משל יותם: הבדלים בין גרסאות בדף

משל יותם הינו משל שאמר יותם בן גדעון המתואר בספר שופטים. לאחר מותו של גדעון, מנסה בנו אבימלך להפוך עצמו למלך ולשם כך הורג את כל אחיו על מנת שלא יהיה מי שיערער על מלכותו. יותם שהצליח להתחבא הוא היחיד מהאחים שמצליח להימלט מאבימלך, ולאחר שניצל הוא עולה על הר גריזים וקורא לעם את המשל שלו שמעביר מסר כנגד התנהלות בעלי שכם והמלכת אבימלך. הפרשנים חלקו האם המשל מתאר באופן ישיר את סיפורו של אבימלך או שמדובר בטענה כללית כנגד המלכות.

רקע[עריכה]

לאחר מותו של גדעון עולה בנו אבימלך ומנסה להכתיר את עצמו למלך אחריו. כאשר גדעון שפט את ישראל העם ביקש ממנו שימלוך עליהם ויקים שושלת של מלוכה, וגדעון סירב באומרו כי רק ה' ימלוך על העם. למרות שגדעון סירב לקבל על עצמו את המלכות- אבימלך בנו דווקא היה מעוניין בכך, ולכן פנה אל בעלי שכם בבקשה שייתנו לו כסף ויעזרו לו להמליך את עצמו. בעלי שכם מסכימים להמליך את אבימלך ונותנים לו כסף איתו הוא שוכר אנשים "ריקים ופוחזים" כשכירי חרב. אבימלך מגיע עם אנשים אלו אל אחיו בני גדעון והורג את כולם "על אבן אחת" על מנת שלא יהיה מי שינסה לערער על מלכותו. יותם, בנו הקטן של גדעון מצליח להתחבא וכך הוא ניצל מהריגה.

לאחר הריגת בני גדעון, נאספים בעלי שכם וממליכים עליהם את אבימלך בשכם. לאחר שנודע ליותם על המלכתו של אבימלך, הוא עולה להר גריזים ונושא משל על מנת להעביר מסר לעם על הפגם בהמלכת אבימלך.

המשל[עריכה]

במשל מתואר כי העצים החליטו להמליך על עצמם מלך ולכן הם מחפשים מי מהעצים יסכים למלוך. בתחילה, העצים פונים אל הזית ומבקשים ממנו למלוך, אך הזית מסרב באומרו כי הוא לא יכול להפסיק לתת את פריו ודשנו אשר בו "יכבדו אלוהים ואדם" וללכת "לנוע על העצים" ולמלוך. לאחר סירובו, פונים העצים אל התאנה אך גם היא מסרבת באותו האופן מכיוון שהיא לא יכולה להפסיק לתת את "מתקי ואת תנובתי הטובה" ולעסוק במלוכה באופן לא יצרני ו"לנוע על העצים".

לאחר שגם הגפן מסרב באופן זהה, פונים העצים אל האטד, עץ קוצני ללא פירות, ומבקשים ממנו שימלוך עליהם. האטד מסכים למלוך רק בתנאי שכל העצים יחסו בצילו (דבר הנראה בלתי אפשרי שכן הוא נמוך משאר העצים ואין לו כמעט צל). האטד מוסיף כי במידה והעצים יסרבו לקבל את תנאו ולהפוך אותו למלך- "תצא אש מן האטד ותאכל את עצי הלבנון".

הנמשל[עריכה]

העצים המתוארים במשל הינם עצים חשובים שהיו באותה התקופה בארץ ישראל וגם מתוארים פעמים רבות בתנ"ך כעצים חשובים. כך הגפן והתאנה מתארים את המצב השליו שהיה בימי שלמה המלך- "איש תחת גפנו ותחת תאנתו", וכן הזית מסמל ברכה כדברי המשורר בתהילים "אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך, בניך כשתילי זיתים סביב לשולחנך".

טענה כנגד אבימלך[עריכה]

רש"י מפרש כי העצים המתוארים במשל מסמלים את השופטים הקודמים שהיו לעם וסירבו לקבל על עצמם מלוכה. לפירושו, הזית הוא עתניאל בן קנז ואילו התאנה היא דבורה הנביאה והגפן הוא גדעון. לפי פירוש זה ניתן להסביר כי האטד נמשל לאבימלך וכי המשל מתאר את הסירוב של כל השופטים הראויים לקבל על עצמם את המלכות עד שרק אבימלך, האדם הכי פחות ראוי לכך, הופך למלך ואף עתיד לשרוף את כולם בהמשך.

אמנם, כאשר מתבוננים במשל קשה להשוות אותו באופן מלא לסיפור אבימלך. בניגוד לעצים שמחפשים לעצמם מלך, בעלי שכם לא פונים אל אבימלך אלא להיפך- אבימלך פונה אליהם. בנוסף, האברבנאל מקשה על הסבר זה בכך שלא מצינו שפנו בני ישראל לדבורה או לעתניאל בבקשה שיהיו מלכים על העם, וממילא קשה לפרש כך את המשל. מנגד, ייתכן עדיין לקיים את הנמשל כטענה ישירה לאבימלך כדברי המצודות דוד שכתב כי חלק מהדברים במשל ידמו לנמשל וחלק לא קשורים אליו אלא רק באו "ליפות המשל ולהכניס בלב השומע".

הרמב"ם בהקדמה למורה נבוכים מביא שישנם שני סוגים של משלים: סוג אחד הוא המשל המדויק, שבו כל פרט ופרט מפרטי המשל מצביע על נקודה מסוימת בנמשל. סוג שני של משלים הם המשלים הכלליים. מחלוקת הפרשנים כאן היא באיזו קטגוריה להכניס את משל יותם.

טענה כללית כנגד המלכות[עריכה]

בעקבות הקושי לזהות את המשל עם סיפור אבימלך, יש מן הפרשנים שמסבירים כי משל יותם טוען טענה כללית כנגד המלכות בכלל. לפי פירוש זה, מכיוון שבאופן היסטורי האנשים הנמשכים למלכות הינם "אטדים" שאינם חפצים ברצון העם אלא רק במילוי חפצם- ישנו פגם יסודי במלכות לפי יותם. דברי יותם כנגד אבימלך לאחר המשל מבטאים פגם זה באופן פרטי כנגד המצב הנוכחי, אך המשל בפני עצמו טוען כנגד מוסד המלוכה באופן כללי.

לפי פירוש זה, טענות יותם כנגד המלכות ממשיכות את מורשתו של אביו גדעון שסירב למלוך משום שחשב שה' הוא שצריך להיות מלך, ואין ראוי שתהיה מלכות בשר ודם בעוד הקב"ה מולך בארץ. גישה זו התבטאה בעיקר בפירושו של האברבנאל על התורה שהסביר כי כל עניין המלוכה בתורה הינו ציווי בדיעבד המגיע רק לאחר שהעם עצמו דורש מלך, וכי אין זו שיטת הממשל המועדפת על התורה.

בחירת הנהגה נכונה[עריכה]

פירוש מתון יותר בעניין הקשר למלכות ניתן למצוא דווקא בפירוש האברבנאל עצמו בקשר למשל. המשל, על פי תפישת האברבנאל, הוא משל על סדר לא נכון של בחירת הנהגה. לא אבימלך הוא זה שצריך לפנות אל בעלי שכם ולשכנע אותם למנות אותו. כשנגשים לבחירת מלך ניגשים קודם כל אל האנשים המתאימים. יש אנשים ראויים למלוכה, הרבה יותר מאבימלך. הזית הוא משל לאיש מיוחס, התאנה - לאיש עתיר נכסים, והגפן - לבעל חכמה. לאטד - אין דבר מכל אלה. לדעת אברבנאל הזית, התאנה והגפן אינם אלא בעלי שכם עצמם, שהיו מיוחסים, עשירים ובעלי תבונה. הם, לטענת יותם, הפקירו את המלוכה לאטד, בן פילגש עני ורע מעללים. לפי פירוש זה, האטד, הלוא הוא אבימלך, מוציא אש ושורף את אחיו בני גדעון "ארזי הלבנון" במשל אליהם לא פנו מראש בעלי שכם בבקשה למלוך עליהם.

קישורים חיצוניים[עריכה]

• משל יותם ופירושו באתר ישיבה

הערות שוליים