פרשני:אגרות הראיה: אגרת מב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת מב |אגרות הראיה-|אגרת|מב|}}
'''מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.'''




שורה 20: שורה 20:


ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ד' כסלו תרס"ז.
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ד' כסלו תרס"ז.
הררי קודש ישאו ברכת שלו' לכבוד הרב החכם הגדול, גאון המבקרים
הררי קודש ישאו ברכת שלו' לכבוד הרב החכם הגדול, גאון המבקרים
והמעירים, מופיע אורה על חמדות גנוזות, מוהר"ר שלמה בובר שליט"א.
והמעירים, מופיע אורה על חמדות גנוזות, מוהר"ר שלמה בובר שליט"א.
אחדשה"ט באה"ר.
אחדשה"ט באה"ר.
ספר האורה, די שדר לי מר, האיר את רוחי זה כמה, מאז בא לידי, ואין בפי
ספר האורה, די שדר לי מר, האיר את רוחי זה כמה, מאז בא לידי, ואין בפי
די תודה להשיב למר כפעלו, על אות כבודו ואהבתו לכבדני במנה יפה מתנה כבודה
די תודה להשיב למר כפעלו, על אות כבודו ואהבתו לכבדני במנה יפה מתנה כבודה
שורה 32: שורה 35:
ואור חדש יזרח על עם ד' אלה המצפים לאורה וישועה, יראו עינינו וישמח לבנו
ואור חדש יזרח על עם ד' אלה המצפים לאורה וישועה, יראו עינינו וישמח לבנו
במהרה בימינו אמן.
במהרה בימינו אמן.
אחרתי מהשיב לכבוד הדרתו, מרובי טרדותי שהנני מוקף מהם מאד מאד,
אחרתי מהשיב לכבוד הדרתו, מרובי טרדותי שהנני מוקף מהם מאד מאד,
ולא עלתה בידי אפילו לעיין כראוי בדבריו האהובים.
ולא עלתה בידי אפילו לעיין כראוי בדבריו האהובים.
עתה כרגע פתחתי את הספר, וראיתי בענין הטמנה סי' נ"א פי' יפה על
עתה כרגע פתחתי את הספר, וראיתי בענין הטמנה סי' נ"א פי' יפה על
לשון חכמים "מצטמק ויפה לו", שהכונה היא שהאדם שמח ויפה לו בזה, וכן "רע
לשון חכמים "מצטמק ויפה לו", שהכונה היא שהאדם שמח ויפה לו בזה, וכן "רע
לו" כשהוא מתעצב בזה, ולא קאי על התבשיל כרגילות העולם לחשוב. והי' נכון
לו" כשהוא מתעצב בזה, ולא קאי על התבשיל כרגילות העולם לחשוב. והי' נכון
בזה מאד מה שאמרו בגמ' ר"פ כירה להגביל בזה כללים, דאם קאי על התבשיל
בזה מאד מה שאמרו בגמ' ר"פ כירה להגביל בזה כללים, דאם קאי על התבשיל
יש לטעום ולהבחין כל פרט, אבל אם קאי על האדם שייך לומר דאזלינן בתר רובא
יש לטעום ולהבחין כל פרט, אבל אם קאי על האדם שייך לומר דאזלינן בתר רובא
דעלמא, ואם אחד יפה לו במה שרוב בנ"א רע להם אמרינן בטלה דעתיה, כדאמרינן
דעלמא, ואם אחד יפה לו במה שרוב בנ"א רע להם אמרינן בטלה דעתיה, כדאמרינן
בכמה דוכתי, ומשו"ה אמרי' שם דל"ז ב', דאם קבעו לאורחים הוי מצטמק ורע,
בכמה דוכתי, ומשו"ה אמרי' שם דל"ז{{אג|[דף לז]}} ב', דאם קבעו לאורחים הוי מצטמק ורע,
אע"ג דעצם התבשיל נעשה בזה יפה ומוטעם, אבל האדם הוא מצטער מפני העדר
אע"ג דעצם התבשיל נעשה בזה יפה ומוטעם, אבל האדם הוא מצטער מפני העדר
כבוד האורחים, כמו שפירש"י, וכו"ע אם היו להם אורחים הוי בכה"ג רע להם,
כבוד האורחים, כמו שפירש"י, וכו"ע אם היו להם אורחים הוי בכה"ג רע להם,
ול"א בטלה דעתו אצל ב"א בכה"ג, כתוס' דצ"ב ב' ד"ה ואת"ל, ועי' ד' קמ"ד ב'.
ול"א בטלה דעתו אצל כ"א בכה"ג, כתוס' דצ"ב ב' ד"ה ואת"ל, ועי' ד' קמ"ד ב'.
אבל הנני מצטער על יופי הפירוש, שצריך יהי' על פיו להגיה בלשון הגמ' בד'
אבל הנני מצטער על יופי הפירוש, שצריך יהי' על פיו להגיה בלשון הגמ' בד'
ל"ח א', "דביצים מצומקות מצטמקות ויפה להן נינהו", ולפי פירוש רבינו הי' ראוי
ל"ח א', "דביצים מצומקות מצטמקות ויפה להן נינהו", ולפי פירוש רבינו הי' ראוי
לגרוס גם כאן "ויפה לו", דאגבראקאי. ובירושלמי אי' הוספת תיבת "תבשיל"
לגרוס גם כאן "ויפה לו", דאגברא קאי. ובירושלמי אי' הוספת תיבת "תבשיל"
במצטמק, אולי להורות דקאי על התבשיל.
במצטמק, אולי להורות דקאי על התבשיל.
בסי' ק"ד בסופו, "גף העוף פרק שלישי דלהדי הגוף אסור", נראה שאוסר
 
בכל פרק שלישי, ובתשו' הרא"ש כלל כ' סי' ט"ז, בשם הרשב"א ע"ש רש"י,דאוסר
בסי' ק"ד בסופו, "גף העוף פרק שלישי דלהדי הגוף אסור", נראה שאוסר
בכל פרק שלישי, ובתשו' הרא"ש כלל כ' סי' ט"ז, בשם הרשב"א ע"ש רש"י, דאוסר
רק אם נשבר סמוך לגוף. ולפ"ז צריך להעיר, שהפירוש הוא כך: פרק שלישי אסור,
רק אם נשבר סמוך לגוף. ולפ"ז צריך להעיר, שהפירוש הוא כך: פרק שלישי אסור,
ובאיזה מקום דוקאדלהדי הגוף, ולא קאי על כל פרק שלישי, כ"א מסמן הוא את
ובאיזה מקום דוקא דלהדי הגוף, ולא קאי על כל פרק שלישי, כ"א מסמן הוא את
מקומו באיזה מקום דפ"ש יהי' אסור. וצ"ע בסי' קכ"א בדין גף, ונראה שהלשון
מקומו באיזה מקום דפ"ש יהי' אסור. וצ"ע בסי' קכ"א בדין גף, ונראה שהלשון
צריך תיקון קצת.
צריך תיקון קצת.
בסי' א' בעשרה מילי דחסידותאדעביד רב. ילה"ע מכאן ע"ד הרמב"ם ה'
 
דעות פ"ב ה"ד, "אמרו עליו על רב תלמיד רה"ק שלא שח שיחה בטלה כל ימיו",
בסי' א' בעשרה מילי דחסידותא דעביד רב. ילה"ע מכאן ע"ד הרמב"ם ה'
דעות פ"ב ה"ד, "אמרו עליו על רב תלמיד רה"ק שלא שח שיחה בטלה כל ימיו",
והי' ראוי להחשב מכלל מילי דחסידותא. ואולי משום דאמרי' יומא די"ט ב' השח
והי' ראוי להחשב מכלל מילי דחסידותא. ואולי משום דאמרי' יומא די"ט ב' השח
דף 41
דף 41@
ש"ח<ref>עי' רש"י סוכה כ"ח. ד"ה שיחת.</ref> עובר בעשה ובלאו, א"כ ל"ה מילי דחסידותא. והא דחשיב לי' הרמב"ם לרבותא,
ש"ח<ref>עי' רש"י סוכה כ"ח. ד"ה שיחת.</ref> עובר בעשה ובלאו, א"כ ל"ה מילי דחסידותא. והא דחשיב לי' הרמב"ם לרבותא,
היינו משום דאין הבריות נזהרים בזה. אבל במאירי כתב דרך צחות אמרו השח
היינו משום דאין הבריות נזהרים בזה. אבל במאירי כתב דרך צחות אמרו השח
ש"ח כו', נראה דס"ל דהוי מד"ח וקרא אסמכתא בעלמא. ובסק"ז העיר מר דקומה
ש"ח כו', נראה דס"ל דהוי מד"ח וקרא אסמכתא בעלמא. ובסק"ז העיר מר דקומה
זקופה ד"א ל"ה מילי דחסידותא, כ"א אסרו מדינא. מ"מ לא נפלאת היא כ"כ למיחשבה,
זקופה ד"א ל"ה מילי דחסידותא, כ"א אסרו מדינא. מ"מ לא נפלאת היא כ"כ למיחשבה,
אם אין העולם נזהרים. וכה"גחשיבבפ' כל כתבי, שמביא כת"ר, כמה דברים שהם
אם אין העולם נזהרים. וכה"ג חשיב בפ' כל כתבי, שמביא כת"ר, כמה דברים שהם
מדינא בתור "תיתי לי&quot;, כמו ג"ס בשבת דהוי חיובאאכו"ע, וציצית ותפילין, וי"ל
מדינא בתור "תיתי לי", כמו ג"ס בשבת דהוי חיובא אכו"ע, וציצית ותפילין, וי"ל
דהכל מטעם הנ"ל, ועי' תוס' חולין ל"ז ד"ה שלא הרהרתי. ובכלל י"ל, דמידי
דהכל מטעם הנ"ל, ועי' תוס' חולין ל"ז ד"ה שלא הרהרתי. ובכלל י"ל, דמידי
דרבנן כ"ז שלא היו נהוגים ברוב ישראל, וליכא "הגוי כולו&quot;, ל"ח עדיין איסור
דרבנן כ"ז שלא היו נהוגים ברוב ישראל, וליכא "הגוי כולו"<ref>[ע' מלאכי ג ט]</ref>, ל"ח עדיין איסור
גמור, ומה"ט התירו שמן שבדקו שלא פשט איסורו ברוב ישראל, וכע"ז ל"ו א,
גמור, ומה"ט התירו שמן שבדקו שלא פשט איסורו ברוב ישראל, וכע"ז ל"ו א,
ועי' ר"מ ה' ממרים פ"ב ה"ו, וכ"מ שם, וה"ז בסוף ד' הכ"מ, ובלח"מ שם, דכ"ז
ועי' ר"מ ה' ממרים פ"ב ה"ו, וכ"מ שם, וה"ז בסוף ד' הכ"מ, ובלח"מ שם, דכ"ז
שלא פשטה ברוב ישראל אין צריך היתר, א"כ א"ש דכל הדברים שחשיב בימיהם
שלא פשטה ברוב ישראל אין צריך היתר, א"כ א"ש דכל הדברים שחשיב בימיהם
עוד לא נתפשטו בכ"י, והיו מילי דחסידותא, אע"פ שאח"כ כשנתפשטוהויין איסורי
עוד לא נתפשטו בכ"י, והיו מילי דחסידותא, אע"פ שאח"כ כשנתפשטו הויין איסורי
דרבנן מדינא.
דרבנן מדינא.
חפצתי להעיר יותר בדברי רבינו ובד' כ' הדרתו החביבים, אבל הפסיקוני
חפצתי להעיר יותר בדברי רבינו ובד' כ' הדרתו החביבים, אבל הפסיקוני
טרדות ומנעוני מחפצי.
טרדות ומנעוני מחפצי.
והנני בזה יוצא דרך בית כניסתי בתודה וברכה, לאחזוקיטיבותא למר על
 
והנני בזה יוצא דרך בית כניסתי בתודה וברכה, לאחזוקי טיבותא למר על
כל הטוב אשר עשה ויעשה לבית ישראל, בעוררו ראשונים, היקרים מפז ומפנינים.
כל הטוב אשר עשה ויעשה לבית ישראל, בעוררו ראשונים, היקרים מפז ומפנינים.
והי' זה שלו' וברכה, כנפשו היקרה, ונפש דורש"ת בברכה מאדמת הקדש, מכבדו
והי' זה שלו' וברכה, כנפשו היקרה, ונפש דורש"ת בברכה מאדמת הקדש, מכבדו
ומוקירו כרום ערכו,
ומוקירו כרום ערכו,
הק' אברהם יצחק הכהן קוק
הק' אברהם יצחק הכהן קוק
עבד לעם קדוש על אדמת הקדש פה עה"ק יפו והמושבות תובב"א.
עבד לעם קדוש על אדמת הקדש פה עה"ק יפו והמושבות תובב"א.


= אזכורים בספרים ובמאמרים =
= אזכורים בספרים ובמאמרים =

גרסה אחרונה מ־14:21, 8 ביולי 2022

מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.


רקע לאגרת[עריכה]

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים[עריכה]

נמען האגרת[עריכה]

האגרת[עריכה]

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ד' כסלו תרס"ז.

הררי קודש ישאו ברכת שלו' לכבוד הרב החכם הגדול, גאון המבקרים והמעירים, מופיע אורה על חמדות גנוזות, מוהר"ר שלמה בובר שליט"א.

אחדשה"ט באה"ר.

ספר האורה, די שדר לי מר, האיר את רוחי זה כמה, מאז בא לידי, ואין בפי די תודה להשיב למר כפעלו, על אות כבודו ואהבתו לכבדני במנה יפה מתנה כבודה וחמודה זאת. ומה נשתוממתי לראות את גודל שקידת אדוני, להפיץ אורו על דברי רבותינו הקדמונים. ברוך המקום שמסר עולמו לשומרים נוטרי כרם ד', מעזקיו ומסקליו. ואני תפלה יחזק ויאמץ הבוחר בחכמים ובמשנתם, ב"ה, את חילו לאורייתא, וימים רבים, דשנים ורעננים, על ימיו יוסיף, ברב און ועצמה, להוסיף לתת לנו פרי קודש הלולים תנובת רבותינו, שדבריהם הנם לנו למאורות, עדי יבוא לציון גואל, ואור חדש יזרח על עם ד' אלה המצפים לאורה וישועה, יראו עינינו וישמח לבנו במהרה בימינו אמן.

אחרתי מהשיב לכבוד הדרתו, מרובי טרדותי שהנני מוקף מהם מאד מאד, ולא עלתה בידי אפילו לעיין כראוי בדבריו האהובים.

עתה כרגע פתחתי את הספר, וראיתי בענין הטמנה סי' נ"א פי' יפה על לשון חכמים "מצטמק ויפה לו", שהכונה היא שהאדם שמח ויפה לו בזה, וכן "רע לו" כשהוא מתעצב בזה, ולא קאי על התבשיל כרגילות העולם לחשוב. והי' נכון בזה מאד מה שאמרו בגמ' ר"פ כירה להגביל בזה כללים, דאם קאי על התבשיל יש לטעום ולהבחין כל פרט, אבל אם קאי על האדם שייך לומר דאזלינן בתר רובא דעלמא, ואם אחד יפה לו במה שרוב בנ"א רע להם אמרינן בטלה דעתיה, כדאמרינן בכמה דוכתי, ומשו"ה אמרי' שם דל"ז[דף לז] ב', דאם קבעו לאורחים הוי מצטמק ורע, אע"ג דעצם התבשיל נעשה בזה יפה ומוטעם, אבל האדם הוא מצטער מפני העדר כבוד האורחים, כמו שפירש"י, וכו"ע אם היו להם אורחים הוי בכה"ג רע להם, ול"א בטלה דעתו אצל כ"א בכה"ג, כתוס' דצ"ב ב' ד"ה ואת"ל, ועי' ד' קמ"ד ב'. אבל הנני מצטער על יופי הפירוש, שצריך יהי' על פיו להגיה בלשון הגמ' בד' ל"ח א', "דביצים מצומקות מצטמקות ויפה להן נינהו", ולפי פירוש רבינו הי' ראוי לגרוס גם כאן "ויפה לו", דאגברא קאי. ובירושלמי אי' הוספת תיבת "תבשיל" במצטמק, אולי להורות דקאי על התבשיל.

בסי' ק"ד בסופו, "גף העוף פרק שלישי דלהדי הגוף אסור", נראה שאוסר בכל פרק שלישי, ובתשו' הרא"ש כלל כ' סי' ט"ז, בשם הרשב"א ע"ש רש"י, דאוסר רק אם נשבר סמוך לגוף. ולפ"ז צריך להעיר, שהפירוש הוא כך: פרק שלישי אסור, ובאיזה מקום דוקא דלהדי הגוף, ולא קאי על כל פרק שלישי, כ"א מסמן הוא את מקומו באיזה מקום דפ"ש יהי' אסור. וצ"ע בסי' קכ"א בדין גף, ונראה שהלשון צריך תיקון קצת.

בסי' א' בעשרה מילי דחסידותא דעביד רב. ילה"ע מכאן ע"ד הרמב"ם ה' דעות פ"ב ה"ד, "אמרו עליו על רב תלמיד רה"ק שלא שח שיחה בטלה כל ימיו", והי' ראוי להחשב מכלל מילי דחסידותא. ואולי משום דאמרי' יומא די"ט ב' השח דף 41@ ש"ח[1] עובר בעשה ובלאו, א"כ ל"ה מילי דחסידותא. והא דחשיב לי' הרמב"ם לרבותא, היינו משום דאין הבריות נזהרים בזה. אבל במאירי כתב דרך צחות אמרו השח ש"ח כו', נראה דס"ל דהוי מד"ח וקרא אסמכתא בעלמא. ובסק"ז העיר מר דקומה זקופה ד"א ל"ה מילי דחסידותא, כ"א אסרו מדינא. מ"מ לא נפלאת היא כ"כ למיחשבה, אם אין העולם נזהרים. וכה"ג חשיב בפ' כל כתבי, שמביא כת"ר, כמה דברים שהם מדינא בתור "תיתי לי", כמו ג"ס בשבת דהוי חיובא אכו"ע, וציצית ותפילין, וי"ל דהכל מטעם הנ"ל, ועי' תוס' חולין ל"ז ד"ה שלא הרהרתי. ובכלל י"ל, דמידי דרבנן כ"ז שלא היו נהוגים ברוב ישראל, וליכא "הגוי כולו"[2], ל"ח עדיין איסור גמור, ומה"ט התירו שמן שבדקו שלא פשט איסורו ברוב ישראל, וכע"ז ל"ו א, ועי' ר"מ ה' ממרים פ"ב ה"ו, וכ"מ שם, וה"ז בסוף ד' הכ"מ, ובלח"מ שם, דכ"ז שלא פשטה ברוב ישראל אין צריך היתר, א"כ א"ש דכל הדברים שחשיב בימיהם עוד לא נתפשטו בכ"י, והיו מילי דחסידותא, אע"פ שאח"כ כשנתפשטו הויין איסורי דרבנן מדינא.

חפצתי להעיר יותר בדברי רבינו ובד' כ' הדרתו החביבים, אבל הפסיקוני טרדות ומנעוני מחפצי.

והנני בזה יוצא דרך בית כניסתי בתודה וברכה, לאחזוקי טיבותא למר על כל הטוב אשר עשה ויעשה לבית ישראל, בעוררו ראשונים, היקרים מפז ומפנינים. והי' זה שלו' וברכה, כנפשו היקרה, ונפש דורש"ת בברכה מאדמת הקדש, מכבדו ומוקירו כרום ערכו,

הק' אברהם יצחק הכהן קוק

עבד לעם קדוש על אדמת הקדש פה עה"ק יפו והמושבות תובב"א.

אזכורים בספרים ובמאמרים[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. עי' רש"י סוכה כ"ח. ד"ה שיחת.
  2. [ע' מלאכי ג ט]
פרויקט אגרות הראי"ה

הקדמה | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ | נא | נב | נג | נד | נה | נו | נז | נח | נט | ס | סא | סב | סג | סד | סה | סו | סז | סח | סט | ע | עא | עב | עג | עד | עה | עו | עז | עח | עט | פ | פא | פב | פג | פד | פה | פו | פז | פח | פט | צ | צא | צב | צג | צד | צה | צו | צז | צח | צט | ק | קא | קב | קג | קד | קה | קו | קז | קח | קט | קי | קיא | קיב | קיג | קיד | קטו | קטז | קיז | קיח | קיט | קכ | קכא | קכב | קכג | קכד | קכה | קכו | קכז | קכח | קכט | קל | קלא | קלב | קלג | קלד | קלה | קלו | קלז | קלח | קלט | קמ | קמא | קמב | קמג | קמד | קמה | קמו | קמז | קמח | קמט | קנ | קנא | קנב | קנג | קנד | קנה | קנו | קנז | קנח | קנט | קס | קסא | קסב | קסג | קסד | קסה | קסו | קסז | קסח | קסט | קע | קעא | קעב | קעג | קעד | קעה | קעו | קעז | קעח | קעט | קפ | קפא | קפב | קפג | קפד | קפה | קפו | קפז | קפח | קפט | קצ | קצא | קצב | קצג | קצד | קצה | קצו | קצז | קצח | קצט | ר | רא | רב | רג | רד | רה | רו | רז | רח | רט | רי | ריא | ריב | ריג | ריד | רטו | רטז | ריז | ריח | ריט | רכ | רכא | רכב | רכג | רכד | רכה | רכו | רכז | רכח | רכט | רל | רלא | רלב | רלג | רלד | רלה | רלו | רלז | רלח | רלט | רמ | רמא | רמב | רמג | רמד | רמה | רמו | רמז | רמח | רמט | רנ | רנא | רנב | רנג | רנד | רנה | רנו | רנז | רנח | רנט | רס | רסא | רסב | רסג | רסד | רסה | רסו | רסז | רסח | רסט | רע | רעא | רעב | רעג | רעד | רעה | רעו | רעז | רעח | רעט | רפ | רפא | רפב | רפג | רפד | רפה | רפו | רפז | רפח | רפט | רצ | רצא | רצב | רצג | רצד | רצה | רצו | רצז | רצח | רצט | ש | שא | שב | שג | שד | שה | שו | שז | שח | שט | שי | שיא | שיב | שיג | שיד | שטו | שטז | שיז | שיח | שיט | שכ | שכא | שכב | שכג | שכד | שכה | שכו | שכז | שכח | שכט | של | שלא | שלב | שלג | שלד | נוספות א | נוספות ב | נוספות ג | נוספות ד | נוספות ה | נוספות ו | נוספות ז | נוספות ח | נוספות ט | נוספות י | נוספות יא | נוספות יב | נוספות יג