רבי מנחם מנדל שניאורסון הצמח צדק: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←ספריו) |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
*'''צמח צדק''' | *'''צמח צדק''' | ||
*'''דרך מצוותיך''' | *'''דרך מצוותיך''' | ||
| שורה 28: | שורה 27: | ||
*'''[[שו"ת]] צמח צדק''' | *'''[[שו"ת]] צמח צדק''' | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* אהרן סורסקי, '''מרביצי תורה מעולם החסידות''' חלק א', בני ברק תשמ"ו, עמ' עא- צה | * אהרן סורסקי, '''מרביצי תורה מעולם החסידות''' חלק א', בני ברק תשמ"ו, עמ' עא- צה | ||
גרסה מ־17:15, 6 בינואר 2021
|
|
- הדף "צמח צדק" מפנה לכאן. לערך העוסק בשו"ת "צמח צדק" הקדמון, ראו רבי מנחם מנדל קרוכמל.
רבי מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק) היה האדמו"ר השלישי של חסידות חב"ד.
מכונה "הצמח צדק" על שם ספרו: "הצמח צדק".
תולדות חייו
נולד בכ"ט באלול ה'תקמ"ט (1789) (ערב ראש השנה) בעיר ליוזני שברוסיה הלבנה לאביו ר' שלום שכנא ולאמו הרבנית דבורה לאה אלטשולער, בתו השנייה של רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא. נקרא על שם הרב רבי מנחם מענדל מהורדוק. בשבת תשובה ה'תק"נ היה השלום זכר שלו, בו אמר רבנו הזקן מאמר חסידות "שובה ישראל", וביאר מעלת התשובה. רמ"מ התייתם מאמו בגיל צעיר (בג' בתשרי ה'תקנ"ב) וגדל אצל סבו בי שניאור זלמן מלאדי, שהיה לרבו המובהק בנגלה ובנסתר. כבר בשנת תקס"א (בהיותו בן 11) התחיל לכתוב חידושים בנגלה ובחסידות, מה ששמע מסביו ובנוסף ביאורים משלו.
נשא את חיה מושקא שניאורסון בת דודו רבי דוב בער שניאורסוןי בה' כסלו ה'תקס"ג, ולאחר פטירת רבי דוב בער שניאורי בשנת תקפ"ח מונה לאדמו"ר השלישי לחסידי חב"ד, ומשכנו הייתה בליובביץ'. יצר קשרים הדוקים עם גדולי דורו, כולל גאוני ליטא כרבי יצחק מוולוז'ין ועוד.
היה גדול בתורה, ועשרות כרכים בנגלה ובנסתר נדפסו מתורתו.
הסתלק בי"ג בניסן ה'תרכ"ו. כמה מבניו היו אדמו"רים, אך ממשיכו בחסידות חב"ד היה בנו השישי והצעיר רבי שמואל שניאורסון, המכונה 'אדמו"ר המהר"ש'. בן נוסף, רבי יהודה לייב שניאורסון (המכונה: "המהרי"ל מקאפוסט"), ייסד את חסידות קאפוסט ועוד שניים מבניו גם הקימו חצרות שהם: חסידות ליאדי וחסידות ניעז'ין.
פעילותו
עסק רבות בצרכי ציבור, רבי מנחם מנדל שניאורסון ייסד ישיבה גדולה בליובוואיטש ובשנים הראשונות לנשיאותו היה מוסר באופן קבוע שיעורים לאברכים בישיבה. בנו ישראל נח שניאורסון היה ראש מגידי השיעורים וחתנו, הרב לוי יצחק זלמנוביץ', היה מבוחני הישיבה. בגזירת הקנטוניסטים היה שולח בחשאי אל כל הקהילות ששהו בהם חוטפים ודאג שיחרימו אותם ואת הקנטוניסטים היה מחזק שישמרו את התורה והמצוות וכן היה דואג לפדות את הילדים שנחטפו. פעולות אלו היו כרוכים בסכנת מות, כי נחשבו למרידה במלכות.
ספריו
- צמח צדק
- דרך מצוותיך
- ספר הליקוטים
- שו"ת צמח צדק
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
לקריאה נוספת
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות חלק א', בני ברק תשמ"ו, עמ' עא- צה
| הקודם: רבי דוב בער שניאורסון |
אדמו"רי חב"ד | הבא: רבי שמואל שניאורסון |