הרב שמואל אליהו: הבדלים בין גרסאות בדף
(תיקון) |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
נולד בכ"ה ב[[כסלו]] תשי"ז לאביו [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל]] [[הרב מרדכי אליהו]] ולאמו הרבנית צביה. בצעירותו למד ב[[ישיבת ירושלים לצעירים]], ולאחר מכן ב[[ישיבת מרכז הרב]], אצל [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]. במסגרת לימודיו בישיבה, שירת ב[[צה"ל]] ביחידה קרבית. בזמן לימודיו בישיבה נישא לטובה. עם תום לימודיו בישיבה התמנה לרב העיירה [[שלומי]] שבגליל המערבי, ולאחר שלוש שנים התמנה לרב העיר צפת. | נולד בכ"ה ב[[כסלו]] תשי"ז לאביו [[הראשון לציון]] ו[[הרב הראשי לישראל]] [[הרב מרדכי אליהו]] ולאמו הרבנית צביה. בצעירותו למד ב[[ישיבת ירושלים לצעירים]], ולאחר מכן ב[[ישיבת מרכז הרב]], אצל [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]]. במסגרת לימודיו בישיבה, שירת ב[[צה"ל]] ביחידה קרבית. בזמן לימודיו בישיבה נישא לטובה. עם תום לימודיו בישיבה התמנה לרב העיירה [[שלומי]] שבגליל המערבי, ולאחר שלוש שנים התמנה לרב העיר צפת. | ||
בשנת תשס"ג התמודד בבחירות למשרת הראשון | בשנת תשס"ג התמודד בבחירות למשרת הראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל, אולם הפסיד בבחירות ל[[הרב שלמה עמאר|רב שלמה עמאר]]. | ||
פעיל במספר עמותות העוסקות בהחזרה בתשובה ובקירוב ליהדות. עונה על שאלות באינטרנט ב[http://www.moriya.org.il/ אתר מוריה], שהוא עומד בראשו, ובהודעות SMS. עוסק רבות בשאלות בהלכה, הלכות ציבור וענייני [[קבלה]]. רבות מהשאלות המופנות אליו באינטרנט עוסקות בפתרונות ל[[חלום|חלומות]], משמעויות של [[שם|שמות]], בקשות לחיבור תפילות או ברכות אישיות או כלליות. בעבר הוא שימש מטעם אביו כאחראי על קרן מורשת, שהקימה גרעינים תורניים בעיירות פיתוח, עד לפירוקה של הקרן בקיץ תשס"ה. | |||
הרב שמואל אליהו חבר במועצת הרבנות הראשית. בבחירות שנערכו בכ"ג באלול ה'תשס"ח | הרב שמואל אליהו חבר במועצת הרבנות הראשית. בבחירות שנערכו בכ"ג באלול ה'תשס"ח נבחר הרב לקדנציה נוספת למועצה<ref>תמי גיל, [http://www.bhol.co.il/news_read.asp?id=6779&cat_id=1 הרבנות הראשית: הרב אליטוב במקום הראשון], חדשות בחדרי חרדים, 23 בספטמבר 2008.</ref>. | ||
==עמדותיו== | ==עמדותיו== | ||
בזמן הגירוש שהה ב[[גוש קטיף]]. בניגוד לאביו, הביע את דעתו כי חייבים מבחינה הלכתית לסרב פקודה לגירוש יהודים מבתיהם (הרב מרדכי אליהו הביע בפירוש את דעתו בראיון טלויזיוני כנגד סירוב פקודה. לדעתו על החייל להתחמק בדרך כל שהיא ולומר "איני יכול" אך לא לסרב לפקודת מפקדיו). כששאלו אותו על עצומת רבנים המתנגדת לסירוב פקודה אמר: "ראיתי שם שתי דמויות רציניות - [[הרב אהרון ליכטנשטיין]] ו[[הרב יהודה עמיטל]]... שאר הרבנים שהזכרת במכתבך - עם כל הכבוד - אינם בערך כלשהו לחלוק על [[הרב אברהם שפירא|הרב שפירא]]...". | |||
בענייני [[צניעות]] הרב אליהו מחמיר באופן יחסי. למשל, הרב ייעץ לשואלת שלא להסתמך על היתר ה[[משנה ברורה]] ללכת בלי גרביים<ref>[http://www.moriya.org.il/shut/indexid.asp?id=28951 חצאית קצרה ללא גרביים], אתר מורייה</ref> וכן ייעץ לשואל להגיע לזמן קצר בלבד לחינה של קרובת משפחה שבה לא יישמרו גדרי הצניעות<ref>[http://www.moriya.org.il/shut/indexid.asp?id=26630 טקס חינה לא צנוע]</ref>. הוא כתב מאמר תמיכה בטשטוש מחמת צניעות של תמונות פניהן של בנות בעלון השבת של תנועת מעייני הישועה המופץ בבתי כנסת<ref>[http://www.nrg.co.il/online/11/ART1/670/028.html אולי השאלה לא הייתה נכונה?, הרב שמואל אליהו], אתר nrg, 16 במרץ 2008</ref>. | |||
בשנת | בשנת תשע"א פרסם פסק הלכה, בצירוף חתימותיהם של עוד עשרות רבני ערים, שבו נקבע כי חל איסור למכור או להשכיר דירות לגויים, על בסיס האיסור של "[[לא תחנם]]". פסק זה עורר סערה בציבור. | ||
==ספרים שכתב ושערך== | ==ספרים שכתב ושערך== | ||
* ''' | * '''אביהם של ישראל''' (שלושה כרכים) - לקט סיפורים על אביו, על פי סיפורים שסופרו במהלך ה"[[שבעה]]" וה"שלושים" על הרב. הספר מסודר לפי סדר הפרקים של הספר [[מסילת ישרים]] (על פי ה[[ברייתא]] כל [[רבי פנחס בן יאיר]]: "תורה מביאה לידי [[זהירות]], זהירות מביאה לידי [[זריזות]] וכו'". | ||
* '''סידור קול אליהו''', על פי פסקי | * '''[[סידור]] קול אליהו''', על פי פסקי אביו | ||
* '''שאלות של חיים''' | *'''הגדת [[יום העצמאות]]'''. | ||
*'''שאלות של חיים''' על החיים שלאחר המוות. | |||
כמו כן, | כמו כן, ערך דרשות ומאמרי הלכה של אביו והפיצם ברבים. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 42: | שורה 37: | ||
{{מיון רגיל:אליהו, שמואל}} | {{מיון רגיל:אליהו, שמואל}} | ||
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]] | |||
[[קטגוריה:רבנים ערים ומועצות]] | [[קטגוריה:רבנים ערים ומועצות]] | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו]] | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רבנים ציוניים]] | ||
גרסה מ־20:30, 28 בדצמבר 2010
|
|
הרב שמואל אליהו הוא רבה של העיר צפת, חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל]] וחבר ועדות הכשרות הארצית והמקוואות של הרבנות הראשית.
ביוגרפיה
נולד בכ"ה בכסלו תשי"ז לאביו הראשון לציון והרב הראשי לישראל הרב מרדכי אליהו ולאמו הרבנית צביה. בצעירותו למד בישיבת ירושלים לצעירים, ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב, אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק. במסגרת לימודיו בישיבה, שירת בצה"ל ביחידה קרבית. בזמן לימודיו בישיבה נישא לטובה. עם תום לימודיו בישיבה התמנה לרב העיירה שלומי שבגליל המערבי, ולאחר שלוש שנים התמנה לרב העיר צפת.
בשנת תשס"ג התמודד בבחירות למשרת הראשון לציון והרב הראשי הספרדי לישראל, אולם הפסיד בבחירות לרב שלמה עמאר.
פעיל במספר עמותות העוסקות בהחזרה בתשובה ובקירוב ליהדות. עונה על שאלות באינטרנט באתר מוריה, שהוא עומד בראשו, ובהודעות SMS. עוסק רבות בשאלות בהלכה, הלכות ציבור וענייני קבלה. רבות מהשאלות המופנות אליו באינטרנט עוסקות בפתרונות לחלומות, משמעויות של שמות, בקשות לחיבור תפילות או ברכות אישיות או כלליות. בעבר הוא שימש מטעם אביו כאחראי על קרן מורשת, שהקימה גרעינים תורניים בעיירות פיתוח, עד לפירוקה של הקרן בקיץ תשס"ה.
הרב שמואל אליהו חבר במועצת הרבנות הראשית. בבחירות שנערכו בכ"ג באלול ה'תשס"ח נבחר הרב לקדנציה נוספת למועצה[1].
עמדותיו
בזמן הגירוש שהה בגוש קטיף. בניגוד לאביו, הביע את דעתו כי חייבים מבחינה הלכתית לסרב פקודה לגירוש יהודים מבתיהם (הרב מרדכי אליהו הביע בפירוש את דעתו בראיון טלויזיוני כנגד סירוב פקודה. לדעתו על החייל להתחמק בדרך כל שהיא ולומר "איני יכול" אך לא לסרב לפקודת מפקדיו). כששאלו אותו על עצומת רבנים המתנגדת לסירוב פקודה אמר: "ראיתי שם שתי דמויות רציניות - הרב אהרון ליכטנשטיין והרב יהודה עמיטל... שאר הרבנים שהזכרת במכתבך - עם כל הכבוד - אינם בערך כלשהו לחלוק על הרב שפירא...".
בענייני צניעות הרב אליהו מחמיר באופן יחסי. למשל, הרב ייעץ לשואלת שלא להסתמך על היתר המשנה ברורה ללכת בלי גרביים[2] וכן ייעץ לשואל להגיע לזמן קצר בלבד לחינה של קרובת משפחה שבה לא יישמרו גדרי הצניעות[3]. הוא כתב מאמר תמיכה בטשטוש מחמת צניעות של תמונות פניהן של בנות בעלון השבת של תנועת מעייני הישועה המופץ בבתי כנסת[4].
בשנת תשע"א פרסם פסק הלכה, בצירוף חתימותיהם של עוד עשרות רבני ערים, שבו נקבע כי חל איסור למכור או להשכיר דירות לגויים, על בסיס האיסור של "לא תחנם". פסק זה עורר סערה בציבור.
ספרים שכתב ושערך
- אביהם של ישראל (שלושה כרכים) - לקט סיפורים על אביו, על פי סיפורים שסופרו במהלך ה"שבעה" וה"שלושים" על הרב. הספר מסודר לפי סדר הפרקים של הספר מסילת ישרים (על פי הברייתא כל רבי פנחס בן יאיר: "תורה מביאה לידי זהירות, זהירות מביאה לידי זריזות וכו'".
- סידור קול אליהו, על פי פסקי אביו
- הגדת יום העצמאות.
- שאלות של חיים על החיים שלאחר המוות.
כמו כן, ערך דרשות ומאמרי הלכה של אביו והפיצם ברבים.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ תמי גיל, הרבנות הראשית: הרב אליטוב במקום הראשון, חדשות בחדרי חרדים, 23 בספטמבר 2008.
- ↑ חצאית קצרה ללא גרביים, אתר מורייה
- ↑ טקס חינה לא צנוע
- ↑ אולי השאלה לא הייתה נכונה?, הרב שמואל אליהו, אתר nrg, 16 במרץ 2008