מלאך: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ראה גם) |
|||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
[[השקפה שכלית והשקפה רוחנית]] | [[השקפה שכלית והשקפה רוחנית]] | ||
[[קטגוריה:מלאכים ושדים|*]] | |||
[[קטגוריה: | |||
גרסה מ־11:52, 4 באוקטובר 2011
|
|
מלאכים הם כוחות רוחניים שעושים את שליחותו של הקב"ה. בתנ"ך ובגמרא הם נזכרים בכמה מקומות, בחלקם נקראים בשמות שונים ובחלקם בשם הכללי "מלאך". בקבלה, כמובן, מאריכים בנושא זה.
מהותם
יש כמה דרכים במהותם (לא כולן חולקות זו על זו) (כוזרי המבואר ד-ג הביא את ארבע הדעות הראשונות):
- רמב"ם: אין להם גוף והם בין הבורא לבין הנבראים.
- ריה"ל: הם שליחויות ולכן גם כוחות הטבע נקראים מלאכים (אוצר ישראל ערך שבתאי בשם האצטגנינים בני עמנו: מיכאל שר ישראל הנזכר בספר דניאל הוא הכוכב שבתאי שהוא מושל בייחוד על בני ישראל).
- ריה"ל: הם מצטיירים מהגשם הדק הנקרא רוח הקודש.
- אבן גבירול: מורכבים מחומר וצורה אך בלי גשמיות.
- פקידים שהקב"ה מינה על הטבע, שרים (משנת החלומות עמוד 50).
- רמב"ם: כוחות גופניות, טבעיות ונפשיות (מורה נבוכים ב-ו).
- רמב"ם: כל מי שנאמר בו שדיבר עימו מלאך או שראה מלאך אינו אלא בחלום או במראה הנבואה (מורה נבוכים (הרב קפאח) עמוד רנז).
שמות המלאכים
הירושלמי מחדש ששמות המלאכים (מיכאל גבריאל וכו') עלו עימהם מבבל (דהיינו מקורם בבבלית) (ירושלמי ראש השנה א-ב, דן בזה תורה שלמה חלק יא מילואים דף קעו).
זמן בריאת המלאכים
המלאכים, כמובן, הם בריאה של הקב"ה ולכן מסתבר שנבראו בששת ימי בראשית. אך נחלקו באיזה יום:
- ביום השני.(בראשית רבה ג'-יא').
- ביום החמישי.(בראשית רבה ג'-יא').
- זוהר: אור המלאכים נברא לפני שאר הברואים (וייתכן שהכוונה לאור המלאכים דווקא ולא למלאכים עצמם) (מדרש הנעלם בראשית מאמר ויהי אור כרך יט עמוד קכח. שלוש הדעות הובאו במושגים במחשבת ישראל עמוד 367).
המלאכים ומחשבות בני האדם
תוס' כתבו שהמלאכים יודעים את מחשבות בני האדם, אך הרבה מפרשים הקשו על תוס' שהרי רק הקב"ה יודע את מחשבות בני האדם (שתי הדעות הובאו בשערי מחילה יג-ז).
==מלאך ואדם - מי גדול ממי? ==
- רוב המדרשים: אדם גדול (שערי קדושה ח"ג השער השני בשם כל מדרשי חז"ל).
- דעה בבראשית רבה: מלאך גדול (בראשית רבה עח-א).
- ר' חיים ויטאל: נשמה שבעולם היצירה גרועה ממלאך שבעולם הבריאה, אך נשמה שבעולם הבריאה גדולה ממלאך שבעולם הבריאה. וכן בכל העולמות (שערי קדושה ח"ג השער השני. שלוש הדעות הובאו במושגים במחשבת ישראל עמוד 148 הערה 55).
נראה שיש להוסיף את דברי ר' חיים מוולוז'ין בספרו "נפש החיים"(שער א פרק י'): שבפוטנציאל האדם גדול מן המלאך אולם הרבה בני אדם אינם מוציאים את מה שיש בהם מן הכח אל הפועל כך שכעת המלאך גדול מן האדם.אולם אם האדם יעשה תשובה ויתעלה הוא יהיה גדול מן המלאך.
יצר הטוב ויצר הרע
נחלקו המפרשים האם הם מלאכים רוחניים ממש, או שהם חלקים בנפש האדם עצמו:
- יש אומרים שהיצרים הם מלאכים ממש כשאר המלאכים (אוצר ישראל ערך יצר טוב יצר רע, ביאורי החסידות לש"ס ברכות נד.).
- יש מפרשים שהם כוחות טומאה (טעמי המנהגים עמוד תקלד: יצר הרע הוא קליפה הנמשכת מזוהמת הנחש) וכוחות קדושה.
- ויש מבארים שהם שני צדדים בנפש האדם: יצר הרע הוא התאווה להנאה המיידית (או הרצון להרע, האכזריות, הרצון למרוד) ויצר הטוב הוא השכל לראות את הנולד (יהדות ומדע כחכמות משלימות עמוד 113. דת ופסיכולוגיה עמוד 70 הביא את אגרת המוסר לר' ישראל סלנטר שהביא את שתי הדעות וכתב ששתיהן נכונות).