הרב חיים קנייבסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(←פסקיו) |
||
| (17 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Ravkanievsky.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים קנייבסקי]] | [[תמונה:Ravkanievsky.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים קנייבסקי]] | ||
'''הרב שמריה יוסף חיים קנייבסקי''' היה ממנהיגי הציבור החרדי בישראל ומחשובי פוסקי ההלכה. בנו של [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]], ה"סטייפלר". חתנו של [[הרב יוסף שלום אלישיב]]. למד בישיבות תפארת ציון ב[[בני ברק]] וב[[ישיבת לומז'ה]] שב[[פתח תקוה]]. | '''הרב שמריה יוסף חיים קנייבסקי''' (1928-2022) היה ממנהיגי הציבור החרדי בישראל ומחשובי פוסקי ההלכה. בנו של [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]], ה"סטייפלר". חתנו של [[הרב יוסף שלום אלישיב]]. למד בישיבות תפארת ציון ב[[בני ברק]] וב[[ישיבת לומז'ה]] שב[[פתח תקוה]]. | ||
הרב קניבסקי היה | הרב קניבסקי זצ"ל היה גדול מנהיגי הציבור הליטאי בישראל לאחר פטירתם של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן ו[[הרב שמואל אויערבאך]] זצ"ל | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
אביו, הסטייפלר, היה גיסו של ה[[חזון איש]]. | אביו, הסטייפלר, היה גיסו של ה[[חזון איש]]. | ||
בתו הבכורה הרבנית חנה שטינמן ע"ה כלתו של מרן הגראי"ל שטינמן | בתו הבכורה הרבנית חנה שטינמן ע"ה כלתו של מרן הגראי"ל שטינמן זצ"ל ואחריה בתו הרבנית קולדצקי נשואה לר' יצחק היא היום ממשיכה את דרכה של אמה הרבנית בת שבע ע"ה ואחריה בנו הגדול הגאון ר' אברהם ישעיהו שעוזר לאביו בהכנת ספריו וההו"ל כמו"כ חיבר ספרים של מו"מ תורני עם אביו אחריו הוא הרב שלמה קניבסקי ראש הישיבות קרית מלך ותפארת ציון בני ברק. | ||
ועוד בנות ובן | ועוד בנות ובן | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
רבים באים אליו גם לבקשת ברכה או לייעוץ, והוא גם נוהג להשתתף בכינוסי תפילה שנערכים על ידי מוסדות וארגונים שונים. כך גם הוא מחלק את יין הסיומים - יין שהיה במעמד סיום הש"ס שהוא עורך מפעם לפעם. | רבים באים אליו גם לבקשת ברכה או לייעוץ, והוא גם נוהג להשתתף בכינוסי תפילה שנערכים על ידי מוסדות וארגונים שונים. כך גם הוא מחלק את יין הסיומים - יין שהיה במעמד סיום הש"ס שהוא עורך מפעם לפעם. | ||
==פסקיו== | |||
הרב קנייבסקי נטה כמעט תמיד לקו המחמיר. - אינו נכון. | |||
===מפסקיו:=== | |||
* יש לסגור את [[הישיבות הגדולות]] (המיועדות לבחורים בני שבע עשרה ומעלה) ותמורתן להקים [[ישיבות קטנות]] (המיועדות לבני ארבע עשרה ומעלה) ובמקום שהישיבות הקטנות יהיו לזמן של שלוש שנים בלבד- יש לפרוס זאת על פני ארבע שנים שאותן אין לעבור ללא [[נישואין]]. | |||
* אין לגבר לענוד [[שעון יד]], משום האיסור של "[[לא ילבש גבר שמלת אשה]]". | |||
* אין להוריד את החלק הקדמי שב[[מגבעת]] כלפי מטה. | |||
* הקפיד על פסק אביו [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] המכונה "[[הסטייפלר]]" שיש להיזהר שה[[פאות]] שבשתי צידי הלחי לא יהיו מוסתרים כלל. | |||
* אין כלל להיכנס לבית שנהנה מאור המחובר לחברה הממשלתית בשבת קודש, משום "[[נהנה ממעשה שבת]]". | |||
* לא ללבוש חולצות עם שרוולים קצרים. | |||
* מול פסקו של חמיו, [[הרב יוסף שלום אלישיב]], שאומנם אין כיום בנמצא מכונות גילוח כשרות, אך ישנו ציון לשבח למפעל שייצר כאלו מכונות גילוח משום שאם יפורסם שהמגלח זקנו- עובר באיסור תער מדאורייתא בכל מצב וללא דרך מילוט מכך- אזי יכול להיווצר מצב של מקרים בהם יעברו על כך מידיעה, לעומת כך, חתנו הרב קנייבסקי, עם כל מה שלרוב הראה כלפיו הסכמה, כאן אחז שאין לדון כלל בעניין מפאת כך שלסברתו, בנוסף לאיסור ה[[תער]], האיסור כאן גם כלול באיסור נוסף מדאורייתא של "[[לא ילבש גבר שמלת אשה]]" ומשום שלגלח זהו מלבוש אשה- העניין לא יוכל להסתדר לעולם, הרב קנייבסקי לכן גם לא הסתפק במאמר על כך בספרו "אורחות יושר", אלא אף מחה בקביעות באותם שהגיעו אליו מגולחי זקן, כ[[עני]] כ[[עשיר]]. | |||
* מול ההוכחה של [[הרב מאיר מאזוז]] שבשירי הגאונים רואים חרוז המסתיים ב"ני" עם הניקוד פתח בהתאמה לשם ה' שגם הוא "ני", היה את הרב קנייבסקי שאחז כי גם על בני ספרד לבטא את שם ה' בסיומת של "ני" כאומר "נוי". ואף אביו אחז כן. | |||
* מפורסמת מחאתו הגדולה בעניין פסקו של בן דורו [[הרב עובדיה]] ל"[[היתר מכירה]]" בשנת השמיטה, מקרה שהיה בעצם די יוצא דופן מדרכו הידועה בשל כך שהוא קיבל הוראה מאביו [[רבי יעקב ישראל קנייבסקי]] המכונה [['הסטייפלר']] שלא להשיב לשאלות הלכתיות, גם לכך היתה סיבה והסיבה היתה מגבלות ידועות, מאותה סיבה אשתו הרבנית בת שבע השגיחה עליו בחיותה בהצלחה. | |||
אומנם בשל אותן מגבלות שהיו לו, כאשר היו מתייעצים עם אביו רבי יעקב ישראל קנייבסקי "הסטייפלר" בעניין ההצלחה בלימוד התורה, היה רבי יעקב ישראל קנייבסקי משיב "אם חיימקה שלי לבסוף הצליח בלימוד, אתה ודאי יכול להצליח". אכן, מול פסקו הנחרץ של רבי יעקב ישראל קנייבסקי שאין לו להשיב לשאלות בהלכה- נהג בנו רבי חיים קנייבסקי להודיע בראשית כל ספריו כי ספריו הינם לצורך העיון בלבד ולא לשם פסק הלכה, בכל זאת, היו רבים שראו ברכה בפסקיו ונהגו ללכת לפיו בכל עניין. לעומתם היו כאלו שהגיעו אליו רק לייעוץ ולהם הקו המחמיר, ללא יוצא דופן מול סוג האדם שלמול הרב קנייבסקי, לא תמיד התאים כשהוצרכו להסתיר את שעון היד ולהעלות את הקנטש של הכובע כלפי מעלה בטרם כניסה אל ביתו כשמנהגו של הרב קנייבסקי היה למחות על כך מבלי להמשיך בכל משא ומתן אחר. | |||
דוגמאות להתמדתו בלימוד לעומת מגבלתו בענייני העולם: | |||
*כשאשתו היתה צמאה- שפך לפיה מים מספל הנטילה. לא היה. | |||
*בימי הריונה של [[הרבנית בת שבע]] - אשתו, אביו רבי יעקב ישראל קנייבסקי הגיע לשטוף את בית בנו ואילו בנו רבי חיים קנייבסקי נשאר שקוע בלימוד. | |||
*בניו של [[הרב שלמה ברעוודה]] מספרים כי בילדותם ניתנו למשמורת בבית הרב קנייבסקי דרך אשתו הרבנית בהיות והוריהם הוצרכו לטוס לחו"ל, בחזרת אביהם מחו"ל פגש ברב קנייבסקי וברכו ב"ישר כח", כשהרב קנייבסקי לא הבין כלל מה היה, השיב הרב ברעוודא לרבי חיים "רבי חיים, הילדים שלי היו שמורים בביתכם לצורך "ביבי סיטר" משך חודש ימים ואתם הייתם שקועים בלימוד ולא הבחנתם בכך, מה יהיה, עוד ימים יגיעו ואנשים יאמינו בדבריכם שאתם יודעים מה קורה בעולם ובפועל אפילו בבית שלכם אתם לא יודעים מה קורה". | |||
כשכולל "[[רינה של תורה]]" ביקש תרומה בעבור תפילה כבקשת התורמים, גיבה את בקשת התרומה בהקלטה מביתו של הרב קנייבסקי בה נשמע כי גם הרב קנייבסקי מבקש שיתפללו עליו כשלמרבה ההפתעה נשמע הרב קנייבסקי אומר בצינתוק שנשלח לקווים כך "שהילדים והנכדים יתנו לי להמשיך ללמוד". | |||
==פטירתו ומסע הלוויה== | |||
ביום ט"ו אדר ([[פורים]] דמוקפין) של שנת ה' תשפ"ב ערש"ק פרשת צו קרוב לשעה 16:00 התפרסם בתקשורת כי נפטר הרב קנייבסקי מ[[דום לב]] וממש כמו ב[[מיתת נשיקה]]. היה זה ביום השישי ועל אף האיסור מן התורה שישנה בהלנת נפטר (מצווה תקל"ז ב[[ספר החינוך]]), הוחלט לדחות את הלוויה ליום ראשון ומתוך הסבר לציבור שבכך לא ייגרם חילול שבת המוני ע"י המשטרה. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
גרסה אחרונה מ־15:10, 16 באפריל 2024
|
|
הרב שמריה יוסף חיים קנייבסקי (1928-2022) היה ממנהיגי הציבור החרדי בישראל ומחשובי פוסקי ההלכה. בנו של רבי יעקב ישראל קנייבסקי, ה"סטייפלר". חתנו של הרב יוסף שלום אלישיב. למד בישיבות תפארת ציון בבני ברק ובישיבת לומז'ה שבפתח תקוה.
הרב קניבסקי זצ"ל היה גדול מנהיגי הציבור הליטאי בישראל לאחר פטירתם של הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב שמואל אויערבאך זצ"ל
משפחתו[עריכה]
אביו, הסטייפלר, היה גיסו של החזון איש. בתו הבכורה הרבנית חנה שטינמן ע"ה כלתו של מרן הגראי"ל שטינמן זצ"ל ואחריה בתו הרבנית קולדצקי נשואה לר' יצחק היא היום ממשיכה את דרכה של אמה הרבנית בת שבע ע"ה ואחריה בנו הגדול הגאון ר' אברהם ישעיהו שעוזר לאביו בהכנת ספריו וההו"ל כמו"כ חיבר ספרים של מו"מ תורני עם אביו אחריו הוא הרב שלמה קניבסקי ראש הישיבות קרית מלך ותפארת ציון בני ברק. ועוד בנות ובן
אשתו, הרבנית בת שבע קנייבסקי, (בתו של הרב אלישיב) היתה ידועה כרבנית וקיבלה אליה קהל נשים להתייעצות ולקבלת ברכה (נפטרה בי"ז בתשרי תשע"ב).
בני דודיו הם הרב נסים קרליץ, הרב חיים שאול קרליץ והרב חיים שאול גריניימן.
הליכותיו[עריכה]
הרב קנייבסקי נוהג לענות בתמציתיות על שאלות שהוא נשאל, הן פנים אל פנים והן דרך הדואר. הוא נותן הסכמות לספרים רבים שמובאים אליו לקריאה, בהלכה, במוסר או באגדה.
רבים באים אליו גם לבקשת ברכה או לייעוץ, והוא גם נוהג להשתתף בכינוסי תפילה שנערכים על ידי מוסדות וארגונים שונים. כך גם הוא מחלק את יין הסיומים - יין שהיה במעמד סיום הש"ס שהוא עורך מפעם לפעם.
פסקיו[עריכה]
הרב קנייבסקי נטה כמעט תמיד לקו המחמיר. - אינו נכון.
מפסקיו:[עריכה]
- יש לסגור את הישיבות הגדולות (המיועדות לבחורים בני שבע עשרה ומעלה) ותמורתן להקים ישיבות קטנות (המיועדות לבני ארבע עשרה ומעלה) ובמקום שהישיבות הקטנות יהיו לזמן של שלוש שנים בלבד- יש לפרוס זאת על פני ארבע שנים שאותן אין לעבור ללא נישואין.
- אין לגבר לענוד שעון יד, משום האיסור של "לא ילבש גבר שמלת אשה".
- אין להוריד את החלק הקדמי שבמגבעת כלפי מטה.
- הקפיד על פסק אביו רבי יעקב ישראל קנייבסקי המכונה "הסטייפלר" שיש להיזהר שהפאות שבשתי צידי הלחי לא יהיו מוסתרים כלל.
- אין כלל להיכנס לבית שנהנה מאור המחובר לחברה הממשלתית בשבת קודש, משום "נהנה ממעשה שבת".
- לא ללבוש חולצות עם שרוולים קצרים.
- מול פסקו של חמיו, הרב יוסף שלום אלישיב, שאומנם אין כיום בנמצא מכונות גילוח כשרות, אך ישנו ציון לשבח למפעל שייצר כאלו מכונות גילוח משום שאם יפורסם שהמגלח זקנו- עובר באיסור תער מדאורייתא בכל מצב וללא דרך מילוט מכך- אזי יכול להיווצר מצב של מקרים בהם יעברו על כך מידיעה, לעומת כך, חתנו הרב קנייבסקי, עם כל מה שלרוב הראה כלפיו הסכמה, כאן אחז שאין לדון כלל בעניין מפאת כך שלסברתו, בנוסף לאיסור התער, האיסור כאן גם כלול באיסור נוסף מדאורייתא של "לא ילבש גבר שמלת אשה" ומשום שלגלח זהו מלבוש אשה- העניין לא יוכל להסתדר לעולם, הרב קנייבסקי לכן גם לא הסתפק במאמר על כך בספרו "אורחות יושר", אלא אף מחה בקביעות באותם שהגיעו אליו מגולחי זקן, כעני כעשיר.
- מול ההוכחה של הרב מאיר מאזוז שבשירי הגאונים רואים חרוז המסתיים ב"ני" עם הניקוד פתח בהתאמה לשם ה' שגם הוא "ני", היה את הרב קנייבסקי שאחז כי גם על בני ספרד לבטא את שם ה' בסיומת של "ני" כאומר "נוי". ואף אביו אחז כן.
- מפורסמת מחאתו הגדולה בעניין פסקו של בן דורו הרב עובדיה ל"היתר מכירה" בשנת השמיטה, מקרה שהיה בעצם די יוצא דופן מדרכו הידועה בשל כך שהוא קיבל הוראה מאביו רבי יעקב ישראל קנייבסקי המכונה 'הסטייפלר' שלא להשיב לשאלות הלכתיות, גם לכך היתה סיבה והסיבה היתה מגבלות ידועות, מאותה סיבה אשתו הרבנית בת שבע השגיחה עליו בחיותה בהצלחה.
אומנם בשל אותן מגבלות שהיו לו, כאשר היו מתייעצים עם אביו רבי יעקב ישראל קנייבסקי "הסטייפלר" בעניין ההצלחה בלימוד התורה, היה רבי יעקב ישראל קנייבסקי משיב "אם חיימקה שלי לבסוף הצליח בלימוד, אתה ודאי יכול להצליח". אכן, מול פסקו הנחרץ של רבי יעקב ישראל קנייבסקי שאין לו להשיב לשאלות בהלכה- נהג בנו רבי חיים קנייבסקי להודיע בראשית כל ספריו כי ספריו הינם לצורך העיון בלבד ולא לשם פסק הלכה, בכל זאת, היו רבים שראו ברכה בפסקיו ונהגו ללכת לפיו בכל עניין. לעומתם היו כאלו שהגיעו אליו רק לייעוץ ולהם הקו המחמיר, ללא יוצא דופן מול סוג האדם שלמול הרב קנייבסקי, לא תמיד התאים כשהוצרכו להסתיר את שעון היד ולהעלות את הקנטש של הכובע כלפי מעלה בטרם כניסה אל ביתו כשמנהגו של הרב קנייבסקי היה למחות על כך מבלי להמשיך בכל משא ומתן אחר.
דוגמאות להתמדתו בלימוד לעומת מגבלתו בענייני העולם:
- כשאשתו היתה צמאה- שפך לפיה מים מספל הנטילה. לא היה.
- בימי הריונה של הרבנית בת שבע - אשתו, אביו רבי יעקב ישראל קנייבסקי הגיע לשטוף את בית בנו ואילו בנו רבי חיים קנייבסקי נשאר שקוע בלימוד.
- בניו של הרב שלמה ברעוודה מספרים כי בילדותם ניתנו למשמורת בבית הרב קנייבסקי דרך אשתו הרבנית בהיות והוריהם הוצרכו לטוס לחו"ל, בחזרת אביהם מחו"ל פגש ברב קנייבסקי וברכו ב"ישר כח", כשהרב קנייבסקי לא הבין כלל מה היה, השיב הרב ברעוודא לרבי חיים "רבי חיים, הילדים שלי היו שמורים בביתכם לצורך "ביבי סיטר" משך חודש ימים ואתם הייתם שקועים בלימוד ולא הבחנתם בכך, מה יהיה, עוד ימים יגיעו ואנשים יאמינו בדבריכם שאתם יודעים מה קורה בעולם ובפועל אפילו בבית שלכם אתם לא יודעים מה קורה".
כשכולל "רינה של תורה" ביקש תרומה בעבור תפילה כבקשת התורמים, גיבה את בקשת התרומה בהקלטה מביתו של הרב קנייבסקי בה נשמע כי גם הרב קנייבסקי מבקש שיתפללו עליו כשלמרבה ההפתעה נשמע הרב קנייבסקי אומר בצינתוק שנשלח לקווים כך "שהילדים והנכדים יתנו לי להמשיך ללמוד".
פטירתו ומסע הלוויה[עריכה]
ביום ט"ו אדר (פורים דמוקפין) של שנת ה' תשפ"ב ערש"ק פרשת צו קרוב לשעה 16:00 התפרסם בתקשורת כי נפטר הרב קנייבסקי מדום לב וממש כמו במיתת נשיקה. היה זה ביום השישי ועל אף האיסור מן התורה שישנה בהלנת נפטר (מצווה תקל"ז בספר החינוך), הוחלט לדחות את הלוויה ליום ראשון ומתוך הסבר לציבור שבכך לא ייגרם חילול שבת המוני ע"י המשטרה.
ספריו[עריכה]
הרב קניבסקי חיבר עשרות ספרים, בהם נוגע בתחומים שלא רבים עסקו בהם (כדוגמת מסכתות קטנות). על ספריו נוהג לחתום בשם "שי"ח בהגרי"י". מבין ספריו:
- פירוש על תלמוד ירושלמי
- שונה הלכות- שלושה כרכים ובהם סיכומי ההלכות ע"פ המשנה ברורה וע"פ דודו החזון איש.
- דרך אמונה- על הלכות זרעים לרמב"ם
- דרך חכמה - על הלכות קדשים לרמב"ם
- שקל הקודש - על הלכות קידוש החודש לרמב"ם
- קרית מלך- מראי מקומות על הרמב"ם
- בשער המלך- על הקדמת הרמב"ם למשנה תורה
- אורחות חיים – מוסר
- קונטרס דיני איטר (נדפס תחילה בתוך פירושו למסכת תפילין, ומאוחר יותר הודפס בנפרד, ואף יצא במהדורה עם פירוש).
- שיח הפסח- על הגדה של פסח
- פירושים על המסכתות הקטנות. לכל מסכת נכתבו שני פירושים- האחד עוסק בביאור פשט הדברים והשני בהרחבות ועיונים:
- קלף ודוכסוסטוס על מסכת מזוזה
- תפילה של ראש ותפילה של יד- על מסכת תפילין
- שיח השדה- הלכות שונות (הלכות חגבים, כתובת קעקע ועוד)- שלושה כרכים.
- שערי אמונה - על משניות סדר זרעים
- ארחות יושר- מוסר
- נחל איתן- הלכות עגלה ערופה
- למכסה עתיק- קונטרס קטן ובו מביא מקומות בתנ"ך בהם חז"ל גילו לנו את זמנם, מקומם, טעמם וכד'.
- ישוב הדעת- תירוצים לקושיות שהקשה המהרש"א בחידושיו לתלמוד שלא יישבן המהרש"א עצמו.
- טעמא דקרא- קונטרס ביאורים על התנ"ך
- אשיחה- תשובות וביאורים על התורה, מועדים ואגדות חז"ל
- שיח הסוכות בענייני חג הסוכות
- חידושי מרן הגר"ח קניבסקי על פורים ועל מגילת אסתר
- מים חיים- אגרות ותשובות
תלמידיו הוציאו ספרים רבים מתשובותיו (אותן הוא נוהג לכתוב בקצרה, לרוב במילים ספורות בלבד), בין ספרים אלו יצאו:
- דולה ומשקה
- דרך שיחה
- שמעה תפילתי
- דעת חיים
- אלפים מתשובתיו כונסו לכרכי סדרת דעת נוטה, העתידה לכלול כעשרה כרכים.
- תשובות בענייני תפילה שהודפסו בסוף ספר "אשי ישראל".
- תשובות רבות ממנו התפרסמו (בצילום כת"י) בנספחים לסדרת ספרי "מקראי קודש" לרב משה הררי על הלכות מועדים.