יונתן בן עוזיאל: הבדלים בין גרסאות בדף
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←תרגומו) |
||
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
תנא | תנא בדור הראשון. גדול תלמידי [[הלל הזקן]]. מחבר [[תרגום יונתן]] על הנביאים. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
הגמרא מביאה דוגמא לכך שללא תרגום יונתן לא היה ניתן להבין את הפסוק מפסוק בזכריה (י"ב,י"א) שעוסק במספד הגדול שיערך בירושלים ל[[משיח בן יוסף]], וכך אומר הפסוק: "בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם כְּמִסְפַּד הֲדַדְ רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן". ולכאורה לא ברור מי הוא אותו הדדרימון בבקעת מגידו, אך יונתן מתרגם כך: "ביומא ההוא יסגי מספדא בירושלים כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרימון בן טברימון ברמות גלעד, וכמספדא דיאשיה בר אמון דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו", כלומר: יונתן מבאר שמדובר בשני מספדים של אנשים שונים. המספד הראשון הוא "מספד הדדרימון" - כלומר המספד שנערך ל[[אחאב]] בן עמרי שנהרג בידי הדדרימון בן טברימון ברמות גלעד, המספד השני "בבקעת מגידון" - כלומר המספד שנערך ל[[יאשיהו]] בן אמון שנהרג בידי פרעה נכו בבקעת מגידו. | הגמרא מביאה דוגמא לכך שללא תרגום יונתן לא היה ניתן להבין את הפסוק מפסוק בזכריה (י"ב,י"א) שעוסק במספד הגדול שיערך בירושלים ל[[משיח בן יוסף]], וכך אומר הפסוק: "בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם כְּמִסְפַּד הֲדַדְ רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן". ולכאורה לא ברור מי הוא אותו הדדרימון בבקעת מגידו, אך יונתן מתרגם כך: "ביומא ההוא יסגי מספדא בירושלים כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרימון בן טברימון ברמות גלעד, וכמספדא דיאשיה בר אמון דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו", כלומר: יונתן מבאר שמדובר בשני מספדים של אנשים שונים. המספד הראשון הוא "מספד הדדרימון" - כלומר המספד שנערך ל[[אחאב]] בן עמרי שנהרג בידי הדדרימון בן טברימון ברמות גלעד, המספד השני "בבקעת מגידון" - כלומר המספד שנערך ל[[יאשיהו]] בן אמון שנהרג בידי פרעה נכו בבקעת מגידו. | ||
===תרגום יונתן לתורה=== | |||
ישנו תרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל על התורה. [[רבי מנחם ריקאנטי]] מביא שתרגום זה חובר על ידי יונתן בן עוזיאל, רבים סוברים כי כי זו טעות בזיהוי (ראה בהרחבה [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A1_%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%AA%D7%9F| כאן]). | |||
==קברו של יונתן בן עוזיאל== | ==קברו של יונתן בן עוזיאל== | ||
| שורה 19: | שורה 21: | ||
'''ראו ערך מורחב''': [[קבר יונתן בן עוזיאל]] | '''ראו ערך מורחב''': [[קבר יונתן בן עוזיאל]] | ||
{{תנאים}} | |||
[[קטגוריה:תנאים]] | |||
[[קטגוריה: פרשני המקרא]] | [[קטגוריה: פרשני המקרא]] | ||
גרסה אחרונה מ־10:45, 19 באוגוסט 2011
|
|
תנא בדור הראשון. גדול תלמידי הלל הזקן. מחבר תרגום יונתן על הנביאים.
מעלתו[עריכה]
מסופר בגמרא (סוכה כח.): "תנו רבנן: שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן, שלשים מהם ראוים שתשרה עליהם שכינה כמשה רבינו, ושלשים מהן ראוים שתעמוד להם חמה כיהושע בן נון, עשרים בינונים. גדול שבכולן - יונתן בן עוזיאל, קטן שבכולן - רבן יוחנן בן זכאי. אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה, תלמוד, הלכות ואגדות, דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים, קלים וחמורים וגזרות שוות, תקופות וגימטריאות, שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים, משלות כובסין, משלות שועלים, דבר גדול ודבר קטן. דבר גדול - מעשה מרכבה, דבר קטן - הויות דאביי ורבא. לקיים מה שנאמר (משלי ח') "להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא". וכי מאחר שקטן שבכולן כך, גדול שבכולן - על אחת כמה וכמה. אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל, בשעה שיושב ועוסק בתורה - כל עוף שפורח עליו מיד נשרף".
תרגומו[עריכה]
יונתן בן עוזיאל כתב תרגום לתורה ולנביאים. את תרגומו כתב מפי הנביאים האחרונים, בם חגי, זכריה ומלאכי. פירושו מיוחד בכך שבניגוד לאונקלוס בפירושו יש הרבה מעבר לפשט הפסוקים. הוא מסביר את הפסוקים כרומזים לאירועים ותקופות אחרות, וכן רמזים נוספים.
כשחיבר את תרגומו רעדה ארץ ישראל 400 פרסה על ארבע מאות פרסה, ויצאה בת קול ואמרה "מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם". מיד עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר "אני הוא שגליתי סתריך לבני אדם; גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי, ולא לכבוד בית אבא, אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקת בישראל". וכשביקש לתרגם את הכתובים יצאה בת קול ואמרה לו "דייך", משום שבכתובים יש רמזי קץ משיח (מגילה ג.).
הגמרא מביאה דוגמא לכך שללא תרגום יונתן לא היה ניתן להבין את הפסוק מפסוק בזכריה (י"ב,י"א) שעוסק במספד הגדול שיערך בירושלים למשיח בן יוסף, וכך אומר הפסוק: "בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם כְּמִסְפַּד הֲדַדְ רִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן". ולכאורה לא ברור מי הוא אותו הדדרימון בבקעת מגידו, אך יונתן מתרגם כך: "ביומא ההוא יסגי מספדא בירושלים כמספדא דאחאב בר עמרי דקטל יתיה הדדרימון בן טברימון ברמות גלעד, וכמספדא דיאשיה בר אמון דקטל יתיה פרעה חגירא בבקעת מגידו", כלומר: יונתן מבאר שמדובר בשני מספדים של אנשים שונים. המספד הראשון הוא "מספד הדדרימון" - כלומר המספד שנערך לאחאב בן עמרי שנהרג בידי הדדרימון בן טברימון ברמות גלעד, המספד השני "בבקעת מגידון" - כלומר המספד שנערך ליאשיהו בן אמון שנהרג בידי פרעה נכו בבקעת מגידו.
תרגום יונתן לתורה[עריכה]
ישנו תרגום המיוחס ליונתן בן עוזיאל על התורה. רבי מנחם ריקאנטי מביא שתרגום זה חובר על ידי יונתן בן עוזיאל, רבים סוברים כי כי זו טעות בזיהוי (ראה בהרחבה כאן).
קברו של יונתן בן עוזיאל[עריכה]
ראו ערך מורחב: קבר יונתן בן עוזיאל