עמוד ראשי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 105: שורה 105:
id=mf-manualArticle|
id=mf-manualArticle|
כותרת=פרשת השבוע|
כותרת=פרשת השבוע|
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת מקץ}}}}... <br />
תוכן={{padright:|200|{{:פרשת ויגש}}}}... <br />
[[פרשת מקץ|להמשך הערך]]|
[[פרשת ויגש|להמשך הערך]]|
צבע=כחול
צבע=כחול
}}
}}
שורה 113: שורה 113:
id=mf-manualArticle|
id=mf-manualArticle|
כותרת=דבר בעתו|
כותרת=דבר בעתו|
תוכן={{padright:|200|{{:חנוכה}}}}... <br />
תוכן={{padright:|200|{{:עשרה בטבת}}}}... <br />
[[חנוכה|להמשך הערך]]|
[[עשרה בטבת|להמשך הערך]]|
צבע=חום
צבע=חום
}}
}}

גרסה מ־00:08, 20 בדצמבר 2020

ויקישיבה

שלום וברוכים הבאים. זהו עמוד הבית של ויקישיבה - פרוייקט האנציקלופדיה למושגי תורה ויהדות של אתר ישיבה מיסודה של קרית הישיבה בבית אל. עד כה נכתבו 24,086 ערכים בפרוייקט ויקישיבה.

ויקישיבה נכתבת ונערכת ע"י הגולשים וגם אתם יכולים לכתוב, להוסיף ולתקן ערכים בויקישיבה, רוצים לדעת איך? פשוט! עיינו כאן!
נא לעיין בויקישיבה:עקרונות עריכה לפני שמתחילים לערוך עמודים באתר.

בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן - פרוייקט השו"ת, ויקישיבה יצרה תבנית לקישור ציוני מקורות מאתר ויקישיבה לעמוד המכיל את הטקסט במקורו מתוך אתר "פרוייקט השו"ת". נשמח לכל עזרה של הגולשים בעדכון ערכים קיימים ובשימוש בתבנית לערכים חדשים.

לפרטים: תבנית:מקור.

חפשו ערכים בוויקישיבה:

EnTal.jpg

אנציקלופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית החדשים בפרסום בלעדי בוויקישיבה. חפשו ערכים באנציקלופדיה התלמודית וויקישיבה:

מיקרופדיה תלמודית - ערכי האנציקלופדיה התלמודית מקוצרים וערוכים לקהל הרחב. גרסה דיגיטלית מיוחדת בוויקישיבה.


פרוייקטים

עזרו לוויקישיבה להתפתח, תרמו לאחד מן הפרוייקטים הפעילים באתר.

פרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לפירוש מאגרי מידע בתורה ויהדות של אתר ישיבה

דרשני - פרוייקט האנציקלופדיה לעידוד כתיבה תורנית יוצרת של אתר ישיבה



TALMUDD.png
SHUAAA.png
IYUNN.png
KASHH.png

מרחבים מיוחדים

מילון ויקישיבה - ביאור מושגים ע"פ חז"ל ופרשנים. בואו לתרום למאגר!

מילון הראי"ה - הספר מילון הראי"ה בעריכת הרב יוסף קלנר. מושגים בכתבי הראי"ה קוק מבוארים ע"י דברי הראי"ה בעצמו.

רשימת קטגוריות

(כל הקטגוריות) (כל הערכים)

ערכים על פי א"ב: א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | כ | ל | מ | נ | ס | ע | פ | צ | ק | ר | ש | ת



MicTalCat3.png
Emuna.png
Books.png
EretzIsrael.png
מיקרופדיה תלמודית אמונה ומחשבת ישראל ארון הספרים היהודי ארץ ישראל


BeinAdam.png
Geula.png
GdoleyIsrael.png
Mamonot.png
בין אדם לחברו גאולה ועולם הבא גדולי וחכמי ישראל דיני ממונות


Lev.png
Taharah.png
Kashrut.png
Mabat.png
הלב טומאה וטהרה כשרות מבט על המציאות


Korbanot.png
Mishpuche.png
Mishpat.png
Sviva.png
מקדש וקרבנות משפחה משפט סביבה


SederYom.png
AmIsrael.png
Ekronot.png
Pash.png
סדר היום עם ישראל עקרונות הלכתיים פרשות השבוע


Wikimedic.png
Shabbat.png
Torah.png
Taryag.png
רפואה והלכה שבת ומועד תורה תרי"ג מצוות


ערך אקראי
טיפול בגוסס
מעמצין = עוצמין את עיניו. מקור:.

  • אין מעמצין את המת והמעמץ עם יציאת הנפש הרי זה שופך...
    להמשך הערך
ערך אקראי מתוך מיקרופדיה תלמודית
אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת
הגדרה - משל לבעל ואשתו שאינם יכולים לדור ביחד, כשאחד מהם צריך להיזהר תמיד מהשני ממכשול או מקטטה והקפדה כלל זה משמש נימוק בין לאי...
להמשך הערך
ערך אקראי מתוך אנציקלופדיה תלמודית
התרת נדרים
הגדרה - ביטול נדרים על ידי חכם או שלשה הדיוטות מי שנדר וניחם על נדרו, הרי זה נשאל לחכם ומתירו (רמב"ם נדרים ד ה; טוש"ע יורה דעה רכח א)...
להמשך הערך
הידעת?

מטרת מעמד הר סיני

הרמב"ם הלכות יסודי התורה ח א ראה את חשיבות מעמד הר סיני בהכרת אמינות נבואתו של משה כדברי הקב"ה למשה על מעמד הר סיני. לדבריו, למרות שמשה עשה לישראל אותות ואף הקב"ה עשה ניסים ביציאת מצרים בהנהגתו, עדיין לא האמינו בו העם מפני שאין להאמין בנביא על פי אותו או כישופים ורק לאחר שראו את המעמד בעצמם האמינו בו. מנגד, הכוזרי הכוזרי א פז ראה את עיקר מעמד הר סיני ביכולת הקב"ה לדבר עם בן אנוש ובכך שכל העם חווה דיבור זה בעצמו. הוא מסביר שהעם התקשה להבין כיצד ייתכן שהרוחני ידבר עם בשר ודם ולכן מטרת המעמד הייתה שהם בעצמם יטהרו בשלושת ימי ההגבלה ויוכלו לשמוע את קולו של הקב"ה.

פרשת השבוע

פרשת וַיִּגַּשׁ היא פרשת השבוע האחת-עשרה בספר בראשית. היא קרויה כשם המילה הראשונה של הפרשה:"וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי א...
להמשך הערך

דבר בעתו

צום עשרה בטבת הוא אחד מארבעת צומות החורבן. הצום נתקן לציון תחילת המצור שצר נבוכדנאצר מלך בבל על ירושלים, ובהמשך נתווספו אליו שני מאורעות נוספים שקרו בסמוך לו- מות עזרא הסופר ותרגום התורה ליוונית. ...
להמשך הערך