רבי יצחק אברבנאל: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Isaac_Abrabanel.jpg|left|thumb|250px|]] | |||
[[תמונה:Don izchck abarbanel.jpg|left|thumb|250px|פירוש על התורה]] | [[תמונה:Don izchck abarbanel.jpg|left|thumb|250px|פירוש על התורה]] | ||
'''רבי יצחק אברבנאל''' הוא "דון יצחק בן יהודה אַבְּרַבַּנְאֵל" (1437 | '''רבי יצחק אברבנאל''' הוא "דון יצחק בן יהודה אַבְּרַבַּנְאֵל", חי בין השנים: ה'קצ"ז (1437) [[ליסבון]] - [[פואטוגל]] -ה'רס"ט (1508) [[ונציה]], [[איטליה]] ונקבר ב[[פדובה]]. היה מדינאי, איש כספים, פילוסוף ופרשן מקרא. | ||
פירושו על המקרא מתאפיין בכך שהוא פותח בשאלות ועונה עליהן | פירושו על המקרא מתאפיין בכך שהוא פותח בשאלות ועונה עליהן ברצף אחד, המהווה מאמר בפני עצמו. הוא מתבסס על המידע ההיסטורי שעמד לרשותו ממקורות יהודיים ואחרים, אשר היו מוכרים לו היטב. | ||
הפירוש על התורה, כפי שרשום בכריכה, הודפס לראשונה ב[[ונציה]] שב[[איטליה]] בשנת ה"א של"ט (5,339) ל[[בריאת העולם]] - 1579 למנינם. | הפירוש על התורה, כפי שרשום בכריכה, הודפס לראשונה ב[[ונציה]] שב[[איטליה]] בשנת ה"א של"ט (5,339) ל[[בריאת העולם]] - 1579 למנינם. | ||
==משפחתו== | |||
דון יצחק היה בן [[ משפחת אברבנאל|משפחת אברְבֶנְאֵל]] או אַבְרַבַנְאֵל, משפחה "רמה ונכבדה אשר יחושה למעלת '''נשיא''' הגיע עד ל[[דוד המלך]]. לפי מסורת משפחתית היא הגיעה ל[[ספרד]] מיד לאחר חורבן [[בית המקדש]] הראשון. היה לה חותם מיוחד ומגילת יוחסין של [[שבט יהודה]]" <ref name=A>אוצר ישראל כרך א', עמודים 99 והילך </ref>. בין בני משפחתו: יהודה בן שמואל או יוסף אברבנאל שהיה חי ב[[סביליה]] שב[[ספרד]] והיה לשר האוצר של מלך [[פורטוגל]]. לאחר [[גירוש ספרד]] בשנת רנ"ב (1492). דון יצחק אברבנאל ושלושת בניו: יהודה, יוסף ושמואל הגיעו ל[[איטליה]]: | |||
* [[יהודה אברבנאל|דון יהודה אברבנאל]] נודע בשם Leo Hebraeus. | |||
* דון יוסף היה רופא מומחה בונציה וב[[פררה]] | |||
* ושמואל הבן הצעיר היה משנה למלך ב[[נאפולי]]. אמרו עליו שהוא נושא שלושה כתרים: כתר תורה, כתר גדולה וכתר עושר. אשתו, סיניורה בנונידה אברבנאל, הייתה מהתומכות ב[[דוד הראובני]], רקמה עבורו את דגלי שבטי ישראל ומימנה את מסעו לפורטוגל. היא עסקה ומנעה בזמנו גירוש יהודים מהעיר. | |||
בני המשפחה הבאים במאות ה-15 וה-16 התיישבו ב[[הולנד]], [[אנגליה]] ב[[לבנט]] ועוד <ref name=A/>. | |||
==תולדות חייו== | |||
דון יצחק אברבנאל נולד ב[[ליסבון]] ונתחנך תחת השגחת אביו, שהיה "איש רב פעלים ושר המלך" <ref name=A/> למד תורה מפי גדולי הדור ובמיוחד מרבו המובהק, ר' יוסף בן אברהם חיון. ספרי הפילוסופים שהיו ידועים בימיו היו מוכרים לו. בנערותו חבר את הספר "עטרת זקנים" הכולל באור לפרשה : "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ" <ref>ספר שמות, כ"ג, כ'</ref>. יחד עם חיבור זה חיבר גם את הספר "צורת היסודות", הכולל השקפות פילוסופיות על העולם והטבע וכן על ההשגחה הפרטית, השארת הנפש ויסודות הדת. הוא החל לכתוב פרוש ל[[ספר דברים]] בשם "מרכבת המשנה", אך הוא נאלץ לעזוב את עבודתו הספרותית בגלל בחירתו לשר האוצר על-ידי [[אלפונסו החמישי מלך פורטוגל]] . | |||
דון יצחק סייע לפדיון 250 שבויים יהודים, אשר נמצאו בעיר ארזילה (Arzila)[[מרוקו]] עם כיבושה על ידי הנוצרים בשנת 1471. הוא אסף כסף לפדיונם, דאג למחסורם במשך שנתיים עד אשר נקלטו חזרה בספרד. בשנת 1483 העלילו עליו כי הוא עומד לבגוד במדינתו, [[פורטוגל]]. לפי-כך בקש מקלט ב[[טולדו]], מושב משפחתו בעבר. משם ניסה להסביר למלך את חפותו. הדבר לא עלה בידו והמלך החרים את רכושו. הוא חידש את כתיבת הפירוש לתנ"ך וסיים את חיבור הפירושים לספרים: [[ספר יהושע|יהושע]], [[ספר שופטים|שופטים]] ו[[ספר שמואל|שמואל]]. במהלך החיבור של פירושו ל[[ספר מלכים ]] נקרא ל[[המלכים הקתוליים]]:[[פרננדו השני מלך אראגון]] ו[[איזבלה הראשונה מלכת קסטיליה]] ומינו אותו לשר האוצר של הממלכות :[[קסטיליה]] ו[[ארגון]]. בתפקיד זה שרת שמונה שנים<ref name=A/>. | |||
בשנת 1492 יצחק אברבנאל, ניסה לפעול למניעת [[גירוש ספרד]] אך בסופו של דבר לא עלה בידו והוא יצא, יחד עם בני עמו, לגלות לאיטליה והתיישב בעיר [[נאפולי]]. גם שם מונה לשר האוצר. בשנת 1495 נאךץ להימלט | |||
ל[[סיציליה]] וכל רכושו הוחרם. בהנשך הגיע לאי [[קורפו]] ללא כל רכוש. משם עבר למונופלי ובשנת 1503 הגיע ל[[ונציה]]. שם ניסה לפשר בין מנהיגי העיר לבין סוחרי פורטוגל בנושא המסחר ב[[בשמים]]. הוא נפטר בן 71. הוט הובא למנוחת עולמים ב[[פדובה]] אך המצבה על קברו נהרסה בשנת 1509 <ref name=A/>. | |||
==פרשנות המקרא== | ==פרשנות המקרא== | ||
== | ==יצירותיו== | ||
בשנותיו באיטליה התמסר להשלמת הפירוש לספרי התנ"ך. יצירתו הייתה לאחד הנכסים החשובים בפרשנות המקרא. גישתו המיוחדת הייתה בכך שמצא לנכון להסתייע בלימוד אורחות החיים והליכות המדינה שהיו נהוגות בארץ ישראל ולא עסק רק בדקדוקי השפה וההגיון. נסיונו המדיני גרם לו לפרש את המקראות על רקע הפוליטיקה והתככים בהם פגש בעבודתו עם מלכי ארץ. הוא מתאר בפירושיו את דרכי החיים והליכות המדינה שהיו נהוגים בארץ ישראל. הוא מתאר בבאוריו את חיי היהודים, הליכותיהם, מנהגיהם ומשטריהם, מאורעות המסבירים מאורעות בדברי ימיהם. דרכו לכתוב מבוא לפני כל ספר, בו הוא מבאר את זמן כתיבתו, סגנונו ותוכנו. | |||
שיטת פירושו היא מיוחדת במינה. היא דנה בכל נושא במקרא בפרק לחוד. תחילה הוא מציג את השאלות. כך למשל ב[[פרשת בשלח]] על פרק י"ז. הוא מתחיל את פירושו בדברים הבאים: "ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין וגומר עד ויבא עמלק, ויש לשאול בכאן שאלות: | שיטת פירושו היא מיוחדת במינה. היא דנה בכל נושא במקרא בפרק לחוד. תחילה הוא מציג את השאלות. כך למשל ב[[פרשת בשלח]] על פרק י"ז. הוא מתחיל את פירושו בדברים הבאים: "ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין וגומר עד ויבא עמלק, ויש לשאול בכאן שאלות: | ||
| שורה 20: | שורה 42: | ||
עכשיו באות התשובות תוך רצף אחד. על השאלה הראשונה הוא משיב כי כאן היה אירוע: מציאת המים. ורק מקומות שקרה בהם משהו מובאים פרטים עליהם. ועל לשון הרבים הוא מתרץ כי היה זה "כנגד השם יתברך וכנגד משה ולא כנגד משה ואהרן כפי שסברו המפרשים". העם יתכוון שהם הולכים על פי ה' , לפי הענן ועמוד האש. | עכשיו באות התשובות תוך רצף אחד. על השאלה הראשונה הוא משיב כי כאן היה אירוע: מציאת המים. ורק מקומות שקרה בהם משהו מובאים פרטים עליהם. ועל לשון הרבים הוא מתרץ כי היה זה "כנגד השם יתברך וכנגד משה ולא כנגד משה ואהרן כפי שסברו המפרשים". העם יתכוון שהם הולכים על פי ה' , לפי הענן ועמוד האש. | ||
==על תיית המתים== | |||
במבוא ל[[ספר ישעיהו]] הוא הרחיב את לדון בנושא [[תחיית המתים]] והביע את דעתו על כך. ביו השאר הוא הגיע למסקנה כי תחיים המתים תכלול גם את הגוף - במצבו כפי שהיה בעת פטירתו - בנוסף לנשמה, אחרת הרי מדובר ב"גלגול נשמות". הוא מבחין בין תחיית המתים מעם ישראל אשר תכלול "יראי ה' וחושבי שמו אשר מתו בגלות בנפש מרה ולא אכלו לטובה (הם) יזכרו לתשועת ה' בגאולה העתידה". ואילו לאומות העולם "יברא ה' חדשה בארץ להחיות את המתים שכבר מתו מהם צריקים גמורים מהם נביאים מהם חכטי הדור". הוא מסיים להסביר את י"ד העיקרים כך<ref name=A/>: | |||
* "בדור התחיה לא יהיו עור מלכים ולא שרים בין בני אדם אבל יהיו כלם שווין כמו שהיו בתהלת הבריאה." | |||
* "בדור התהייה יתבטלו כל מיני [[עבודה זרה]] וכל מיני צלמים ופסלים מן העולס ונם אמונת [[ישו]] תתבטל כי איש הוא ולא אל." | |||
* "שיהיה זטן התחייה בזמן קיבוץ הנליות או קרובח אליו". | |||
===מעייני הישועה=== | |||
הוא סבר כי האמונה בביאת [[משיח|המשיח]], כפי שנמסרה על -ידי חכמי התלמוד היא יסוד חשוב בדת היהודית. | |||
בספרו "מעייני הישועה" הוא האריך לדון ב[[דניאל הנביא]] ובשני ספרים נוספים "משמיע ישועה" ו"ישועות משיחו" הוא באר את מאמרי התלמוד והמדרש על ימי הגאולה. ובכך "יהרוס את אמונות הנוצרים". בנוסף, כתב ספר חשוב אודות הדוגמות (עיקרים) בעולם היהודי ובכלל, ששמו הוא "ראש אמנה". | |||
=== זבח פסח=== | |||
נכתב בצרוף ל[[הגדה של פסח]] שנכתבה ב[[קושטא]] בשנת 1505. הוא מספר בחיבורו על כל "הגזרות והגרושין מה[[אדם הראשון|האדם הראשון]] עד לזמנו<ref name=A/>. הספר מציג את הלכות הפסח בתשובה למאה שאלות שהוא שאל. נאמן לשיטתו הוא קודם הציג את השאלות ואחר-כך הציג את התשובות. | |||
== הערות שוליים == | |||
<references /> | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* תולדות המחבר במבוא ל'''ספר זבח פסח''', אשר חברו דון יצחק אברבנאל, בן השר יהודה אברבנאל, נדפס ב[[ונציה|ויניציאה]] בשנת ש"ה לפ"ק (1545). נכלל ב'''אוצר פרושים וציורים אל <!-- לא לתקן - כך כתוב במקןר --> הגדה לפסח''' משנת תרע"ז (1917) על ידי [[יהודה דוד אייזענשטיין]] והודפס בשנת תשל"ו (1975) בהוצאת ספרים "שילה" , תל אביב | |||
* הערך "אַבְרַבַנְאֵל" ב[[אוצר ישראל]] כרך ראשון, עמ' 96 | |||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1437|מספר שנים=71}} | |||
[[ | == קישורים חיצוניים == | ||
* [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=128 זבח פסח] - פירוש ההגדה של פסח ונוהלי ליל הסדר | |||
*{{אנצ דעת|2047}} | |||
*[http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=3513&kwd=3188 על אברבנאל באתר מט"ח] | |||
* אלי אשד, [http://www.notes.co.il/eshed/16359.asp שר אוצר יהודי בספרד] | |||
*[http://www.daat.ac.il/daat/tanach/parshanut/don-2.htm דון יצחק (בר' יהודה) אברבנאל / יחיאל צבי מושקוביץ] | |||
{{מקראגשר|abarbanel|1}} | |||
* אברהם מלמד, [http://jic.tau.ac.il/moreshet/reshuma.asp?key=1000326 תורת העיקרים של אברבנאל] {{PDF}} | |||
גרסה מ־19:03, 7 בפברואר 2009
|
|
רבי יצחק אברבנאל הוא "דון יצחק בן יהודה אַבְּרַבַּנְאֵל", חי בין השנים: ה'קצ"ז (1437) ליסבון - פואטוגל -ה'רס"ט (1508) ונציה, איטליה ונקבר בפדובה. היה מדינאי, איש כספים, פילוסוף ופרשן מקרא.
פירושו על המקרא מתאפיין בכך שהוא פותח בשאלות ועונה עליהן ברצף אחד, המהווה מאמר בפני עצמו. הוא מתבסס על המידע ההיסטורי שעמד לרשותו ממקורות יהודיים ואחרים, אשר היו מוכרים לו היטב.
הפירוש על התורה, כפי שרשום בכריכה, הודפס לראשונה בונציה שבאיטליה בשנת ה"א של"ט (5,339) לבריאת העולם - 1579 למנינם.
משפחתו
דון יצחק היה בן משפחת אברְבֶנְאֵל או אַבְרַבַנְאֵל, משפחה "רמה ונכבדה אשר יחושה למעלת נשיא הגיע עד לדוד המלך. לפי מסורת משפחתית היא הגיעה לספרד מיד לאחר חורבן בית המקדש הראשון. היה לה חותם מיוחד ומגילת יוחסין של שבט יהודה" [1]. בין בני משפחתו: יהודה בן שמואל או יוסף אברבנאל שהיה חי בסביליה שבספרד והיה לשר האוצר של מלך פורטוגל. לאחר גירוש ספרד בשנת רנ"ב (1492). דון יצחק אברבנאל ושלושת בניו: יהודה, יוסף ושמואל הגיעו לאיטליה:
- דון יהודה אברבנאל נודע בשם Leo Hebraeus.
- דון יוסף היה רופא מומחה בונציה ובפררה
- ושמואל הבן הצעיר היה משנה למלך בנאפולי. אמרו עליו שהוא נושא שלושה כתרים: כתר תורה, כתר גדולה וכתר עושר. אשתו, סיניורה בנונידה אברבנאל, הייתה מהתומכות בדוד הראובני, רקמה עבורו את דגלי שבטי ישראל ומימנה את מסעו לפורטוגל. היא עסקה ומנעה בזמנו גירוש יהודים מהעיר.
בני המשפחה הבאים במאות ה-15 וה-16 התיישבו בהולנד, אנגליה בלבנט ועוד [1].
תולדות חייו
דון יצחק אברבנאל נולד בליסבון ונתחנך תחת השגחת אביו, שהיה "איש רב פעלים ושר המלך" [1] למד תורה מפי גדולי הדור ובמיוחד מרבו המובהק, ר' יוסף בן אברהם חיון. ספרי הפילוסופים שהיו ידועים בימיו היו מוכרים לו. בנערותו חבר את הספר "עטרת זקנים" הכולל באור לפרשה : "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ" [2]. יחד עם חיבור זה חיבר גם את הספר "צורת היסודות", הכולל השקפות פילוסופיות על העולם והטבע וכן על ההשגחה הפרטית, השארת הנפש ויסודות הדת. הוא החל לכתוב פרוש לספר דברים בשם "מרכבת המשנה", אך הוא נאלץ לעזוב את עבודתו הספרותית בגלל בחירתו לשר האוצר על-ידי אלפונסו החמישי מלך פורטוגל .
דון יצחק סייע לפדיון 250 שבויים יהודים, אשר נמצאו בעיר ארזילה (Arzila)מרוקו עם כיבושה על ידי הנוצרים בשנת 1471. הוא אסף כסף לפדיונם, דאג למחסורם במשך שנתיים עד אשר נקלטו חזרה בספרד. בשנת 1483 העלילו עליו כי הוא עומד לבגוד במדינתו, פורטוגל. לפי-כך בקש מקלט בטולדו, מושב משפחתו בעבר. משם ניסה להסביר למלך את חפותו. הדבר לא עלה בידו והמלך החרים את רכושו. הוא חידש את כתיבת הפירוש לתנ"ך וסיים את חיבור הפירושים לספרים: יהושע, שופטים ושמואל. במהלך החיבור של פירושו לספר מלכים נקרא להמלכים הקתוליים:פרננדו השני מלך אראגון ואיזבלה הראשונה מלכת קסטיליה ומינו אותו לשר האוצר של הממלכות :קסטיליה וארגון. בתפקיד זה שרת שמונה שנים[1].
בשנת 1492 יצחק אברבנאל, ניסה לפעול למניעת גירוש ספרד אך בסופו של דבר לא עלה בידו והוא יצא, יחד עם בני עמו, לגלות לאיטליה והתיישב בעיר נאפולי. גם שם מונה לשר האוצר. בשנת 1495 נאךץ להימלט לסיציליה וכל רכושו הוחרם. בהנשך הגיע לאי קורפו ללא כל רכוש. משם עבר למונופלי ובשנת 1503 הגיע לונציה. שם ניסה לפשר בין מנהיגי העיר לבין סוחרי פורטוגל בנושא המסחר בבשמים. הוא נפטר בן 71. הוט הובא למנוחת עולמים בפדובה אך המצבה על קברו נהרסה בשנת 1509 [1].
פרשנות המקרא
יצירותיו
בשנותיו באיטליה התמסר להשלמת הפירוש לספרי התנ"ך. יצירתו הייתה לאחד הנכסים החשובים בפרשנות המקרא. גישתו המיוחדת הייתה בכך שמצא לנכון להסתייע בלימוד אורחות החיים והליכות המדינה שהיו נהוגות בארץ ישראל ולא עסק רק בדקדוקי השפה וההגיון. נסיונו המדיני גרם לו לפרש את המקראות על רקע הפוליטיקה והתככים בהם פגש בעבודתו עם מלכי ארץ. הוא מתאר בפירושיו את דרכי החיים והליכות המדינה שהיו נהוגים בארץ ישראל. הוא מתאר בבאוריו את חיי היהודים, הליכותיהם, מנהגיהם ומשטריהם, מאורעות המסבירים מאורעות בדברי ימיהם. דרכו לכתוב מבוא לפני כל ספר, בו הוא מבאר את זמן כתיבתו, סגנונו ותוכנו.
שיטת פירושו היא מיוחדת במינה. היא דנה בכל נושא במקרא בפרק לחוד. תחילה הוא מציג את השאלות. כך למשל בפרשת בשלח על פרק י"ז. הוא מתחיל את פירושו בדברים הבאים: "ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין וגומר עד ויבא עמלק, ויש לשאול בכאן שאלות:
- השאלה הא' - למה נזכר מסע זה דווקא, הרי העו מסעות גם קודם לכן ןכם אחרי זה.
- השאלה הב' - למה אמרו ישראל למשה "תנו לנו מים ונשתה" היה ראוי לןמר בלשון יחיד, שהרי אהרן לא נזכר כאן ודברו רק עם משה.
וכך עד שאלה הז'.
עכשיו באות התשובות תוך רצף אחד. על השאלה הראשונה הוא משיב כי כאן היה אירוע: מציאת המים. ורק מקומות שקרה בהם משהו מובאים פרטים עליהם. ועל לשון הרבים הוא מתרץ כי היה זה "כנגד השם יתברך וכנגד משה ולא כנגד משה ואהרן כפי שסברו המפרשים". העם יתכוון שהם הולכים על פי ה' , לפי הענן ועמוד האש.
על תיית המתים
במבוא לספר ישעיהו הוא הרחיב את לדון בנושא תחיית המתים והביע את דעתו על כך. ביו השאר הוא הגיע למסקנה כי תחיים המתים תכלול גם את הגוף - במצבו כפי שהיה בעת פטירתו - בנוסף לנשמה, אחרת הרי מדובר ב"גלגול נשמות". הוא מבחין בין תחיית המתים מעם ישראל אשר תכלול "יראי ה' וחושבי שמו אשר מתו בגלות בנפש מרה ולא אכלו לטובה (הם) יזכרו לתשועת ה' בגאולה העתידה". ואילו לאומות העולם "יברא ה' חדשה בארץ להחיות את המתים שכבר מתו מהם צריקים גמורים מהם נביאים מהם חכטי הדור". הוא מסיים להסביר את י"ד העיקרים כך[1]:
- "בדור התחיה לא יהיו עור מלכים ולא שרים בין בני אדם אבל יהיו כלם שווין כמו שהיו בתהלת הבריאה."
- "בדור התהייה יתבטלו כל מיני עבודה זרה וכל מיני צלמים ופסלים מן העולס ונם אמונת ישו תתבטל כי איש הוא ולא אל."
- "שיהיה זטן התחייה בזמן קיבוץ הנליות או קרובח אליו".
מעייני הישועה
הוא סבר כי האמונה בביאת המשיח, כפי שנמסרה על -ידי חכמי התלמוד היא יסוד חשוב בדת היהודית. בספרו "מעייני הישועה" הוא האריך לדון בדניאל הנביא ובשני ספרים נוספים "משמיע ישועה" ו"ישועות משיחו" הוא באר את מאמרי התלמוד והמדרש על ימי הגאולה. ובכך "יהרוס את אמונות הנוצרים". בנוסף, כתב ספר חשוב אודות הדוגמות (עיקרים) בעולם היהודי ובכלל, ששמו הוא "ראש אמנה".
זבח פסח
נכתב בצרוף להגדה של פסח שנכתבה בקושטא בשנת 1505. הוא מספר בחיבורו על כל "הגזרות והגרושין מההאדם הראשון עד לזמנו[1]. הספר מציג את הלכות הפסח בתשובה למאה שאלות שהוא שאל. נאמן לשיטתו הוא קודם הציג את השאלות ואחר-כך הציג את התשובות.
הערות שוליים
לקריאה נוספת
- תולדות המחבר במבוא לספר זבח פסח, אשר חברו דון יצחק אברבנאל, בן השר יהודה אברבנאל, נדפס בויניציאה בשנת ש"ה לפ"ק (1545). נכלל באוצר פרושים וציורים אל הגדה לפסח משנת תרע"ז (1917) על ידי יהודה דוד אייזענשטיין והודפס בשנת תשל"ו (1975) בהוצאת ספרים "שילה" , תל אביב
- הערך "אַבְרַבַנְאֵל" באוצר ישראל כרך ראשון, עמ' 96
| תקופת חייו של רבי יצחק אברבנאל על ציר הזמן |
|---|
 |
קישורים חיצוניים
- זבח פסח - פירוש ההגדה של פסח ונוהלי ליל הסדר
- רבי יצחק אברבנאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- על אברבנאל באתר מט"ח
- אלי אשד, שר אוצר יהודי בספרד
- דון יצחק (בר' יהודה) אברבנאל / יחיאל צבי מושקוביץ
- אברהם מלמד, תורת העיקרים של אברבנאל תבנית:PDF