רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן " רבי '''אלעזר בן יהודה איש ברתותא''' היה תנא בדור השלישי. והיה תלמידו של רבי יהושע בן חנניה...")
 
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 21: שורה 21:


בתו שהבינה שנעשה פה נס והחיטים שקנה הוכפלו פי כמה וכמה באורח פלא, הלכה מיד לבית המדרש ואמרה לאביה בא וראה איזה נס עשה לך הקב"ה אוהבך השיב לה אביה החיטים הללו הרי הם כהקדש ואין לך בהן הנאה אלא תקבלי מן התבואה כאחת מכל עניי העיר.
בתו שהבינה שנעשה פה נס והחיטים שקנה הוכפלו פי כמה וכמה באורח פלא, הלכה מיד לבית המדרש ואמרה לאביה בא וראה איזה נס עשה לך הקב"ה אוהבך השיב לה אביה החיטים הללו הרי הם כהקדש ואין לך בהן הנאה אלא תקבלי מן התבואה כאחת מכל עניי העיר.
 
{{הערות שוליים}}
מקום עירו "ברתותא" אינו ידוע,
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{תנאים}}
{{תנאים}}
{{מיון רגיל:אלעזר בן יהודה איש ברתותא}}
[[קטגוריה:תנאים]]
[[קטגוריה:הדור השלישי לתנאים]]
[[קטגוריה:תלמידי רבי יהושע]]
{{וח}}
{{מיון ויקיפדיה|דף=רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא|גרסה=31102019}}

גרסה אחרונה מ־07:39, 11 בספטמבר 2022

רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא היה תנא בדור השלישי. והיה תלמידו של רבי יהושע בן חנניה וחברו של רבי עקיבא,

ומספר פעמים רבי עקיבא חלק על דברים שמסר בשם רבי יהושע ומסרן בלשון אחרת.

לא מצאנו הרבה מאמרים בשמו.

מקום העיר "ברתותא" אינו ידוע.

במשנה במסכת אבות אמר : תן לו משלו, שאתה ושלך - שלו. וכן בדוד הוא אומר: "כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ". כלומר: תן מרכושך לאלוהים, לצדקה ומצוות אחרות, כי מה שתתן לה' - לא משלך אתה נותן אלא משלו, שהרי גם אתה עצמך שייך לה'.

מסופר עליו כי היה נאה דורש ונאה מקיים בהתאם למאמרו זה. בתלמוד מסכת תענית מסופר המעשה על "אלעזר איש בירתא",

כשפגש גבאי צדקה היה נותן להם את כל אשר בידו, עד כדי כך שהם החלו להתחמק ממנו כדי שלא יתן את כל רכושו.

פעם הלך עם סכום גדול כדי לקנות נדוניא לבתו, וראה את גבאי הצדקה בשוק כשהם מנסים להתחבא מפניו. הוא רדף אחריהם, והשביע אותם שיגלו לו לאיזו מטרה הם אוספים כסף הפעם,

וכשהשיבו שהם עוסקים במצוות הכנסת כלה של יתום ויתומה נתן להם את כל כספו, פרט לזוז אחד.

קנה בו מעט תבואה ושם במחסן של התבואה. לאחר זמן הגיעה אשתו לבית ושאלה את בתה מה הביא אביך מהשוק עבור הנדוניה, אמרה הבת כל מה שאבא הביא הוא הניח במחסן, הלכה אמה למחסן ובאה לפתוח את הדלת, והנה היא רואה שמרוב שהמחסן עמוס מרוב החיטים, היו יוצאים החיטים מתחת לדלת, והלחץ שנוצר בחדר אף הקשה עליה את פתיחת הדלת.

בתו שהבינה שנעשה פה נס והחיטים שקנה הוכפלו פי כמה וכמה באורח פלא, הלכה מיד לבית המדרש ואמרה לאביה בא וראה איזה נס עשה לך הקב"ה אוהבך השיב לה אביה החיטים הללו הרי הם כהקדש ואין לך בהן הנאה אלא תקבלי מן התבואה כאחת מכל עניי העיר.

הערות שוליים