מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.

רקע לאגרת

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים

נמען האגרת

האגרת

בע"ה, ג' "מצאתי חן בעיניך" תרמ"ט, זימל.

ברכה שלמה ומעוטרה, בכ"ט ערוכה ומשומרה, לכבוד מר הגאון הגדול, תפארת ישראל נזרם והדרם, בישראל ובאדם^[1], כקש"ת מוהר"ר חיים שליט"א ברלין^[2].

יקרת הדר"ג מר שליט"א הופיעה אמש, עיני ראו ושמחו, כי נעור בצדק הדר"ג האדון שליט"א לחזק ידינו העובדות בקודש באמרי חן וכבוד. אפריון נמטייה^[3] ישר כחו^[4] ארי שבחבורה^[5]. הנני שולח כעת למר שי' הח' הראשונה מהע"ס הנמצאת בידי, ובקרוב יקבל גם השני' בעה"י, כי הקורעקטא^[6] כבר נגמרה בביה"ד. ובבואי לפני מר גאון שי' הנני לשחרהו כבוד לתת אף הוא ידו הגדולה עמנו, לעטר עיטור סופרים בדבריו הנכבדים, והחביבים על בני עמנו, מצד עצמם ומצד מחוללם פארנו ואדירנו שליט"א. ואקוה להתכבד בקרוב באמרי קודש, לעטר בהם שוק הסופרים גדולי הדור שי', כי הנני נדחף לתת הח' השלישית לעבור בית הבקרת[הכוונה להגהה?], דף 4@ ע"כ יהי' נא דברי האדון קרובים אלינו, ויהי' בשלישי הכי נכבדים^[7].

עוד דבר אחד חדש, אשר בחסד ד' עלינו הננו לא רחוקים מן המפעל, אמרתי אציע גם לפני גאון מר שי' ואדע גם דעתו הרוממה בעיקר מקצוע זה. זה מקרוב נתעוררתי לקרא עצרה לרבים מגדולי דורנו שי', לעשות יחד דבר קבוע וקיים ותועלת גדולה ללימוד תוה"ק, והוא להדפיס הש"ס בבלי כולו בפורמט קטן, כתבנית ספרי התנ"ך הקטנים הנדפסים בברלין ובליפציג, ובאותיות לא גדולות כאותיות המשניות עם פי' זרע ישראל הנדפס מחדש, ויעלה כל הש"ס לערך כרך קטן לא יותר מפי שלשה כהתנ"ך ופחות מזה. וזה יהי' תועלת גדולה ונכבדה להרבות בקיאים בתלמוד בישראל, אשר על מחסור זה כבר צוחו קמאי דקמאי כמהר"ל מפראג ודכוותי', ועיקר הסיבה לזה הוא גודל התבנית של הש"ס. ויש להעיר בזה הרבה, אבל אין מאריכים לחכם שכמותו שי'. ואם נדפיס ערך עשרת אלפים עקס'[מושג דרוש הסבר] נוכל למכור במקח א' רו"כ^[8] כל הש"ס, וגם מזה יהי' ריוח מרובה, אך לא אל הריוח עינינו נשואות, עכ"ז יוכל הריוח לפול לקופה מיוחדת להרים קרן תוה"ק במעט בעה"י. רק עוד דבר קל דרוש לזה והוא להדפיס מתחת ליריעה פי' קצר מפרש"י ז"ל, רק הדברים הנחוצים ומוכרחים מאד, שיהי' בקל להחוזרים על לימודם, להתעיף עיניהם בו^[9], להזכיר נשכחות. והנני שולח בזה לכבוד האדון מר שי' לבחינה עלה אחד לחוות עלי' דעתו הרוממה. אך לאחד תכבד העבודה מאד, אמנם כאשר אקרא בע"ה להתאסף אספת רבים מגדולי הדור שי', וכ"א יקח לו מס' אחת או אחדות כנדבת לבבו, רק שלא יסור מזה מהמטרה הנוכחית, אז יגמר פעלנו בעזה"י בלא איחור. ואנכי הצעיר הנני מרהיב עוז בנפשי, להיות נלוה אל כבוד גאוני הדור שי' העובדים בקודש, ולקבל גם על עצמי בעזה"י חלק מהעבודה הזאת, וכמו כן מר חמי הגאון שי' האבד"ק פאניוועז יצ"ו ינצח על עבוה"ק המלאכה הנכבדת הזאת, ואקוה לד' ית' כי לא יעברו עלינו ימים רבים ונראה הש"ס נדפס בכרך קטן כלול בהדרו, וקל מאד להחוזרים על לימודם לחזור על כל הש"ס ולעבור בין בתרי הסוגיות אחר לימודם, כפי עיונם, בהש"ס הגדול. וד' יעזרנו ע"ד כבוד שמו. ואיחל למענה הדר"ג. מר שי', אם יקבל אף הוא חלק בפעלינו, בשתי אלה או באחת מהם. כי בכפלים דרושה לנו ראשית פעלינו, להעלות על הספר פירוש הקצר, מסומן באותיות כתבנית זרע ישראל על המשנה, ושנית כי הוצאת הדפסה תעלינו לערך שבעה או שמנה מאות רו"כ, ויען כי ידי קצרה להמציא סך כזה, ע"כ אבקש מהעוזרים בדבר המצוה הרבה הזאת, שכל אחד יראה להלוות חלק קטן לפי ערכו, וע"י עשרים או שלשים חברים גדולי דעה שי' יגמר הדבר בנקל ובכי טוב בעה"י. וחשש הפסד ח"ו אין בזה כלל, כפי ידיעתי בטיב העסק, והכסף יבא ליד אחד מיוחד מגדולי הדור שי' שישלם להמדפיס.

על כל הדברים והאמת האלה אבקש ממר הדר"ג שי' להשיבני דעתו הרוממה. והי' זה שלו'^[10], וברכה בכל מילי דמיטב למר שי', כנפשו היקרה ונפש הצעיר באהבתו קשורה מברכו בכל לב דוש"ת כה"י,

אברהם יצחק הכהן קוק

דף 5@

בבא-קמא[מכאן ועד סוף האיגרת צריך לשנות את העיצוב, לצורה של דיבור מתחיל ופירוש.]

דף ב'

ארבעה אבות, דכתיבן בקרא בהדיא. וההבער, אש. לא הרי השור, אי כתב רחמנא שור לא נפק מבעה מיני'. במיטב הארץ, אם רוצה לפרוע לו קרקע. מחייב אכל חדא וחדא, בשוגג. ע"ב. מדברי קבלה, נביאים וכתובים. והאי מילף הוא, בתמי'. הני מילי בתלושה, שאחזה הקרן בין שיני' ונגחה. נגיפה, דחיפת הגוף. רביצה, על הכלים לשברם. מ"ש גבי אדם דכתיב כי יגח, שור את איש. אדם דאית לי' מזלא, דעת לשמור גופו. ומועד לבהמה לא הוי מועד לאדם, ואינו משלם את הכופר.

דף ג'

נתחככה בכותל להנאתה, והפילתו. אב עשרה, עמוק י' טפחים. בין לרב ובין לשמואל, לקמן כ"ח ע"ב. ע"ב. תחלת עשיתן לנזק, כשהונחו שם. כיחו, רוק. ניעו, ליחת החוטם. בחצי נזק צרורות, שהיתה מהלכת והתיזה ברגלי' ושברה את הכלים. מן העלי', מביתו, מיטב שדהו. אם תבעיון בעיו, תשובו ותבקשו מחילה, אלמא באדם כתיב בעי'. אתגלין מטמרוהי, היינו שן שפעמים מגולה.

דף ד'

ורגל מאי שיירי', בתמי'. ושור המזיק ברשות הניזק, לקמן ט"ו. בנזקי ממון, שממונו מזיק. ארבעה דברים, צער, ריפוי, שבת ובושת. דכייף ופשיט, אורחי' הוא, לשבר כלים שבצד מרגלותיו. ע"ב. דאית בי' תרתי, שן ורגל, וקרן לא קחשיב דבתמין לא קמיירי. נזק, מה שהוא שוה פחות מתחילה. צער, כמה אדם רוצה ליתן שתקצץ ידו ע"י סם ולא ע"י חרב אם מוכתב הוא למלכות שיתקצץ ידו. הזיקא דממילא, ד' שומרים. והמטמא, תרומה. גנב וגזלן דממונא, גנב המודה מעצמו. הא קתני ליה ש"ח והשואל, טוען טענת גנב וגזלן ונמצא בידו, הוא כמותו. והשואל, לא דוקא, דהא לא משכחת לה דליפטר בטוען טענת גנב וגזלן.

דף ה'

משלם במותר, העודף יותר מהחבלה שחבל האדם בו. לגזיזי', כח אגרופו. מגופו משלם, לא משתכח דלא משלם נ"ש אלא כמו שהשור שוה. מוסר, מלשין. דאית בי' מעשה, בעילה. תחת, נתינה, ישלם, כסף, חדא מהני איתא בכל חד.

דף ו'

ליחכה נירו, חרישתו. וסכסכה אבניו, לא נשרפו לגמרי. בור המתגלגל, המניח אבן ברה"ר וגילגלוה למקום אחר והזיקה שם. פותקין ביבותיהן, פותחין צינוריהם. וגורפין מערותיהן, ומשליכים זבליהם לרה"ר. ע"ב. שור יוכיח, שברשות מהלך ברה"ר. נתנו לו זמן, ב"ד. לגבות לנזקין מן העידית, של מזיק. אכל שמינה משלם שמינה, ניחא. אכל כחושה משלם שמינה, בתמי'. שאכל ערוגה בין הערוגות, ולא ידעינן איזוהי. נאמר שדה למטה, מיטב שדהו. ונאמר שדה למעלה, וביער בשדה אחר. שור רעהו אמר רחמנא ולא שור של הקדש, דאם נגח שור של הקדש פטור, וה"ה לשאר נזקין.

דף ז'

ישיב לרבות שוה כסף, דהו"ל למכתב ישלם. הרי שהיו לו בתים שדות וכרמים, שוה מאתים זוז, דתנן במס' פאה פ"ח מ"ח מי שיש לו מאתים זוז לא יטול לקט כו', היו לו מאתים זוז חסר דינר אפילו אלף נותנין לו הרי זה יטול. והוי בה מר, רבה. ע"ב. כיוקרא דלקמיה דף 6@ ולהכי אתי ישיב לרבות סובין, דאי בעי למשקל סובין, דהיינו בינונית, שקיל כיוקרא דלקמי', דהא שוה כסף הוא בניסן. ואת אמרת בינונית וזיבורית נמי לא, שקיל כהשתא. אי איכא לדמויי, הא דרבה. מ"מ קשיא, מיטב, וישיב דמרבי סובין. כל דיהיב לי' ממיטב ליתיב לי', מסובין דמעולין. אין לו אלא עידית, מי שהיו עלי' בע"ח וכתובה וניזקין.

דף ח'

אידי ואידי שלא היתה לו עידית, ודכו"ע משל עולם הן שמין. לג' בני אדם, כ"א ביום אחד. ע"ב. הלכך ליכא למימר הכי, לשון קושיא. איני ניזונית ואיני עושה, דמשום תקנתא דידי תקנו לי רבנן מזונות תחת מעשה ידי דלמא לא ספקה. מכר לוקח, שלקח עדיות באחרונה.

דף ט'

חייתא דקטרי, שק מלא רוח. אחוי טירפך, שבדין לקחו ממך. רב הונא אמר לא קשיא, קראי דלעיל כסף ומיטב. בדלית לי', לא כסף ולא שדות. ובא בע"ח ונטל קרקע, בשביל חובות אביהם. האי ברא והאי לאו ברא, בתמי'. לשני אחים שחלקו, קרקע. ובא בע"ח ונטל, חלקו של אחד מהן, דמשלם לו האחד חצי חלקו או קרקע או מעות. בטלה מחלוקת, וחולקים בשוה הנשאר, ויתר אבד. רביע בקרקע ורביע במעות, או רביע. ע"ב. שליש ביתו, שליש ממה שיש לו. עד שליש משלו, אינו נפרע בחייו. מכאן ואילך משל הקב"ה, יפרע לו הקב"ה בחייו.

הפירוש הקצר הזה, הנלקט מפרש"י, יודפס למטה מתחת לעמוד, וירשם באותיות בדברי הגמ' הצריכים ביאור, כמו שנדפס ה"זרע ישראל" על המשנה דפוס וורשא, ויהי' האותיות מצוינות בפנים הגמ', וכן בפירוש, ודברי הגמרא שנרשמו בגליון זה לא יבואו בתוך הפירוש, כמובן, כי לא נכתבו כ"א להקל על הקורא כעת להבין על מה יסובו הדברים. וד' יהי' בעזרינו למען כבוד שמו ותוה"ק.

אזכורים בספרים ובמאמרים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים