ברכת השנים: הבדלים בין גרסאות בדף
(←תוכנה) |
({{ברכות עמידה}}) |
||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== תוכנה == | == תוכנה == | ||
בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלֹקֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן (בקיץ - בְּרָכָה) (בחורף - טַל וּמָטָר לִבְרָכָה) עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ (נוסח אחר: מטובך). וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת (נוסח ספרד: לִבְרָכָה. כִּי אֵ-ל טוֹב וּמֵטִיב אָתָּה. וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים): | |||
בָּרוּךְ אַתָּה ה'. מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים: | |||
הברכה עוסקת בבקשת ההצלחה הכלכלית והחקלאית, ע"י ירידת גשמים, טל וברכה. | הברכה עוסקת בבקשת ההצלחה הכלכלית והחקלאית, ע"י ירידת גשמים, טל וברכה. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
== שינויים והוספות == | == שינויים והוספות == | ||
בחורף מוסיפים בברכה זאת בקשה על הגשמים: "ותן טל ומטר לברכה". | |||
שכח לומר בחורף טל ומטר ונזכר קודם שהתחיל "תקע" אומרו במקום שנזכר. | |||
התחיל לומר תקע יאמרנו ב[[שומע תפילה]]. שכח ב[[שומע תפילה]] יאמרנו בין [[שומע תפילה]] ל[[רצה]]. שכח גם שם: אם נזכר קודם שעקר רגליו חוזר ל"ברך עלינו" ויתפלל כסדר ואם כבר עקר רגליו חוזר לראש התפלה. ואם הסיח דעתו מלומר עוד תחנונים ואמר [[יהיו לרצון]] הוי כעקר רגליו וחוזר לראש ה[[תפילה]]. | |||
שאל מטר בימות החמה מחזירין אותו לראש הברכה, ואם עקר רגליו חוזר לראש. | |||
לפי נוסח עדות המזרח על הברכה שונה בין הקיץ לחורף. בקיץ אומרים ברכת: | |||
"בָּרְכֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵי יָדֵינוּ. וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלוֹם כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה. כִּי אֵ-ל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים: | |||
בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:". | |||
ובחורף מרבים בתחנונים ואומרים: | |||
"בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלֹקֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת. וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ. וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע. וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פּוּרְעָנוּת. וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה טוֹבָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֶיהָ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵירוֹתֶיהָ. וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלוֹם. כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה. כִּי אֵ-ל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים: | |||
בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:". | |||
מתחילים לבקש גשמים מז' בחשוון, "כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת". כתבו הפוסקים שבזמן הזה שלא שייך הטעם, מי שבדיעבד התבלבל ואמר "טל ומטר" לאחר [[סוכות]] אינו חוזר. | |||
בחו"ל מתחילים להזכיר גשמים ביום 60 לתקופה. | |||
מפסיקים לבקש גשמים ב[[פסח]]. | |||
{{ברכות עמידה}} | |||
[[קטגוריה: תפילה]] | [[קטגוריה: תפילה]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:40, 12 בדצמבר 2010
|
|
הברכה התשיעית בעמידה.
תוכנה[עריכה]
בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלֹקֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן (בקיץ - בְּרָכָה) (בחורף - טַל וּמָטָר לִבְרָכָה) עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְשַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָהּ (נוסח אחר: מטובך). וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת (נוסח ספרד: לִבְרָכָה. כִּי אֵ-ל טוֹב וּמֵטִיב אָתָּה. וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים): בָּרוּךְ אַתָּה ה'. מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:
הברכה עוסקת בבקשת ההצלחה הכלכלית והחקלאית, ע"י ירידת גשמים, טל וברכה.
שינויים והוספות[עריכה]
בחורף מוסיפים בברכה זאת בקשה על הגשמים: "ותן טל ומטר לברכה".
שכח לומר בחורף טל ומטר ונזכר קודם שהתחיל "תקע" אומרו במקום שנזכר.
התחיל לומר תקע יאמרנו בשומע תפילה. שכח בשומע תפילה יאמרנו בין שומע תפילה לרצה. שכח גם שם: אם נזכר קודם שעקר רגליו חוזר ל"ברך עלינו" ויתפלל כסדר ואם כבר עקר רגליו חוזר לראש התפלה. ואם הסיח דעתו מלומר עוד תחנונים ואמר יהיו לרצון הוי כעקר רגליו וחוזר לראש התפילה.
שאל מטר בימות החמה מחזירין אותו לראש הברכה, ואם עקר רגליו חוזר לראש.
לפי נוסח עדות המזרח על הברכה שונה בין הקיץ לחורף. בקיץ אומרים ברכת:
"בָּרְכֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ בְּכָל מַעֲשֵי יָדֵינוּ. וּבָרֵךְ שְׁנָתֵנוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלוֹם כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה. כִּי אֵ-ל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים: בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:".
ובחורף מרבים בתחנונים ואומרים:
"בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלֹקֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת. וְאֶת כָּל מִינֵי תְבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כָּל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ. וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיךָ וּמֵעֹשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶיךָ. שָׁמְרָה וְהַצִּילָה שָׁנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע. וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פּוּרְעָנוּת. וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה טוֹבָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֶיהָ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָהּ וּפֵירוֹתֶיהָ. וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלוֹם. כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה. כִּי אֵ-ל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ הַשָּׁנִים: בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים:".
מתחילים לבקש גשמים מז' בחשוון, "כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת". כתבו הפוסקים שבזמן הזה שלא שייך הטעם, מי שבדיעבד התבלבל ואמר "טל ומטר" לאחר סוכות אינו חוזר.
בחו"ל מתחילים להזכיר גשמים ביום 60 לתקופה.
מפסיקים לבקש גשמים בפסח.