פרשני:אגרות הראיה: אגרת קעט: הבדלים בין גרסאות בדף
יונתן תשס"א (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שלום אלנתן (שיחה | תרומות) (←האגרת) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
=האגרת= | =האגרת= | ||
<ref>נדפס בקובץ "זהב הארץ".</ref>{{אג|[הערה זו נמצאת על מספר האגרת.]}} | |||
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ז' טבת תרס"ט. | |||
אח יקר ואהוב הר"ש שי', שלו' וברכה, | אח יקר ואהוב הר"ש שי', שלו' וברכה, | ||
זה ימים מספר ששמחתני בהערותיך על מגילת תענית. חשבתי כמה פעמים למלא | זה ימים מספר ששמחתני בהערותיך על מגילת תענית. חשבתי כמה פעמים למלא | ||
חפצך לדבר עליהן עמך, ולא עלתה בידי מפני הטרדות המעשיות והעיוניות. אמנם | חפצך לדבר עליהן עמך, ולא עלתה בידי מפני הטרדות המעשיות והעיוניות. אמנם | ||
רגשי האחוה תבעוני זה כמה לכתב אליך, כי יותר מדאי עצרתים בחבי. אבל לא | רגשי האחוה תבעוני זה כמה לכתב אליך, כי יותר מדאי עצרתים בחבי{{אג|[ביטוי לא מובן, אולי כדאי לבאר.]}}. אבל לא | ||
אלה המה הרגשות הטובים הראשונים, שהמצב גורם לעצור אותם בלב פנימה, | אלה המה הרגשות הטובים הראשונים, שהמצב גורם לעצור אותם בלב פנימה, | ||
ועינינו צפויות תמיד לימים הטובים אשר יאמר לאסורים צאו. | ועינינו צפויות תמיד לימים הטובים אשר יאמר לאסורים צאו. | ||
דף 234 | דף 234 @ | ||
בהערה הראשונה ע"ד הגימ'<ref>כיוון ערך המספר של " | |||
אלה. הנח להם לבעלי הרשומות, ידרשו כחפצם. אם יש אדם | בהערה הראשונה ע"ד הגימ'<ref>כיוון ערך המספר של "אילן יומיא דלא להתענא בהון", שבתחלת מגילת-תענית, שהוא ב"גימטריא" "רבי חנניה בן חזקי' בן גרון", - שהיא בהוספת התאר "רבי" ובהשמטת אות ההא מחזקי'.</ref>, תמהתי על ישר לב כמוך שתדקדק בכמו | ||
אלה. הנח להם לבעלי הרשומות, ידרשו כחפצם. אם יש אדם אחר שמוצא טעם | |||
בכמו אלה, כבר הדיו והנייר שוים ע"ז. וכבר אמרתי וכתבתי, שבמחשבה הגבוהה | בכמו אלה, כבר הדיו והנייר שוים ע"ז. וכבר אמרתי וכתבתי, שבמחשבה הגבוהה | ||
לא נמצא שום פגישה מקרית, ע"כ מחשבה של מספר גימ', באיזה צורה ודוחק | לא נמצא שום פגישה מקרית, ע"כ מחשבה של מספר גימ', באיזה צורה ודוחק | ||
| שורה 34: | שורה 37: | ||
ויחש זה נותן הוא את ערכו לגרגרים כאלה. אבל כמובן אין מקום לכל דקדוק | ויחש זה נותן הוא את ערכו לגרגרים כאלה. אבל כמובן אין מקום לכל דקדוק | ||
ופלפול בזה, ואם אחד רוצה לומר רבי חנני', מפני שבדורות המאוחרים כבר הורגלו | ופלפול בזה, ואם אחד רוצה לומר רבי חנני', מפני שבדורות המאוחרים כבר הורגלו | ||
בכך, ולכוין ע"ז גימ', אין מזחיחין אותו. ולעולם אין רמזים תלויים בכונת המחברים, | בכך, ולכוין ע"ז גימ', אין מזחיחין אותו{{אג|[אולי כדאי לבאר את הכוונה]}}. ולעולם אין רמזים תלויים בכונת המחברים, | ||
כ"א ביחש של השכל הכללי הפועל את | כ"א ביחש של השכל הכללי הפועל את הדבּריוּת{{אג|[לשים לב שהניקוד לא יפול]}} וסולל לה את מסילתה. ועי' | ||
אדר"נ<ref>פ"א מ"ו</ref> שאין חוה קוראה לאדה"ר אלא רבי, ואם אדם קדמאה יכול להיות רבי | אדר"נ<ref>פ"א מ"ו.</ref> שאין חוה קוראה לאדה"ר אלא רבי, ואם אדם קדמאה יכול להיות רבי | ||
באגדה ק"ו שחנני' בן חזקי' ב"ג יכול להיות רבי בגימ', שהיא באמת אחת מדרכי | באגדה ק"ו שחנני' בן חזקי' ב"ג{{אג|[בן גרון]}} יכול להיות רבי בגימ', שהיא באמת אחת מדרכי | ||
האגדה, שהם מאירים את העינים למי שמשכיל את מהלכם ומחשיכים את האור | האגדה, שהם מאירים את העינים למי שמשכיל את מהלכם ומחשיכים את האור | ||
למי שאינו יודע את דרך רוחם. וכן כשיש איזה צד של מוסר לכתב לפעמים חזקי' | למי שאינו יודע את דרך רוחם. וכן כשיש איזה צד של מוסר לכתב לפעמים חזקי' | ||
מפני כבוד השם, רשאים כבר לרמוז גם זה בגימ'. | מפני כבוד השם, רשאים כבר לרמוז גם זה בגימ'. | ||
וע"ד טעם לתרומת הלשכה<ref>אח"כ שם במגילת-תענית, שקורבנות תמידים באים '''מתרומת''' הלשכה</ref>, אין צריך ע"ז שום פלפול כי הלא צריך חלק | |||
וע"ד טעם לתרומת הלשכה<ref>אח"כ שם במגילת-תענית, שקורבנות תמידים באים '''מתרומת''' הלשכה.</ref>, אין צריך ע"ז שום פלפול כי הלא צריך חלק | |||
מן הלשכה לצורך הוצאה, ובאיזה אופן שילקח זהו הרמתם. ואם באנו לתן טעמים | מן הלשכה לצורך הוצאה, ובאיזה אופן שילקח זהו הרמתם. ואם באנו לתן טעמים | ||
למה ישנם דברים הבאים מתרומת הלשכה ודברים הבאים משירי הלשכה<ref>שקלים פ"ד</ref>, זהו ענין | למה ישנם דברים הבאים מתרומת הלשכה ודברים הבאים משירי הלשכה<ref>שקלים פ"ד.</ref>, זהו ענין | ||
אחר, ופשוט שמה שהוא שייך יותר למקדש נתנו ע"ז מעיקר התרומה, וישנם | אחר, ופשוט שמה שהוא שייך יותר למקדש נתנו ע"ז מעיקר התרומה, וישנם | ||
דברים שאין קפידא כלל אם היו באים מיחידים ומ"מ היו באים מתרומת הלשכה | דברים שאין קפידא כלל אם היו באים מיחידים ומ"מ היו באים מתרומת הלשכה | ||
כפי חבתם, כמו מגיהי ספרים<ref>כתובות קו</ref>. ויסוד שם תרומה נראה שבא להשוות עם תרומת | כפי חבתם, כמו מגיהי ספרים<ref>כתובות קו.</ref>. ויסוד שם תרומה נראה שבא להשוות עם תרומת | ||
דגן, שכמו שהטבל מעורב בו התרומה, ונקרא עשה"כ "דמעך | דגן, שכמו שהטבל מעורב בו התרומה, ונקרא עשה"כ "דמעך"<ref>שמות כב כח, תמורה ד.{{אג|[כדאי לוודא שאכן זהו הדף בתמורה, כי הדף מטושטש]}}</ref> מלשון דמוע ועירוב, | ||
וע"י ההרמה נחשב כאילו מכל חלק וחלק לוקח חלק הקדושה וע"כ נעשה הוא כולו | וע"י ההרמה נחשב כאילו מכל חלק וחלק לוקח חלק הקדושה וע"כ נעשה הוא כולו | ||
חול ושיריים, כמו-כן התרומה עושה כאילו נלקח מכאו"א מהשקלים לצרכים היותר | חול ושיריים, כמו-כן התרומה עושה כאילו נלקח מכאו"א מהשקלים לצרכים היותר | ||
מקודשים, והעיקר לקרבנות הציבור. ובענין מסירה לציבור דנשים ועבו"ק הדברים | מקודשים, והעיקר לקרבנות הציבור. ובענין מסירה לציבור דנשים ועבו"ק הדברים | ||
יגעים, וכבר עמדו עליהן בעלי תריסין, עי' מל"מ בשקלים<ref>פ"ד</ref> ובכלי המקדש<ref>פ"ח ה"ז</ref>. | יגעים, וכבר עמדו עליהן בעלי תריסין, עי' מל"מ בשקלים<ref>פ"ד</ref> ובכלי המקדש<ref>פ"ח ה"ז.</ref>. | ||
ולע"ד בדיעבד אין חוששין, אבל לכתחילה ראוי לחוש שמא לא ימסור יפה יפה. | ולע"ד בדיעבד אין חוששין, אבל לכתחילה ראוי לחוש שמא לא ימסור יפה יפה. | ||
גם יש חילוק בין דבר המעורב כמו שקל אחד בשקלים הרבה, שמה"ת בטל ברוב, | גם יש חילוק בין דבר המעורב כמו שקל אחד בשקלים הרבה, שמה"ת בטל ברוב, | ||
וכ"כ בשעה"מ<ref>ה' שקלים שם</ref>, אלא שמקשים ע"ז דקיי"ל ממונא לא בטל, ולא ק"מ דמ"מ יש | וכ"כ בשעה"מ<ref>ה' שקלים שם.</ref>, אלא שמקשים ע"ז דקיי"ל ממונא לא בטל, ולא ק"מ דמ"מ יש | ||
לבעל הממון רק חלק קטן בקרבן זה, אלא שיש איסור מה שאינו של ציבור זה | לבעל הממון רק חלק קטן בקרבן זה, אלא שיש איסור מה שאינו של ציבור זה | ||
החלק, וזה האיסור איננו ממונא כ"א איסורא ובטל. אבל בשומרי ספיחין<ref>שקלים פ"ד מ"א, בבא מציעא קיח</ref>, שהי' כולו | החלק, וזה האיסור איננו ממונא כ"א איסורא ובטל. אבל בשומרי ספיחין<ref>שקלים פ"ד מ"א, בבא מציעא קיח.</ref>, שהי' כולו | ||
שלהם, יש לחוש יותר. וכ"ז שייך רק לענין מי שאינו מחויב לשקול, וביחוד בקטנים | שלהם, יש לחוש יותר. וכ"ז שייך רק לענין מי שאינו מחויב לשקול, וביחוד בקטנים | ||
יש אומרים שצריך עכ"פ שיגיע לעונת הפעוטות, שמתנתו מתנה במטלטלין<ref>ע' גיטין נט</ref>, וי"ל | יש אומרים שצריך עכ"פ שיגיע לעונת הפעוטות, שמתנתו מתנה במטלטלין<ref>ע' גיטין נט.</ref>, וי"ל | ||
דף 235 | דף 235 @ | ||
ע"ז הפקר ב"ד, וכבר כתבו ע"ז האחרונים ואין לי אפשרות כעת להאריך בדבריהם, | ע"ז הפקר ב"ד, וכבר כתבו ע"ז האחרונים ואין לי אפשרות כעת להאריך בדבריהם, | ||
אבל מי שמחוייב ושוקל א"צ כלל מסירתו לציבור, שהתורה מסרה בע"כ ותדע | אבל מי שמחוייב ושוקל א"צ כלל מסירתו לציבור, שהתורה מסרה בע"כ ותדע | ||
שהרי ממשכנין אותו אפי' בע"כ<ref>שם פ"א מ"ג</ref>, וע"ז לא מצינו אפי' שיהי' צריך לומר רוצה אני, | שהרי ממשכנין אותו אפי' בע"כ<ref>שם פ"א מ"ג.</ref>, וע"ז לא מצינו אפי' שיהי' צריך לומר רוצה אני, | ||
אע"פ שמצינו זה בחייבי קרבנות שכופין אותו<ref>ראש השנה ו</ref>, משום שכיון שחייבה תורה לשקול | אע"פ שמצינו זה בחייבי קרבנות שכופין אותו<ref>ראש השנה ו.</ref>, משום שכיון שחייבה תורה לשקול | ||
היינו ענין הציבור שמתיחדים בחובתם הכללית, ע"כ לא שייך כלל לחלק בזה בין | היינו ענין הציבור שמתיחדים בחובתם הכללית, ע"כ לא שייך כלל לחלק בזה בין | ||
תרומת הלשכה לשירי'. ואתה ערבת יחד שני הענינים של חובה ושל שוקל מעצמו, | תרומת הלשכה לשירי'. ואתה ערבת יחד שני הענינים של חובה ושל שוקל מעצמו, | ||
| שורה 69: | שורה 73: | ||
הוא משום שבטלים ברוב, ע"כ ל"ח כ"כ שמא לא ימסרו יפה יפה. ואולי יזכני ד' | הוא משום שבטלים ברוב, ע"כ ל"ח כ"כ שמא לא ימסרו יפה יפה. ואולי יזכני ד' | ||
עוד לברר סוגיא זו בבירור מבאר, כי הדברים יגעים בה בקדמאי ובתראי. | עוד לברר סוגיא זו בבירור מבאר, כי הדברים יגעים בה בקדמאי ובתראי. | ||
וענין מסירה יפה יפה הוא, שיש מוסר לציבור שכאו"א מהציבור יהי' לו | וענין מסירה יפה יפה הוא, שיש מוסר לציבור שכאו"א מהציבור יהי' לו | ||
בזה חלק וזכות, ונמצא שגם הוא יש לו זכות בה בתור יחידי מהציבור, אבל אין | בזה חלק וזכות, ונמצא שגם הוא יש לו זכות בה בתור יחידי מהציבור, אבל אין | ||
זה עיקר ענין הציבור, שיסוד דבר של ציבור וקרבנות ציבור הוא שיחיד בתור | זה עיקר ענין הציבור, שיסוד דבר של ציבור וקרבנות ציבור הוא שיחיד בתור | ||
יחיד אין לו בזה כלום כ"א דוקא כלל הציבור, וע"ז צריך באמת דעה, ונאמר על | יחיד אין לו בזה כלום כ"א דוקא כלל הציבור, וע"ז צריך באמת דעה, ונאמר על | ||
קנין הצריך שכל: "שאני זקן דידע לאקנויי | קנין הצריך שכל: "שאני זקן דידע לאקנויי", בפ"ב דגיטין<ref>ד' כא.</ref>, וכש"כ דבר דק ועיוני | ||
כזה. וי"ל לפ"ז, שלמסירה פשוטה, שמוסר ברשות הציבור בתור שכולם שותפים, | כזה. וי"ל לפ"ז, שלמסירה פשוטה, שמוסר ברשות הציבור בתור שכולם שותפים, | ||
לזה א"צ כ"כ דעה יתירה, ואין חוששין שלא ימסור בכה"ג, אלא עיקר הדבר שחוששין | לזה א"צ כ"כ דעה יתירה, ואין חוששין שלא ימסור בכה"ג, אלא עיקר הדבר שחוששין | ||
| שורה 81: | שורה 86: | ||
אלא שיש חילוק בצורת הקני', וזהו ענין של רוחניות של מצוה ושל איסור, ושייך | אלא שיש חילוק בצורת הקני', וזהו ענין של רוחניות של מצוה ושל איסור, ושייך | ||
בו ביטול ברוב. | בו ביטול ברוב. | ||
על יתר הערותיך אין לי פנאי, מפני קדושת הש"ק הקרוב, להעיר אפילו | על יתר הערותיך אין לי פנאי, מפני קדושת הש"ק הקרוב, להעיר אפילו | ||
במקצת, ואת כבודך הסליחה. | במקצת, ואת כבודך הסליחה. | ||
חזק ואמץ, אח יקר, והי' ד' בעזרך לקבע עתים, להגדיל תורה ולהאדירה, | חזק ואמץ, אח יקר, והי' ד' בעזרך לקבע עתים, להגדיל תורה ולהאדירה, | ||
ונראה בישועת ד' על עמו ונחלתו ורוממות קרן ישראל על חבל נחלתנו במהרה | ונראה בישועת ד' על עמו ונחלתו ורוממות קרן ישראל על חבל נחלתנו במהרה | ||
בימינו בקרוב, כנה"י ונפש אחיך דוש"ה קשור באהבתך. | בימינו בקרוב, כנה"י ונפש אחיך דוש"ה קשור באהבתך. | ||
אברהם יצחק הכהן קוק | אברהם יצחק הכהן קוק | ||
= אזכורים בספרים ובמאמרים = | = אזכורים בספרים ובמאמרים = | ||
גרסה אחרונה מ־22:08, 11 בינואר 2022
|
|
מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.
רקע לאגרת[עריכה]
הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים[עריכה]
נמען האגרת[עריכה]
האגרת[עריכה]
[1][הערה זו נמצאת על מספר האגרת.]
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ז' טבת תרס"ט.
אח יקר ואהוב הר"ש שי', שלו' וברכה,
זה ימים מספר ששמחתני בהערותיך על מגילת תענית. חשבתי כמה פעמים למלא חפצך לדבר עליהן עמך, ולא עלתה בידי מפני הטרדות המעשיות והעיוניות. אמנם רגשי האחוה תבעוני זה כמה לכתב אליך, כי יותר מדאי עצרתים בחבי[ביטוי לא מובן, אולי כדאי לבאר.]. אבל לא אלה המה הרגשות הטובים הראשונים, שהמצב גורם לעצור אותם בלב פנימה, ועינינו צפויות תמיד לימים הטובים אשר יאמר לאסורים צאו. דף 234 @
בהערה הראשונה ע"ד הגימ'[2], תמהתי על ישר לב כמוך שתדקדק בכמו אלה. הנח להם לבעלי הרשומות, ידרשו כחפצם. אם יש אדם אחר שמוצא טעם בכמו אלה, כבר הדיו והנייר שוים ע"ז. וכבר אמרתי וכתבתי, שבמחשבה הגבוהה לא נמצא שום פגישה מקרית, ע"כ מחשבה של מספר גימ', באיזה צורה ודוחק שיהי', עם מחשבה של מחבר, אמיתי או מוסכם, יש להן תמיד איזה יחש מסודר, ויחש זה נותן הוא את ערכו לגרגרים כאלה. אבל כמובן אין מקום לכל דקדוק ופלפול בזה, ואם אחד רוצה לומר רבי חנני', מפני שבדורות המאוחרים כבר הורגלו בכך, ולכוין ע"ז גימ', אין מזחיחין אותו[אולי כדאי לבאר את הכוונה]. ולעולם אין רמזים תלויים בכונת המחברים, כ"א ביחש של השכל הכללי הפועל את הדבּריוּת[לשים לב שהניקוד לא יפול] וסולל לה את מסילתה. ועי' אדר"נ[3] שאין חוה קוראה לאדה"ר אלא רבי, ואם אדם קדמאה יכול להיות רבי באגדה ק"ו שחנני' בן חזקי' ב"ג[בן גרון] יכול להיות רבי בגימ', שהיא באמת אחת מדרכי האגדה, שהם מאירים את העינים למי שמשכיל את מהלכם ומחשיכים את האור למי שאינו יודע את דרך רוחם. וכן כשיש איזה צד של מוסר לכתב לפעמים חזקי' מפני כבוד השם, רשאים כבר לרמוז גם זה בגימ'.
וע"ד טעם לתרומת הלשכה[4], אין צריך ע"ז שום פלפול כי הלא צריך חלק מן הלשכה לצורך הוצאה, ובאיזה אופן שילקח זהו הרמתם. ואם באנו לתן טעמים למה ישנם דברים הבאים מתרומת הלשכה ודברים הבאים משירי הלשכה[5], זהו ענין אחר, ופשוט שמה שהוא שייך יותר למקדש נתנו ע"ז מעיקר התרומה, וישנם דברים שאין קפידא כלל אם היו באים מיחידים ומ"מ היו באים מתרומת הלשכה כפי חבתם, כמו מגיהי ספרים[6]. ויסוד שם תרומה נראה שבא להשוות עם תרומת דגן, שכמו שהטבל מעורב בו התרומה, ונקרא עשה"כ "דמעך"[7] מלשון דמוע ועירוב, וע"י ההרמה נחשב כאילו מכל חלק וחלק לוקח חלק הקדושה וע"כ נעשה הוא כולו חול ושיריים, כמו-כן התרומה עושה כאילו נלקח מכאו"א מהשקלים לצרכים היותר מקודשים, והעיקר לקרבנות הציבור. ובענין מסירה לציבור דנשים ועבו"ק הדברים יגעים, וכבר עמדו עליהן בעלי תריסין, עי' מל"מ בשקלים[8] ובכלי המקדש[9]. ולע"ד בדיעבד אין חוששין, אבל לכתחילה ראוי לחוש שמא לא ימסור יפה יפה. גם יש חילוק בין דבר המעורב כמו שקל אחד בשקלים הרבה, שמה"ת בטל ברוב, וכ"כ בשעה"מ[10], אלא שמקשים ע"ז דקיי"ל ממונא לא בטל, ולא ק"מ דמ"מ יש לבעל הממון רק חלק קטן בקרבן זה, אלא שיש איסור מה שאינו של ציבור זה החלק, וזה האיסור איננו ממונא כ"א איסורא ובטל. אבל בשומרי ספיחין[11], שהי' כולו שלהם, יש לחוש יותר. וכ"ז שייך רק לענין מי שאינו מחויב לשקול, וביחוד בקטנים יש אומרים שצריך עכ"פ שיגיע לעונת הפעוטות, שמתנתו מתנה במטלטלין[12], וי"ל דף 235 @ ע"ז הפקר ב"ד, וכבר כתבו ע"ז האחרונים ואין לי אפשרות כעת להאריך בדבריהם, אבל מי שמחוייב ושוקל א"צ כלל מסירתו לציבור, שהתורה מסרה בע"כ ותדע שהרי ממשכנין אותו אפי' בע"כ[13], וע"ז לא מצינו אפי' שיהי' צריך לומר רוצה אני, אע"פ שמצינו זה בחייבי קרבנות שכופין אותו[14], משום שכיון שחייבה תורה לשקול היינו ענין הציבור שמתיחדים בחובתם הכללית, ע"כ לא שייך כלל לחלק בזה בין תרומת הלשכה לשירי'. ואתה ערבת יחד שני הענינים של חובה ושל שוקל מעצמו, והם מחולקים באמת, ולדינא החייבים א"צ כלל מסירתם והפטורים עיקר טעמא הוא משום שבטלים ברוב, ע"כ ל"ח כ"כ שמא לא ימסרו יפה יפה. ואולי יזכני ד' עוד לברר סוגיא זו בבירור מבאר, כי הדברים יגעים בה בקדמאי ובתראי.
וענין מסירה יפה יפה הוא, שיש מוסר לציבור שכאו"א מהציבור יהי' לו בזה חלק וזכות, ונמצא שגם הוא יש לו זכות בה בתור יחידי מהציבור, אבל אין זה עיקר ענין הציבור, שיסוד דבר של ציבור וקרבנות ציבור הוא שיחיד בתור יחיד אין לו בזה כלום כ"א דוקא כלל הציבור, וע"ז צריך באמת דעה, ונאמר על קנין הצריך שכל: "שאני זקן דידע לאקנויי", בפ"ב דגיטין[15], וכש"כ דבר דק ועיוני כזה. וי"ל לפ"ז, שלמסירה פשוטה, שמוסר ברשות הציבור בתור שכולם שותפים, לזה א"צ כ"כ דעה יתירה, ואין חוששין שלא ימסור בכה"ג, אלא עיקר הדבר שחוששין הוא שמא לא ימסור כעין המסירה המוחלטת, שהיחיד נתרוקן ממנה לגמרי. ולפ"ז אין כאן קושיא דממונא לא בטל, משום שכיון שמסר לציבור אפילו מסירה פשוטה ג"כ אזיל לו כח ממונו הפרטי, וחלקו היחידי הרי גם בכללות הציבור נמצא הוא, אלא שיש חילוק בצורת הקני', וזהו ענין של רוחניות של מצוה ושל איסור, ושייך בו ביטול ברוב.
על יתר הערותיך אין לי פנאי, מפני קדושת הש"ק הקרוב, להעיר אפילו במקצת, ואת כבודך הסליחה.
חזק ואמץ, אח יקר, והי' ד' בעזרך לקבע עתים, להגדיל תורה ולהאדירה, ונראה בישועת ד' על עמו ונחלתו ורוממות קרן ישראל על חבל נחלתנו במהרה בימינו בקרוב, כנה"י ונפש אחיך דוש"ה קשור באהבתך.
אברהם יצחק הכהן קוק
אזכורים בספרים ובמאמרים[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ נדפס בקובץ "זהב הארץ".
- ↑ כיוון ערך המספר של "אילן יומיא דלא להתענא בהון", שבתחלת מגילת-תענית, שהוא ב"גימטריא" "רבי חנניה בן חזקי' בן גרון", - שהיא בהוספת התאר "רבי" ובהשמטת אות ההא מחזקי'.
- ↑ פ"א מ"ו.
- ↑ אח"כ שם במגילת-תענית, שקורבנות תמידים באים מתרומת הלשכה.
- ↑ שקלים פ"ד.
- ↑ כתובות קו.
- ↑ שמות כב כח, תמורה ד.[כדאי לוודא שאכן זהו הדף בתמורה, כי הדף מטושטש]
- ↑ פ"ד
- ↑ פ"ח ה"ז.
- ↑ ה' שקלים שם.
- ↑ שקלים פ"ד מ"א, בבא מציעא קיח.
- ↑ ע' גיטין נט.
- ↑ שם פ"א מ"ג.
- ↑ ראש השנה ו.
- ↑ ד' כא.
הקדמה | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ | נא | נב | נג | נד | נה | נו | נז | נח | נט | ס | סא | סב | סג | סד | סה | סו | סז | סח | סט | ע | עא | עב | עג | עד | עה | עו | עז | עח | עט | פ | פא | פב | פג | פד | פה | פו | פז | פח | פט | צ | צא | צב | צג | צד | צה | צו | צז | צח | צט | ק | קא | קב | קג | קד | קה | קו | קז | קח | קט | קי | קיא | קיב | קיג | קיד | קטו | קטז | קיז | קיח | קיט | קכ | קכא | קכב | קכג | קכד | קכה | קכו | קכז | קכח | קכט | קל | קלא | קלב | קלג | קלד | קלה | קלו | קלז | קלח | קלט | קמ | קמא | קמב | קמג | קמד | קמה | קמו | קמז | קמח | קמט | קנ | קנא | קנב | קנג | קנד | קנה | קנו | קנז | קנח | קנט | קס | קסא | קסב | קסג | קסד | קסה | קסו | קסז | קסח | קסט | קע | קעא | קעב | קעג | קעד | קעה | קעו | קעז | קעח | קעט | קפ | קפא | קפב | קפג | קפד | קפה | קפו | קפז | קפח | קפט | קצ | קצא | קצב | קצג | קצד | קצה | קצו | קצז | קצח | קצט | ר | רא | רב | רג | רד | רה | רו | רז | רח | רט | רי | ריא | ריב | ריג | ריד | רטו | רטז | ריז | ריח | ריט | רכ | רכא | רכב | רכג | רכד | רכה | רכו | רכז | רכח | רכט | רל | רלא | רלב | רלג | רלד | רלה | רלו | רלז | רלח | רלט | רמ | רמא | רמב | רמג | רמד | רמה | רמו | רמז | רמח | רמט | רנ | רנא | רנב | רנג | רנד | רנה | רנו | רנז | רנח | רנט | רס | רסא | רסב | רסג | רסד | רסה | רסו | רסז | רסח | רסט | רע | רעא | רעב | רעג | רעד | רעה | רעו | רעז | רעח | רעט | רפ | רפא | רפב | רפג | רפד | רפה | רפו | רפז | רפח | רפט | רצ | רצא | רצב | רצג | רצד | רצה | רצו | רצז | רצח | רצט | ש | שא | שב | שג | שד | שה | שו | שז | שח | שט | שי | שיא | שיב | שיג | שיד | שטו | שטז | שיז | שיח | שיט | שכ | שכא | שכב | שכג | שכד | שכה | שכו | שכז | שכח | שכט | של | שלא | שלב | שלג | שלד | נוספות א | נוספות ב | נוספות ג | נוספות ד | נוספות ה | נוספות ו | נוספות ז | נוספות ח | נוספות ט | נוספות י | נוספות יא | נוספות יב | נוספות יג