בן עזאי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (דף חדש: '''שמעון בן זומא''' (נודע יותר בשם '''בן זומא''') היה מהתנאים. כיוון שלא הגיע להוראה נקרא בן עזאי ללא התואר...) |
(←חייו) |
||
| (17 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שמעון בן | '''שמעון בן עזאי''' (נודע יותר בשם '''בן עזאי''') היה מה[[תנאים]]. כיוון שלא הגיע להוראה נקרא בן עזאי ללא התואר רבי. | ||
==חייו== | ==חייו== | ||
תלמידו של [[רבי יהושע בן חנניה]] ו[[תלמיד חבר]] של [[רבי עקיבא]]. | {{להשלים|פסקה=כן|סיבה=לא מובאים יחסיו עם חכמי דורו, ובפרט עם רבו - רבי עקיבא}} | ||
תלמידו של [[רבי יהושע בן חנניה]]{{דרוש מקור}}<ref>בן עזאי אומר שמועות משם רבי יהושע בפני ר"ע {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:יומא כה א$יומא כה.}} {{מקור|בבלי:תענית כו א$תענית כו.}}, ומשמע שהיה תלמידו. כמו כן, הוא מביא ראיה לדברי רבי יהושע ומקיים אותם {{מקור|בבלי:יבמות מט א$יבמות מט.|כן}}. '''מאידך''', מצאנו שחולק על רבי יהושע בכמה מקומות {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:ברכות מז ב$ברכות מז:}} {{מקור|בבלי:סוטה ד א$סוטה ד.}} {{מקור|בבלי:ערכין טז ב$ערכין טז:}}{{מקור|)}}</ref> ו[[תלמיד חבר]] של [[רבי עקיבא]]. | |||
היה שקדן עצום, וכפי שמעידה הגמרא: "משמת בן עזאי בטלו השקדנין" {{מקור|סוטה מט ב|כן}}. | היה שקדן עצום, וכפי שמעידה הגמרא: "משמת בן עזאי בטלו השקדנין" {{מקור|בבלי סוטה מט ב$סוטה מט:|כן}}. | ||
מרוב שקדנותו לא נשא אשה, וכדברי הגמרא: "כל | |||
מרוב שקדנותו לא נשא אשה, וכדברי הגמרא: "כל מי שאין עוסק ב[[פריה ורביה]]... בן עזאי אומר: כאילו שופך דמים וממעט הדמות, שנאמר {{מקור| בראשית ט ז|כן}}: ואתם פרו ורבו. אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש ונאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש, ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים! אמר להן בן עזאי: ומה אעשה, שנפשי חשקה בתורה, אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים". לפי הגמרא {{מקור|בבלי כתובות סג א|כן}} ארס את בתו של רבי עקיבא, אולם בסוף לא נשאה. לפי דעה אחת בגמרא בסוטה {{מקור|בבלי סוטה ד ב$דף ד' ע"ב|כן}} נשא, ופרש. | |||
על לימודו המיוחד מספר המדרש: "בן עזאי היה יושב ודורש והאש סביבותיו, אזלון ואמרון (הלכו ואמרו) לרבי עקיבא: ראה בן עזאי יושב ודורש והאש מלהטת סביבותיו, הלך אצלו ואמר לו: שמעתי שהיית דורש והאש מלהטת סביבך, אמר לו: הן. אמר לו: שמא בחדרי מרכבה היית עסוק? אמר לו: לאו, אלא הייתי יושב וחורז בדברי תורה ומתורה לנביאים ומנביאים לכתובים והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני והיו ערבים כעיקר נתינתן" {{מקור|שיר השירים רבה א|כן}}. | על לימודו המיוחד מספר המדרש: "בן עזאי היה יושב ודורש והאש סביבותיו, אזלון ואמרון (הלכו ואמרו) לרבי עקיבא: ראה בן עזאי יושב ודורש והאש מלהטת סביבותיו, הלך אצלו ואמר לו: שמעתי שהיית דורש והאש מלהטת סביבך, אמר לו: הן. אמר לו: שמא בחדרי מרכבה היית עסוק? אמר לו: לאו, אלא הייתי יושב וחורז בדברי תורה ומתורה לנביאים ומנביאים לכתובים והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני והיו ערבים כעיקר נתינתן" {{מקור|שיר השירים רבה א|כן}}. | ||
נמנה על הארבעה שנכנסו לפרד"ס (יחד עם רבי עקיבא, [[בן זומא]] ו[[אלישע בן אבויה|אחר]]), | נמנה על הארבעה שנכנסו לפרד"ס (יחד עם רבי עקיבא, [[בן זומא]] ו[[אלישע בן אבויה|אחר]]), ובן עזאי הציץ ומת. עליו הכתוב אומר (תהלים קטז, טו) "יקר בעיני ה' המותה לחסידיו" {{מקור|חגיגה יד ב|כן}}. | ||
אמר: "כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום<ref>ראה [http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=15046 מאמר בפורטל הדף היומי] המביא שהמפרשים הסבירו אמירתו באופן שאיננו מזלזל בחכמים אחרים.</ref> חוץ מן הקרח הזה {{מקור|[- רבי עקיבא]}}" {{מקור|בבלי:ברכות נח א$בכורות נח.|כן}}. | |||
==מאמרותיו== | ==מאמרותיו== | ||
*"הוי רץ למצווה קלה כבחמורה ובורח מן העברה, שמצווה גורת מצווה ועברה גוררת עברה, שששכר מצווה- מצווה, ושכר עברה- עברה" {{מקור|משנה אבות ד ב|כן}}. | *"הוי רץ למצווה קלה כבחמורה ובורח מן העברה, שמצווה גורת מצווה ועברה גוררת עברה, שששכר מצווה- מצווה, ושכר עברה- עברה" {{מקור|משנה אבות ד ב|כן}}. | ||
| שורה 15: | שורה 20: | ||
*אדם מנבל עצמו על דברי תורה, ואוכל חרובים ותורמוסים ולובש בגדים צואים, ויושב ומשמר על פתח של חכמים, כל עובר ושב אומר: שוטה הוא זה, ולבסוף הוא נעשה סופר, ואתה מוצא כל התורה כולה עמו" {{מקור|מסכתות קטנות אבות דרבי נתן יא|כן}}. | *אדם מנבל עצמו על דברי תורה, ואוכל חרובים ותורמוסים ולובש בגדים צואים, ויושב ומשמר על פתח של חכמים, כל עובר ושב אומר: שוטה הוא זה, ולבסוף הוא נעשה סופר, ואתה מוצא כל התורה כולה עמו" {{מקור|מסכתות קטנות אבות דרבי נתן יא|כן}}. | ||
*איזהו [[עם הארץ]]? בן עזאי אומר: כל שאין לו [[ציצית]] בבגדו" {{מקור|ברכות מז ב|כן}}. | *איזהו [[עם הארץ]]? בן עזאי אומר: כל שאין לו [[ציצית]] בבגדו" {{מקור|ברכות מז ב|כן}}. | ||
*"חייב אדם ללמד את בתו תורה" {{מקור|סוטה כ ב|כן}}. | *"חייב אדם ללמד את בתו תורה" {{מקור|סוטה כ ב|כן}}. | ||
===לימוד תורה=== | |||
{{לשכתב|פסקה=כן|סיבה=רוב תוכנה מובא לעיל; אוסף ציטטות}} | |||
* נפשי חשקה בתורה {{מקור|ולכן לא נשא אישה}} {{מקור|בבלי:יבמות סג ב$יבמות סג:|כן}}. | |||
* חייב אדם ללמד את ביתו תורה {{מקור|בבלי:סוטה כ א$סוטה כ.|כן}}. | |||
* הווי זהיר בדבריך מבטלה {{מקור|אבות דרבי נתן א, ד|כן}}. | |||
{{תנאים}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תנאים]] | [[קטגוריה:תנאים]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי רבי עקיבא]] | |||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:20, 30 בדצמבר 2021
|
|
שמעון בן עזאי (נודע יותר בשם בן עזאי) היה מהתנאים. כיוון שלא הגיע להוראה נקרא בן עזאי ללא התואר רבי.
חייו[עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה. בקצרה: לא מובאים יחסיו עם חכמי דורו, ובפרט עם רבו - רבי עקיבא.
תלמידו של רבי יהושע בן חנניה(דרוש מקור)[1] ותלמיד חבר של רבי עקיבא.
היה שקדן עצום, וכפי שמעידה הגמרא: "משמת בן עזאי בטלו השקדנין" (סוטה מט:).
מרוב שקדנותו לא נשא אשה, וכדברי הגמרא: "כל מי שאין עוסק בפריה ורביה... בן עזאי אומר: כאילו שופך דמים וממעט הדמות, שנאמר ( בראשית ט ז): ואתם פרו ורבו. אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש ונאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש, ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים! אמר להן בן עזאי: ומה אעשה, שנפשי חשקה בתורה, אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים". לפי הגמרא (בבלי כתובות סג א) ארס את בתו של רבי עקיבא, אולם בסוף לא נשאה. לפי דעה אחת בגמרא בסוטה (דף ד' ע"ב) נשא, ופרש.
על לימודו המיוחד מספר המדרש: "בן עזאי היה יושב ודורש והאש סביבותיו, אזלון ואמרון (הלכו ואמרו) לרבי עקיבא: ראה בן עזאי יושב ודורש והאש מלהטת סביבותיו, הלך אצלו ואמר לו: שמעתי שהיית דורש והאש מלהטת סביבך, אמר לו: הן. אמר לו: שמא בחדרי מרכבה היית עסוק? אמר לו: לאו, אלא הייתי יושב וחורז בדברי תורה ומתורה לנביאים ומנביאים לכתובים והיו הדברים שמחים כנתינתן מסיני והיו ערבים כעיקר נתינתן" (שיר השירים רבה א).
נמנה על הארבעה שנכנסו לפרד"ס (יחד עם רבי עקיבא, בן זומא ואחר), ובן עזאי הציץ ומת. עליו הכתוב אומר (תהלים קטז, טו) "יקר בעיני ה' המותה לחסידיו" (חגיגה יד ב).
אמר: "כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום[2] חוץ מן הקרח הזה [- רבי עקיבא]" (בכורות נח.).
מאמרותיו[עריכה]
- "הוי רץ למצווה קלה כבחמורה ובורח מן העברה, שמצווה גורת מצווה ועברה גוררת עברה, שששכר מצווה- מצווה, ושכר עברה- עברה" (משנה אבות ד ב).
- "אל תהי בז לכל אדם, ואל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך אדם שאין לו שעה, ואין לך דבר שאין לו מקום" (שם משנה ג).
- "בשמך יקראוך ובמקומך יושיבוך ומשלך יתנו לך, אין אדם נוגע במוכן לחברו ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימה" (יומא לח ב).
- אדם מנבל עצמו על דברי תורה, ואוכל חרובים ותורמוסים ולובש בגדים צואים, ויושב ומשמר על פתח של חכמים, כל עובר ושב אומר: שוטה הוא זה, ולבסוף הוא נעשה סופר, ואתה מוצא כל התורה כולה עמו" (מסכתות קטנות אבות דרבי נתן יא).
- איזהו עם הארץ? בן עזאי אומר: כל שאין לו ציצית בבגדו" (ברכות מז ב).
- "חייב אדם ללמד את בתו תורה" (סוטה כ ב).
לימוד תורה[עריכה]
פרק זה דורש שכתוב. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולשכתב אותו. הסיבה לכך: רוב תוכנה מובא לעיל; אוסף ציטטות.
- נפשי חשקה בתורה ולכן לא נשא אישה (יבמות סג:).
- חייב אדם ללמד את ביתו תורה (סוטה כ.).
- הווי זהיר בדבריך מבטלה (אבות דרבי נתן א, ד).
הערות שוליים
- ↑ בן עזאי אומר שמועות משם רבי יהושע בפני ר"ע (יומא כה. תענית כו., ומשמע שהיה תלמידו. כמו כן, הוא מביא ראיה לדברי רבי יהושע ומקיים אותם (יבמות מט.). מאידך, מצאנו שחולק על רבי יהושע בכמה מקומות (ברכות מז: סוטה ד. ערכין טז:)
- ↑ ראה מאמר בפורטל הדף היומי המביא שהמפרשים הסבירו אמירתו באופן שאיננו מזלזל בחכמים אחרים.