפטרה בלא מניין. אם אין קריאה בתורה לא מפטירין בנביא. בכל מקרה מותר לקרוא את ההפטרה בלי ברכות. | |||
[[קטגוריה: פרשת השבוע]] | [[קטגוריה: פרשת השבוע]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:07, 20 באוגוסט 2020
|
|
קטע בנביא שקוראים לאחר הקריאה בתורה בשבתות ובימים טובים (וכן בתענית במנחה ובתשעה באב).
טעם ההפטרה[עריכה]
אף על פי שמנהג קריאת ההפטרה כבר נזכר במשנה (מגילה כא, א) ובתלמוד, אין אנו מוצאים במקורות האלה שום טעם לתקנה זו.
בספר אבודרהם (סדר שחרית של שבת) מובא כי טעם התקנה הוא, לפי שגזרו על ישראל שלא יקראו בתורה, משום כך קראו בנביאים מעניין הפרשה, וגם אחר שבטלה הגזירה לא בטל המנהג וכן כתב במשנה ברורה. לדעת רבינו תם (הובאו דבריו בספר "המכריע" סימן לא), קריאת ההפטרה היא מתקנת עזרא.
הפטרות מיוחדות[עריכה]
ההפטרה עוסקת על פי רוב בנושא הקשור לפרשה, חוץ ממקרים מיוחדים בהם ההפטרה היא "מעניינא דיומא" - כמו 4 ההפטרות דחודש אדר - שקלים, זכור, פרה והחודש. בשבת הגדול (השבת שלפני פסח) מפטירין ב"וערבה לה'", שמסימת ב"הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום ה' הגדול והנורא וכו'". במקרה והשבת חלה בראש חודש מפטירים ב"השמים כסאי", וכן במקרה שהשבת חלה בערב ראש חודש שאז מפטירין ב"מחר חודש". בשלושת השבועות מפטירין הפטרות של 3 דפורענותא שסימנים דש"ח היינו "דברי ירמיהו", "שמעו דבר ה'" ו"חזון". לאחריהן מפטירין ב-7 דנחמתא מספר ישעיהו שסימנם נו"ע ארק"ש, שהן: "נחמו נחמו", "ותאמר ציון", "עניה סוערה", "אנכי אנכי", "רני עקרה", "קומי אורי", "שוש אשיש". לאחריהן מפטירין ב"דרשו ה' בהמצאו" - בצום גדליה (כבכל הצומות) ובשבת תשובה ב"שובה ישראל". בתעניות במנחה מפטירין "דרשו ה' בהמצאו". בט' באב בשחרית מפטירין ב"אסוף אסיפם" בניגון איכה.
| התאריך | ההפטרה | המקור |
|---|---|---|
| שבת ר"ח | "השמים כסאי" | ישעיה ס"ו |
| שבת ער"ח | "מחר חודש" | שמואל א כ' |
| שקלים | "בן שבע שנים" | מלכים ב (י"א)י"ב |
| זכור (ובשבת דפורים משולש) | "פקדתי את אשר עשה עמלק" | שמואל א ט"ו |
| פרה | "בן אדם" | יחזקאל ל"ו |
| החודש | "בראשון באחד לחודש" | יחזקאל מ"ה |
| שבת הגדול | "וערבה לה'" | מלאכי ג' |
| תשעה באב ([[שחרית]) | "אסוף אסיפם" | ירמיהו ח' |
| תענית ציבור (מנחה[) | "דרשו ה' בהמצאו" | ישעיהו נ"ה |
כשיש 2 פרשיות מחוברות מפטירין בהפטרת הפרשה השניה, מלבד באחרי מות-קדושים, שיש חילוקי מנהגים בהפטרתה.
הפטרת חתנים[עריכה]
בעבר נהגו לקרוא בשבת חתן הפטרה מיוחדת- "שוש אשיש" לכבוד החתונה. ככל הנראה המנהג הפסיק כאשר התרבו החתנים וכבר היה חשש שלא יקראו כמעט את סדר ההתפטרות הרגיל.
מועדים[עריכה]
בהפטרות המועדים מדובר בדרך כלל מעין החג.
| החג | ההפטרה | מקור |
|---|---|---|
| יו"ט ראשון - פסח | "עשה לך חרבות צורים" | יהושע (ג') ה' - ו' |
| יו"ט שני (חו"ל) - פסח | "ויצו המלך" | מלכים א כ"ג |
| שבת חוהמ"פ | חזון העצמות היבשות | יחזקאל (ל"ו) ל"ז |
| ז' של פסח | "ויבר דוד" | שמואל ב כ"ב |
| ח' של פסח (חו"ל), יום העצמאות | "עוד היום בנוב" | ישעיה י' י"ב |
| שבועות | מעשה מרכבה | יחזקאל א' ג' |
| יו"ט שני שבועות (חו"ל) | "תפילה לחבקוק" | חבקוק (ב') ג' |
| א' דר"ה | "ויהי איש אחד" | שמואל א א' ב' |
| ב' דר"ה | "כה אמר ה'" | ירמיה ל"א |
| יו"כ (שחרית) | "סולו סולו" | ישעיה נ"ז |
| יו"כ (מנחה) | יונה | כל ספר יונה |
| יו"ט ראשון סוכות | "הנה יום בא" | זכריה י"ד |
| יו"ט שני (חו"ל) סוכות | "ויקהלו" | מלכים א ח' |
| שבת חוהמ"ס | גוג ומגוג | יחזקאל ל"ח |
| שמחת תורה | "ויהי אחרי מות משה" | יהושע א' |
| שמיני עצרת (חו"ל) | "ויהי ככלות שלמה" | מלכים א ח' |
| שבת חנוכה | נרות דזכריה - "רוני ושמחי" | זכריה ד' |
| (שבת שניה דחנוכה) | נרות דשלמה - "ויעש חירום" | מלכים א ז' |
סדר הקריאה[עריכה]
לפני ההפטרה מברך במפטיר בא"י אמ"ה אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים. וְרָצָה בְדִבְרֵיהֶם הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת. בא"י הַבּוֹחֵר בַּתּוֹרָה וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ. וּבְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ. וּבִנְבִיאֵי הָאֱמֶת וְהַצֶּדֶק:
לאחר ההפטרה מברך 3 ברכות: "הא-ל הנאמן", "משמח ציון בבניה", "מגן דוד", ובשבת ויו"ט מוסיף ברכת "על התורה ועל העבודה ועל הנביאים" וחותם בקידוש היום.
את ההפטרה עצמה יש לקרוא מספר. מנהג אחד הוא לקרוא מספר הפטרות שבו כתובות כדין על קלף כל ההפטרות. יש קוראים מספר שלם של נביא את ההפטרה. ברוב בתי הכנסת קוראים את ההפטרה מתנ"ך מודפס. יש בתי כנסת שנוהגים שכל אחד ואחד קורא לעצמו לאחר ברכת המפטיר מתוך חומש שלו, אך ברוב בתי הכנסת רק המפטיר (או הקורא) קוראים והשאר שותקים ושומעים.
אין קוראים בהפטרה בלא מניין. אם אין קריאה בתורה לא מפטירין בנביא. בכל מקרה מותר לקרוא את ההפטרה בלי ברכות.