חשוון: הבדלים בין גרסאות בדף
Yeshivaorgil (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
מ (←תאריכים מיוחדים בחודש: הגהה) |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
בחודש חשוון אין שום מועד מיוחד. | בחודש חשוון אין שום מועד מיוחד. | ||
==שם החודש ועניינו== | |||
לחודש הזה יש שם, ולא סתם חשוון אלא מר-חשוון. למילה "מר" יש כמה פירושים. לרוב מפרשים אותה כאן במשמעות של "טיפה" או "מים". חודש מר-חשוון הוא, כך אנחנו מקווים, הפתיח לעונת גשמים ברוכה בארץ-ישראל. אנחנו מקווים שהתפילה לגשם שאנחנו אומרים בשמיני עצרת, הלא הוא שמחת תורה, התקבלה ונעתרה. כיום אנחנו סובלים ממחסור חמור במים. הכנרת ומאגרי המים שלנו מתרוקנים בקצב מסוכן, ולכן אנחנו פונים לשמים בתחינה בחודש חשוון ומבקשים לשלוח לנו "מר" - מיליונים רבים של טיפות גשם שיזינו את האדמה ויקיימו את החקלאות שלנו. למעשה, אנחנו אומרים שהחודש הזה צריך להיקרא "חשוון המים". | |||
המילה "מר" היא גם תואר כבוד שמרבים להשתמש בו בתלמוד כאשר מתייחסים לאישים חשובים ולפעמים לעורך התלמוד עצמו. זאת מילה שמביעה כבוד ואפילו חיבה. התואר הזה מוענק לחודש חשוון בגלל מיקומו הייחודי בלוח השנה, קרבתו הגדולה לחודשי הקדושה והחגים. חודש חשוון מקבל את התואר "מר" או "אדון" חשוון, מפני שבלעדיו בלוח השנה שלנו זה חודש שקל להתעלם ממנו.בעברית המילה "מר" פירושה גם ההיפך ממתוק, או מאכזב. אנחנו מתארים מזון שטעמו אינו נעים לנו כ"מר" או "מריר", ובסדר פסח יש לנו "מרור". על אף שזאת בוודאי איננה המשמעות הבסיסית של המילה כפי שהיא מופיעה בצמד מר-חשוון, מאחר שאיננו רוצים חודש מר ואפילו לא נתאר חודש בדרך זו, בכל זאת יש שמץ של עצבות ואכזבה עם בואו של החודש הזה. קשה לרדת מהשיאים של תשרי שיש בו חגים חשובים, מפגשים משפחתיים ותפילות יפות והרות משמעות, ובכלל מהאווירה המיוחדת ששוררת בו. | המילה "מר" היא גם תואר כבוד שמרבים להשתמש בו בתלמוד כאשר מתייחסים לאישים חשובים ולפעמים לעורך התלמוד עצמו. זאת מילה שמביעה כבוד ואפילו חיבה. התואר הזה מוענק לחודש חשוון בגלל מיקומו הייחודי בלוח השנה, קרבתו הגדולה לחודשי הקדושה והחגים. חודש חשוון מקבל את התואר "מר" או "אדון" חשוון, מפני שבלעדיו בלוח השנה שלנו זה חודש שקל להתעלם ממנו.בעברית המילה "מר" פירושה גם ההיפך ממתוק, או מאכזב. אנחנו מתארים מזון שטעמו אינו נעים לנו כ"מר" או "מריר", ובסדר פסח יש לנו "מרור". על אף שזאת בוודאי איננה המשמעות הבסיסית של המילה כפי שהיא מופיעה בצמד מר-חשוון, מאחר שאיננו רוצים חודש מר ואפילו לא נתאר חודש בדרך זו, בכל זאת יש שמץ של עצבות ואכזבה עם בואו של החודש הזה. קשה לרדת מהשיאים של תשרי שיש בו חגים חשובים, מפגשים משפחתיים ותפילות יפות והרות משמעות, ובכלל מהאווירה המיוחדת ששוררת בו. | ||
לרדת בחן ובהצלחה משיא רוחני ורגשי כזה זה לא תמיד עניין קל או פשוט. זה משהו שדורש ראייה לטווח רחוק. כדי שנהיה מסוגלים לחיות חיים מאוזנים, עלינו להגביל את נקודות השיא והשפל, להיות פחות הפכפכים ולאמץ לנו השקפת עולם והתנהגות יציבות הרבה יותר. לכן מעט אכזבה ואפילו טיפת מרירות הם דברים צפויים שיש לטפל בהם כראוי. גם זה חלק מהמסר של חודש מר-חשוון." | לרדת בחן ובהצלחה משיא רוחני ורגשי כזה זה לא תמיד עניין קל או פשוט. זה משהו שדורש ראייה לטווח רחוק. כדי שנהיה מסוגלים לחיות חיים מאוזנים, עלינו להגביל את נקודות השיא והשפל, להיות פחות הפכפכים ולאמץ לנו השקפת עולם והתנהגות יציבות הרבה יותר. לכן מעט אכזבה ואפילו טיפת מרירות הם דברים צפויים שיש לטפל בהם כראוי. גם זה חלק מהמסר של חודש מר-חשוון. | ||
תאריך מיוחד המצויין בחודש הוא י"א בו, שהוא ע"פ המסורת יום פטירתה של רחל אמנו, שבו נערכת הילולה גדולה על קברה שבבית לחם. | |||
ב[[תנ"ך]] נקרא החודש בשם "בול" (מלכים א' פרק ו' פסוק ל"ח). המפרשים מסבירים שם זה כנגזר מהמילה "מבול" ([[רד"ק]]) - מאחר ובו מתחיל לרדת גשם, או כנגזר מהמילה "בלה" - התיישן, שהעשר מתיישן ומתייבש בשדה, וכן מהמילה "בלל" - שבוללין ממנו לבהמות מתוך הבית מחודש זה, כלומר שצריך להתחיל להכין להם אוכל, ואי אפשר לסמוך על המרעה ([[רש"י]]). כמו כן מסבירים חז"ל שבחודש זה העשב נובל. | |||
==תאריכים מיוחדים בחודש== | |||
תאריך מיוחד המצויין בחודש הוא י"א בו, שהוא ע"פ המסורת יום פטירתה של [[רחל אמנו]], שבו נערכת הילולה גדולה על קברה שבבית לחם. | |||
בז' בחשוון מתחילים ב[[ארץ ישראל]] לשאול גשמים ב[[ברכת השנים]]. הסיבה לכך שממתינים עד לתאריך זה היא כדי שבזמן המקדש יספיקו עולי הרגל הגרים בחו"ל לצאת מן הארץ לפני ירידת הגשמים, ומכיוון שלוקח כ-15 ימים כדי להגיע מ[[ירושלים]] ל[[נהר בפרת]] (גבולה הצפוני של הארץ), זה יוצא שביום ז' בחשוון. בחו"ל מתחילים לשאול גשמים רק 60 יום אחרי [[תקופת תשרי]], שהוא החמישי או השישי לחודש דצמבר למניין הנוצרים (הסיבה שהתאריך ניתן לפי הלוח הלועזי ולא לפי העברי היא מפני שהוא תלוי בתקופה, שהיא חלוקת השנה השמשית, והלוח הנוצרי גם הוא מחולק על פי השנה השמשית, ולכן יש תאריך קבוע. הלוח העברי לעומת זאת הוא גם לוח של החודש הירחי, ולכן אין תאריך קבוע בלוח העברי. הסיבה לכך שלפעמים מתחילים ב-5 ולפעמים ב-6 היא שלפעמים השנה הלועזית מעוברת ומוסיפים לה יום). | |||
באופן כללי אין שום [[חג]] או [[תענית]] בחודש זה, ויש מסבירים שזו הסיבה שהוא נקרא '''מר'''חשוון. | |||
{{תבנית:חודשי השנה}} | |||
[[קטגוריה:חודשי השנה]] | [[קטגוריה:חודשי השנה]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:09, 25 באוקטובר 2022
|
|
חודש חשוון או מרחשוון, הוא החודש השני אחרי תשרי והשמיני בלוח השנה (מניסן). בחודש חשוון אין שום מועד מיוחד.
שם החודש ועניינו[עריכה]
לחודש הזה יש שם, ולא סתם חשוון אלא מר-חשוון. למילה "מר" יש כמה פירושים. לרוב מפרשים אותה כאן במשמעות של "טיפה" או "מים". חודש מר-חשוון הוא, כך אנחנו מקווים, הפתיח לעונת גשמים ברוכה בארץ-ישראל. אנחנו מקווים שהתפילה לגשם שאנחנו אומרים בשמיני עצרת, הלא הוא שמחת תורה, התקבלה ונעתרה. כיום אנחנו סובלים ממחסור חמור במים. הכנרת ומאגרי המים שלנו מתרוקנים בקצב מסוכן, ולכן אנחנו פונים לשמים בתחינה בחודש חשוון ומבקשים לשלוח לנו "מר" - מיליונים רבים של טיפות גשם שיזינו את האדמה ויקיימו את החקלאות שלנו. למעשה, אנחנו אומרים שהחודש הזה צריך להיקרא "חשוון המים".
המילה "מר" היא גם תואר כבוד שמרבים להשתמש בו בתלמוד כאשר מתייחסים לאישים חשובים ולפעמים לעורך התלמוד עצמו. זאת מילה שמביעה כבוד ואפילו חיבה. התואר הזה מוענק לחודש חשוון בגלל מיקומו הייחודי בלוח השנה, קרבתו הגדולה לחודשי הקדושה והחגים. חודש חשוון מקבל את התואר "מר" או "אדון" חשוון, מפני שבלעדיו בלוח השנה שלנו זה חודש שקל להתעלם ממנו.בעברית המילה "מר" פירושה גם ההיפך ממתוק, או מאכזב. אנחנו מתארים מזון שטעמו אינו נעים לנו כ"מר" או "מריר", ובסדר פסח יש לנו "מרור". על אף שזאת בוודאי איננה המשמעות הבסיסית של המילה כפי שהיא מופיעה בצמד מר-חשוון, מאחר שאיננו רוצים חודש מר ואפילו לא נתאר חודש בדרך זו, בכל זאת יש שמץ של עצבות ואכזבה עם בואו של החודש הזה. קשה לרדת מהשיאים של תשרי שיש בו חגים חשובים, מפגשים משפחתיים ותפילות יפות והרות משמעות, ובכלל מהאווירה המיוחדת ששוררת בו.
לרדת בחן ובהצלחה משיא רוחני ורגשי כזה זה לא תמיד עניין קל או פשוט. זה משהו שדורש ראייה לטווח רחוק. כדי שנהיה מסוגלים לחיות חיים מאוזנים, עלינו להגביל את נקודות השיא והשפל, להיות פחות הפכפכים ולאמץ לנו השקפת עולם והתנהגות יציבות הרבה יותר. לכן מעט אכזבה ואפילו טיפת מרירות הם דברים צפויים שיש לטפל בהם כראוי. גם זה חלק מהמסר של חודש מר-חשוון.
בתנ"ך נקרא החודש בשם "בול" (מלכים א' פרק ו' פסוק ל"ח). המפרשים מסבירים שם זה כנגזר מהמילה "מבול" (רד"ק) - מאחר ובו מתחיל לרדת גשם, או כנגזר מהמילה "בלה" - התיישן, שהעשר מתיישן ומתייבש בשדה, וכן מהמילה "בלל" - שבוללין ממנו לבהמות מתוך הבית מחודש זה, כלומר שצריך להתחיל להכין להם אוכל, ואי אפשר לסמוך על המרעה (רש"י). כמו כן מסבירים חז"ל שבחודש זה העשב נובל.
תאריכים מיוחדים בחודש[עריכה]
תאריך מיוחד המצויין בחודש הוא י"א בו, שהוא ע"פ המסורת יום פטירתה של רחל אמנו, שבו נערכת הילולה גדולה על קברה שבבית לחם.
בז' בחשוון מתחילים בארץ ישראל לשאול גשמים בברכת השנים. הסיבה לכך שממתינים עד לתאריך זה היא כדי שבזמן המקדש יספיקו עולי הרגל הגרים בחו"ל לצאת מן הארץ לפני ירידת הגשמים, ומכיוון שלוקח כ-15 ימים כדי להגיע מירושלים לנהר בפרת (גבולה הצפוני של הארץ), זה יוצא שביום ז' בחשוון. בחו"ל מתחילים לשאול גשמים רק 60 יום אחרי תקופת תשרי, שהוא החמישי או השישי לחודש דצמבר למניין הנוצרים (הסיבה שהתאריך ניתן לפי הלוח הלועזי ולא לפי העברי היא מפני שהוא תלוי בתקופה, שהיא חלוקת השנה השמשית, והלוח הנוצרי גם הוא מחולק על פי השנה השמשית, ולכן יש תאריך קבוע. הלוח העברי לעומת זאת הוא גם לוח של החודש הירחי, ולכן אין תאריך קבוע בלוח העברי. הסיבה לכך שלפעמים מתחילים ב-5 ולפעמים ב-6 היא שלפעמים השנה הלועזית מעוברת ומוסיפים לה יום).
באופן כללי אין שום חג או תענית בחודש זה, ויש מסבירים שזו הסיבה שהוא נקרא מרחשוון.
