מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.

רקע לאגרת[עריכה]

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים[עריכה]

נמען האגרת[עריכה]

הרב מרדכי גימפל יפה (תק"פ, 1820 - כ"ה בחשוון תרנ"ב, 26 בנובמבר 1891) אח אם אביו של הרב זצ"ל היה רבה של העיירה רוז'ינוי שברוסיה הלבנה, ומאנשי העלייה הראשונה. נולד בעיירה אוטיאן שבצפון ליטא. מצאצאי הרב מרדכי יפה "בעל הלבושים". אביו, הרב דב בער יפה (ר' בער'ל טורצר), היה תלמידו של הרב חיים מוולוז'ין. למד בעצמו בוולוז'ין. כיהן במשך כ-40 שנים כרבה של העיירה רוז'ינוי. בתחילת תרמ"א (נובמבר 1882) סייע ליחיאל בריל ולרב שמואל מוהליבר במציאת קבוצת איכרים יהודים מסביבת רוז'ינוי, שיהיו מוכנים לעלות איתו ארצה ולעסוק בחקלאות. היה מראשוני החברים בחובבי ציון, והתכתב בנושאים אלו עם משה מונטיפיורי, וכן עם הרב צבי הירש קלישר והרב שמואל מוהליבר. כתב, לעיתים בשיתוף הרב מוהליבר, מאמרים לעיתון הלבנון של בריל. בחלקם יצא נגד משכילים שביקשו לפגוע בתורה. בתרמ"ח -1888 עלה לארץ ישראל יחד עם משפחות רבות מעיירתו, והתיישב במושבה עקרון. זמן קצר לאחר עלייתו יסד ישיבה ביהוד, מושבה שננטשה זמן קצר קודם לכן מתושביה עקב הפחד ממחלת המלריה. הישיבה נקראה 'עץ חיים', עלה ערב שנת שמיטה, ובפולמוס השמיטה התנגד להקלות, הוא טען שאין סכנת נפשות או סכנה של איבוד האחיזה בקרקע אם המתיישבים ישמרו שביעית, המתיישבים בעקרון שמעו לרב יפה ושבתו מעבודה חקלאית בשנת השמיטה, למרות איומי פקידי הברון. שש שנים לאחר עלייתו ארצה חלה הרב יפה בקדחת ונפטר, במושבה יהוד. קברו נמצא בבית העלמין הישן של פתח תקווה, בתוך בית העלמין סגולה, לפי בקשתו שלא להיקבר בירושלים, על מנת להוכיח "שגם מקום זה קדוש בקדושת ארץ ישראל".

האגרת[עריכה]

דף 1@

בע"ה, יום ב' "את הברכה במקום אשר יבחר ד'"^[1] תרח"ם, זיימל.

נוכח ד' דרכו, ויציץ עליו מחרכו^[2], להביאו בשמחה אל המנוחה, עיר קודש ציון הברוכה, הוד כבוד אדוננו הדר תפארתנו, דו"ז^[3] הגאון האמתי שר התורה צדיק כביר כקש"ת מוהר"ר מרדכי גימפל שליט"א, הגאבד"ק רוזינאי.

שלו' רב לכבוד הדרת גאון קדושת האדון שליט"א, שלו' לכל אשר לו, יאושר בארץ החיים, ובקרוב יחזה בנחמת ציון וירושלים, וישא רנה ותפלה בשער השמים, בעד השארית הנמצאה בגלות החל^[4] בכליון עינים, ובתוכם יזכר בחסד ורחמים דל תבונה וקצר ידים, עבד נקלה שואף ומשתוקק ליום בא מבשר עלי רמתים, לאמר גאל ד' את עמו נחם ציון וירושלים.^[5]

יום ו' עש"ק העבר הגיעני מכתב מכבוד מר חותני הגאון הגאבד"ק פאניוועז שליט"א, שהיה אז בווארשה, ובתוכו ראיתי אור נוגה, אשר פתאום הבריק נגד עיני, תבנית כתב יד קודש כתוב הדר מאת הוד גאון חתנו הגאון אבד"ק קאפולא שליט"א^[6], אשר מאז טרם באתי באנשים הכרתיו מעט הייתי צמא לדעת ולשמוע ממנו דבר, וכה נעצרתי מסיבות שונות להפיק חפץ לבבי, וגם אדרעסתו לא ידעתי אל נכון, עד אשר מאת ד' היתה נסבה כי הוד גאון חתנו שיחי' הקדימני הוא, ואכּלם בסתר לבבי כי לא כך יאתה, - ובמכתבו יבשרני שמחה וגיל, מעורבת באי-רצון מעט, כי ביום ר"ח אלול הבעל"ט, בחסד ד' יתברך נכון הדר"ג מר דודי-זקני האדון שליט"א לישא פעמיו קודש אל הארץ אשר ד' אלקינו דורש אותה^[7]. פחד ורחב לבבי לשמועה טובה, כי ארץ קדשנו תגיל בראותה בן נאמן, אשר בו תתפאר, ובהדר גאונו וקדושת צדקתו תשא ראש לכבוד ותפארת, שב אליה מארץ מרחק לרצות אבניה ולחונן עפרה. ושמחתי האמתית גרשה מפּני רעיוני שוא, אשר התגנבו בחובי להתעצב, כי הלא ארצנו חסרא גברא רבא, בהעתיקו משכן כבודו בארץ חמדה, וממנה פנה זיו הוד והדר, אבל נחמתי אחרי שובי^[8], לדבר עם לבי, כי למי כל חמדת ישראל^[9] אם לא לארץ קודש, ורק זאת היא תפארתנו ותהלת כל עם ד', כי בארץ קדשנו שמה יתנוססו אדירי פארי דורנו מאירי עינינו באור ד'. וד' יאמץ חילו לנוב שמה בשיבה טובה, ואוירא דא"י תוסיף עליו שנות חיים ותעצומות, להגביר חילים בתורתנו הק' ועבוה"ק לאורך ימים. - במכתבו יעירני דף 2@ כבוד הגאון חתנו שליט"א לדבר, אשר לולא דברי גדול בעם ד' הי' ראוי שאמצא לזה בעצמי, ונפשי שוקקה מאד לחזות כעת, טרם יסע הדר"ג האדון שליט"א לארץ חמדה, את פניו בקודש. אמנם למורת חפץ נפשי הנני אסור באסורי ההכרח בעבודת עם ד' אלה בפ"ק שי', הנתונה על שכמי, כי לא אוכל בשום אופן לנסוע כעת בסבת צרכי-צבור נכבדים, העומדים כעת על הפרק, ובלעדי חלילה ילכו תמס[אולי כדאי לבאר]. נוסף לזה עבודת העי"ס^[10], אשר בשבוע זה תגמר בע"ה, כפי הנראה, ותצא החוברת הראשונה מביה"ד, תכריחני שלא לזוז ממקומי לעמוד על המשמר, ואף כי למען העיטור-סופרים היתה נחוצה לי נסיעה לווילנא, לא אוכל מפאת עבודת העיר הי"ו הקודמת באיכות החיוב עלינו. ע"כ ברכות צדיק כביר אבקשה כעת, כאלו הי' חפצי עולה בידי לראות פניו, כאשר פללתי, והי' נא זכות מרן הדר גאון זקני ז"ל^[11], אבוה דמרן שליט"א, עומד בעדי לפקדני לטובה בארץ החיים, להזכירני בתפלה במקומות המקודשים, שיחנני ד' דעה בינה והשכל בתוה"ק ויראתו, ויותר לא אבקש, וכולא בי'.

בחתימת דברי אעיר, אולי יהי' להוד גאונו לפעול איזה פעולה לטובת ארצנו הק', בשכנו בה בע"ה, יוכל להוציא מחשבתו הקדושה לאור ע"י העיטור- סופרים ביתר שאת בע"ה.

ואצא בברכה לראש הדר גאון האדון, ינחהו ד' על מי מנוחות, ויביאהו לשלו' אל המנוחה ואל הנחלה, לראות ציון עה"ק וארץ צבי, ובשוב ד' שבות עמו יגל וישמח^[12], בראות יחד כל עם ד' אלה שבים לציון ברנה.

כנפש הדר גאון האדון תפארת ישראל שליט"א, ונפש עבד צעיר משתחוה מרחוק בכבוד ומורא, חותם בברכה

אברהם יצחק הכהן

אזכורים בספרים ובמאמרים[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים