רבי אברהם יעקב פרידמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי אברהם יעקב פרידמן השני''' ה[[אדמו"ר]] | '''רבי אברהם יעקב פרידמן השני''' ה[[אדמו"ר]] החמישי בשושלת אדמו"רי סדיגורא- [[חסידות רוז'ין|בית רוז'ין]]. | ||
נולד | ==תולדות חייו== | ||
בתקופת השואה, שימש כאדמו"ר לאותם החסידים שאדמו"ריהם היו באירופה בזמן המלחמה, ולאחר שהם הגיעו ארצה, הורה לחסידיהם להפסיק לבוא אליו ולחזור לאדמו"ריהם. כך השתקמו חסידויות רבות ביניהן ויז'ניץ, | נולד בח' ב[[אב]] תרמ"ד לרבי ישראל, האדמו"ר מסדיגורא בעל "אור ישראל", משושלת בית רוז'ין, מיסודו של [[רבי ישראל מרוז'ין]]- סבו של רבכי ישראל מסדיגורא. התחתן בשנת תרס"ו עם קרובת משפחתו בלומא רייזל, בתו של רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ, שנמנה אף הוא על שושלת בית רוז'ין. אביו נפטר בי"ג ב[[תשרי]] תרס"ז, ואחיו הגדול, רבי אהרן פרידמן כיהן כאדמו"ר, ונפטר שש שנים אחר כך. הוא שימש כאדמו"ר יחד עם אחיו הצעיר [[רבי שלמה פרידמן]] (ר' שלמה'ניו) שפרש מהאדמו"רות בימי [[מלחמת העולם הראשונה]]. בזמן מלחמת העולם הראשונה, ברח יחד עם עוד כמה מאדמו"רי רוז'ין לוינה בירת אוסטריה, משם המשיך להנהיג את חסידיו עד כיבוש העיר בידי הנאצים בשנת תרצ"ח, אז עלה ל[[ארץ ישראל]], וקבע את משכנו ב[[תל אביב]], בטענה ששם לא נשמע קול פעמוני הכנסיות כמו ב[[ירושלים]]. היה פעיל במועצת גדולי התורה של [[אגודת ישראל]] ואף כיהן כנשיאה במשך תקופה מסוימת. למרות שהנהיג את קהל חסידי סדיגורא, שהיא מן הגדולות שבחסידויות בית רוז'ין, התבטל כלפי דודיו האדמו"רים [[רבי ישראל מטשורקטוב]] ו[[רבי ישראל מהוסיאטין]]. | ||
כרוב אדמו"רי בית רוז'ין, הרבה מאד באהבת [[עם ישראל]] | בתקופת השואה, שימש כאדמו"ר לאותם החסידים שאדמו"ריהם היו באירופה בזמן המלחמה, ולאחר שהם הגיעו ארצה, הורה לחסידיהם להפסיק לבוא אליו ולחזור לאדמו"ריהם. כך השתקמו חסידויות רבות ביניהן [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]], [[חסידות בעלז|בעלז]], [[חסידות קרלין|קרלין]], [[חסידות רוז'ין#בויאן|בויאן]] ועוד. | ||
כששהה בוינה, בעת הכיבוש הנאצי, גזרו הנאצים על כמה רבנים ואדמו"רים שהיו בעיר לטאטא את הרחובות כדי לבזותם. בעקבות כך, נדר | כרוב אדמו"רי בית רוז'ין, הרבה מאד באהבת [[עם ישראל]] ו[[ארץ ישראל]]. הרבה מפועלו בנושאים אלו, נעשו בשיתוף עם דודו האדמו"ר מטשורטקוב. | ||
פעל רבות למען איחוד אגודת ישראל עם [[פועלי אגודת ישראל]], [[המזרחי]] ו[[הפועל המזרחי]] בבחירות לכנסת הראשונה, ואכן הצליח לאחד את כל המפלגות הדתיות ל"חזית הדתית המאוחדת". בבחירות השניות, ניסה לפעול יחד עם [[הרב איסר יהודה אונטרמן]] ו[[הרב יוסף שלמה כהנמן]] נגד הפילוג שנוצר במפלגה, אך ללא הצלחה. בעקבות הפילוג, נמע מלחתום על כרוז תמיכה באגודת ישראל. | |||
כששהה בוינה, בעת הכיבוש הנאצי, גזרו הנאצים על כמה רבנים ואדמו"רים שהיו בעיר לטאטא את הרחובות כדי לבזותם. בעקבות כך, נדר שכאשר יעלה לארץ ישראל, יטאטא את רחובותיה. ואכן, כשהתגורר בתל אביב, היה יוצא מדי יום לפנות בוקר ומטאטא את רחובות העיר, עד שהבחין כי חסידיו מבחינים בכך, ואז הפסיק. | |||
פעל רבות למען איחוד אגודת ישראל עם [[פועלי אגודת ישראל]], [[המזרחי]] ו[[הפועל המזרחי]] בבחירות לכנסת הראשונה, ואכן הצליח לאחד את כל המפלגות הדתיות ל"חזית הדתית המאוחדת". בבחירות השניות, ניסה לפעול יחד עם [[הרב איסר יהודה אונטרמן]] ו[[הרב יוסף שלמה כהנמן]] נגד הפילוג שנוצר במפלגה, אך ללא הצלחה. בעקבות הפילוג, נמע מלחתום על כרוז תמיכה באגודת ישראל. | |||
אהב מאד גם את היהודים עוזבי התורה והחילונים, והקפיד שלא לקטרג עליהם ולא לשמוע דברי קטרוג עליהם. | אהב מאד גם את היהודים עוזבי התורה והחילונים, והקפיד שלא לקטרג עליהם ולא לשמוע דברי קטרוג עליהם. | ||
היה בקשרים טובים עם האדמו"ר | היה בקשרים טובים עם האדמו"ר מבעלז, [[הרב אהרן רוקח]], שהתיישב אף הוא בתל אביב, והיו בעלי עמדות דומות ביחס לאיחוד המפלגות ואהבת כלל עם ישראל, הדתיים והחילוניים. | ||
תמך בהקמת [[מדינת ישראל]] וראה בה אתחלתא דגאולה. נפטר בה' | תמך בהקמת [[מדינת ישראל]] וראה בה [[אתחלתא דגאולה]]. נפטר בה' ב[[טבת]] תשכ"א, ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים. | ||
לאחר מותו קובצו תורותיו בספר '''אביר יעקב'''. | לאחר מותו קובצו תורותיו בספר '''אביר יעקב'''. | ||
| שורה 17: | שורה 21: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*אריה בקנרוט, '''אביר המלכות'''. | *אריה בקנרוט, '''אביר המלכות'''. | ||
*[[הרב אליעזר מלמד]], '''רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת''' מכון הר ברכה תש"ע. | *[[הרב אליעזר מלמד]], '''רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת''' מכון הר ברכה תש"ע. | ||
*הרב יצחק דדון, אתחלתא היא, חלק א'. | |||
[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל | {{מיון גיל:פרידמן אברהם יעקב}} | ||
[[קטגוריה:רבנים בימינו | [[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות | [[קטגוריה:רבנים בימינו]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים וגדולי החסידות]] | |||
גרסה מ־08:20, 12 ביוני 2011
|
|
רבי אברהם יעקב פרידמן השני האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי סדיגורא- בית רוז'ין.
תולדות חייו
נולד בח' באב תרמ"ד לרבי ישראל, האדמו"ר מסדיגורא בעל "אור ישראל", משושלת בית רוז'ין, מיסודו של רבי ישראל מרוז'ין- סבו של רבכי ישראל מסדיגורא. התחתן בשנת תרס"ו עם קרובת משפחתו בלומא רייזל, בתו של רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ, שנמנה אף הוא על שושלת בית רוז'ין. אביו נפטר בי"ג בתשרי תרס"ז, ואחיו הגדול, רבי אהרן פרידמן כיהן כאדמו"ר, ונפטר שש שנים אחר כך. הוא שימש כאדמו"ר יחד עם אחיו הצעיר רבי שלמה פרידמן (ר' שלמה'ניו) שפרש מהאדמו"רות בימי מלחמת העולם הראשונה. בזמן מלחמת העולם הראשונה, ברח יחד עם עוד כמה מאדמו"רי רוז'ין לוינה בירת אוסטריה, משם המשיך להנהיג את חסידיו עד כיבוש העיר בידי הנאצים בשנת תרצ"ח, אז עלה לארץ ישראל, וקבע את משכנו בתל אביב, בטענה ששם לא נשמע קול פעמוני הכנסיות כמו בירושלים. היה פעיל במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ואף כיהן כנשיאה במשך תקופה מסוימת. למרות שהנהיג את קהל חסידי סדיגורא, שהיא מן הגדולות שבחסידויות בית רוז'ין, התבטל כלפי דודיו האדמו"רים רבי ישראל מטשורקטוב ורבי ישראל מהוסיאטין. בתקופת השואה, שימש כאדמו"ר לאותם החסידים שאדמו"ריהם היו באירופה בזמן המלחמה, ולאחר שהם הגיעו ארצה, הורה לחסידיהם להפסיק לבוא אליו ולחזור לאדמו"ריהם. כך השתקמו חסידויות רבות ביניהן ויז'ניץ, בעלז, קרלין, בויאן ועוד. כרוב אדמו"רי בית רוז'ין, הרבה מאד באהבת עם ישראל וארץ ישראל. הרבה מפועלו בנושאים אלו, נעשו בשיתוף עם דודו האדמו"ר מטשורטקוב.
כששהה בוינה, בעת הכיבוש הנאצי, גזרו הנאצים על כמה רבנים ואדמו"רים שהיו בעיר לטאטא את הרחובות כדי לבזותם. בעקבות כך, נדר שכאשר יעלה לארץ ישראל, יטאטא את רחובותיה. ואכן, כשהתגורר בתל אביב, היה יוצא מדי יום לפנות בוקר ומטאטא את רחובות העיר, עד שהבחין כי חסידיו מבחינים בכך, ואז הפסיק.
פעל רבות למען איחוד אגודת ישראל עם פועלי אגודת ישראל, המזרחי והפועל המזרחי בבחירות לכנסת הראשונה, ואכן הצליח לאחד את כל המפלגות הדתיות ל"חזית הדתית המאוחדת". בבחירות השניות, ניסה לפעול יחד עם הרב איסר יהודה אונטרמן והרב יוסף שלמה כהנמן נגד הפילוג שנוצר במפלגה, אך ללא הצלחה. בעקבות הפילוג, נמע מלחתום על כרוז תמיכה באגודת ישראל.
אהב מאד גם את היהודים עוזבי התורה והחילונים, והקפיד שלא לקטרג עליהם ולא לשמוע דברי קטרוג עליהם. היה בקשרים טובים עם האדמו"ר מבעלז, הרב אהרן רוקח, שהתיישב אף הוא בתל אביב, והיו בעלי עמדות דומות ביחס לאיחוד המפלגות ואהבת כלל עם ישראל, הדתיים והחילוניים. תמך בהקמת מדינת ישראל וראה בה אתחלתא דגאולה. נפטר בה' בטבת תשכ"א, ונטמן בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים. לאחר מותו קובצו תורותיו בספר אביר יעקב.
מכיוון שנפטר ללא ילדים, לאחר מותו המשיך אותו באדמו"רות רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן, בן אחיו רבי אהרן (שכיהן עוד מזמן פטירת אביו), ולאחר מותו ממשיך עד היום בנו, רבי אברהם יעקב השלישי להמשיך את האדמו"רות.
קישורים חיצוניים
לקריאה נוספת
- אריה בקנרוט, אביר המלכות.
- הרב אליעזר מלמד, רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת מכון הר ברכה תש"ע.
- הרב יצחק דדון, אתחלתא היא, חלק א'.