רבי יהודה בר אילעי: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי יהודה בר אילעי
	; הכניסה למתחם קברו של רבי יהודה בר אילעי
דור	רביעי לתנאים
רבותיו	רבי טרפון, רבי ישמעאל, רבי עקיבא
חבריו	רבי יוסי, רבי שמעון בר יוחאי, רבי מאיר
תלמידיו	רבי יהודה הנשיא, רבי ישמעאל ברבי יוסי
מקום קבורתו	בין עין זיתם לצפת

גרסה אחרונה מ־08:10, 12 בספטמבר 2021

רבי יהודה בר אלעאי או רבי יהודה היה מגדולי התנאים בדור הרביעי. גדול המדברים בכל מקום. מתלמידי רבי עקיבא. הוסמך יחד עם חמשת תלמידי רבי עקיבא בל"ג בעומר.

תורתו[עריכה]

אמרו לו "משם ראיה" ציין לזה מסורת הש"ס שבת כט: יתכן שהוא משום שרבי יהודה מסתכל על המעשה ולא על הכוונה נגד חבירו רבי שמעון , ולכן מביא ראיות שאמנם דומות לנידון במעשה החיצוני, אך השיבו לו "משם ראיה" - שאין לדמותם, כיוון שטעם הדין בהם לא שייך לנידון.

נר בשפופרת של ביצה שבת כט:.
רבי טרפון שבת מחוץ לעיר ערובין מה..
אמת המים ערובין פז..
סוכה של הילני המלכה סוכה ב:.
סיככה בנסרים סוכה יד:.
היו מורישים לולבים יבשים לבניהם סוכה לא..
רבי עקיבא אכל ביצה ערובין מא. ותד"ה ביצה.
אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה ערובין צא..

מחלק בין מקרים

היו לפניו מצוות הרבה מברך על כל אחת בפני עצמה סוכה מו..
מברכים על ירקות "בורא מיני דשאים", ולא "בורא פרי האדמה" כשאר פירות האדמה ברכות לה. ומ..
במה משמחן ביין. רבי יהודה אומר אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן פסחים קט..
אין משקין שתי סוטות כאחת משום שנאמר "והשקה אותה" - לבדה נדרים עג..
אין מוציאין עוד פרה עם הפרה האדומה משום שנאמר "והוציא אותה" - לבדה יומא מב:.

"אימתי"

בדומה לסעיף הקודם, שמחלק בין מקרים.
המשחק בקוביא פסול לעדות. אימתי בזמן שאין לו אומנות אלא היא סנהדרין כד:.
אימתי בישובן של בתי כנסיות אבל בחורבנן מניחין אותן ועולין בהן עשבים מגילה כח:.
אימתי במקום שנכנסים בשני ובחמישי מגילה ה..
אימתי בזמן שמתחיל עד שלא הביא שליש מנחות עא..

מחלק בין יהודה לגליל בדומה לסעיף דלעיל, שמחלק בין פרטים.

ביהודה היו מתייחדים קודם החופה, ובגליל לא כתובות יב..
אנשי גליל לא בקיאין בקדשים וביהודה כן נדרים יח:.
ביהודה היו עושים מלאכה בערב פסח עד חצות ובגליל אינן עושים כל עיקר פסחים נה..
אנשי גליל קנטרנים ומדירים נדרים מח..

"דברים ככתבן" ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים

פסחים כב., זבחים נט., סוטה מח:

סימנים לזיכרון

דצ"ך עד"ש באח"ב הגדה של פסח.
שלא תטעה זד"ד יה"ז שיעוריהם של שתי הלחם ולחם הפנים מנחות צו..
יביא מנחת סולת שהיא הראשונה שבמנחות - לסימנא בעלמא, רש"י: שלא תטעה ותשכח מנחות קה..
שתי סמיכות בציבור - גרסא בעלמא, רש"י בפירושו הראשון: שתהא רגיל שתי סמיכות ותו לא מנחות צב:.
מעין זה - באדר שני לא כותבים בשטרות "תניין" אלא "תי"ו", שהיא ראשי תיבת תניין ירושלמי מגילה א-ה וקרבן העדה.

חשיבות אומנות ממעיין ההלכה סנהדרין כד

אם אין לו אומנות אחרת פסול לעדות סנהדרין כד:.
כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאילו מלמדו ליסטות קידושין כט..
גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה נדרים מט:.

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-גדול המדברים בכל מקום
+{{חז"ל|
-מתלמידי רבי עקיבא בן יוסף
+|שם=רבי יהודה בר אילעי
-נשמת מרן רבי יוסף קארו היא מנשמתו לכן הלכה כרבי יוסף קארו בכל מקום
+|תמונה=[[תמונה:Rabi yehuda.jpg]]
-הוסמך יחד עם חמשת תלמידי רבי עקיבא בלג לעומר
+|כיתוב=הכניסה למתחם קברו של רבי יהודה בר אילעי
+|תקופתו=
+|מקום פעילות=
+|דור=רביעי ל[[תנאים]]
+|בית מדרש=
+|רבותיו=[[רבי טרפון]], [[רבי ישמעאל]], [[רבי עקיבא]]
+|חבריו=[[רבי יוסי]], [[רבי שמעון בר יוחאי]], [[רבי מאיר]]
+|תלמידיו=[[רבי יהודה הנשיא]], [[רבי ישמעאל ברבי יוסי]]
+|מקום קבורתו=בין עין זיתם ל[[צפת]]
+}}
+'''רבי יהודה בר אלעאי''' או '''רבי יהודה''' היה מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי. גדול המדברים בכל מקום.
+מתלמידי [[רבי עקיבא]]. הוסמך יחד עם חמשת תלמידי רבי עקיבא ב[[ל"ג בעומר]].
+==תורתו==
+אמרו לו "משם ראיה" {{מקור|ציין לזה מסורת הש"ס שבת כט:}}
+יתכן שהוא משום שרבי יהודה מסתכל על המעשה ולא על הכוונה {{מקור|נגד חבירו רבי שמעון }}, ולכן מביא ראיות שאמנם דומות לנידון במעשה החיצוני, אך השיבו לו "משם ראיה" - שאין לדמותם, כיוון שטעם הדין בהם לא שייך לנידון.
+*	נר בשפופרת של ביצה {{מקור|שבת כט:}}.
+*	רבי טרפון שבת מחוץ לעיר {{מקור|ערובין מה.}}.
+*	אמת המים {{מקור|ערובין פז.}}.
+*	סוכה של הילני המלכה {{מקור|סוכה ב:}}.
+*	סיככה בנסרים {{מקור|סוכה יד:}}.
+*	היו מורישים לולבים יבשים לבניהם {{מקור|סוכה לא.}}.
+*	רבי עקיבא אכל ביצה {{מקור|ערובין מא. ותד"ה ביצה}}.
+*	אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה {{מקור|ערובין צא.}}.
+מחלק בין מקרים
+*	היו לפניו מצוות הרבה מברך על כל אחת בפני עצמה {{מקור|סוכה מו.}}.
+*	מברכים על ירקות "בורא מיני דשאים", ולא "בורא פרי האדמה" כשאר פירות האדמה {{מקור|ברכות לה. ומ.}}.
+*	במה משמחן ביין. רבי יהודה אומר אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן {{מקור|פסחים קט.}}.
+*	אין משקין שתי סוטות כאחת משום שנאמר "והשקה אותה" - לבדה {{מקור|נדרים עג.}}.
+*	אין מוציאין עוד פרה עם הפרה האדומה משום שנאמר "והוציא אותה" - לבדה {{מקור|יומא מב:}}.
+"אימתי"
+*	בדומה לסעיף הקודם, שמחלק בין מקרים.
+*	המשחק בקוביא פסול לעדות. אימתי בזמן שאין לו אומנות אלא היא {{מקור|סנהדרין כד:}}.
+*	אימתי בישובן {{מקור|של בתי כנסיות}} אבל בחורבנן מניחין אותן ועולין בהן עשבים {{מקור|מגילה כח:}}.
+*	אימתי במקום שנכנסים בשני ובחמישי {{מקור|מגילה ה.}}.
+*	אימתי בזמן שמתחיל עד שלא הביא שליש {{מקור|מנחות עא.}}.
+מחלק בין יהודה לגליל
+בדומה לסעיף דלעיל, שמחלק בין פרטים.
+*	ביהודה היו מתייחדים קודם החופה, ובגליל לא {{מקור|כתובות יב.}}.
+*	אנשי גליל לא בקיאין בקדשים וביהודה כן {{מקור|נדרים יח:}}.
+*	ביהודה היו עושים מלאכה בערב פסח עד חצות ובגליל אינן עושים כל עיקר {{מקור|פסחים נה.}}.
+*	אנשי גליל קנטרנים ומדירים {{מקור|נדרים מח.}}.
+"דברים ככתבן" {{מקור|ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים}}
+*	פסחים כב., זבחים נט., סוטה מח:
+סימנים לזיכרון
+*	דצ"ך עד"ש באח"ב {{מקור|הגדה של פסח}}.
+*	שלא תטעה זד"ד יה"ז {{מקור|שיעוריהם של שתי הלחם ולחם הפנים}} {{מקור|מנחות צו.}}.
+*	יביא מנחת סולת שהיא הראשונה שבמנחות - לסימנא בעלמא, רש"י: שלא תטעה ותשכח {{מקור|מנחות קה.}}.
+*	שתי סמיכות בציבור - גרסא בעלמא, רש"י {{מקור|בפירושו הראשון}}: שתהא רגיל שתי סמיכות ותו לא {{מקור|מנחות צב:}}.
+*	מעין זה - באדר שני לא כותבים בשטרות "תניין" אלא "תי"ו", שהיא ראשי תיבת תניין {{מקור|ירושלמי מגילה א-ה וקרבן העדה}}.
+חשיבות אומנות {{מקור|ממעיין ההלכה סנהדרין כד}}
+*	אם אין לו אומנות אחרת פסול לעדות {{מקור|סנהדרין כד:}}.
+*	כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאילו מלמדו ליסטות {{מקור|קידושין כט.}}.
+*	גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה {{מקור|נדרים מט:}}.
+{{תנאים}}
+{{מיון רגיל:יהודה בר אילעי}}[[קטגוריה:משפחת רבי אלעאי]]
+[[קטגוריה:תנאים]]
+[[קטגוריה:תלמידי רבי עקיבא]]
+[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

תנאים
תקופת הזוגות	שמעון הצדיק • אנטיגנוס איש סוכו • יוסי בן יועזר • יוסי בן יוחנן • יהושע בן פרחיה • נתאי הארבלי • יהודה בן טבאי • שמעון בן שטח • שמעיה • אבטליון • הלל הזקן • שמאי הזקן • עקביא בן מהללאל • בן בג בג • בן הא הא • חוני המעגל • מנחם • בני בתירה • אדמון • חנן בן אבישלום
דור ראשון	רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הראשון • רבן יוחנן בן זכאי • יונתן בן עוזיאל • בבא בן בוטא • רבי חנינא בן דוסא • רבי חנינא סגן הכהנים • רבי יהודה בן בתירא (הראשון) • רבי דוסא בן הרכינס • רבי צדוק • רבי זכריה בן הקצב
דור שני (סוף בית המקדש השני ואחריו)	רבן גמליאל דיבנה • רבי טרפון • רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול • רבי יהושע בן חנניה • רבי אליעזר בן הורקנוס • רבי אלעזר בן ערך • רבי נחוניא בן הקנה • נחום איש גמזו • רבי אליעזר בן יעקב (הראשון) • שמואל הקטן • רבי יוסי הכהן • רבי שמעון בן נתנאל • שמעון הפקולי
דור שלישי	רבי עקיבא • רבי יהודה בן בבא • רבי ישמעאל • רבי אלעזר בן עזריה • רבי יוסי הגלילי • רבי חנינא בן תרדיון • רבי יוחנן בן נורי • רבי אלעזר חסמא • רבי יוחנן בן ברוקא • בן זומא • בן עזאי • אונקלוס • רבי חלפתא • רבי מתיא בן חרש • רבי לויטס איש יבנה • רבי חנינא בן אנטיגנוס • רבי חנניא בן חכינאי • רבי אילעי • רבי אלעזר המודעי • חנניה בן אחי רבי יהושע • אבטולמוס • רבי יוסי בן קיסמא • רבי ישבב הסופר • רבי יוחנן בן תורתא • רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא • רבי יהודה בן בתירא (השני) • אבא שאול • רבי חוצפית המתורגמן
דור רביעי	רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה בר אילעי • רבי יוסי בן חלפתא • רבי מאיר • רבי נהוראי • רבי שמעון בר יוחאי • רבי אלעזר בן שמוע • רבי נחמיה • רבי נתן • רבי יוחנן הסנדלר • רבי יהושע בן קרחה • רבי שמעון שזורי • רבי אליעזר בן יעקב (השני) • רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי • רבי יאשיה • רבי יונתן
דור חמישי	רבי יהודה הנשיא • רבי יוסי ברבי יהודה • רבי ישמעאל ברבי יוסי • רבי אלעזר ברבי שמעון • רבי שמעון בן אלעזר • רבי אלעזר הקפר • סומכוס • רבי שמעון בן מנסיא • רבי שמעון בן חלפתא • לוי בר סיסי • איסי בן יהודה • בר קפרא • רבי יוסי בן זמרה • רבי פינחס בן יאיר

רבי יהודה בר אילעי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־08:10, 12 בספטמבר 2021

תורתו[עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש