רבי ישמעאל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי ישמעאל''' היה ממעט בדרשות {{מקור|דרכי לימוד עמוד 90}} | '''רבי ישמעאל''' בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של ה[[תנאים]]. בעל ה[[ברייתא]] על ה[[מידות שהתורה נדרשת בהן]], וחברו של [[רבי עקיבא]]. היה ממעט בדרשות {{מקור|דרכי לימוד עמוד 90}} | ||
==ביוגרפיה== | |||
בצעירותו למד תורה מפי רבי [[יהושע בן חנניה]], שפדה אותו מן השבי. לאחר מכן למד מפי רבי [[נחוניה בן הקנה]] ומפי רבי [[אליעזר בן הורקנוס]]. כן קשר רבי ישמעאל יחסי ידידוּת אמיצים עם [[רבי עקיבא]], שהיה בר פלוגתא גדול שלו בהלכה. רבי ישמעאל התגורר [[כפר עזיז|בכפר עזיז]] שבדרום יהודה ליד גבול [[אדום (עם)|אדום]], ומשם היה מגיע ל[[יבנה]] כדי לדון עם החכמים בענייני הלכה. כשגלתה ה[[סנהדרין]] ל[[אושא]] נדד עמה גם רבי ישמעאל. התנא הנודע [[בן עזאי]] הביע צער שלא למד אצל רבי ישמעאל, לאחר ששמע דברי הלכה בשמו מרבי יונתן.{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת חולין ע ב}} | |||
===שיטתו=== | |||
בבית מדרשו של רבי ישמעאל הושתת הלימוד על [[פשוטו של מקרא]] ו[[היגיון]], ולא על [[פלפול]]ים המבוססים על אותיות יתרות או חסרות ב[[מקרא]]. כן נקט בגישת "[[דיברה תורה כלשון בני אדם]]"<ref>בבלי, סנהדרין סד ע"ב.</ref>. זאת בניגוד לשיטתו של [[רבי עקיבא]], שהיה מפלפל, ומרבה לדרוש אותיות ומילים. רבי ישמעאל הרבה להביא [[משל|משלים]] לדינים שונים. ב[[הלכה]] נקט את שיטתם של [[בית הלל]]. | |||
ב[[תלמוד]] שכיחה מחרוזת המילים "'''תנא דבי רבי ישמעאל'''", שמובאת בפיתחן של [[ברייתא|ברייתות]] ששָנה החכם מבית מדרשו של רבי ישמעאל. | |||
מתורתו של רבי ישמעאל עולה כי הוא היה מיוחד באהבת ישראל. כן מובא בשמו, שפתרון בעיות הפרנסה צריך להשתלב עם [[תלמוד תורה (מצווה)|לימוד התורה]] שהיא ה[[מצווה]] הגדולה ביותר <ref>ברכות, לה ע"ב.</ref>. | |||
רבי ישמעאל היה חכם גדול ובקי באגדות. מסיבה זו, כאשר נפטרו בניו, נכנסו כמה מהתנאים לנחמו (רבי טרפון, רבי יוסי הגלילי, רבי אלעזר בו עזריה, רבי עקיבא), ו[[רבי טרפון]] הזהיר אותם רבי טרפון להזהר בדבריהם ולומר את האגדות באופן מסודר שכן רבי ישמעאל בקי באגדות{{הערה|מועד קטן כח ב}}. | |||
=== הכללים למדרש === | |||
רבי ישמעאל הוא בעל ה[[ברייתא]] שמביאה את שלוש עשרה ה"מידות שהתורה נדרשת בהן", שהן שיטות לדרשת הפסוקים ומציאת העולֶה מתוך הכתוב, שלא נאמר בו במפורש. | |||
{{הפניה לערך מורחב|מידות שהתורה נדרשת בהן#שלוש עשרה המידות של רבי ישמעאל}} | |||
רבי ישמעאל העדיף את שיטת הלימוד ב"[[מידות שהתורה נדרשת בהן#4. כלל ופרט - אין בכלל אלא מה שבפרט|כלל ופרט]]", שמתמקדת ביחסי הכללים והפרטים המפורשים בכתוב, ועל פיהם נרמז מה שלא נכתב, לעומת [[רבי עקיבא]] שדרש ב"ריבוי ומיעוט", שיטת-מדרש שמתייחסת אל הפרטים כעצמאיים, ואינה מחשיבה אותם כפירושו של הכלל. ההבדל בין שתי השיטות מתבטא בהיקף הדברים אותם לומדים מן הכתוב{{הערה|{{אנצ דעת|2586|מידות הדרש: רבי עקיבא ורבי ישמעאל}}}}. | |||
==יופיו== | |||
לבד מגדולתו בתורה, נודע רבי ישמעאל ביופיו הבלתי-רגיל. [[יופי|יופיו]] מוזכר באחדים מסיפורי [[חז"ל]]. <BR> | |||
בעת חורבן בית המקדש, והוא ילד קטן, נשבה רבי ישמעאל, נלקח ל[[רומא]] והוחזק שם ב[[בית אסורים]]. רבי [[יהושע בן חנניה]] הגיע באחד ממסעותיו ל[[רומא]], ושם גילו את אוזנו כי בבית האסורים נמצא ילד יפה עיניים. עמד רבי יהושע בפיתחו וקרא בקול גדול את הפסוק (ישעיה מב, כד): "מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים?" והנה שמע מבית האסורים קולו של ילד, שהמשיך מזכרונו את הפסוק: "הלוֹא ה' זוּ חטאנו לו ולא אָבוּ בדרכיו הָלוֹך, ולא שמעו בתורתו". שמע זאת רבי יהושע ואמר: מובטחני בו שיהא מורה הוראה בישראל, ולא אזוז מכאן עד שאפדה אותו בכל סכום שיידרש". רבי יהושע שילם את הסכום הגבוה שנדרש, ופדה אותו. לימים הגשים הנער את הציפיות שתלה בו פודהו, והיה לאחד מגדולי ההוראה בישראל <ref>[[מסכת גיטין|גיטין]], נח ע"א.</ref>. יש שמטילים ספק בזיהוי סיפור הפדיון עם רבי ישמעאל זה (ראו בפרק הבא). | |||
היופי מוזכר בדבריו של רבי ישמעאל גם בהקשר של סיפור על אדם ש[[נדר|הדיר]] עצמו מאשתו ולא אבה לראותה, עד שהלכה לרבי ישמעאל והתייפתה, והנדר הותר לאחר שבעלה לא זיהה אותה: "ומעשה באחד שנדר מבת אחותו הנאה, והכניסוה לבית רבי ישמעאל וייפוה. אמר לו רבי ישמעאל: בנִי, מִזו נדרת? אמר לו: לאו. והתירהּ רבי ישמעאל. באותה שעה בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שה[[עוני|עניות]] מנוולתן. וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: בנות ישראל על רבי ישמעאל בכינה. וכן הוא אומר בשאול (שמואל-ב א, כד): בנות ישראל אל שאול בכינה" <ref>[[מסכת נדרים|נדרים]] סו, ע"א.</ref>. | |||
== בלבול בזיהוי == | |||
הזיהוי של "רבי ישמעאל" כ"רבי ישמעאל בן אלישע" שנוי במחלוקת. במקורות נזכר גם "רבי [[ישמעאל בן אלישע כהן גדול]]", וזה מוסיף על המבוכה. ואכן, בספר "[[סדר הדורות]]"<ref>ר' יחיאל ב"ר שלמה היילפרין, אב"ד [[מינסק]], נולד בערך בשנת ה'ת"כ ([[1660]]).</ref> מוזכרת האפשרות שהיו שלושה "רבי ישמעאל". | |||
רבי [[ישמעאל בן אלישע כהן גדול]] היה [[כהן גדול]] ב[[בית המקדש]], ו[[עשרה הרוגי מלכות|הוצא להורג]] יחד עם [[רבן שמעון בן גמליאל הזקן]], בסמוך לחורבן הבית <ref>סוטה מח ע"ב ורש"י שם; אבות דרבי נתן לח, ג; מסכת שמחות (מן [[מסכתות קטנות|המסכתות הקטנות]]), פרק ח; ועוד.</ref> , ולפי זה היה בדור הראשון ל[[תנאים]]. ואולם, "רבי ישמעאל" סתם הוא חברו של רבי עקיבא, מן הדור השלישי לתנאים, ותלמידיו הם בני הדור הרביעי. על כן, מוזכר בספר "[[סדר הדורות]]" ובמקורות נוספים<ref>ראו יבמות קד ע"א ב[[תוספות]] ד"ה אמר.</ref>, אלו שני אישים שונים. <BR> | |||
דעה נוספת גורסת שזוהי אישיות אחת, ור' ישמעאל לא היה כהן גדול בבית המקדש השני, אלא בזמן הקצר של חידוש העבודה בימי [[מרד בר כוכבא]]<ref>מ' בר, "הר הבית ובית המקדש במשנתו של רשב"י", בתוך פרקים בתולדות ירושלים בימי בית שני.</ref>. אולם, לשיטה זו סותרים המקורות שמספרים על הוצאתו להורג יחד עם רשב"ג הזקן, שהיה בדור הראשון לתנאים. | |||
גם הזיהוי של "רבי ישמעאל" סתם עם "רבי ישמעאל בן אלישע" (לא הכהן הגדול<ref> אם כי, יש לציין, שלפעמים כשמוזכר "רבי ישמעאל בן אלישע" הכוונה היא לרבי ישמעאל כהן גדול.</ref>) אינו מוסכם על הכול. "רבי ישמעאל בן אלישע" מוזכר, לדוגמה, בסיפור הפדיון ברומא על ידי [[רבי יהושע]]<ref>[[מסכת גיטין|גיטין]] נח, ע"א; הובא לעיל.</ref>. "סדר הדורות" מביע פקפוק באפשרות שרבי ישמעאל (סתם), חברו של רבי עקיבא, היה ילד בזמן חורבן הבית. אבל, מעשה שמופיע בתלמוד הבבלי (שבת יב ע"ב) בשם "רבי ישמעאל בן אלישע", מופיע בירושלמי (שבת פ"א ה"ג) בשם "רבי ישמעאל" סתם, ויש שלמדו מכאן הוכחה שזהו אותו חכם<ref>ראו באטלס "עץ חיים" של הרב [[רפאל הלפרין]], כרך ד', ערך "רבי ישמעאל" (עמ' 240).</ref>. | |||
ב"סדר הדורות" מועלית השערה שרבי ישמעאל בן אלישע הוא נכדו של רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול<ref>וכן כתב גם הר' אהרן היימאן ב"תולדות תנאים ואמוראים". וראו אטלס "עץ חיים", שם, ערך "ר' ישמעאל בן אלישע" (עמ' 241).</ref>. | |||
באטלס "עץ חיים", של הרב [[רפאל הלפרין]] (שליקט וסיכם מספרי החוקרים מכל הדורות), מסיק ששני "רבי ישמעאל בן אלישע" היו: | |||
# "רבי ישמעאל" סתם - הוא רבי ישמעאל בן אלישע - חברו של רבי עקיבא, דור שלישי לתנאים. | |||
# "רבי [[ישמעאל בן אלישע כהן גדול]]" - מ[[עשרה הרוגי מלכות]], דור ראשון לתנאים. | |||
בספר [[דורות הראשונים]] (כרך ה', פרק לח), כתב שהנהרגים בעשרה הרוגי מלכות היו רבי [[שמעון בן הסגן]] (בנו של רבי [[חנינא סגן הכהנים]]), ורבי ישמעאל בן אלישע חבירו הצעיר של רבי עקיבא. שניהם נשבו ונהרגו בדרום יהודה, תקופה קצרה לפני מרד בר כוכבא. | |||
==תורתו== | |||
דן בענייני צרכי הגוף | |||
קשור קצת לזה שהוא בקי יותר, נגד רבי עקיבא חבירו המפולפל , וכמו שמצאנו שבית הלל, שהם פחות מחודדים, מתחשבים יותר במציאות הגשמית, שמעדיפים את הכמות ולא את האיכות . | |||
* הנהג בהם מנהג דרך ארץ {{מקור|צריך לעבוד, ולא רק ללמוד תורה}} {{מקור|ברכות לה:}}. | |||
* ובחרת בחיים זו אומנות {{מקור|ירושלמי קידושין א-ז}}. | |||
* ניתן רשות לרופא לרפא {{מקור|ברכות ס.}}. | |||
* אם אומרין לאדם עבוד עבודת כוכבים ואל תהרג יעבוד ואל יהרג {{מקור|סנהדרין עד.}}. | |||
* אמרה תורה ימחה שם ד' לעשות שלום בין איש לאשתו {{מקור|שבת קטז.}}. | |||
* גדול השלום שאפילו הקב"ה שינה בו {{מקור|בבא מציעא פז.}}. | |||
* הוי קל לראש ונח לתשחורת והוי מקבל את כל האדם בשמחה {{מקור|אבות ג-טז}}. | |||
* לומד ברכת התורה מברכת המזון בקל וחומר {{מקור|ברכות מח:}}. | |||
* הרוצה שיתחכם יעסוק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בתורה יותר מהן שהן כמעיין הנובע {{מקור|ברכות סג:}}. | |||
משלים | |||
קשור קצת לסעיף הקודם, שמחשיב את הגשמיות, ולכן מדמה דינים למשלים מענייני העולם הזה. | |||
* תרומת הדשן - בגדים שבישל בהן קדירה לרבו לא ימזוג בהן קדירה לרבו {{מקור|שבת קיד.}}. | |||
* הבא ליטהר מסייעין אותו - משל לאדם שהיה מוכר נפט ואפרסמון וכו' {{מקור|יומא לח:}}. | |||
* תנא דבי רבי ישמעאל : כל שאינו משמר את התורה אין נשמתו משתמרת - משל לאדם שמסר ציפור דרור לעבדו וכו' {{מקור|מנחות צט:}}. | |||
* תנא דבי רבי ישמעאל: אם פגע בך מנוול זה מושכהו לבית המדרש. אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ {{מקור|קידושין ל:}}. | |||
* תנא דבי רבי ישמעאל: מפני מה נאמרה פרוכת הקודש בפר כהן משיח ולא נאמרה בפר העלם דבר של ציבור - משל למלך בשר ודם שסרחה עליו מדינה וכו' {{מקור|זבחים מא:}}. | |||
* תנא דבי רבי ישמעאל: מפני מה נאמרו יותרת ושתי כליות בפר כהן משיח ולא נאמרו בפר העלם דבר של ציבור - משל למלך בשר ודם שזעם על אוהבו ומיעט בסרחונו מפני חיבתו {{מקור|זבחים מא:}}. | |||
* תנא דבי רבי ישמעאל: כל הגוזז מנכסיו ועושה מהן צדקה ניצל מדינה של גיהנום. משל לשתי רחלות שהיו עוברות במים, אחת גזוזה ואחת שאינה גזוזה {{מקור|גיטין ז.}}. | |||
לא נמנה עם חכמים בגזרותיהם {{מקור|מרגליות הים סנהדרין עד. אות יג }} | |||
* נשאלה שאלה לפני חכמים בכרם דיבנה. וכשנאמרו הדברים לפני רבי ישמעאל אמר להן צאו ואמרו לו לרבי עקיבא {{מקור|זבחים נז.}}. | |||
* שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך מפני מה אסרו גבינות נכרים וכו'. השיאו לדבר אחר וכו'. מאי טעמא, גזירה חדשה היא ואין מפקפקין בה {{מקור|עבודה זרה כט:}}. | |||
* אני אקרא ולא אטה וכו'. אמר כמה גדולים דברי חכמים שאמרו לא יקרא לאור הנר שמא יטה {{מקור|שבת יב:}}. | |||
* מתוך בדיקות שהיה רבי ישמעאל בודקה אמרה לו רבי נידה משכה עימי בחבל. אמר כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים בליבו לשומרו טהור, אין בליבו לשומרו טמא {{מקור|חגיגה כ.}}. | |||
עיין עוד בשיטתו של רבי ישמעאל במחלוקותיו על רבי עקיבא בחלק א אות {{מקור|ג}} | |||
==שיטתו מול [[רבי עקיבא]]== | |||
* פשטן - אתא {{מקור|רבי מאיר}} לקמיה וגמר גמרא {{מקור|ערובין יג.}}. | * פשטן - אתא {{מקור|רבי מאיר}} לקמיה וגמר גמרא {{מקור|ערובין יג.}}. | ||
| שורה 15: | שורה 84: | ||
* לא דורש כפילות {{מקור|ירושלמי שבת יט-ב}}. | * לא דורש כפילות {{מקור|ירושלמי שבת יט-ב}}. | ||
* תנא דבי רבי ישמעאל יגדיל תורה ויאדיר - נכתבו בתורה דברים שלכאורה מיותרים די להרבות בתורה, אע"פ שאין מה ללמוד מהם {{מקור|לגבי קשקשת בדגים}} {{מקור|חולין סו:}}. | * תנא דבי רבי ישמעאל יגדיל תורה ויאדיר - נכתבו בתורה דברים שלכאורה מיותרים די להרבות בתורה, אע"פ שאין מה ללמוד מהם {{מקור|לגבי קשקשת בדגים}} {{מקור|חולין סו:}}. | ||
== קישורים חיצוניים == | |||
* {{תנאים ואמוראים|ב|402|רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול|עמודים=829-819}} | |||
* {{אנצ דעת|2848}} | |||
{{תנאים}} | |||
[[קטגוריה:תנאים]] | |||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
[[קטגוריה:עשרת הרוגי מלכות]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:59, 3 באוקטובר 2022
|
|
רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים. בעל הברייתא על המידות שהתורה נדרשת בהן, וחברו של רבי עקיבא. היה ממעט בדרשות דרכי לימוד עמוד 90
ביוגרפיה[עריכה]
בצעירותו למד תורה מפי רבי יהושע בן חנניה, שפדה אותו מן השבי. לאחר מכן למד מפי רבי נחוניה בן הקנה ומפי רבי אליעזר בן הורקנוס. כן קשר רבי ישמעאל יחסי ידידוּת אמיצים עם רבי עקיבא, שהיה בר פלוגתא גדול שלו בהלכה. רבי ישמעאל התגורר בכפר עזיז שבדרום יהודה ליד גבול אדום, ומשם היה מגיע ליבנה כדי לדון עם החכמים בענייני הלכה. כשגלתה הסנהדרין לאושא נדד עמה גם רבי ישמעאל. התנא הנודע בן עזאי הביע צער שלא למד אצל רבי ישמעאל, לאחר ששמע דברי הלכה בשמו מרבי יונתן.[1]
שיטתו[עריכה]
בבית מדרשו של רבי ישמעאל הושתת הלימוד על פשוטו של מקרא והיגיון, ולא על פלפולים המבוססים על אותיות יתרות או חסרות במקרא. כן נקט בגישת "דיברה תורה כלשון בני אדם"[2]. זאת בניגוד לשיטתו של רבי עקיבא, שהיה מפלפל, ומרבה לדרוש אותיות ומילים. רבי ישמעאל הרבה להביא משלים לדינים שונים. בהלכה נקט את שיטתם של בית הלל.
בתלמוד שכיחה מחרוזת המילים "תנא דבי רבי ישמעאל", שמובאת בפיתחן של ברייתות ששָנה החכם מבית מדרשו של רבי ישמעאל.
מתורתו של רבי ישמעאל עולה כי הוא היה מיוחד באהבת ישראל. כן מובא בשמו, שפתרון בעיות הפרנסה צריך להשתלב עם לימוד התורה שהיא המצווה הגדולה ביותר [3].
רבי ישמעאל היה חכם גדול ובקי באגדות. מסיבה זו, כאשר נפטרו בניו, נכנסו כמה מהתנאים לנחמו (רבי טרפון, רבי יוסי הגלילי, רבי אלעזר בו עזריה, רבי עקיבא), ורבי טרפון הזהיר אותם רבי טרפון להזהר בדבריהם ולומר את האגדות באופן מסודר שכן רבי ישמעאל בקי באגדות[4].
הכללים למדרש[עריכה]
רבי ישמעאל הוא בעל הברייתא שמביאה את שלוש עשרה ה"מידות שהתורה נדרשת בהן", שהן שיטות לדרשת הפסוקים ומציאת העולֶה מתוך הכתוב, שלא נאמר בו במפורש.
רבי ישמעאל העדיף את שיטת הלימוד ב"כלל ופרט", שמתמקדת ביחסי הכללים והפרטים המפורשים בכתוב, ועל פיהם נרמז מה שלא נכתב, לעומת רבי עקיבא שדרש ב"ריבוי ומיעוט", שיטת-מדרש שמתייחסת אל הפרטים כעצמאיים, ואינה מחשיבה אותם כפירושו של הכלל. ההבדל בין שתי השיטות מתבטא בהיקף הדברים אותם לומדים מן הכתוב[5].
יופיו[עריכה]
לבד מגדולתו בתורה, נודע רבי ישמעאל ביופיו הבלתי-רגיל. יופיו מוזכר באחדים מסיפורי חז"ל.
בעת חורבן בית המקדש, והוא ילד קטן, נשבה רבי ישמעאל, נלקח לרומא והוחזק שם בבית אסורים. רבי יהושע בן חנניה הגיע באחד ממסעותיו לרומא, ושם גילו את אוזנו כי בבית האסורים נמצא ילד יפה עיניים. עמד רבי יהושע בפיתחו וקרא בקול גדול את הפסוק (ישעיה מב, כד): "מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים?" והנה שמע מבית האסורים קולו של ילד, שהמשיך מזכרונו את הפסוק: "הלוֹא ה' זוּ חטאנו לו ולא אָבוּ בדרכיו הָלוֹך, ולא שמעו בתורתו". שמע זאת רבי יהושע ואמר: מובטחני בו שיהא מורה הוראה בישראל, ולא אזוז מכאן עד שאפדה אותו בכל סכום שיידרש". רבי יהושע שילם את הסכום הגבוה שנדרש, ופדה אותו. לימים הגשים הנער את הציפיות שתלה בו פודהו, והיה לאחד מגדולי ההוראה בישראל [6]. יש שמטילים ספק בזיהוי סיפור הפדיון עם רבי ישמעאל זה (ראו בפרק הבא).
היופי מוזכר בדבריו של רבי ישמעאל גם בהקשר של סיפור על אדם שהדיר עצמו מאשתו ולא אבה לראותה, עד שהלכה לרבי ישמעאל והתייפתה, והנדר הותר לאחר שבעלה לא זיהה אותה: "ומעשה באחד שנדר מבת אחותו הנאה, והכניסוה לבית רבי ישמעאל וייפוה. אמר לו רבי ישמעאל: בנִי, מִזו נדרת? אמר לו: לאו. והתירהּ רבי ישמעאל. באותה שעה בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהעניות מנוולתן. וכשמת רבי ישמעאל היו בנות ישראל נושאות קינה ואומרות: בנות ישראל על רבי ישמעאל בכינה. וכן הוא אומר בשאול (שמואל-ב א, כד): בנות ישראל אל שאול בכינה" [7].
בלבול בזיהוי[עריכה]
הזיהוי של "רבי ישמעאל" כ"רבי ישמעאל בן אלישע" שנוי במחלוקת. במקורות נזכר גם "רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול", וזה מוסיף על המבוכה. ואכן, בספר "סדר הדורות"[8] מוזכרת האפשרות שהיו שלושה "רבי ישמעאל".
רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול היה כהן גדול בבית המקדש, והוצא להורג יחד עם רבן שמעון בן גמליאל הזקן, בסמוך לחורבן הבית [9] , ולפי זה היה בדור הראשון לתנאים. ואולם, "רבי ישמעאל" סתם הוא חברו של רבי עקיבא, מן הדור השלישי לתנאים, ותלמידיו הם בני הדור הרביעי. על כן, מוזכר בספר "סדר הדורות" ובמקורות נוספים[10], אלו שני אישים שונים.
דעה נוספת גורסת שזוהי אישיות אחת, ור' ישמעאל לא היה כהן גדול בבית המקדש השני, אלא בזמן הקצר של חידוש העבודה בימי מרד בר כוכבא[11]. אולם, לשיטה זו סותרים המקורות שמספרים על הוצאתו להורג יחד עם רשב"ג הזקן, שהיה בדור הראשון לתנאים.
גם הזיהוי של "רבי ישמעאל" סתם עם "רבי ישמעאל בן אלישע" (לא הכהן הגדול[12]) אינו מוסכם על הכול. "רבי ישמעאל בן אלישע" מוזכר, לדוגמה, בסיפור הפדיון ברומא על ידי רבי יהושע[13]. "סדר הדורות" מביע פקפוק באפשרות שרבי ישמעאל (סתם), חברו של רבי עקיבא, היה ילד בזמן חורבן הבית. אבל, מעשה שמופיע בתלמוד הבבלי (שבת יב ע"ב) בשם "רבי ישמעאל בן אלישע", מופיע בירושלמי (שבת פ"א ה"ג) בשם "רבי ישמעאל" סתם, ויש שלמדו מכאן הוכחה שזהו אותו חכם[14].
ב"סדר הדורות" מועלית השערה שרבי ישמעאל בן אלישע הוא נכדו של רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול[15].
באטלס "עץ חיים", של הרב רפאל הלפרין (שליקט וסיכם מספרי החוקרים מכל הדורות), מסיק ששני "רבי ישמעאל בן אלישע" היו:
- "רבי ישמעאל" סתם - הוא רבי ישמעאל בן אלישע - חברו של רבי עקיבא, דור שלישי לתנאים.
- "רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול" - מעשרה הרוגי מלכות, דור ראשון לתנאים.
בספר דורות הראשונים (כרך ה', פרק לח), כתב שהנהרגים בעשרה הרוגי מלכות היו רבי שמעון בן הסגן (בנו של רבי חנינא סגן הכהנים), ורבי ישמעאל בן אלישע חבירו הצעיר של רבי עקיבא. שניהם נשבו ונהרגו בדרום יהודה, תקופה קצרה לפני מרד בר כוכבא.
תורתו[עריכה]
דן בענייני צרכי הגוף קשור קצת לזה שהוא בקי יותר, נגד רבי עקיבא חבירו המפולפל , וכמו שמצאנו שבית הלל, שהם פחות מחודדים, מתחשבים יותר במציאות הגשמית, שמעדיפים את הכמות ולא את האיכות .
- הנהג בהם מנהג דרך ארץ צריך לעבוד, ולא רק ללמוד תורה ברכות לה:.
- ובחרת בחיים זו אומנות ירושלמי קידושין א-ז.
- ניתן רשות לרופא לרפא ברכות ס..
- אם אומרין לאדם עבוד עבודת כוכבים ואל תהרג יעבוד ואל יהרג סנהדרין עד..
- אמרה תורה ימחה שם ד' לעשות שלום בין איש לאשתו שבת קטז..
- גדול השלום שאפילו הקב"ה שינה בו בבא מציעא פז..
- הוי קל לראש ונח לתשחורת והוי מקבל את כל האדם בשמחה אבות ג-טז.
- לומד ברכת התורה מברכת המזון בקל וחומר ברכות מח:.
- הרוצה שיתחכם יעסוק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בתורה יותר מהן שהן כמעיין הנובע ברכות סג:.
משלים קשור קצת לסעיף הקודם, שמחשיב את הגשמיות, ולכן מדמה דינים למשלים מענייני העולם הזה.
- תרומת הדשן - בגדים שבישל בהן קדירה לרבו לא ימזוג בהן קדירה לרבו שבת קיד..
- הבא ליטהר מסייעין אותו - משל לאדם שהיה מוכר נפט ואפרסמון וכו' יומא לח:.
- תנא דבי רבי ישמעאל : כל שאינו משמר את התורה אין נשמתו משתמרת - משל לאדם שמסר ציפור דרור לעבדו וכו' מנחות צט:.
- תנא דבי רבי ישמעאל: אם פגע בך מנוול זה מושכהו לבית המדרש. אם אבן הוא נימוח אם ברזל הוא מתפוצץ קידושין ל:.
- תנא דבי רבי ישמעאל: מפני מה נאמרה פרוכת הקודש בפר כהן משיח ולא נאמרה בפר העלם דבר של ציבור - משל למלך בשר ודם שסרחה עליו מדינה וכו' זבחים מא:.
- תנא דבי רבי ישמעאל: מפני מה נאמרו יותרת ושתי כליות בפר כהן משיח ולא נאמרו בפר העלם דבר של ציבור - משל למלך בשר ודם שזעם על אוהבו ומיעט בסרחונו מפני חיבתו זבחים מא:.
- תנא דבי רבי ישמעאל: כל הגוזז מנכסיו ועושה מהן צדקה ניצל מדינה של גיהנום. משל לשתי רחלות שהיו עוברות במים, אחת גזוזה ואחת שאינה גזוזה גיטין ז..
לא נמנה עם חכמים בגזרותיהם מרגליות הים סנהדרין עד. אות יג
- נשאלה שאלה לפני חכמים בכרם דיבנה. וכשנאמרו הדברים לפני רבי ישמעאל אמר להן צאו ואמרו לו לרבי עקיבא זבחים נז..
- שאל רבי ישמעאל את רבי יהושע כשהיו מהלכין בדרך מפני מה אסרו גבינות נכרים וכו'. השיאו לדבר אחר וכו'. מאי טעמא, גזירה חדשה היא ואין מפקפקין בה עבודה זרה כט:.
- אני אקרא ולא אטה וכו'. אמר כמה גדולים דברי חכמים שאמרו לא יקרא לאור הנר שמא יטה שבת יב:.
- מתוך בדיקות שהיה רבי ישמעאל בודקה אמרה לו רבי נידה משכה עימי בחבל. אמר כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים בליבו לשומרו טהור, אין בליבו לשומרו טמא חגיגה כ..
עיין עוד בשיטתו של רבי ישמעאל במחלוקותיו על רבי עקיבא בחלק א אות ג
שיטתו מול רבי עקיבא[עריכה]
- פשטן - אתא רבי מאיר לקמיה וגמר גמרא ערובין יג..
- לא דורש אותיות ומילים מיותרות סנהדרין צא..
- פרשה שחזרה ונשנתה - רק בשביל דבר אחד שיש בה סוטה ג. ותוס' שם.
- לומד רק מגזירה שווה מופנית יומא מה. ירושלמי.
- דורש כלל ופרט שבועות כו..
- אין עונשין מן הדין מכות ה:.
- לא לומד מן הלמד ירושלמי קידושין א-ב בתחילת המשנה ה..
- לא דורש וא"ו - ונטמאה סוטה כט..
- לא דורש וא"ו - ובת סנהדרין נא:.
- הכרת תכרת - דיברה תורה כלשון בני אדם סנהדרין סד:.
- והפדה לא נפדתה שפחה חרופה - שפחה גמורה, אלא שדברה תורה כלשון בני אדם כריתות יא., ותוס' סוטה כד: ד"ה ורבי הראשון. וכן כתב יפה עיניים ברכות לא: שרבי ישמעאל סובר שדברה תורה כלשון בני אדם.
- פשטן - כל מה שקרא אדם יהא תפוש בידו וכו' אשרי תלמיד חכם שהוא משמר תלמודו בידו מדרש משלי י.
- לא דורש כפילות ירושלמי שבת יט-ב.
- תנא דבי רבי ישמעאל יגדיל תורה ויאדיר - נכתבו בתורה דברים שלכאורה מיותרים די להרבות בתורה, אע"פ שאין מה ללמוד מהם לגבי קשקשת בדגים חולין סו:.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אהרן היימאן, "רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, עמודים 829-819, באתר HebrewBooks
- רבי ישמעאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ↑ תלמוד בבלי, מסכת חולין ע ב
- ↑ בבלי, סנהדרין סד ע"ב.
- ↑ ברכות, לה ע"ב.
- ↑ מועד קטן כח ב
- ↑ מידות הדרש: רבי עקיבא ורבי ישמעאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ↑ גיטין, נח ע"א.
- ↑ נדרים סו, ע"א.
- ↑ ר' יחיאל ב"ר שלמה היילפרין, אב"ד מינסק, נולד בערך בשנת ה'ת"כ (1660).
- ↑ סוטה מח ע"ב ורש"י שם; אבות דרבי נתן לח, ג; מסכת שמחות (מן המסכתות הקטנות), פרק ח; ועוד.
- ↑ ראו יבמות קד ע"א בתוספות ד"ה אמר.
- ↑ מ' בר, "הר הבית ובית המקדש במשנתו של רשב"י", בתוך פרקים בתולדות ירושלים בימי בית שני.
- ↑ אם כי, יש לציין, שלפעמים כשמוזכר "רבי ישמעאל בן אלישע" הכוונה היא לרבי ישמעאל כהן גדול.
- ↑ גיטין נח, ע"א; הובא לעיל.
- ↑ ראו באטלס "עץ חיים" של הרב רפאל הלפרין, כרך ד', ערך "רבי ישמעאל" (עמ' 240).
- ↑ וכן כתב גם הר' אהרן היימאן ב"תולדות תנאים ואמוראים". וראו אטלס "עץ חיים", שם, ערך "ר' ישמעאל בן אלישע" (עמ' 241).