פרשת שקלים: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פרשת שקלים''' היא אחת מ[[ארבע פרשיות]]- השבת שלפני [[ראש חודש]] [[אדר]] (ב[[שנה מעוברת]]- ר"ח אדר ב'). ב[[שבת שקלים]] מוציאים שני [[ספר תורה|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את [[פרשת השבוע]], ובספר התורה השני קוראים את "פרשת שקלים" {{מקור| | '''פרשת שקלים''' היא אחת מ[[ארבע פרשיות]]- השבת שלפני [[ראש חודש]] [[אדר]] (ב[[שנה מעוברת]]- ר"ח אדר ב'). ב[[שבת שקלים]] מוציאים שני [[ספר תורה|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את [[פרשת השבוע]], ובספר התורה השני קוראים את "פרשת שקלים" {{מקור|שמות ל, יא-טז|כן}}. לפי פרשת שקלים כל אחד מישראל חייב להביא את [[מחצית השקל]] עבור קרבנות הציבור שהקריבו ב[[בית המקדש]]. | ||
אם באותה שבת חל [[ראש חודש]] [[אדר]], מוציאים שלושה ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע, בספר התורה השני קוראים את הקריאה של ראש חודש ובספר התורה השלישי את פרשת שקלים. | |||
לאחר קריאת התורה, קוראים את [[הפטרה|הפטרת]] "ויכרות יהוידע וגו'" {{מקור|מלכים ב פרק יא|כן}}. היא עוסקת בנדבת העם לבדק הבית של בית המקדש, בימי [[יהואש]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]] | |||
==הלכות ומנהגי השבת | ==הלכות ומנהגי השבת== | ||
# השבת קוראים בתורה לאחר פרשת השבוע - פרשת שקלים. לאחר קריאת שבעת העולים בספר הראשון אומרים חצי [[קדיש]]. אשכנזים אומרים אותו לאחר שהניחו את הספר השני ליד הראשון, וקודם הגבהתו של הראשון. למפטיר קוראים את ששת הפסוקים הראשונים של [[פרשת כי תשא]] <ref> שמות ל,יא-טז</ref> . ספרדים אומרים שוב חצי קדיש על הספר השני. | # השבת קוראים בתורה לאחר פרשת השבוע - פרשת שקלים. לאחר קריאת שבעת העולים בספר הראשון אומרים חצי [[קדיש]]. אשכנזים אומרים אותו לאחר שהניחו את הספר השני ליד הראשון, וקודם הגבהתו של הראשון. למפטיר קוראים את ששת הפסוקים הראשונים של [[פרשת כי תשא]] <ref> שמות ל,יא-טז</ref> . ספרדים אומרים שוב חצי קדיש על הספר השני. | ||
| שורה 14: | שורה 11: | ||
# קהל שטעה ולא הוציא ספר שני, ונזכרו לאחר שכבר קראו את ההפטרה הרגילה של פר' משפטים - יש אומרים, שכדי למנוע טורח ציבור, גוללים את הספר שהוציאו לפר' כי תשא (2 פרשיות קדימה) וקוראים בו בברכה. אבל להלכה: מוציאים ספר תורה שני, וקוראים בו את פרשת שקלים עם ברכות, אומרים חצי קדיש (בין אשכנזים ובין ספרדים), וקוראים את הפטרת שקלים כנ"ל, אלא שלדעת רוב הפוסקים קוראים אותה בלי ברכות. | # קהל שטעה ולא הוציא ספר שני, ונזכרו לאחר שכבר קראו את ההפטרה הרגילה של פר' משפטים - יש אומרים, שכדי למנוע טורח ציבור, גוללים את הספר שהוציאו לפר' כי תשא (2 פרשיות קדימה) וקוראים בו בברכה. אבל להלכה: מוציאים ספר תורה שני, וקוראים בו את פרשת שקלים עם ברכות, אומרים חצי קדיש (בין אשכנזים ובין ספרדים), וקוראים את הפטרת שקלים כנ"ל, אלא שלדעת רוב הפוסקים קוראים אותה בלי ברכות. | ||
# יש נוהגים לומר יוצרות בשבת שקלים. הספרדים נוהגים לומר "לשם יחוד" קודם ברכתו של העולה לקריאת פרשת שקלים, ומסיימים: "ובחסדך תבנה בית המקדש במהרה בימינו" - יהי רצון שנזכה לקיים מצות שקלים בפועל. | # יש נוהגים לומר יוצרות בשבת שקלים. הספרדים נוהגים לומר "לשם יחוד" קודם ברכתו של העולה לקריאת פרשת שקלים, ומסיימים: "ובחסדך תבנה בית המקדש במהרה בימינו" - יהי רצון שנזכה לקיים מצות שקלים בפועל. | ||
==מקור וגדר החיוב== | |||
במשנה {{#makor-new:מגילה כט א|בבלי-מגילה|כט|א}} מובא החיוב לקרוא ארבע פרשיות במועדים מיוחדים: {{ציטוטון|ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת בשניה זכור בשלישית פרה אדומה ברביעית החדש הזה לכם}}. תקנת חכמים היא לקרוא את ארבע הפרשיות "שקלים", "זכור", "פרה" ו"החודש" לפי סדר זה. בגמרא {{#makor-new:מגילה כט ב|בבלי-מגילה|כט|ב}} למדים מכך שנאמר "החודש הזה לכם ראש חודשים" כי בניסן יש להתחיל להביא קורבנות מתרומה חדשה- ולכן כבר חודש לפני כן, בחודש אדר, יש לקרוא את פרשת שקלים. | |||
על אף שמלימוד הגמרא מדרשות הפסוקים ניתן היה להבין כי חיוב הקריאה הינו מהתורה, רוב הפוסקים הסבירו כי חיוב הקריאה הינו מדרבנן{{הערה|מנגד, עיין באליה זוטא סי' תרפה ס"ק ט שביאר בדעת הרשב"א כי גם פרשת שקלים חיוב קריאתה הוא מדאורייתא}}. כך למשל, ה[[אבודרהם]] ביאר כי מטרת קריאת הפרשה היא זכר לזמן שבית המקדש היה קיים{{הערה|ומבאר כי כן הדבר גם לפרשיות פרה אדומה והחודש}} וכן [[ספר החינוך]] הסביר כי מדובר במנהג הקשור לזכר לחורבן הבית {{ציטוטון|ועכשיו בעוונותינו שאין לנו מקדש ולא שקלים, נהגו כל ישראל לזכר הדבר לקרות בבית הכנסת בכל שנה ושנה פרשה זו של כי תשא}}. את הפער בין הלימוד מהפסוקים לבין גדר החיוב, ביאר המהרש"א{{הערה|מגילה יג, ב}} כי מהתורה יש להתחיל להביא שקלים חדש למקדש (לקניית קורבנות) כבר מראש חודש ניסן, אבל חכמים תיקנו שיש להשמיע לעם את הבאת השקלים שלושים יום קודם לכן, כשם שנוהגים בפסח בדין [[שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/article/9232 דיני זכר למחצית השקל, מתנות לאביונים ומשלוח מנות] הרב עודד מילר | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/article/267 כמה זה מחצית השקל היום?] לוח מתעדכן מבית אתר ישיבה | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: ארבע פרשיות|ש]] | [[קטגוריה: ארבע פרשיות|ש]] | ||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:15, 16 במרץ 2023
|
|
פרשת שקלים היא אחת מארבע פרשיות- השבת שלפני ראש חודש אדר (בשנה מעוברת- ר"ח אדר ב'). בשבת שקלים מוציאים שני ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע, ובספר התורה השני קוראים את "פרשת שקלים" (שמות ל, יא-טז). לפי פרשת שקלים כל אחד מישראל חייב להביא את מחצית השקל עבור קרבנות הציבור שהקריבו בבית המקדש.
אם באותה שבת חל ראש חודש אדר, מוציאים שלושה ספרי תורה. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע, בספר התורה השני קוראים את הקריאה של ראש חודש ובספר התורה השלישי את פרשת שקלים.
לאחר קריאת התורה, קוראים את הפטרת "ויכרות יהוידע וגו'" (מלכים ב פרק יא). היא עוסקת בנדבת העם לבדק הבית של בית המקדש, בימי יהואש מלך יהודה
הלכות ומנהגי השבת[עריכה]
- השבת קוראים בתורה לאחר פרשת השבוע - פרשת שקלים. לאחר קריאת שבעת העולים בספר הראשון אומרים חצי קדיש. אשכנזים אומרים אותו לאחר שהניחו את הספר השני ליד הראשון, וקודם הגבהתו של הראשון. למפטיר קוראים את ששת הפסוקים הראשונים של פרשת כי תשא [1] . ספרדים אומרים שוב חצי קדיש על הספר השני.
- הפטרה: ספרדים מפטירים "ויכרות יהוידע" [2] , ואשכנזים - "בן שבע שנים יהואש במלכו" [3] .
- קהל שטעה ולא הוציא ספר שני, ונזכרו לאחר שכבר קראו את ההפטרה הרגילה של פר' משפטים - יש אומרים, שכדי למנוע טורח ציבור, גוללים את הספר שהוציאו לפר' כי תשא (2 פרשיות קדימה) וקוראים בו בברכה. אבל להלכה: מוציאים ספר תורה שני, וקוראים בו את פרשת שקלים עם ברכות, אומרים חצי קדיש (בין אשכנזים ובין ספרדים), וקוראים את הפטרת שקלים כנ"ל, אלא שלדעת רוב הפוסקים קוראים אותה בלי ברכות.
- יש נוהגים לומר יוצרות בשבת שקלים. הספרדים נוהגים לומר "לשם יחוד" קודם ברכתו של העולה לקריאת פרשת שקלים, ומסיימים: "ובחסדך תבנה בית המקדש במהרה בימינו" - יהי רצון שנזכה לקיים מצות שקלים בפועל.
מקור וגדר החיוב[עריכה]
במשנה מגילה כט א מובא החיוב לקרוא ארבע פרשיות במועדים מיוחדים: "ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים חל להיות בתוך השבת מקדימין לשעבר ומפסיקין לשבת אחרת בשניה זכור בשלישית פרה אדומה ברביעית החדש הזה לכם". תקנת חכמים היא לקרוא את ארבע הפרשיות "שקלים", "זכור", "פרה" ו"החודש" לפי סדר זה. בגמרא מגילה כט ב למדים מכך שנאמר "החודש הזה לכם ראש חודשים" כי בניסן יש להתחיל להביא קורבנות מתרומה חדשה- ולכן כבר חודש לפני כן, בחודש אדר, יש לקרוא את פרשת שקלים.
על אף שמלימוד הגמרא מדרשות הפסוקים ניתן היה להבין כי חיוב הקריאה הינו מהתורה, רוב הפוסקים הסבירו כי חיוב הקריאה הינו מדרבנן[4]. כך למשל, האבודרהם ביאר כי מטרת קריאת הפרשה היא זכר לזמן שבית המקדש היה קיים[5] וכן ספר החינוך הסביר כי מדובר במנהג הקשור לזכר לחורבן הבית "ועכשיו בעוונותינו שאין לנו מקדש ולא שקלים, נהגו כל ישראל לזכר הדבר לקרות בבית הכנסת בכל שנה ושנה פרשה זו של כי תשא". את הפער בין הלימוד מהפסוקים לבין גדר החיוב, ביאר המהרש"א[6] כי מהתורה יש להתחיל להביא שקלים חדש למקדש (לקניית קורבנות) כבר מראש חודש ניסן, אבל חכמים תיקנו שיש להשמיע לעם את הבאת השקלים שלושים יום קודם לכן, כשם שנוהגים בפסח בדין שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- דיני זכר למחצית השקל, מתנות לאביונים ומשלוח מנות הרב עודד מילר
- כמה זה מחצית השקל היום? לוח מתעדכן מבית אתר ישיבה