רבי יעקב יצחק הורוויץ: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי יצחק יעקב הורוויץ- ה"חוזה" מלובלין היה מגדולי החסידות ומפיץ החסידות בפולין.

תולדות חייו

נולד בשנת תק"ה לר' אברהם אליעזר הורוויץ, אב בית דין יוזפוב, מצאצאי השל"ה. אנו היתה בתו של ר' יעקב קופל מליקובה מליקובה, שנחשב לאישיות דגולה, ונקרא על שמו, עוד בחייו. קבל תורה מסבו, מר' צבי הירש מזולקווא ומרבי שמואל מניקלשבורג (ר' שמעלקא) (בעודו מכהן כרב בשיניווא). ר' שמעלקא, שהיה מחשובי 'צדיקי' החסידות, הפך את ר' יצחק יעקב לחסיד. למרות גליו הצעיר, הצטרף ר' יצחק יעקב לתלמידי המגיד ממזריטש, ונחשב לאחד מגדולי תלמידיו. המגיד התבטא כי "נשמה שלא היתה בעולם מזמן הנביאים הגיעה אליהם". לאחר פטירת המגיד, הלך אחר ר' שמעלקא, רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי אלימלך מליז'נסק, אולם החשיב לרבותיו המובהקים רק את ר' שמעלקא ורבי י"מ. כמו כן, למד מפי רבי משה מפשוורסק, בעל "אור פני משה". בסוף ימיו של ר' אלימלך, כאשר לא היה מסגול לקלב תלמידים מפני הרוח הרעה ששרתה בו, החלו חסידים רבים ללכת אחר ר' יעקב יצחק. הוא עזב את ליז'נסק, והקים עוד בחיי ר' אלימלך מרכז חסידי בלאנצוט, מפני של החשיבו כרבו המובהק. עזיבתו גרמה למשבר אצל ר' אלימלך, ותלמידו של ר' אלימלך, שהיה גם תלמידו של ר' יצחק יעקב, רבי קלונימוס קלמיש מקראקא, ניסה להרגיעו ולגשר ביניהם. ר' יצחק יעקב עזב את לנצוט ועבר לרוזבדוב, ולארח זמן קצר עבר לעיר הגדולה לובלין שבפולין. בלובלין החל להפיץ את החסידות ברחבי פולין, עד שפולין הפכה להיות ארץ חסידית מובהקת. למרות שבתחילה גם בלובלין תקנו תקנות כנגד החסידות, ר' יעק יצחק לא סבל הרבה מהצקות המתנגדים, מפני שרבה המתנגד של העיר, ר' שאול מרגליות, היה מקורב לחסידות מעט. כשנפטר ר' שאול מרגליות ובמקומו החל לכהן כרב ר' עזריאל הורוויץ ("ראש הברזל"), שהיה מתנגד חריף וקנאי, ר' יעקב יצחק ומקורביו סבו קשות מההתנגדות בעיר, אולם ההתנגדות כבר לא עשתה רושם חזק על היהודים בעיר, והמתנגדים נאלצו להסתפק בדברי לעג, בלי להשתמש בכלים מעשיים. מהר מאד הפך בית מדרשו למרכז החסידות הגדול בפולין ובגליציה, ואף מעבר לכך. התפרסם מאד בזכות רוח הקושדש שהיתה לו ויכולותיו לראות דברים עלומים מעבר לזמן ולמקום, ורבות העדויות על כך מפי גדולי תלמידיו. מכאן נפוץ כינויו (שנקלט רק בדור שלאחריו) "החוזה" מלובלין. ניהל קשרים הדוקים עם גדולי האדמו"רים בתקופתו. היה ביריבות עם רבי ברוך ממז'יבוז' (שהתנגד לפיצול החיסדות לאדמו"רים רבים), אולם בשל המרחק הרב שבין מז'יבוז' שבפודוליה ללובלין שבפולין, מאבק זה לא התפתח לכדי מאבק גדול ונרחב. נפטר בתשעה באב תקע"ה, ונקבר בלובלין. חסידים מספרים כי םטירתו ארעה בעקבות נסיונו לקרב את הגאולה, אולם על פי הנראה אין זה נכון נמפני שבתורתו כתבו בפירוש שאין לצדיק להקדיפ את ביאת הגאולה בטרם זמנה.

בניו ותלמידיו

הערכת גדולי דורו

• "הרב המאור הגדולה בתורה וחסידות איש האלקים קדוש הוא" (רבי ישראל מקוז'ניץ- המגיד מקוז'ניץ).
• "גבר די רוח אלקין קדישין ביה ודמטמרין גליין ליה ונודע עליו שמימיו לא הגביה ריסי עיניו בלי יחוד שמו יתברך, מכל שכן דיבור, מכל שכן מעשה" (רבי אברהם יהושע השל מאפטא).
• "מודעת זאת בכל הארץ קדושת מר הרב הגאון, בוצינא קדישא, חסידא ופרישא, גדול מרבן שמו... והיה צדיק איזור מתניו להוכיח במישור עניי ארץ. רבים שתו בצמא את דבריו המתוקים, חכו ממתקים והיה לנו לעיניים ברוחו פי שניים" (ר' שמולם זלמן אשכנזי-רבה המתנגד של לובלין).
• הרבי (החוזה מלבולין) הוא כמו הלוחות הראשונות. כשהיה בא אליו אדם חדש, מיד היה נוטל את נשמתו וכובסה ומנקה אותה מכל טומאה ומחזירה לאדם בקדושתו, כפי שנתנה לו משעת הוולדו (ר' נפתלי מרופשיץ).
• "מעידני שהיו לו כל המדרגות של ישעיהו הנביא, רק דבר אחד חסר לו- ארץ ישראל" (רבי משה טייטלבוים מאוהעל). *"}שורש נשמתו היה מאיר מסוף העולם ועד סופו, שורש משה רבינו עליו השלום ומרן האר"י, שזכה לרוח הקודש אשר לא נראה בזמנו כמוהו וממרן האלקי הבעל שם טוב עד ימיו, לא היתה כל כך התגלות כמו אצלו

ספריו

תורתו

קטגוריה"אחרונים