הרב שמואל אליהו: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (9 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Ravselihu.jpg| | [[תמונה:Ravselihu.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמואל אליהו]] | ||
'''הרב שמואל אליהו''' הוא [[רב|רבה]] של העיר [[צפת]], חבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] וחבר ועדות ה[[כשרות]] הארצית וה[[מקווה|מקוואות]] של הרבנות הראשית. | '''הרב שמואל אליהו''' הוא [[רב|רבה]] של העיר [[צפת]], חבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] וחבר ועדות ה[[כשרות]] הארצית וה[[מקווה|מקוואות]] של הרבנות הראשית. | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בשנת תשס"ג התמודד בבחירות למשרת הראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל, אולם הפסיד בבחירות ל[[הרב שלמה עמאר|רב שלמה עמאר]]. | בשנת תשס"ג התמודד בבחירות למשרת הראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל, אולם הפסיד בבחירות ל[[הרב שלמה עמאר|רב שלמה עמאר]]. | ||
פעיל במספר עמותות העוסקות בהחזרה בתשובה ובקירוב ליהדות. עונה על שאלות באינטרנט ב[http://www.moriya.org.il/ אתר מוריה], שהוא עומד בראשו, ובהודעות SMS. עוסק רבות בשאלות בהלכה, הלכות ציבור וענייני [[קבלה]]. רבות מהשאלות המופנות אליו באינטרנט עוסקות בפתרונות ל[[חלום|חלומות]], משמעויות של [[שם|שמות]], בקשות לחיבור תפילות או ברכות אישיות או כלליות. בעבר הוא שימש מטעם אביו כאחראי על קרן מורשת, שהקימה גרעינים תורניים בעיירות פיתוח, עד לפירוקה של הקרן בקיץ תשס"ה. | |||
הרב שמואל אליהו חבר במועצת הרבנות הראשית. בבחירות שנערכו בכ"ג באלול ה'תשס"ח נבחר הרב לקדנציה נוספת למועצה<ref>תמי גיל, [http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=6779&cat_id=1 הרבנות הראשית: הרב אליטוב במקום הראשון], חדשות בחדרי חרדים, 23 בספטמבר 2008.</ref>. | |||
בשנת תשע"ג הגיש בשנית מועמדות לכהונת הראשון לציון והרב הראשי לישראל, אך הפסיד ל[[הרב יצחק יוסף|רב יצחק יוסף]]. בשנת תשע"ה הגיש את מועמדותו על תפקיד רבה הספרדי של ירושלים, אך הפסיד לרב שלמה עמאר. | |||
==עמדותיו== | ==עמדותיו== | ||
בזמן הגירוש שהה ב[[גוש קטיף]] | בזמן הגירוש שהה ב[[גוש קטיף]], והביע את דעתו כי חייבים מבחינה הלכתית לסרב פקודה לגירוש יהודים מבתיהם. | ||
כששאלו אותו על עצומת רבנים המתנגדת לסירוב פקודה אמר: "ראיתי שם שתי דמויות רציניות - [[הרב אהרון ליכטנשטיין]] ו[[הרב יהודה עמיטל]]... שאר הרבנים שהזכרת במכתבך - עם כל הכבוד - אינם בערך כלשהו לחלוק על [[הרב אברהם שפירא|הרב שפירא]]...". | |||
בענייני [[צניעות]] הרב אליהו מחמיר באופן יחסי. למשל, הרב ייעץ לשואלת שלא להסתמך על היתר ה[[משנה ברורה]] ללכת בלי גרביים<ref>[http://www.moriya.org.il/shut/indexid.asp?id=28951 חצאית קצרה ללא גרביים], אתר מורייה</ref> וכן ייעץ לשואל להגיע לזמן קצר בלבד לחינה של קרובת משפחה שבה לא יישמרו גדרי הצניעות<ref>[http://www.moriya.org.il/shut/indexid.asp?id=26630 טקס חינה לא צנוע]</ref>. הוא כתב מאמר תמיכה בטשטוש מחמת צניעות של תמונות פניהן של בנות בעלון השבת של תנועת מעייני הישועה המופץ בבתי כנסת<ref>[http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/670/028.html אולי השאלה לא הייתה נכונה?, הרב שמואל אליהו], אתר nrg, 16 במרץ 2008</ref>. | בענייני [[צניעות]] הרב אליהו מחמיר באופן יחסי. למשל, הרב ייעץ לשואלת שלא להסתמך על היתר ה[[משנה ברורה]] ללכת בלי גרביים<ref>[http://www.moriya.org.il/shut/indexid.asp?id=28951 חצאית קצרה ללא גרביים], אתר מורייה</ref> וכן ייעץ לשואל להגיע לזמן קצר בלבד לחינה של קרובת משפחה שבה לא יישמרו גדרי הצניעות<ref>[http://www.moriya.org.il/shut/indexid.asp?id=26630 טקס חינה לא צנוע]</ref>. הוא כתב מאמר תמיכה בטשטוש מחמת צניעות של תמונות פניהן של בנות בעלון השבת של תנועת מעייני הישועה המופץ בבתי כנסת<ref>[http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/670/028.html אולי השאלה לא הייתה נכונה?, הרב שמואל אליהו], אתר nrg, 16 במרץ 2008</ref>. | ||
בשנת תשע"א פרסם פסק הלכה, בצירוף חתימותיהם של עוד עשרות רבני ערים, שבו נקבע כי חל איסור למכור או להשכיר דירות לגויים, על בסיס האיסור של "[[לא תחנם]]". פסק זה עורר סערה בציבור. | בשנת תשע"א פרסם פסק הלכה, בצירוף חתימותיהם של עוד עשרות רבני ערים, שבו נקבע כי חל איסור למכור או להשכיר דירות לגויים, על בסיס האיסור של "[[לא תחנם]]". פסק זה עורר סערה בציבור. למרות הסערה, לאחר בדיקת היועץ המשפטי, לא הועמד הרב לדין. | ||
==ספרים שכתב ושערך== | ==ספרים שכתב ושערך== | ||
* '''אביהם של ישראל''' ( | * '''אביהם של ישראל''' (אחד עשר כרכים) - לקט סיפורים על אביו, על פי סיפורים שסופרו במהלך ה"[[שבעה]]" וה"שלושים" על הרב. הספר מסודר לפי סדר הפרקים של הספר [[מסילת ישרים]] (על פי ה[[ברייתא]] כל [[רבי פנחס בן יאיר]]: "תורה מביאה לידי [[זהירות]], זהירות מביאה לידי [[זריזות]] וכו'". | ||
* '''[[סידור]] קול אליהו''', על פי פסקי אביו | * '''[[סידור]] קול אליהו''', על פי פסקי אביו | ||
*'''הגדת [[יום העצמאות]]'''. | *'''הגדת [[יום העצמאות]]'''. | ||
*'''שאלות של חיים''' על החיים שלאחר המוות. | *'''שאלות של חיים''' על החיים שלאחר המוות. | ||
כמו כן, ערך דרשות ומאמרי הלכה של אביו והפיצם ברבים. | כמו כן, ערך דרשות ומאמרי הלכה של אביו והפיצם ברבים. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 40: | שורה 41: | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:רבני ערים בישראל]] | [[קטגוריה:רבני ערים בישראל]] | ||
[[קטגוריה:חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת מרכז הרב]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת ירושלים לצעירים]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת ירושלים לצעירים]] | ||
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]] | [[קטגוריה:רבני הציונות הדתית בישראל]] | ||
גרסה אחרונה מ־16:51, 12 בספטמבר 2023
|
|
הרב שמואל אליהו הוא רבה של העיר צפת, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל וחבר ועדות הכשרות הארצית והמקוואות של הרבנות הראשית.
ביוגרפיה[עריכה]
נולד בכ"ה בכסלו תשי"ז לאביו הראשון לציון והרב הראשי לישראל הרב מרדכי אליהו ולאמו הרבנית צביה. בצעירותו למד בישיבת ירושלים לצעירים, ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב, אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק. במסגרת לימודיו בישיבה, שירת בצה"ל ביחידה קרבית. בזמן לימודיו בישיבה נישא לטובה. עם תום לימודיו בישיבה התמנה לרב העיירה שלומי שבגליל המערבי, ולאחר שלוש שנים התמנה לרב העיר צפת.
בשנת תשס"ג התמודד בבחירות למשרת הראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל, אולם הפסיד בבחירות לרב שלמה עמאר.
פעיל במספר עמותות העוסקות בהחזרה בתשובה ובקירוב ליהדות. עונה על שאלות באינטרנט באתר מוריה, שהוא עומד בראשו, ובהודעות SMS. עוסק רבות בשאלות בהלכה, הלכות ציבור וענייני קבלה. רבות מהשאלות המופנות אליו באינטרנט עוסקות בפתרונות לחלומות, משמעויות של שמות, בקשות לחיבור תפילות או ברכות אישיות או כלליות. בעבר הוא שימש מטעם אביו כאחראי על קרן מורשת, שהקימה גרעינים תורניים בעיירות פיתוח, עד לפירוקה של הקרן בקיץ תשס"ה.
הרב שמואל אליהו חבר במועצת הרבנות הראשית. בבחירות שנערכו בכ"ג באלול ה'תשס"ח נבחר הרב לקדנציה נוספת למועצה[1].
בשנת תשע"ג הגיש בשנית מועמדות לכהונת הראשון לציון והרב הראשי לישראל, אך הפסיד לרב יצחק יוסף. בשנת תשע"ה הגיש את מועמדותו על תפקיד רבה הספרדי של ירושלים, אך הפסיד לרב שלמה עמאר.
עמדותיו[עריכה]
בזמן הגירוש שהה בגוש קטיף, והביע את דעתו כי חייבים מבחינה הלכתית לסרב פקודה לגירוש יהודים מבתיהם. כששאלו אותו על עצומת רבנים המתנגדת לסירוב פקודה אמר: "ראיתי שם שתי דמויות רציניות - הרב אהרון ליכטנשטיין והרב יהודה עמיטל... שאר הרבנים שהזכרת במכתבך - עם כל הכבוד - אינם בערך כלשהו לחלוק על הרב שפירא...".
בענייני צניעות הרב אליהו מחמיר באופן יחסי. למשל, הרב ייעץ לשואלת שלא להסתמך על היתר המשנה ברורה ללכת בלי גרביים[2] וכן ייעץ לשואל להגיע לזמן קצר בלבד לחינה של קרובת משפחה שבה לא יישמרו גדרי הצניעות[3]. הוא כתב מאמר תמיכה בטשטוש מחמת צניעות של תמונות פניהן של בנות בעלון השבת של תנועת מעייני הישועה המופץ בבתי כנסת[4].
בשנת תשע"א פרסם פסק הלכה, בצירוף חתימותיהם של עוד עשרות רבני ערים, שבו נקבע כי חל איסור למכור או להשכיר דירות לגויים, על בסיס האיסור של "לא תחנם". פסק זה עורר סערה בציבור. למרות הסערה, לאחר בדיקת היועץ המשפטי, לא הועמד הרב לדין.
ספרים שכתב ושערך[עריכה]
- אביהם של ישראל (אחד עשר כרכים) - לקט סיפורים על אביו, על פי סיפורים שסופרו במהלך ה"שבעה" וה"שלושים" על הרב. הספר מסודר לפי סדר הפרקים של הספר מסילת ישרים (על פי הברייתא כל רבי פנחס בן יאיר: "תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות וכו'".
- סידור קול אליהו, על פי פסקי אביו
- הגדת יום העצמאות.
- שאלות של חיים על החיים שלאחר המוות.
כמו כן, ערך דרשות ומאמרי הלכה של אביו והפיצם ברבים.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- תפילה של הרב שמואל אליהו לפני הגלישה באינטרנט
- תשובות הרב שמואל אליהו, באתר כיפה.
- שיעורי הרב שמואל אליהו באתר ישיבה
- שיעוריו באתר מכון מאיר
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ תמי גיל, הרבנות הראשית: הרב אליטוב במקום הראשון, חדשות בחדרי חרדים, 23 בספטמבר 2008.
- ↑ חצאית קצרה ללא גרביים, אתר מורייה
- ↑ טקס חינה לא צנוע
- ↑ אולי השאלה לא הייתה נכונה?, הרב שמואל אליהו, אתר nrg, 16 במרץ 2008