תל אביב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 52: שורה 52:
[[תמונה:NEVE-ZEDEK.jpg|left|thumb|250px|בית בנוה צדק - המקור:ויקיפדיה, התורם:מיכאלי]]
[[תמונה:NEVE-ZEDEK.jpg|left|thumb|250px|בית בנוה צדק - המקור:ויקיפדיה, התורם:מיכאלי]]


'''נווה צדק''', אשר נוסדה 22 שנה לפני תל אביב, בשנת 1887, על ידי משפחות יהודיות שרצו לגור מחוץ ל[[יפו]] הצפופה.  היוזמה להקמת השכונה באה מחברת "עזרת ישראל" מיפו במטרה לפעול לטובת הציבור. היוזם היה אלעזר רוקח אחיו של שמעון רוקח. המפעל הראשון של החברה היה הקמת [[בית חולים]] לעניי העיר ולפועלים שבמושבות שבאו לביקור אצל הרופאים בעיר. באחת האסיפות של מנהלי עזרת ישראל הוחלט לבנות שכונה יהודית מיוחדת על גבול יפו. הם קנו מגרש בים פרדסים בדרך ל[[ירושלים]], חילקו אותו לחלקים, מכרו אותו לתושבי יפו וקראו לשכונה [[נוה שלום]]. כאשר ניגשו לבנייה הגיעו למסקנה כי על מנת להגיע לבאר מים יידרש מהם סכום כסף שאינו ברשותם.  
'''נווה צדק''', אשר נוסדה 22 שנה לפני תל אביב, בשנת 1887, על ידי משפחות יהודיות שרצו לגור מחוץ ל[[יפו]] הצפופה.  היוזמה להקמת השכונה באה מחברת "עזרת ישראל" מיפו במטרה לפעול לטובת הציבור. היוזם היה אלעזר רוקח אחיו של שמעון רוקח. המפעל הראשון של החברה היה הקמת [[בית חולים]] לעניי העיר ולפועלים שבמושבות שבאו לביקור אצל הרופאים בעיר. באחת האסיפות של מנהלי עזרת ישראל הוחלט לבנות שכונה יהודית מיוחדת על גבול יפו. הם קנו מגרש בים פרדסים בדרך לירושלים, חילקו אותו לחלקים, מכרו אותו לתושבי יפו וקראו לשכונה "נוה שלום". כאשר ניגשו לבנייה הגיעו למסקנה כי על מנת להגיע לבאר מים יידרש מהם סכום כסף שאינו ברשותם.  


אהרן שלוש שהיו לא הרבה קרקעות על גבול יפו הציע להם לקנות מגרש לבניית השכונה החדשה. ההנחה של שלוש הייתה שאם יתחילו לבנות שכונה על אדמתו, יגדל היישוב היהודי מחוף ליפו ויעלה ערך אדמותיו. לפי כך הסכים למכור למנהלי "עזרת ישראל" אדמה במחיר זול מאוד - עשרים אלף אמה באלפים וחמש מאות פרנק בערך. וגם את ה"תשלום הפעוט" הסכים לדחות לשנה . אך היה לו תנאי אחד, במשך השנה יש להתחיל בבניה. הצעת שלוש התקבלה. השטח חןלק ל-48 חלקות, שלוש מאות אמה החלק, מלבד השטח שהוקצב לרחובות . לשכונה החדשה קראו "נוה צדק".  
אהרן שלוש שהיו לא הרבה קרקעות על גבול יפו הציע להם לקנות מגרש לבניית השכונה החדשה. ההנחה של שלוש הייתה שאם יתחילו לבנות שכונה על אדמתו, יגדל היישוב היהודי מחוף ליפו ויעלה ערך אדמותיו. לפי כך הסכים למכור למנהלי "עזרת ישראל" אדמה במחיר זול מאוד - עשרים אלף אמה באלפים וחמש מאות פרנק בערך. וגם את ה"תשלום הפעוט" הסכים לדחות לשנה . אך היה לו תנאי אחד, במשך השנה יש להתחיל בבניה. הצעת שלוש התקבלה. השטח חןלק ל-48 חלקות, שלוש מאות אמה החלק, מלבד השטח שהוקצב לרחובות . לשכונה החדשה קראו "נוה צדק".  
      
      
עם הזמן נבנו שכונות נוספות מסביב לנווה צדק, וביניהן "נווה שלום" (נוסדה ב-1890 על ידי זרח ברנט]] והתאחדה תוך זמן קצר עם נווה צדק), "מחנה יהודה" (1896) ו"מחנה יוסף" (1904). "מחנה יהודה" ו"מחנה יוסף" נוסדו על ידי עולים מ[[תימן]], וכעבור שנים התאחדו לשכונה אחת בשם שכונת שבזי, כשם הרחוב המפריד בינה לבין שכונת נווה צדק.  
עם הזמן נבנו שכונות נוספות מסביב לנווה צדק, וביניהן "נווה שלום" (נוסדה ב-1890 על ידי זרח ברנט]] והתאחדה תוך זמן קצר עם נווה צדק), "מחנה יהודה" (1896) ו"מחנה יוסף" (1904). "מחנה יהודה" ו"מחנה יוסף" נוסדו על ידי עולים מתימן, וכעבור שנים התאחדו לשכונה אחת בשם שכונת שבזי, כשם הרחוב המפריד בינה לבין שכונת נווה צדק.


==הגירוש מתל אביב==


'''גירוש תל אביב''' הוא גירושם של תושבי תל אביב, יפו ו|מושבות [[יהודה (חבל ארץ)|יהודה]] על ידי טורקים בימי [[מלחמת העולם הראשונה]]. הגירוש יצא לפועל בערב [[פסח]] תרע"ז, (6 באפריל 1917) לאחר מועד זה התרוקנה תל אביב מתושביה. אלפי גולים (ישנם אומדנים שונים - 5,000 עד 10,000) יצאו מתל אביב ומושבות יהודה ל[[ירושלים]], למרכז הארץ : [[פתח תקוה]] ו[[כפר סבא]] ולצפונה והתפזרו במושבות [[הגליל התחתון]], ובערים: [[טבריה]]ו[[צפת]]. בתי היהודים ורכושם בעיר הנטושה נשמרו ברשות השלטונות על ידי קומץ שומרים יהודיים. גורלם היה רעב ומחלות וחלק מתו במקום גלותם : [[כפר סבא]], [[טבריה]], [[יבניאל]].


להמחשת התופעה נצטט קטע ממאמרם של '''דן גלעדי ומרדכי נאור''' המביא את תאורו של [[אהרון אהרונסון]] , המתיחס ללא-יהודים: "בינתיים גוועים אנשים מרעב, פשוטו כמשמעו. מראות זועה ראו עינינו: זקנים נשים וטף משוטטיפ, רעב ובלהות-טירוף בעיניהם הגוססות ומאפס מזון נופלים תחתם ומתים". הם מוסיפים כי גם מצב היהודים היה בכי רע. עד ראיה מספר כי אפילו אנשים אמידים בירושלים "הולכים ונעשים למקבלים (של נדבות) ואף מחזרים על הפתחים". <ref>מקור: מ' בן הלל הככהן, "גיוס בני הארץ לצבא התורכי", בתוך: מ, אליאב (העורך) במצור ובמצוק, ירושלים, 1991, עמ' 444</ref>


המגורשים הם היו אוכלוסיה חלשה מבחינה סוציו-אקונומית. מהם כ-450 איש, בעיקר ילדים וזקנים, לא שרדו את התנאים הקשים ונפטרו ממחלות ומזקנה. "העירונים מתל אביב" לא הסתגלו לתנאי השדה הקשים ששררו במושבות, ובפריפריה. היו בעיקר מבין תושבי טבריה שלא תמיד קיבלה היטב את המגורשים, חלקם בעיקר החרדים שבהם, חששו לתחרות מצד המגורשים על המעט שהיה ל"וותיקים" ממקורות כספי ה[[חלוקה]] ובכלל, וחלקם בתחושות ששררו כבר אז נגד "המתיישבים החדשים" בישראל.


רק לאחר כיבוש החלק הצפוני של הארץ בידי הבריטים בסוף שנת 1918 יכלו הגולים לשוב לבתיהם. חלק  מהמגורשים עזבו את הארץ למצרים ולסוריה וחלק אחר לאמריקה או אירופה.


==קישורים חיצוניים==
* נדב שרגאי [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=903514 מדוע לא מנציחה עיריית תל אביב את נספי גירוש 1917?] "הארץ" - 12/09/2007


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==

גרסה מ־00:24, 27 בינואר 2009

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
סמל העיר עוצב במלאת 25 שנה לעיר על ידי הצייר נחום גוטמן. בסמל מופיעים בסמל שבעה כוכבים, המסמלים את חזונו של הרצל, במרכז - מגדלור כסמל לנמל תל-אביב, ומול השם תל-אביב, פסוק מספר ירמיהו הלקוח מספר יחזקאל, הביא גוטמן בתחתית הסמל את דברי הנחמה של הנביא ירמיהו [1] "עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית". בשנת תשי"ט, ביום הולדתה ה-50, שופץ הסמל כאשר במרכזו המספר 50 ומעליו ציור של שיכוני בתים, רמז להתפתחות הגדולה של העיר מאז ראשיתה [1] - מקור:ויקישיתוף, התורם:אדם אדום
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
אחוזת בית - השכונה הראשונה של תל אביב - המקור:ויקישיתוף, התורם:Magister

תל אביב מכונה בתור "העיר העברית הראשונה". יום יסודה של העיר נחשב ה' בחול המועד פסח, כ' בניסן תרס"ט, ( 11 באפריל 1909). הוא יום הגרלת המגרשים בין חברי אגודת "אחוזת בית" - מקימי השכונה החדשה. אבן הפינה למבנה הראשון, "גימנסיה הרצליה", הונח ב-י' באב תרס"ט (28 ביולי 1909).[2] לפי [3].

"תל אביב-יפו" היא העיר השנייה בגודלה במדינת ישראל. ב-30 ספטמבר 2008 היא מנתה לפי אומדן 392 אלף נפש [4]

מטרופולין תל אביב

תל אביב היא במרכזו של המטרופולין הגדול במדינה, דהיינו אזור עירוני - כמעט רצוף - מאשדוד בדרום , חדרה בצפון ומודיעין במזרח . בתל-אביב מתרכזת הפעילות הכלכלית והתרבותית העיקרית של תושבי המטרופולין ואליה מגיעים יום-יום לעבודה או לבילוי. המטרופולין מכונה לעיתים גוש דן.

לסוף שנת 2007 הוא מנה 255 יישובים [5] עם אוכלוסייה של 3,154 אלף נפש - 95% מהם יהודים. (במדינת ישראל 7,180 אלף נפש מהם: 80% יהודים}. הצפיפות לקמ"ר היא גבוהה : 2.085 לעומת 315.6 - ממוצע ארצי. שיעור הגידול שנתי 1.8% של המטרופולין זהה לשיעור הגידול הארצי[2]

מרכיבי המטרופולין [6]

מרכיבים אוכלוסיה צפיפות לקמ"ר שיעור גידול
תל אביב - יפו 390 7,530 1.5
טבעת פנימית 826 6,854 0.9
צפון 124 2,907 0.7
מזרח [7].רמת גן, גבעתיים , בני ברק 394 9,971 1.3
דרום [7] בת ים, חולון 309 8,216 0.5
טבעת תיכונה 987 3,393 1.6
צפון [7] רעננה 203 3,81 0.9
מזרח [7] פתח תקוה 252 3,695 2.5
דרום [7] ראשון לציון 533 3,128 1.5
טבעת חיצונית 950 905 3.0
צפון [7] נתניה,טייבה 397 1,028 2.3
מזרח [7] מודיעין 217 772 4.9
דרום [7] אשדוד 336 879 2.5

יסוד תל אביב

השכונה הראשונה של העיר תל אביב הייתה אחוזת בית. בהמשך הוסב שמה לתל אביב. אליה צורפו השכונות היהודיות בפרברי יפו: נוה שלום, נוה צדק, שכונת שבזי ועוד. שכונות אלו היו הבסיס הראשוני של העיר.

שמה של השכונה "אחוזת בית" היה שמה של האגודה שנוסדה בשנת 1906 על ידי קבוצת יהודים מיפו במטרה לבנות עיר עברית חדשה בארץ ישראל. על האגודה נימנו כמאה ועשרים איש . התוכנית הייתה לבנות עיר עברית חדישה ומתוכננת, שתשנה את פני ההתיישבות בארץ. "וכמו שהעיר ניו יורק מסמנת את השער הראשי לכניסה לאמריקה, כך עלינו לשכלל את עירנו, והיא תהיה בזמן מן הזמנים לניו יורק הארץ-ישראלית", כך תיאר ויס את העיר שחזה בעלון תעמולה, שכתב בקיץ 1906 ושהופץ בין יהודי יפו.

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: קובץ חסר
בית בנוה צדק - המקור:ויקיפדיה, התורם:מיכאלי

נווה צדק, אשר נוסדה 22 שנה לפני תל אביב, בשנת 1887, על ידי משפחות יהודיות שרצו לגור מחוץ ליפו הצפופה. היוזמה להקמת השכונה באה מחברת "עזרת ישראל" מיפו במטרה לפעול לטובת הציבור. היוזם היה אלעזר רוקח אחיו של שמעון רוקח. המפעל הראשון של החברה היה הקמת בית חולים לעניי העיר ולפועלים שבמושבות שבאו לביקור אצל הרופאים בעיר. באחת האסיפות של מנהלי עזרת ישראל הוחלט לבנות שכונה יהודית מיוחדת על גבול יפו. הם קנו מגרש בים פרדסים בדרך לירושלים, חילקו אותו לחלקים, מכרו אותו לתושבי יפו וקראו לשכונה "נוה שלום". כאשר ניגשו לבנייה הגיעו למסקנה כי על מנת להגיע לבאר מים יידרש מהם סכום כסף שאינו ברשותם.

אהרן שלוש שהיו לא הרבה קרקעות על גבול יפו הציע להם לקנות מגרש לבניית השכונה החדשה. ההנחה של שלוש הייתה שאם יתחילו לבנות שכונה על אדמתו, יגדל היישוב היהודי מחוף ליפו ויעלה ערך אדמותיו. לפי כך הסכים למכור למנהלי "עזרת ישראל" אדמה במחיר זול מאוד - עשרים אלף אמה באלפים וחמש מאות פרנק בערך. וגם את ה"תשלום הפעוט" הסכים לדחות לשנה . אך היה לו תנאי אחד, במשך השנה יש להתחיל בבניה. הצעת שלוש התקבלה. השטח חןלק ל-48 חלקות, שלוש מאות אמה החלק, מלבד השטח שהוקצב לרחובות . לשכונה החדשה קראו "נוה צדק".

עם הזמן נבנו שכונות נוספות מסביב לנווה צדק, וביניהן "נווה שלום" (נוסדה ב-1890 על ידי זרח ברנט]] והתאחדה תוך זמן קצר עם נווה צדק), "מחנה יהודה" (1896) ו"מחנה יוסף" (1904). "מחנה יהודה" ו"מחנה יוסף" נוסדו על ידי עולים מתימן, וכעבור שנים התאחדו לשכונה אחת בשם שכונת שבזי, כשם הרחוב המפריד בינה לבין שכונת נווה צדק.

הגירוש מתל אביב

גירוש תל אביב הוא גירושם של תושבי תל אביב, יפו ו|מושבות יהודה על ידי טורקים בימי מלחמת העולם הראשונה. הגירוש יצא לפועל בערב פסח תרע"ז, (6 באפריל 1917) לאחר מועד זה התרוקנה תל אביב מתושביה. אלפי גולים (ישנם אומדנים שונים - 5,000 עד 10,000) יצאו מתל אביב ומושבות יהודה לירושלים, למרכז הארץ : פתח תקוה וכפר סבא ולצפונה והתפזרו במושבות הגליל התחתון, ובערים: טבריהוצפת. בתי היהודים ורכושם בעיר הנטושה נשמרו ברשות השלטונות על ידי קומץ שומרים יהודיים. גורלם היה רעב ומחלות וחלק מתו במקום גלותם : כפר סבא, טבריה, יבניאל.

להמחשת התופעה נצטט קטע ממאמרם של דן גלעדי ומרדכי נאור המביא את תאורו של אהרון אהרונסון , המתיחס ללא-יהודים: "בינתיים גוועים אנשים מרעב, פשוטו כמשמעו. מראות זועה ראו עינינו: זקנים נשים וטף משוטטיפ, רעב ובלהות-טירוף בעיניהם הגוססות ומאפס מזון נופלים תחתם ומתים". הם מוסיפים כי גם מצב היהודים היה בכי רע. עד ראיה מספר כי אפילו אנשים אמידים בירושלים "הולכים ונעשים למקבלים (של נדבות) ואף מחזרים על הפתחים". [8]

המגורשים הם היו אוכלוסיה חלשה מבחינה סוציו-אקונומית. מהם כ-450 איש, בעיקר ילדים וזקנים, לא שרדו את התנאים הקשים ונפטרו ממחלות ומזקנה. "העירונים מתל אביב" לא הסתגלו לתנאי השדה הקשים ששררו במושבות, ובפריפריה. היו בעיקר מבין תושבי טבריה שלא תמיד קיבלה היטב את המגורשים, חלקם בעיקר החרדים שבהם, חששו לתחרות מצד המגורשים על המעט שהיה ל"וותיקים" ממקורות כספי החלוקה ובכלל, וחלקם בתחושות ששררו כבר אז נגד "המתיישבים החדשים" בישראל.

רק לאחר כיבוש החלק הצפוני של הארץ בידי הבריטים בסוף שנת 1918 יכלו הגולים לשוב לבתיהם. חלק מהמגורשים עזבו את הארץ למצרים ולסוריה וחלק אחר לאמריקה או אירופה.


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ל"א, ג'
  2. אתר עירית תל אביב
  3. ל.חזן - י.פלר, דברי ימי הציונות, הוצאת קרית ספר, ירושלים, תשי"א עמ' 159 " "הונח ברב פאר ושמחה היסוד לשכונה העברית בסיון תרע"ט (19 ביוני 1909)
  4. לעומת 756.8 אלף - ירושלים ו-265.1 - חיפה מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  5. מתוך 1,178 בכל הארץ - 22%
  6. שנתון סטטיסטי לישראל 2008
  7. 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 7.6 7.7 בין השאר הערים
  8. מקור: מ' בן הלל הככהן, "גיוס בני הארץ לצבא התורכי", בתוך: מ, אליאב (העורך) במצור ובמצוק, ירושלים, 1991, עמ' 444

לקריאה נוספת

  • פייבל כהנוב, התרחבות הישוב ביפו הקמת שכונת נוה צדק , 1888 - 1887, {בתוך) [[אברהם יערי