קנייני עבד כנעני: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 74: | שורה 74: | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | |||
[[קטגוריה:דיני ממונות]] | [[קטגוריה:דיני ממונות]] | ||
גרסה מ־21:57, 4 באוגוסט 2008
|
|
הגדרה
קניינים שונים שהאדון יכול לקנות בהם עבד כנעני (הסוגיא בקידושין כב:).
מקור וטעם
מקורה של קניית עבדים מפורשת בתורה: "ועבדך ואמתך אשר יהיו לך, מאת הגויים אשר סביבותיכם מהם תקנו עבד ואמה. וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם, והיו לכם לאחוזה. והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה" (ויקרא כה-מד).
דינו הוא שנקנה בקניינים הבאים: כסף, שטר, חזקה, חליפין, משיכה והגבהה (קידושין כב:).
נפרט את הקניינים השונים בסעיפים הבאים:
כסף
מקורו מפרשת קניית עבד כנעני: "והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה" (ויקרא כה-מו) - הוקש לקרקע (קידושין כב:).
החולק על דין זה - לדעת רבי מאיר שלא מקיש עבד לקרקע לעניין שבועה (שבועות מג.), הסתפקו התוס' אולי לא מקיש גם לעניין קניינים, ולדעתו לא יקנה בכסף. וכתבו שאולי יש לחלק שלעניין קניינים כן מקיש (תוס' בבא קמא צו: ד"ה המחליף. והפני יהושע קידושין כב: (ד"ה משנה) כתב שבקניינים רבי מאיר מודה שמקישים).
שטר
מקורו מפרשת קניית עבד כנעני: "והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה" (ויקרא כה-מו) - הוקש לקרקע (קידושין כב:).
שטר - המוכר את העבד נותן את השטר לאדון (ולא להיפך), שהרי מקורו משטר בקרקע, ובקרקע המוכר נותן את השטר לקונה (קניין פירות מסכת עבדים פ בהערה בתחתית העמוד).
חזקה
מקורה מפרשת קניית עבד כנעני: "והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה" (ויקרא כה-מו) - הוקש לקרקע (קידושין כב:).
אופן הקניין - מועילה רק מלאכה שהיא מלאכת שימוש, כגון התיר לו מנעלו או הוליך אחריו כליו לבית המרחץ (קידושין כב:), אבל מלאכה אחרת, כגון שתפר לו בגדים - לא מועילה (רא"ש שם).
משיכה
בטעמה של משיכה נחלקו האם היא מדין משיכה כבמטלטלין (שיעורי ר' שמואל קידושין עמוד רמא) או מדין חזקה (חשק שלמה חו"מ קצו, לחקרי הלכות ח"ב א).
מקורה של משיכה, לדעת ריש לקיש שמשיכה במטלטלין מועילה מדאורייתא[1] - פשוט שגם משיכת עבד כנעני תועיל מדאורייתא.
אך לדעת רבי יוחנן שמשיכה במטלטלין היא רק מדרבנן נחלקו האחרונים: ר' שמואל (בשיעורים לקידושין עמוד רמ) כתב שגם משיכת עבד כנעני תועיל רק מדרבנן. אך הפני יהושע (קידושין כב: ד"ה גמרא) כתב שתועיל מדאורייתא. והסביר, שהמקור שמשיכה לא קונה מטלטלין מדאורייתא לרבי יוחנן הוא רק מגזירת הכתוב "לעמיתך" (שקונה רק בקניין אחד והוא כסף), אך מסברא כן קונה. ולכן בעבד כנעני, שאין את גזירת הכתוב - כן קונה מסברא. וההיקש "והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה" (ויקרא כה-מו) שעבד הוקש לקרקע (קידושין כב:) לא ממעט משיכה (כמו שקרקע לא נקנית במשיכה), משום שההיקש בא רק לרבות קניינים ולא למעטם. ועוד, שאין דנים אפשר משאי אפשר - שדווקא קרקעות לא נקנים במשיכה משום שאי אפשר למושכם[2], אך עבד, שאפשר למושכו - כן יקנה.
אופן הקניין - כגון שתקפו והביאו אליו, ומפורש בגמרא שמועיל דווקא אם מושכו, אך אם קראו ובא אליו מרצונו - לא מועיל (קידושין כב:, טור חו"מ קצו).והוסיף הברכת אברהם שכמו כן אם תקפו וע"י זה הולך איתו מרצונו - לא מועיל (ברכת אברהם קידושין כב: על רש"י ד"ה תקפו).
הגבהה
בטעמה של הגבהה (שהאדון מגביה את העבד) דנו האחרונים (ברכי יוסף יו"ד רסז-טו, חיים שאל ח"א עו, חזון יחזקאל קידושין א-ג) האם מועילה מדין הגבהה (כהגבהה במטלטלין), או מדין חזקה.
בסוג הקניין של הגבהה (מבין ארבעת הסוגים: תמורה, רשות, ראיה לגמירות דעת, והפגנת בעלות[3]) חקר הרוח אליהו האם הוא הכנסה לרשותו או הוראת בעלות (ד-א, וכן חקר שם ד לגבי כל הקניינים).
החולקים על דין זה הם חכמים, ורק לרבי שמעון הגבהה מועילה (קידושין כב:). ונחלקו המפרשים בטעמם של חכמים שלא נקנה בהגבהה: הרשב"ם (בבא בתרא נג, וכן הוכיח הברכת אברהם קידושין כב: על רש"י ד"ה תקפו) כתב שאין הדרך להגביה בני אדם, והגר"א (חו"מ קצו-ג) כתב שחכמים סוברים שעבדא כמקרקעי, ולכן לא שייך בו הגבהה[4].
יאוש
החולקים בדין זה - לרש"י ולראב"ד (גזילה ט-א) יאוש מועיל בעבד כנעני שנגזל (והפני יהושע הקשה על רש"י שהרי עבד כנעני הוקש לקרקע, ובקרקע אין יאוש. וספר המקנה טז-כה (ד"ה פנ"י) הביאו ותירצו). אך לש"ך (שסג-א) יאוש לא מועיל בעבד.
המקנה
בקנייתו יש ארבע אפשרויות (מאירי קידושין כב: ד"ה וצריך):
- לקחו מגוי.
- לקחו מישראל.
- מכר עצמו לישראל.
- גוי שמכר את בניו ובנותיו הקטנים.
העבד הנקנה הוא גוי, בין אם מל וטבל (והוא עבד כבר קודם שקנאו), ובין אם לא מל ולא טבל (אלא היה סתם גוי. ומכל מקום אחר שקנאו צריך שימול ויטבול לשם עבדות) (מאירי קידושין כב: ד"ה וכן).
גוי שמוכר עבד כנעני (לישראל) - הקשו על זה, כיצד יכול למוכרו בשטר, חזקה, חליפין ומשיכה, והרי לרוב הפוסקים קניינים אלו לא מועילים בגוי (המקורות שאינם מועילים בגוי: חזקה - ספר המקנה על מסכת קידושין יד: ובית הלוי ח"א כא, חליפין - ש"ך חו"מ קכג-ל, משיכה - שו"ע יו"ד שכ ומגן אברהם תמח-ד). ויש על כך שלושה תירוצים:
- כל מה שנאמר שעבד כנעני נקנה בהם הוא רק כאשר ישראל מוכרו (לחבירו) (תוס' בכורות יג. ד"ה מה, קניין פירות מסכת עבדים פ, פא).
- יש ראשונים שסוברים שקניינים אלו כן מועילים גם בגוי (שטר - דעות במאירי קידושין כב:, דעה ברמב"ן יבמות מה:, טור ושו"ע יו"ד רסז-כג. חזקה - תוס' עבודה זרה עא. ד"ה רב. חליפין - ר"ת בתוס' קידושין ג. ד"ה ואשה. בכל זה דן קניין פירות מסכת עבדים פ, פא).
- וכן חידש הקניין פירות (שם פא) שכל מה שקניינים אלו לא מועילים בגוי (לחלק מהראשונים) הוא רק שהגוי יקנה מאדם אחר, אבל ישראל יכול לקנות בהם מגוי, משום שהישראל כן בר קניינים אלו, וממילא פוקעת בעלות הגוי כיוון שגמר בדעתו להקנות לישראל, דלא גרע מאבידת גוי שישראל יכול לקנותה.
הקונה
נקנה רק לישראל אך לא לגוי, וחקר הגר"ש שקאפ (יבמות מא ד"ה והנה) האם מסברא אפשר לקנותו (ככל שאר נכסים), ורק גזירת הכתוב שגוי אינו קונה גוי, או שמסברא לא שייך לקנותו (שאינו נכס כשאר נכסים), ורק גזירת הכתוב שישראל כן יכול לקנותו (ע"י טבילה).
פרטי הדין
גופו קנוי עולמית, שנאמר (ויקרא כה-מו) "והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה" (רש"י בבא מציעא יב.).
ראה גם
הערות שוליים
- ↑ הארכנו במחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש בערך משיכה#מקור_וטעם ד"ה במקורה.
- ↑ על טעם זה - שקרקע לא נקנית במשיכה משום שאי אפשר למושכה - יש חולקים, הובאו בערך משיכה#הנכס ד"ה עציץ נקוב.
- ↑ את חלוקת הקניינים לארבעת הסוגים ביארנו בערך קניינים#סוגי_הקניינים ד"ה סוגי הקניינים.
- ↑ אך לעיל בסעיף "משיכה" (ד"ה מקורה של משיכה) הבאנו את דעת הפני יהושע שההיקש מקרקע לעבד כנעני לא יכול למעט זאת.