נטילת לולב: הבדלים בין גרסאות בדף
(←נשים) |
|||
| (17 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מצות נטילת ארבעת המינים בחג | [[תמונה:Four Species Rav Zalman Melamed.jpg|250px|שמאל|ממוזער|[[הרב זלמן מלמד]] בנטילת לולב ברחבת [[הכותל המערבי]]]] | ||
מצות '''נטילת לולב''' היא הגבהת [[ארבעת המינים]] בחג ה[[סוכות]]. | |||
== זמן המצווה == | == זמן המצווה == | ||
את מצות נטילת [[לולב]] מקיימים בכל יום מימי חג ה[[סוכות]] מלבד [[שבת]]. זמן קיום המצוה הוא ביום - החל מזריחת החמה - ולא בלילה. אם האדם משכים לצאת מביתו, ולא יהיה לו לולב לאחר מכן, רשאי הוא ליטול את הלולב לאחר שעלה [[עמוד השחר]]. | |||
את מצות נטילת [[לולב]] מקיימים בכל יום מימי חג ה[[סוכות]] | |||
== צורת קיום המצווה == | == צורת קיום המצווה == | ||
בשעת קיום המצוה מחזיקים את הלולב עם ההדסים והערבות ביד ימין ואת ה[[אתרוג]] ביד שמאל, כשהם צמודים זה לזה. תחילה, אוחזים את האתרוג באופן שעוקצו מופנה כלפי מעלה ופיטמו כלפי מטה - הפוך מדרך גדילתו. מברכים: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב", ומיד הופכים את האתרוג כשהעוקץ כלפי מטה והפיטם כלפי מעלה - כדרך גידולו - ומנענעים את ארבעת המינים. | בשעת קיום המצוה מחזיקים את הלולב עם ההדסים והערבות ביד ימין ואת ה[[אתרוג]] ביד שמאל, כשהם צמודים זה לזה. תחילה, אוחזים את האתרוג באופן שעוקצו מופנה כלפי מעלה ופיטמו כלפי מטה - הפוך מדרך גדילתו. מברכים: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב", ומיד הופכים את האתרוג כשהעוקץ כלפי מטה והפיטם כלפי מעלה - כדרך גידולו - ומנענעים את ארבעת המינים. | ||
ביום הראשון של חג הסוכות מברכים לפני נטילת לולב גם את ברכת "[[שהחיינו]]". כאשר [[יום טוב]] ראשון של סוכות חל בשבת, אין נוטלים את ארבעת המינים, וביום השני של החג, שהוא יום א' דחול המועד, מברכים "על נטילת לולב" ו"[[שהחיינו]]", ואילו ביתר הימים מברכים ברכה אחת בלבד: "על נטילת לולב". | |||
מנענעים את ארבעת המינים לאחר ברכת "על נטילת לולב", וכן בעת אמירת ה[[הלל]] בפסוקים: "הודו לה' כי טוב..." ו"אנא ה' הושיעא נא". | |||
מנענעים את ארבעת המינים לאחר ברכת "על נטילת לולב", וכן בעת אמירת ה | |||
===סדר הנענועים=== | ===סדר הנענועים=== | ||
על אף שניתן לקיים את המצווה כבר בהרמת ארבעת המינים, תיקנו חכמים שכחלק מנטילת הלולב ינענעו את ארבעת המינים לארבעת רוחות השמיים. שני מנהגים עיקריים רווחים באשר לסדר הנענועים: | |||
שני מנהגים עיקריים רווחים באשר לסדר הנענועים: | |||
* כלפי מזרח, דרום, מערב וצפון, ואחר כך: מעלה ומטה. | * כלפי מזרח, דרום, מערב וצפון, ואחר כך: מעלה ומטה. | ||
* כלפי דרום, צפון, מזרח, מעלה, מטה, וכלפי מערב. | * כלפי דרום, צפון, מזרח, מעלה, מטה, וכלפי מערב. | ||
| שורה 29: | שורה 19: | ||
כמו כן יש הנוהגים לעמוד במקום ולהזיז את הלולב לצדדים, ויש המזיזים את כל הגוף עימו. | כמו כן יש הנוהגים לעמוד במקום ולהזיז את הלולב לצדדים, ויש המזיזים את כל הגוף עימו. | ||
בגמרא {{#makor-new:סוכה לז ב|בבלי-סוכה|לז|ב}} מובא כי הנענועים תוקנו בדומה להנפת [[קורבן שתי הלחם]] והביאו לנענוע שני טעמים: {{ציטוטון|אמר רבי יוחנן: מוליך ומביא למי שארבע רוחות שלו. מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו. במערבא מתנו הכי: אמר רבי חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מוליך ומביא, כדי לעצור רוחות רעות}}. הרא"ש הוסיף על טעמים אלו כי הטעם שיש נעננועים גם בתוך אמירת ההלל ולא רק בעת הברכה הוא על מנת להראות את השמחה כי עם ישראל יצא זכאי בדין הימים הנוראים. {{ציטוטון|לפי שבראש השנה באין לדין ישראל ואומות העולם, ואין יודעין מי יצא זכאי ומי יצא חייב, נתן הקב"ה מצוה זו לישראל שיהו שמחים בלולביהם כאדם היוצא מלפני השופט זכאי, שהוא שמח, והיינו דכתיב ירננו עצי היער, כלומר ירננו בעצי היער כאשר יצאו מלפני ה' זכאין כשבאין לשפוט את הארץ. ובמה ירננו? בהודו ובהושיעה נא}}. | |||
בראשונים, היו שכתבו שלמרות פשט דברי הגמרא, יש לנענע את ארבעת המינים רק לשתי רוחות השמיים וכך כתב ה[[ריטב"א]]. מנגד, ראשונים רבים חלקו על דעה זו ואמרו כי יש לנהוג כפשט דברי הגמרא וכדברי הרא"ש "האם קצרה ימיננו להודות לה' שארבע רוחות שלו?!", וכן נפסק בשולחן ערוך {{#makor-new:אורח חיים תרנא ט|שולחן-ערוך-אורח-חיים|תרנא|ט}}{{הערה|בכפות תמרים תלה מחלוקת זו בשני טעמי הגמרא- האם מטרת הנענועים להראות כי הקב"ה מולך על העולם- מספיק לעשות כן בשני צדדים. מנגד, אם מטרתם היא לעצור טללים רעים- יש לנענע לכל צדדי העולם}}. | |||
== דין "לכם" == | == דין "לכם" == | ||
בעת קיום המצוה, ביום הראשון של חג הסוכות, ובחוץ לארץ גם ביום השני, שהוא [[יום טוב שני של גלויות]], צריכים ארבעת המינים להיות בבעלותו של מקיים המצוה. אין אדם יוצא ידי חובת מצות נטילת לולב, אם השאיל לו חברו את ארבעת המינים. דין זה נלמד מהפסוק {{מקור|ויקרא כג, מ|כן}}: "ולקחתם '''לכם''' ביום הראשון פרי עץ הדר...". | |||
=== מתנה על מנת להחזיר === | |||
=== מתנה על | |||
מי שאין לו את ארבעת המינים משלו והוא מקבלם מחברו, צריך שיקבל אותם במתנה, כלומר, שהנותן יתכוון להקנות אותם והמקבל יתכוון לזכות בהם, כדי שהם יהיו בבעלותו. | מי שאין לו את ארבעת המינים משלו והוא מקבלם מחברו, צריך שיקבל אותם במתנה, כלומר, שהנותן יתכוון להקנות אותם והמקבל יתכוון לזכות בהם, כדי שהם יהיו בבעלותו. | ||
"מתנה על מנת להחזיר - שמה מתנה". לכן, אם נתנו לו את ארבעת המינים במתנה על מנת שהוא יחזיר אותם לאחר שיקיים את המצוה, הוא יוצא ידי חובת מצות נטילת לולב ומחזירם לבעלים לאחר הנטילה. | "מתנה על מנת להחזיר - שמה מתנה". לכן, אם נתנו לו את ארבעת המינים במתנה על מנת שהוא יחזיר אותם לאחר שיקיים את המצוה, הוא יוצא ידי חובת מצות נטילת לולב ומחזירם לבעלים לאחר הנטילה. | ||
ביום הראשון של סוכות אין להקנות את ארבעת המינים ל[[קטן]], אלא לאחר שהאנשים הגדולים כבר קיימו את המצוה ושוב לא יצטרכו את ארבעת המינים הללו באותו יום. הטעם הוא, כי הקטן לא יוכל להקנות את ארבעת המינים בחזרה לגדולים והם לא יוכלו לצאת ידי חובה, כי ארבעת המינים אינם שלהם. | |||
ביום הראשון של סוכות אין להקנות את ארבעת המינים | |||
בחוץ לארץ ביום הראשון של סוכות לא יקנה כלל לקטן את ארבעת המינים, כי עדיין צריכים שהלולב יהיה של הגדולים ביום השני. ביום טוב שני בחוץ לארץ ינהג כביום טוב ראשון בארץ. | בחוץ לארץ ביום הראשון של סוכות לא יקנה כלל לקטן את ארבעת המינים, כי עדיין צריכים שהלולב יהיה של הגדולים ביום השני. ביום טוב שני בחוץ לארץ ינהג כביום טוב ראשון בארץ. | ||
== נשים == | |||
נשים פטורות ממצות נטילת לולב, כי היא [[עשה שהזמן גרמא|מצוות עשה שהזמן גרמא]]. נשים רבות מקיימות את מצות נטילת לולב, למרות שהן פטורות מקיומה. יש מבנות [[עדות המזרח]], אינן מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמן גם כשהן מקיימות אותן. וכך היא מרן זצ"ל, בעל ה[[שולחן ערוך]]. אמנם לדעת רבינו החיד"א זצ"ל, וכן דעת רבינו יוסף חיים זצ"ל - רשאיות הנשים לברך על מצוות עשה שהזמן גרמן, וכך נוהגות חלק מהנשים. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
[[קטגוריה: סוכות]] | * [https://www.yeshiva.org.il/midrash/45620 איך נוטלים ארבעת המינים?] הסבר מעשי מאת הרב נאור נחמני | ||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/22533 טעם הנענועים בנטילת לולב] הרב ברוך פז | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:סוכות]] | |||
[[קטגוריה:ארבעת המינים]] | |||
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]] | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:21, 12 באוקטובר 2022
|
|
מצות נטילת לולב היא הגבהת ארבעת המינים בחג הסוכות.
זמן המצווה[עריכה]
את מצות נטילת לולב מקיימים בכל יום מימי חג הסוכות מלבד שבת. זמן קיום המצוה הוא ביום - החל מזריחת החמה - ולא בלילה. אם האדם משכים לצאת מביתו, ולא יהיה לו לולב לאחר מכן, רשאי הוא ליטול את הלולב לאחר שעלה עמוד השחר.
צורת קיום המצווה[עריכה]
בשעת קיום המצוה מחזיקים את הלולב עם ההדסים והערבות ביד ימין ואת האתרוג ביד שמאל, כשהם צמודים זה לזה. תחילה, אוחזים את האתרוג באופן שעוקצו מופנה כלפי מעלה ופיטמו כלפי מטה - הפוך מדרך גדילתו. מברכים: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב", ומיד הופכים את האתרוג כשהעוקץ כלפי מטה והפיטם כלפי מעלה - כדרך גידולו - ומנענעים את ארבעת המינים.
ביום הראשון של חג הסוכות מברכים לפני נטילת לולב גם את ברכת "שהחיינו". כאשר יום טוב ראשון של סוכות חל בשבת, אין נוטלים את ארבעת המינים, וביום השני של החג, שהוא יום א' דחול המועד, מברכים "על נטילת לולב" ו"שהחיינו", ואילו ביתר הימים מברכים ברכה אחת בלבד: "על נטילת לולב".
מנענעים את ארבעת המינים לאחר ברכת "על נטילת לולב", וכן בעת אמירת ההלל בפסוקים: "הודו לה' כי טוב..." ו"אנא ה' הושיעא נא".
סדר הנענועים[עריכה]
על אף שניתן לקיים את המצווה כבר בהרמת ארבעת המינים, תיקנו חכמים שכחלק מנטילת הלולב ינענעו את ארבעת המינים לארבעת רוחות השמיים. שני מנהגים עיקריים רווחים באשר לסדר הנענועים:
- כלפי מזרח, דרום, מערב וצפון, ואחר כך: מעלה ומטה.
- כלפי דרום, צפון, מזרח, מעלה, מטה, וכלפי מערב.
כמו כן יש הנוהגים לעמוד במקום ולהזיז את הלולב לצדדים, ויש המזיזים את כל הגוף עימו.
בגמרא סוכה לז ב מובא כי הנענועים תוקנו בדומה להנפת קורבן שתי הלחם והביאו לנענוע שני טעמים: "אמר רבי יוחנן: מוליך ומביא למי שארבע רוחות שלו. מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו. במערבא מתנו הכי: אמר רבי חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מוליך ומביא, כדי לעצור רוחות רעות". הרא"ש הוסיף על טעמים אלו כי הטעם שיש נעננועים גם בתוך אמירת ההלל ולא רק בעת הברכה הוא על מנת להראות את השמחה כי עם ישראל יצא זכאי בדין הימים הנוראים. "לפי שבראש השנה באין לדין ישראל ואומות העולם, ואין יודעין מי יצא זכאי ומי יצא חייב, נתן הקב"ה מצוה זו לישראל שיהו שמחים בלולביהם כאדם היוצא מלפני השופט זכאי, שהוא שמח, והיינו דכתיב ירננו עצי היער, כלומר ירננו בעצי היער כאשר יצאו מלפני ה' זכאין כשבאין לשפוט את הארץ. ובמה ירננו? בהודו ובהושיעה נא".
בראשונים, היו שכתבו שלמרות פשט דברי הגמרא, יש לנענע את ארבעת המינים רק לשתי רוחות השמיים וכך כתב הריטב"א. מנגד, ראשונים רבים חלקו על דעה זו ואמרו כי יש לנהוג כפשט דברי הגמרא וכדברי הרא"ש "האם קצרה ימיננו להודות לה' שארבע רוחות שלו?!", וכן נפסק בשולחן ערוך אורח חיים תרנא ט[1].
דין "לכם"[עריכה]
בעת קיום המצוה, ביום הראשון של חג הסוכות, ובחוץ לארץ גם ביום השני, שהוא יום טוב שני של גלויות, צריכים ארבעת המינים להיות בבעלותו של מקיים המצוה. אין אדם יוצא ידי חובת מצות נטילת לולב, אם השאיל לו חברו את ארבעת המינים. דין זה נלמד מהפסוק (ויקרא כג, מ): "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר...".
מתנה על מנת להחזיר[עריכה]
מי שאין לו את ארבעת המינים משלו והוא מקבלם מחברו, צריך שיקבל אותם במתנה, כלומר, שהנותן יתכוון להקנות אותם והמקבל יתכוון לזכות בהם, כדי שהם יהיו בבעלותו.
"מתנה על מנת להחזיר - שמה מתנה". לכן, אם נתנו לו את ארבעת המינים במתנה על מנת שהוא יחזיר אותם לאחר שיקיים את המצוה, הוא יוצא ידי חובת מצות נטילת לולב ומחזירם לבעלים לאחר הנטילה.
ביום הראשון של סוכות אין להקנות את ארבעת המינים לקטן, אלא לאחר שהאנשים הגדולים כבר קיימו את המצוה ושוב לא יצטרכו את ארבעת המינים הללו באותו יום. הטעם הוא, כי הקטן לא יוכל להקנות את ארבעת המינים בחזרה לגדולים והם לא יוכלו לצאת ידי חובה, כי ארבעת המינים אינם שלהם.
בחוץ לארץ ביום הראשון של סוכות לא יקנה כלל לקטן את ארבעת המינים, כי עדיין צריכים שהלולב יהיה של הגדולים ביום השני. ביום טוב שני בחוץ לארץ ינהג כביום טוב ראשון בארץ.
נשים[עריכה]
נשים פטורות ממצות נטילת לולב, כי היא מצוות עשה שהזמן גרמא. נשים רבות מקיימות את מצות נטילת לולב, למרות שהן פטורות מקיומה. יש מבנות עדות המזרח, אינן מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמן גם כשהן מקיימות אותן. וכך היא מרן זצ"ל, בעל השולחן ערוך. אמנם לדעת רבינו החיד"א זצ"ל, וכן דעת רבינו יוסף חיים זצ"ל - רשאיות הנשים לברך על מצוות עשה שהזמן גרמן, וכך נוהגות חלק מהנשים.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- איך נוטלים ארבעת המינים? הסבר מעשי מאת הרב נאור נחמני
- טעם הנענועים בנטילת לולב הרב ברוך פז
הערות שוליים
- ↑ בכפות תמרים תלה מחלוקת זו בשני טעמי הגמרא- האם מטרת הנענועים להראות כי הקב"ה מולך על העולם- מספיק לעשות כן בשני צדדים. מנגד, אם מטרתם היא לעצור טללים רעים- יש לנענע לכל צדדי העולם