ספר עזרא: הבדלים בין גרסאות בדף

ספר עזרא הוא הספר העשירי מספרי ה"כתובים", המתאר את קורותיו ופועלו של עזרא הסופר ושיבת ציון לאחר גלות בבל. במקור, כולל ספר עזרא גם את ספר נחמיה. הספר נכתב על ידי עזרא עצמו (בבלי בבא בתרא טו א). בניגוד לרוב שאר ספרי התנ"ך, חלקים ניכרים מן הספר נכתבו בשפה הארמית. הספר כולל עשרה פרקים (יחד עם נחמיה הספר מכיל עשרים ושלושה פרקים).

תוכן הספר

הספר פותח בהצהרת כורש הקוראת ליהודים לעלות לארץ ישראל ולבנות את בית המקדש, ועלייתו של ששבצר עם חלק מבני הגולה וכלי הקודש. בהמשך, מתוארת עלייתו של זרובבל בן שאלתיאל. העולים עם זרובלל החלו בבניית המקדש, אולם סבלו מהפרעותיהם של העמים השכנים, ואף נשלחו כתבי שטנה למלך ארתחששתא, ועבודות הבניה הופסקו. רק בימי דריוש הושלמה הבניה. לאחר מכן עלה עזרא מבבל והחל בשיקום הרוחני של העולים.

הצהרת כורש

כורש מלך פרס מצליח לכבוש את מלכות בבל והפסוק מתאר כי ה' העיר את רוחו והוביל אותו להעביר קול ולהכריז על הענקת רישיון להקמה מחודשת של בית המקדש לקב"ה בירושלים. בפסוק נרמז כי הצהרה זו גם התאימה לנבאותו של ירמיהו (ירמיהו כט י) שנשלחה לגולים כי לאחר שבעים שנה הקב"ה ישיב את עם ישראל לארצו.

ההצהרה פותחת בקריאה "כֹּה אָמַר כֹּרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס כֹּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהוּא פָקַד עָלַי לִבְנוֹת לוֹ בַיִת בִּירוּשָׁלַ‍ִם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה. מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיַעַל לִירוּשָׁלַ‍ִם אֲשֶׁר בִּיהוּדָה וְיִבֶן אֶת בֵּית ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הוּא הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלָ‍ִם". כחלק מהענקת הרישיון לבניית בית המקדש, כורש גם מאפשר ליהודים לעלות לירושלים וכן מאפשר ואף מעודד אנשים לתרום לעולים אשר רוצים לבוא ולבנות את בית המקדש.

כתגובה להצהרה, ראשי האבות של יהודה ובנימין, ובראשם ששבצר, יחד עם הכהנים והלווים עלו לבנות את בית המקדש, כאשר האנשים מסביבם תרמו להם כסף וזהב ואף כורש העניק להם את כלי בית ה' אשר גלו בימי נבוכדנאצר. חזרת הכלים מבטאת גם היא השלמה לנבואת ירמיהו, כאשר בעוד ירמיהו מטיח בעם כי למרות נביאי השקר הגלות תבוא וכל כלי המקדש יגלו (ירמיהו כז כב) חזרתם של כלי המקדש מבטאת את הכיוון ההפוך ואת הגאולה.

בניית המזבח וההיכל

לאחר שהעם עלה לישראל, הם התאספו בחודש תשרי, ובראשם המנהיג הדתי יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול והמנהיג המדיני זרובבל בן שאלתיאל ובנו מחדש את המזבח "וַיָּקָם יֵשׁוּעַ בֶּן יוֹצָדָק וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים וּזְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל וְאֶחָיו וַיִּבְנוּ אֶת מִזְבַּח אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לְהַעֲלוֹת עָלָיו עֹלוֹת כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים". בניית המזבח נעשתה אף לפני בניית הבית כמו שנקבע בהלכה כי "מקריבין אף על פי שאין בית". הכהנים מקריבים על המזבח את קורבנות חג הסוכות יחד עם שאר קורבנות החגים. הכתוב מסביר כי העם הזדרז בבניית המזבח עוד קודם לבניית הבית משום ש"באימה עליהם מעמי הארצות". יש שהסבירו פסוק זה שהעם מיהרו לבנות את המזבח להקריב בו לה' ולשאול ממנו עזרה בעת הבאת הקרבנות (מצודות דוד), ויש שהסבירו כי העם רצו להראות לעמי הארצות שאין הם רוצים למרוד במלך אלא רק להקריב קורבנות באופן דתי (רש"י).

שנה לאחר הקמת המזבח, בחודש אייר ‏^[1] התחילה המלאכה לבניית היכל בית המקדש עצמו. בפסוקים מתואר כי העם רצה להביא ארזים מהלבנון לבניית הבית בדומה לבניין שבנה שלמה המלך, ותחילת ייסוד ההיכל לוותה בשירי הלל לקב"ה יחד עם הכהנים הלבושים בבגדי הכהונה וכן בלווים המשוררים ומנגנים.

אמנם, יחד עם השמחה, מובא כי הזקנים אשר ראו את הבית הראשון בכו כאשר ראו את הבית השני, כאשר בכי זה אף עלה על קולות השמחה "וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בְּיָסְדוֹ זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל". ככל הנראה הזקנים שראו את בית המקדש בכו או מפני שלא היה מפואר כמו הבית הראשון, או משום שנבנה רק באישור כורש ולא על ידי עם עצמאי בארצו (מלבי"ם). בכי העם על דלות הבית השני בהשוואה לפאר שהיה בבית המקדש הראשון מובא גם בספר חגי שם הנביא מחזק את העם ואת מנהיגיו ומסביר כי הכסף והזהב ממילא שייכים כולם לה' וכי ה' עם העם גם בבית פחות מפואר.

קישורים חיצוניים

• שיעורים על ספר עזרא באתר ישיבה
• תוכן ספר עזרא באתר ישיבה

הערות שוליים