רבי יהודה בר אילעי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) מ (רבי יהודה הועבר לרבי יהודהבר אילעי) |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (12 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חז"ל| | |||
|שם=רבי יהודה בר אילעי | |||
|תמונה=[[תמונה:Rabi yehuda.jpg]] | |||
הוסמך יחד עם חמשת תלמידי רבי עקיבא | |כיתוב=הכניסה למתחם קברו של רבי יהודה בר אילעי | ||
|תקופתו= | |||
|מקום פעילות= | |||
|דור=רביעי ל[[תנאים]] | |||
|בית מדרש= | |||
|רבותיו=[[רבי טרפון]], [[רבי ישמעאל]], [[רבי עקיבא]] | |||
|חבריו=[[רבי יוסי]], [[רבי שמעון בר יוחאי]], [[רבי מאיר]] | |||
|תלמידיו=[[רבי יהודה הנשיא]], [[רבי ישמעאל ברבי יוסי]] | |||
|מקום קבורתו=בין עין זיתם ל[[צפת]] | |||
}} | |||
'''רבי יהודה בר אלעאי''' או '''רבי יהודה''' היה מגדולי ה[[תנאים]] בדור הרביעי. גדול המדברים בכל מקום. | |||
מתלמידי [[רבי עקיבא]]. הוסמך יחד עם חמשת תלמידי רבי עקיבא ב[[ל"ג בעומר]]. | |||
==תורתו== | |||
אמרו לו "משם ראיה" {{מקור|ציין לזה מסורת הש"ס שבת כט:}} | |||
יתכן שהוא משום שרבי יהודה מסתכל על המעשה ולא על הכוונה {{מקור|נגד חבירו רבי שמעון }}, ולכן מביא ראיות שאמנם דומות לנידון במעשה החיצוני, אך השיבו לו "משם ראיה" - שאין לדמותם, כיוון שטעם הדין בהם לא שייך לנידון. | |||
* נר בשפופרת של ביצה {{מקור|שבת כט:}}. | |||
* רבי טרפון שבת מחוץ לעיר {{מקור|ערובין מה.}}. | |||
* אמת המים {{מקור|ערובין פז.}}. | |||
* סוכה של הילני המלכה {{מקור|סוכה ב:}}. | |||
* סיככה בנסרים {{מקור|סוכה יד:}}. | |||
* היו מורישים לולבים יבשים לבניהם {{מקור|סוכה לא.}}. | |||
* רבי עקיבא אכל ביצה {{מקור|ערובין מא. ותד"ה ביצה}}. | |||
* אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה {{מקור|ערובין צא.}}. | |||
מחלק בין מקרים | |||
* היו לפניו מצוות הרבה מברך על כל אחת בפני עצמה {{מקור|סוכה מו.}}. | |||
* מברכים על ירקות "בורא מיני דשאים", ולא "בורא פרי האדמה" כשאר פירות האדמה {{מקור|ברכות לה. ומ.}}. | |||
* במה משמחן ביין. רבי יהודה אומר אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן {{מקור|פסחים קט.}}. | |||
* אין משקין שתי סוטות כאחת משום שנאמר "והשקה אותה" - לבדה {{מקור|נדרים עג.}}. | |||
* אין מוציאין עוד פרה עם הפרה האדומה משום שנאמר "והוציא אותה" - לבדה {{מקור|יומא מב:}}. | |||
"אימתי" | |||
* בדומה לסעיף הקודם, שמחלק בין מקרים. | |||
* המשחק בקוביא פסול לעדות. אימתי בזמן שאין לו אומנות אלא היא {{מקור|סנהדרין כד:}}. | |||
* אימתי בישובן {{מקור|של בתי כנסיות}} אבל בחורבנן מניחין אותן ועולין בהן עשבים {{מקור|מגילה כח:}}. | |||
* אימתי במקום שנכנסים בשני ובחמישי {{מקור|מגילה ה.}}. | |||
* אימתי בזמן שמתחיל עד שלא הביא שליש {{מקור|מנחות עא.}}. | |||
מחלק בין יהודה לגליל | |||
בדומה לסעיף דלעיל, שמחלק בין פרטים. | |||
* ביהודה היו מתייחדים קודם החופה, ובגליל לא {{מקור|כתובות יב.}}. | |||
* אנשי גליל לא בקיאין בקדשים וביהודה כן {{מקור|נדרים יח:}}. | |||
* ביהודה היו עושים מלאכה בערב פסח עד חצות ובגליל אינן עושים כל עיקר {{מקור|פסחים נה.}}. | |||
* אנשי גליל קנטרנים ומדירים {{מקור|נדרים מח.}}. | |||
"דברים ככתבן" {{מקור|ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים}} | |||
* פסחים כב., זבחים נט., סוטה מח: | |||
סימנים לזיכרון | |||
* דצ"ך עד"ש באח"ב {{מקור|הגדה של פסח}}. | |||
* שלא תטעה זד"ד יה"ז {{מקור|שיעוריהם של שתי הלחם ולחם הפנים}} {{מקור|מנחות צו.}}. | |||
* יביא מנחת סולת שהיא הראשונה שבמנחות - לסימנא בעלמא, רש"י: שלא תטעה ותשכח {{מקור|מנחות קה.}}. | |||
* שתי סמיכות בציבור - גרסא בעלמא, רש"י {{מקור|בפירושו הראשון}}: שתהא רגיל שתי סמיכות ותו לא {{מקור|מנחות צב:}}. | |||
* מעין זה - באדר שני לא כותבים בשטרות "תניין" אלא "תי"ו", שהיא ראשי תיבת תניין {{מקור|ירושלמי מגילה א-ה וקרבן העדה}}. | |||
חשיבות אומנות {{מקור|ממעיין ההלכה סנהדרין כד}} | |||
* אם אין לו אומנות אחרת פסול לעדות {{מקור|סנהדרין כד:}}. | |||
* כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאילו מלמדו ליסטות {{מקור|קידושין כט.}}. | |||
* גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה {{מקור|נדרים מט:}}. | |||
{{תנאים}} | |||
{{מיון רגיל:יהודה בר אילעי}}[[קטגוריה:משפחת רבי אלעאי]] | |||
[[קטגוריה:תנאים]] | |||
[[קטגוריה:תלמידי רבי עקיבא]] | |||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:10, 12 בספטמבר 2021
|
|
| רבי יהודה בר אילעי | |
|---|---|
 הכניסה למתחם קברו של רבי יהודה בר אילעי | |
| דור | רביעי לתנאים |
| רבותיו | רבי טרפון, רבי ישמעאל, רבי עקיבא |
| חבריו | רבי יוסי, רבי שמעון בר יוחאי, רבי מאיר |
| תלמידיו | רבי יהודה הנשיא, רבי ישמעאל ברבי יוסי |
| מקום קבורתו | בין עין זיתם לצפת |
רבי יהודה בר אלעאי או רבי יהודה היה מגדולי התנאים בדור הרביעי. גדול המדברים בכל מקום. מתלמידי רבי עקיבא. הוסמך יחד עם חמשת תלמידי רבי עקיבא בל"ג בעומר.
תורתו[עריכה]
אמרו לו "משם ראיה" ציין לזה מסורת הש"ס שבת כט: יתכן שהוא משום שרבי יהודה מסתכל על המעשה ולא על הכוונה נגד חבירו רבי שמעון , ולכן מביא ראיות שאמנם דומות לנידון במעשה החיצוני, אך השיבו לו "משם ראיה" - שאין לדמותם, כיוון שטעם הדין בהם לא שייך לנידון.
- נר בשפופרת של ביצה שבת כט:.
- רבי טרפון שבת מחוץ לעיר ערובין מה..
- אמת המים ערובין פז..
- סוכה של הילני המלכה סוכה ב:.
- סיככה בנסרים סוכה יד:.
- היו מורישים לולבים יבשים לבניהם סוכה לא..
- רבי עקיבא אכל ביצה ערובין מא. ותד"ה ביצה.
- אמרו לו אין שעת הסכנה ראיה ערובין צא..
מחלק בין מקרים
- היו לפניו מצוות הרבה מברך על כל אחת בפני עצמה סוכה מו..
- מברכים על ירקות "בורא מיני דשאים", ולא "בורא פרי האדמה" כשאר פירות האדמה ברכות לה. ומ..
- במה משמחן ביין. רבי יהודה אומר אנשים בראוי להם ונשים בראוי להן פסחים קט..
- אין משקין שתי סוטות כאחת משום שנאמר "והשקה אותה" - לבדה נדרים עג..
- אין מוציאין עוד פרה עם הפרה האדומה משום שנאמר "והוציא אותה" - לבדה יומא מב:.
"אימתי"
- בדומה לסעיף הקודם, שמחלק בין מקרים.
- המשחק בקוביא פסול לעדות. אימתי בזמן שאין לו אומנות אלא היא סנהדרין כד:.
- אימתי בישובן של בתי כנסיות אבל בחורבנן מניחין אותן ועולין בהן עשבים מגילה כח:.
- אימתי במקום שנכנסים בשני ובחמישי מגילה ה..
- אימתי בזמן שמתחיל עד שלא הביא שליש מנחות עא..
מחלק בין יהודה לגליל בדומה לסעיף דלעיל, שמחלק בין פרטים.
- ביהודה היו מתייחדים קודם החופה, ובגליל לא כתובות יב..
- אנשי גליל לא בקיאין בקדשים וביהודה כן נדרים יח:.
- ביהודה היו עושים מלאכה בערב פסח עד חצות ובגליל אינן עושים כל עיקר פסחים נה..
- אנשי גליל קנטרנים ומדירים נדרים מח..
"דברים ככתבן" ספר ברכת כהן בקונטרס מגילת סתרים
- פסחים כב., זבחים נט., סוטה מח:
סימנים לזיכרון
- דצ"ך עד"ש באח"ב הגדה של פסח.
- שלא תטעה זד"ד יה"ז שיעוריהם של שתי הלחם ולחם הפנים מנחות צו..
- יביא מנחת סולת שהיא הראשונה שבמנחות - לסימנא בעלמא, רש"י: שלא תטעה ותשכח מנחות קה..
- שתי סמיכות בציבור - גרסא בעלמא, רש"י בפירושו הראשון: שתהא רגיל שתי סמיכות ותו לא מנחות צב:.
- מעין זה - באדר שני לא כותבים בשטרות "תניין" אלא "תי"ו", שהיא ראשי תיבת תניין ירושלמי מגילה א-ה וקרבן העדה.
חשיבות אומנות ממעיין ההלכה סנהדרין כד
- אם אין לו אומנות אחרת פסול לעדות סנהדרין כד:.
- כל שאינו מלמד את בנו אומנות כאילו מלמדו ליסטות קידושין כט..
- גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה נדרים מט:.