מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.

רקע לאגרת[עריכה]

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים[עריכה]

נמען האגרת[עריכה]

האגרת[עריכה]

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, [תר"ס...].

לכבוד האגודה הנכבדה "פרי עץ הדר" שלו'.

אשר שאלוני, ע"ד מכתבי שכתבתי לסוחרי האתרוגים מירושלים ויפו עה"ק ת"ו. הנה עיקר מכתבי בא ביחוד להגן על כבודם נגד דברי הזלזול והקינטוריא, שאינו נותן כבוד לישראל ולא"י, שמזה הי' לי באמת צער גדול. והנני מעורר שראוי דף 90@ להתנהג בכל מהלך העסק בנימוס ובכבוד, והאמת יצליח דרכו בעה"י בשובה ונחת, ואין ראוי לערב בענין גדול וקדוש כזה דברי בוז ומשטמה ח"ו. ובעצם הענין ביארתי במכתב ההוא ג"כ, כפי הכתוב אצלי בהעתקה, שנשמט בדפוס תחת תיבת וכו', וזהו הלשון הנשמט ממכתבי "אנכי חזקתי רק את ענין הבירור של גני האתרוגים שתחת שם "פרי עץ הדר", שאותם שלחתי לבדוק ע"י אנשים נאמנים, וע"כ פרסמתי שמאותם הגנות האתרוגים הם בטוחים שאינם מורכבים". ובאמת איני מוצא כלל צורך לחזק את עצם האיסור של המורכבים, שבזה כל המוסיף הוא גורע. פסול המורכבים הוא מוסכם מרובא דרובא דגדולי קמאי ובתראי ז"ל, ראשונים כמלאכים, עד אשר לזר יחשב גם עצם הטיפול של חיזוק דבריהם הקדושים ז"ל, שאינם צריכים חיזוק, וכבר כתבו ע"ז בצדק תרעומות הגדולים שבדור שלפנינו, כמו הגאון מוהרי"א ענזיל ז"ל ודכותי'. ולולא שהשעה צריכה לכך לא הייתי גם אנכי מאריך בענין, כדי שלא יתראה הדבר כאילו האיסור המוחלט הזה צריך הוא מצד הדין אימוץ מחכמי דורנו הי"ו, כאיזה הלכה התלוי' ברפיון. ומעתה אע"פ שמאד מר לנו מר על הקלקול, המתפשט והולך להכשיל את ישראל באתרוגים מורכבים, ולהשכיח את קדושת המצוה החביבה והקדושה של אתרוג כמאמרה מכללות עם קדוש, לא מצאתי לנכון לגשת אל התיקון ע"י הוספת הודעת חומר איסור המורכבים, שכבר יודעים זה כל אחב"י, כ"א פשוט להודיע לעולם כי יש לנו ב"ה ניר על אדמת הקודש, ע"י אחינו עובדיה ומשדדי-תלמיה במושבות שבישובנו החדש על ארץ חמדה ת"ו, שעל ידם נוכל להשיג אתרוגים ברורים ומובטחים מהרכבה ומכל שמץ פסול וכשרים בתכלית הכשרות. וכשיתפשט הדבר במרבית אחינו ב"י בכל תפוצות הגולה יוכלו הגנות להתרבות בהידורים ושמירתם הברורה בע"ה, ונוכל להמציא אתרוגים כשרים ומובטחים מאה"ק לכל עם ד' עד בא לציון גואל, וגאולי ד' ישובו כולם להר קודש אלקינו ב"ה. אבל לעת-עתה שהקלקול הוא מרובה, וסוחרי קורפו ויתר האתרוגים המורכבים מחו"ל עושים את שלהם, למרות האיסורים שנתפשטו עליהם מגדולי ישראל זה כמה שנים, איזה תועלת יצמח לעצם הענין של המצוה ע"י מה שנדחק את רגלי הסוחרים שבא"י העסוקים במסחר האתרוגים הבלתי-משומרים. וכבר כתבתי כן ג"כ בקונ' "עץ הדר" באות ח' ובדפי הספר ד' י"ג וז"ל ובאמת וכו' והמזכים עכ"ל, וממוצא-דבר יראו שהדברים מתאימים. ואע"פ שכ"ז שעוד הפרצה של האתרוגים היוניים גדולה היא, בעוה"ר, ראוי לשא פנים להאתרוגים הסתמיים שבא"י ג"כ, מ"מ אין זה פוטר אותנו מהשתדלות תדירית וקדושה בעזה"י להרים את דגל האמת הגמור של אמתת קדושת המצוה כמאמרה, שגם חבת אה"ק ובנינה כראוי ע"י אחינו המישבים אותה תלוי' בה, שזה מתקיים רק ע"י זכות הרבים של יתרון אתרוגי אחינו בעלי הגנות המשומרים שבמושבות, היחידים בזה בעולם בשימורם ובבטחונם. ע"כ יתחזקו נא כבודם בעבודתם, אל ירך לבבם מפני המכשולים העומדים על דרכם בקודש, כי מלחמת ד' הנם נלחמים למען קדושת המצוה כמאמרה, לכל קהל עם ד', שתתקיים על ידם, ולמען התרבות מטעי ארץ חמדה ע"י אחינו שבי הגולה, העובדים בעמלם את אדמת הקודש בארץ חפץ תובב"א, רק ילכו נא בדרכם דרך הקודש בדרך כבוד ושלו', "אך קרוב ליראיו ישעו לשכן כבוד בארצנו"^[1].

ומהרה יגלה ויראה לעינינו בימינו שנית כמאז דבר ד' הנאמן ע"י נביאו: "ועתה לא כימים הראשונים אני לשארית העם הזה, נאם ד' צבאות, כי זרע השלום דף 91@ הגפן תתן פריה והארץ תתן את יבולה, והשמים יתנו טלם, והנחלתי את שארית העם הזה את כל אלה, והיה כאשר הייתם קללה בגוים בית יהודה ובית ישראל כן אושיע אתכם והייתם ברכה, אל תיראו, תחזקנה ידיכם"^[2].

והי' זה שלו' וברכת ד' מהרי קדשנו, כנפשם היפה ונפש אסיר תקוה לגאולת עולמים וישועה קרובה לעם ד' ארצו ונחלתו.

הק' אברהם יצחק הכהן קוק

עבד לעם קדוש על אדמת הקודש, פה עה"ק יפו והמושבות ת"ו.

אזכורים בספרים ובמאמרים[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים