רבי טרפון: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי טרפון הכהן
קבר רבי טרפון בקדיתא שבגליל העליון
תקופתו	תנאים
מקום פעילות	לוד
דור	שני לתנאים
בית מדרש	בית שמאי, יבנה, "בית המדרש בלוד"
רבותיו	רבן יוחנן בן זכאי, רבן גמליאל הזקן
חבריו	רבי אלעזר בן עזריה, רבי יהושע
תלמידיו	רבי עקיבא תלמיד חבר), רבי יהודה, רבי חנינא בן גמליאל
מקום קבורתו	קדיתא

רבי טרפון הכהן היה מגדולי התנאים בדור השני.

חייו[עריכה]

בילדותו עוד זכה לראות את בית המקדש השני בנוי (ראה בבלי קידושין עא א, תלמוד ירושלמי יומא ג ז, קהלת רבה ג יא). למד מפי רבן גמליאל הזקן ורבן יוחנן בן זכאי, וכן למד אצל בית שמאי. לאחר החורבן למד בבית המדרש שיסד רבן יוחנן בן זכאי ביבנה, ונחשב לאחד מחכמי הדור הגדולים, והיה מביע את דעתו ראשון במהלך הדיונים (משנה ידים ד ג). ראשי החכמים בתקופתו, רבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע כינוהו בחיבה "טרפון אחי" (שם). זכה לכינוי "אביהן של כל ישראל" (תלמוד ירושלמי יומא א א, בבלי יבמות ד יב).

בית מדרשו היה בעיר לוד, בה ישב רבי אליעזר בן הורקנוס. בלוד היה מורה ההוראות והמנהיג הרוחני (משנה בבא מציעא ד ג, בבלי חגיגה יח א). חכמי לוד היו יושבים ועוסקים בתורה ב"עלית בית נתזה", ורבי טרפון היה מראשי המדברים בה (בבלי קידושין מ ב). מסופר, כי כאשר חלה רבי אליעזר בן הורקנוס, נכנסו לבקרו רבי טרפון, רבי יהושע, רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא, ורבי טרפון נענה תחילה (בבלי סנהדרין קא א). חכמים דימו את רבי טרפון לגל של אגוזים (בבלי גיטין סז א), שבשעה שתלמיד חכם נכנס אצלו ואומר לו: שנה לי, מביא לו מקרא ומשנה, מדרש, הלכות ואגדות (אבות דברי נתן יח א).

ישנה מסורת על פיה היה מעשרת הרוגי מלכות ( איכה רבה ב ד).

היה בעל קומה גבוהה, ונאמר כי היה "ארוך בדורו" ורבי מאיר מגיע לכתפו (בבלי נדה כד ב).

הליכותיו[עריכה]

רבי טרפון עודד את תלמידיו לשאול שאלות, ולפעמים כאשר שאלוהו, היה אומר על מנת לחדד את שכלם "אמרו אתם" (מכילתא דרבי ישמעאל, בשלח מס' דויהי ה). לפעמים ביקש רשות מתלמידיו לשאול ((מקור|תוספתא ברכות ד טז|כן}}.

היה עניו גדול. נהג שלא להודיע את שמו על מנת שלא להנות מתורתו. פעם אחת, נצרך, על מנת להנצל מסכנה, לגלות את שמו, הצטער על כך כל ימיו ואמר: "אוי לי שנשתמשתי בכתרה של תורה" (בבלי נדרים סב א, ירושלמי שביעית ד ב).

רבי טרפון היה רודף חסד גדול, והיה נוהג בעדינות ובאהבה עם הבריות. נהג להביא לאשתו ולבניו מתנות בחגים, כל אחד מתנה המתאימה לו (ירושלמי פסחים י א). פעם אחת בעת שהיה שונה לפני התלמידים, עברה לפניו כלה, ורבי טרפון הכניסה לביתו וציווה על אשתו ואמו שידאגו לה לרחצה ולסיכה, ושירקדו לפניה על שתלך לבית בעלה (סוף אבות דרבי נתן).

כיבוד אם[עריכה]

רבי טרפון נודע בזהירותו הגדולה במצוות כיבוד אב ואם. פעם כאשר ירדה אמו לטייל בשבת בחצרה, נפסק שרוך נעלה. כיוון שהיה זה בשבת, לא היה ניתן לתקן את השרוך, ורבי טרפון הניח את שתי ידיו מתחת לרגליה והלכה עליהן, עד שהגיעה למיטתה (ירושלמי קידושין א ז וראה בבלי קידושין לא ב).

מנהגיו ככהן[עריכה]

בילדותו, כשהיה בית המקדש קיים, היה מסתופף בקרב בני משפחתו הכהנים, כפי שמספר: "פעם אחת עליתי אחר אחי אמי לדוכן והטיתי אזני אצל כהן גדול ושמעתי שהבליע שם בנעימת אחיו הכהנים" (בבלי קידושין עא א).

לאחר החורבן המשיך לקבל מתנות כהונה, וראה בקבלתן המשך של עבודת המקדש (בבלי פסחים עג א). את חמשת הסלעים שהיה מקבל עבוד פדיון הבן היה נוהג להחזיר (בבלי בכורות נא ב,תוספתא בכורות ו יד).

אמנם, את מתנות הכונה היה מנצל לעיתים רבות לצרכי צדקה וחסד, וכן כאשר היתה שנת בצורת קידש שלוש מאות נשים כדי שיהיו מותרות לאכול תרומה (תוספתא כתובות ה א).

תלמידיו[עריכה]

רבי טרפון היה רבו של רבי עקיבא, אולם רבי עקיבא הגיע לדרגות כל כך גבוהות שהיה "תלמיד חבר" של רבי טרפון. רבי טרפון העריך מאד את תלמידו, ופעם לאחר ויכוח עמו בלהכה, הודה לו רבי טרפון ואמר: "עיקבא, כל הפורש ממך כפורש מחייו" (תוספתא מקוואות א). פעם אחרת, אמר: "אשריך אברהם אבינו שיצא מחלציך רבי עקיבא" (ספרי במדבר עה).

רבי יהודה בר אילעי, הוא סתם "רבי יהודה", למד בנעוריו אצל רבי טרפון (בבלי מגילה כ א, בבלי נדרים מט ב ועוד).

שיטתו[עריכה]

מחמיר כשיטת בית שמאי.

• מבית שמאי, שגם הם מחמירים רש"י יבמות טו..
• והחמרתי על עצמי כבית שמאי, שירד מהחמור לקרוא קריאת שמע ברכות י:.
• ישב לו קוץ בכריסו, מוטב תיבקע כריסו ואל ירד לבאר שחת נידה יג:.
• מחמיר בכיבוד אב ואם קידושין לא:.
• אם יבואו ספרי מינים לידי, אשרוף אותם ואת אזכרותיהן שבת קטז..
• מדליקים נרות שבת בשמן זית בלבד שבת כד:.

מאמרותיו[עריכה]

• "היום קצר, והמלאכה מרובה, והפועלים עצלים, ובעל הבית דוחק" (משנה אבות ב יח).
• "לא עליך כל המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל. אבל אם למדת תורה הרבה, נותנין לך שכר הרבה, ונאמן הוא בעל מלאכתך, שישלם לך שכר פעולתך. ודע, שמתן שכרן של צדיקים לעתיד לבוא" (שם יט).
• "היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעלית בית נתזה בלוד. נשאלה שאילה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול? נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול" (בבלי קידושין מ ב).
• "אף הקב"ה לא השרה שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה" (אדר"ן יא א).
• "אין אדם מת אלא מתוך הבטלה" (שם).
• "אקפח את בני (לשון שבועה) שאם יבואו לידי (ספרי הנצרות) שאני אשרוף אותם ואת האזכרות שבהן, שאפילו אדם רודף אחריו להרגו, ונחש רץ להכישו, נכנס לבית עבודה זרה ואין נכנס לבתיהן של אלו, שהללו מכירין וכופרין, והללו אין מכירין וכופרין, ועליהן הכתוב אומר (ישעיהו נז ח): 'ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך'" (בבלי שבת קטז א).